תדמיינו את המצב הבא. אתם פועלים בשתי מדינות – אחת בחו"ל והשנייה – ישראל. אתם משלמים מס של 12% בחו"ל ו-23% בארץ – מס חברות. האם אפשר באופן לגיטימי לתכנן מס כך שרוב הרווחים יהיו בחו"ל ולכן תשלמו מס נמוך יותר? עקרונית כן, אבל רשות המסים וכעת גם בית המשפט מבין את הפרצה ומנסה לחסום אותה. בשורה התחתונה אתם לא יכולים לשלם בעודף מסים בחו"ל רק כדי לחסוך מסים בארץ. רשות המס לא תזכה אתכם על התשלום העודף בחו"ל. והנה החלטת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ירדנה סרוסי.

קבעה כי נישום אינו יכול לבחור לשלם למדינה אחרת יותר מס ממה שעליו לשלם, ולקבל זיכוי בגין אותו מס בישראל. קביעה זו התקבלה במסגרת ערעור שהגישה חברת פ.ק. גנרטורים שטענה כי על רשות המיסים לאפשר לה להזדכות על 12 מיליון שקל אותם שילמה כמס וולונטרי בברזיל, זאת למרות שבהתאם להוראות האמנה למניעת כפל מס בין המדינות לא היה עליה לשלם סכום זה.

חברת הבת של המערערת בברזיל שכרה מהמערערת גנרטורים ושילמה לה בגינם דמי שכירות. הבנק באמצעותו שולמו התשלומים למערערת, ניכה מס במקור בשיעור של 15% מהכנסות דמי השכירות ששולמו למערערת.

המערערת טענה, כי היא זכאית לזיכוי מס זר בגין מלוא הסכומים שנוכו במקור מהכנסותיה, בשיעור של 15%. לעומתה, רשות המיסים טענה באמצעות פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) כי לפי האמנה למניעת כפל מס שבין המדינות היה על המערערת לשלם מס בברזיל בשיעור של עד 10% בלבד מהכנסותיה ולכן היא אינה זכאית לזיכוי מס בישראל בגין סכומים שנוכו במקור מעבר לשיעור זה (5%). קרי, הסכומים שנוכו במקור על ידי הבנק המשלם, העולים על 10% מהכנסות המערערת, מהווים מס וולונטרי שהמערערת אינה זכאית לזיכוי ממס בגינו בישראל (למידע על שיעורי המס בארץ ומיסוי בינלאומי בכלל)

חשוב להדגיש כי במהלך דיוני השומה, פקיד השומה ביקש מהמערערת לפנות לרשות המיסים הברזילאית בבקשה להחזר המס שנוכה ביתר-  אולם, המערערת לא עשתה זאת. במסגרת ההליך המשפטי שוב נתבקשה המערערת לפנות לרשות המסים הברזילאית על מנת לברר את עמדתה באשר לשיעור המס הנכון. המערערת פנתה לרשות המסים הברזילאית אשר השיבה כי בהתאם להוראות האמנה, שיעור המס שיש לשלם בברזיל עבור התמלוגים יעמוד על עד 10%, ובלבד שאין מדובר ב"מוסד קבע". גם לאחר שנתקבלה תשובת רשות המיסים בברזיל, המערערת סירבה לפנות לרשות המסים הברזילאית בבקשה להחזר מס.

מס חברות בישראל – מה זה, כמה זה, מי צריך לשלם ואיפה אנחנו עומדים ביחס לעולם?

רשות המסים ממשיכה לתת מענקים לחברות שנפגעו מהקורונה

במסגרת פסק הדין נקבע כי: "ניתן להיווכח, כי האמנה, וכן סעיף 200(א) לפקודה, שותקים בעניין זיכוי בגין מס ששולם שלא בהתאם להוראות האמנה או הדין. כבמקרים רבים בהם המקור הנורמטיבי שותק בעניין מסוים, ניתן לפרש את השתיקה בשני אופנים: הראשון, כי מדובר בשתיקה מכוונת, ולפיכך בהתאם לאמנה יש לזכות נישומים בגין כל מס ברזילאי ששולם, כעמדת המערערת; והשני, כי מדובר בחוסר המצדיק השלמה על ידי בית המשפט  ("לקונה"), ויש לזכות נישומים רק בגין מס ברזילאי ששולם בהתאם לאמנה, כעמדת המשיב…בנקודה זו דעתי היא כדעת המשיב…". (סעיף 49 לפס"ד)

"במסגרת האמנה נקבע כיצד תחולק "עוגת המס" בין ישראל לברזיל. קביעת האופן בו תחולק "עוגת המס" בין מדינות שהתקשרו באמנה למניעת כפל מס נמנית עם התכליות המרכזיות שאמנות אלו נועדו להגשים, יחד עם מניעת כפל מס ומניעת התחמקות ממס" (סעיף 56 לפס"ד)

"מכל מקום, בענייננו, הסכימו ישראל וברזיל, כי ביחס להכנסה מ"תמלוגים" … ששולמו למערערת, תעמוד זכות המיסוי הראשונית לברזיל, אך זאת עד לשיעור של 10%. בכך הסכימו המדינות כי מס בשיעור של 10% מההכנסות ישולם לברזיל, ואילו היתרה תשולם בישראל."  (סעיף 58 לפס"ד)

"לא הנישום הוא שקובע את חלוקת המס, אלא המדינות, ונישום לא יכול לקבוע על דעת עצמו כי הוא מעדיף לשלם יותר מס למדינה אחת על פני רעותה, בניגוד לאשר נקבע באמנה." (סעיף 61 לפס"ד)

"לסיכום עניין זה, האמנה נועדה להסדיר את חלוקת תשלום המס בין המדינות. ככל שהנישום לא פועל לפי הוראות האמנה, לא ניתן לומר כי האמנה היא זו שהרעה את מצבו, אלא שהוא זה שהרע את מצבו. לא ייתכן כי הנישום יהיה אדיש לאמנה ולקביעותיה המפורשות, בהתבסס על ההנחה כי הוא ממילא יקבל זיכוי בגין מלוא המס ששילם בפועל. על הנישום לוודא, למצער באופן ראשוני, שגביית המס הזר נעשית לפי האמנה, ואם לא כן, עליו לשאת באחריות לתשלומו ביתר." (סעיף 77 לפס"ד)

"…אולם, כל עוד הנישום יכול לגרום באופן סביר לתיקון השומה או להשבת מס ששולם על ידו ביתר והוא נמנע מלעשות כן, המחדל מוטל עליו, ולא על רשות המס הזרה, ועל הנישום לשאת בתוצאות מחדלו בהתאם." (סעיף 78 לפס"ד)

"בכל הנוגע לטענת המערערת בדבר חוסר-הסיכוי לקבל החזר מס בברזיל, הרי שלא ניתן להגיע למסקנות בדבר התנהלות רשות המסים הברזילאית על סמך ספקולציות והשערות של עדי המערערת, חלף קבלת עמדה רשמית. מדובר בטענה חמורה בעלת השלכות רוחב משמעותיות בכל הנוגע להסדרי המס השונים אל מול ברזיל, שראוי היה לבססה בראיות משמעותיות וברורות, לרבות בדוגמאות, אסמכתאות ומסמכים. " (סעיף 83 לפס"ד)

לאור האמור, בית המשפט קיבל בעניין זה את טענת רשות המיסים כי בנסיבות בהן המערערת לא פנתה לרשות המיסים בברזיל בבקשה להחזר מס, וכאשר עולה מתשובת רשות המיסים הברזילאית כי היא ורשות המיסים רואות עין בעין, אין להורות ליחידה למיסוי בין-לאומי לקיים הליך של הסכמה הדדית. זאת, להבדיל ממצב בו רשות מס זרה מסרבת להשיב מס ששולם לה ביתר ושלא בהתאם להוראות האמנה