בעקבות אי הסדרים ובעיות האמינות שנחשפו בשנה שעברה, החליט משרד החינוך לבטל את בחינות המיצ"ב ולהחליפן במספר גדול של בחינות ושאלונים – שחלקם יתקיימו בתחילת השנה ובחלקם הנושא יימסר בהפתעה – כדי למנוע אפשרות להתכונן ■ בהסתדרות המורים הביעו את מורת רוחם: "התוכנית תגרום נזק גדול"
משרד החינוך מתכוון לערוך רפורמה בתחום הבחינות, שמשמעה החלפת בחינות ההערכה הבית-ספריות – המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) בבחינות שלא ניתן להתכונן אליהן מראש: הבחינות בשפת אם ייערכו בתחילת השנה ובמקצועות האחרים ייבחנו על נושא שיימסר בהפתעה. זאת כדי למנוע מבתי הספר להתמקד בהכנה לבחינות ולמגר תופעות של סינון תלמידים חלשים. כך עולה מהמלצות צוות מקצועי של המשרד שאומצו על ידי השר רפי פרץ.
על פי ההמלצות, מספר הבחינות שיעברו התלמידים יגדל משמעותית. עם זאת שנת הלימודים הנוכחית תהיה שנת מעבר ולא יתקיימו בה כלל בחינות הערכה חיצוניות בבתי הספר. התוכנית מעוררת ביקורת חריפה עוד לפני פרסומה, ובהסתדרות המורים כבר הביעו התנגדות למהלך.
בעיות אמינות
בחינות המיצ"ב שימשו בשנים האחרונות ככלי של משרד החינוך להערכת הישגי התלמידים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. הן בודקות את רמת התלמידים במקצועות: שפת אם, אנגלית מתמטיקה ומדע וטכנולוגיה. הן נערכות בכיתות ה ו-ח, בכל שנה בשליש מבתי הספר, כך שכל בית ספר משתתף בהן פעם בשלוש שנים.
בשנת 2018 התגלו בעיות אמינות אצל חלק מהמנהלים – שהגדילו משמעותית את מספר התלמידים בכיתות שזכאיות להקלות בבחינות – ובעקבות זאת החליט משרד החינוך בצעד חריג שלא לפרסם חלק מתוצאות מבחני המיצ"ב של כיתות ה'. בעקבות הפרשה הכריזה הסתדרות המורים על סכסוך עבודה בדרישה לבטל את המבחנים, במחאה על פרסום ההאשמות נגד מנהלים וכן בטענה שהעברת מבחנים חיצוניים אינה חלק מתפקידי המורים.
בתגובה החליט משרד החינוך להקים צוות שיבדוק את המבחנים ויחפש חלופות אחרות להערכת רמת ואיכות הלימודים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. הצוות גיבש מודל הערכה חלופי שכולל ארבעה מרכיבים:
- כלי הערכה פנימיים שמשרד החינוך יעמיד לרשות בית הספר והמנהל יוכל להשתמש בהם כהבנתו.
- מבחנים חיצוניים: תלמידי כיתות ד' ו-ח' ייבחנו מדי שנה בשפת אם. הבחינה תערך בכל בית הספר בארץ בתחילת השנה כך שלא ניתן יהיה להתכונן אליה. בנוסף כל בתי הספר ישתתפו אחת לשנה בבחינות בתחומים מתמטיקה, אנגלית, שפת אם והמדעים. המידע על הכיתות מכל בית ספר שישתתפו במבחן והתחומים בהן ייבחנו ימסרו רק סמוך לבחינה כך שלא ניתן יהיה להתכונן.
- בבתי הספר יתקיימו סקרים של האקלים הבית-ספרי (יחסים, אווירה, רמת האלימות וכו').
- יונהגו מדדים שיבדקו נושאים, כגון: פעולות לקידום הוגנות ושוויון, חדשנות, יזמות, הכשרת הצוות כיתות חינוך מיוחד, סביבות למידה, השתתפות בתנועות נוער, התנדבות ומעורבות חברתית ועוד.
"תחושת רדיפה ולחץ"
שר החינוך פרץ אמר ש"מודל ההערכה החדש, הוא מודל של המאה ה-21. הוא יציג את כל קשת העשייה בבית הספר, ולא יסתמך על ציונים בלבד". פרץ מכהן בממשלת מעבר, ואם הוא לא יישאר בתפקיד, כלל לא בטוח שהמדיניות החדשה תצא לפועל.
עוד בטרם החל יישום התוכנית, היא כבר מעוררת התנגדות עזה. מהסתדרות המורים נמסר כי "התוכנית החדשה היא רעה חולה שתגרום לנזק גדול ולהידרדרות נוספת של מערכת החינוך. פקידי משרד החינוך מנותקים מהשטח. במקום להיות קשובים לטענות המנהלים והמורים, הם הכפילו את מספר המבחנים, לא התייחסו לפרסום הנתונים והשלכותיו וערכו שינויים קוסמטיים".
עוד אומרים בהסתדרות המורים: "לא נסכים לשום תוכנית שפוגעת בעובדי ההוראה ובתלמידים, שמוסיפה מטלות למורים ולמנהלים באופן חד צדדי. וזה עוד לפני שנכנסנו לשאלת התקציב – מהיכן יגיע כל הכסף למודל החדש והגרנדיוזי"?
גם במרכז טאוב הגיבו בנושא ואמרו: "הביקורת הייתה שיצרו תחושת רדיפה של בתי הספר ולחץ על המורים והתלמידים. עכשיו במקום להתכונן חודש קודם, יתכוננו כל השנה. המצב רק יחמיר". לטענת חוקרים במרכז, הבחינות צריכות לבדוק מה התלמידים יודעים, מה שאפשר לעשות גם באמצעות מבחנים מדגמיים, ולא ליצור דירוגים של בתי הספר.
משרד החינוך אינו מפרט אם בכוונתו לפרסם את הציונים הבית ספריים של הבחינות החדשות. ב-2012 הורה בג"ץ בעקבות עתירת התנועה לחופש המידע, לפרסם את תוצאות המיצ"ב לכל בית ספר. ב-2018 חדל המשרד לפרסם אותן בטענה שהתברר שהפרסום גרם לנזקים גדולים למערכת החינוך והמבחנים בבדיקה מחודשת. התנועה לחופש המידע פתחה בהליכים של ביזיון בית משפט. נראה אם כן שהמשרד משאיר את שאלת הפרסום לשופטים.
מהתנועה לחופש המידע נמסר: "מסמך ההמלצות של משרד החינוך הוא ניסיון נוסף להסתיר מהציבור את תוצאות המבחנים ברמה הבית-ספרית".