על השכונה

נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו. נחשבת שכונה ייחודית ויוקרתית. מרבית מבתיה מיועדים לשימור.

גבולות השכונה

גבולותיה המקובלים הם בצפון-מזרח רחוב פינס, בדרום-מזרח ואדי שבו עברה מסילת הרכבת לירושלים ובו יעבור הקו האדום של הרכבת הקלה, בדרום-מערב חניון מנשייה ובצפון-מערב רחוב שבזי. סמוכה לשכונת שבזי

סוג בנייה

הבנייה בשכונה מאופיינת בבנייה נמוכה, עם בניינים בגובה 2-3 קומות, לצד בתי קרקע ישנים מתקופת הקמת השכוהנ. מבנים רבים בשכונה מוגדרים כמיועדי שימור, עם זאת השכונה נקלעה בין מגדלים ליד הים ובים בניינים רבי קומות בתל אביב הקטנה מסביבה. ובהם מלונות וגורדי שחקים.

היסטוריה

השכונה נוסדה בשנת 1887, 22 שנה לפני הקמת תל אביב, על ידי משפחות יהודיות שרצו לגור מחוץ ליפו הצפופה. שמה בא מדברי ירמיהו הנביא:"כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹד יֹאמְרוּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרָיו, בְּשׁוּבִי אֶת-שְׁבוּתָם: יְבָרֶכְךָ ה' נְוֵה-צֶדֶק, הַר הַקֹּדֶשׁ" (ירמיהו ל"א, כ"ב).

היוזמה להקמת השכונה הגיעה מחברת "עזרת ישראל" מיפו, שהוקמה כדי לפעול לטובת הציבור. החברה נוסדה על ידי אלעזר רוקח אחיו של שמעון רוקח. המפעל הראשון של החברה היה הקמת בית חולים לעניי העיר ולפועלי המושבות שביקרו אצל רופאי העיר. הם קנו מגרש בין הפרדסים בדרך לירושלים וחילקו אותו לחלקות, אותן מכרו אחר כך לתושבי יפו. השכונה נועדה להיקרא בשם "נוה שלום", אך כאשר ניגשו לבנייה, הגיעו למסקנה כי לצורך חפירת באר מים יידרש מהם סכום כסף נכבד נוסף שאין ברשותם, ולכן נווה שלום הוקמה למעשה רק בשנת 1890.

נווה צדק הוקמה לבסוף בסיועו של אהרן שלוש שהיה בעל קרקעות על גבול יפו. שלוש הציע למכור לחברה מגרש לבניית השכונה החדשה והניח  שאם יתחילו לבנות שכונה על אדמתו יגדל היישוב היהודי מחוץ ליפו ויעלה ערך אדמותיו, ולפיכך הסכים למכור למנהלי "עזרת ישראל" אדמה בתנאי תשלום נוחים ובמחי רטוב מאוד – עשרים אלף אמה בכאלפיים וחמש מאות פרנק שישולמו תוך שנה.

עם הזמן נבנו שכונות נוספות מסביב לנווה צדק, ובהן נווה שלום שנוסדה ב-1890 על ידי זרח ברנט, שכונת אחווה שקמה ב-1899 על ידי אגודת אחווה ושכונת אהל משה שנוסדה ב-1906 בעיקר על ידי יוצאי צפון אפריקה. שכונות אלה נבלעו עם השנים בנווה צדק

מייסדי השכונה קבעו תקנות, אשר על פיהן אמורה להיבנות השכונה החדשה. בהקדמה לתקנון נאמר:

• מספר העולים הבאים ליפו הולך וגדל, ושכר הדירה עולה ומגיע לסכום שקשה לעמוד בו;
• רבים מהבאים לגור ביפו אינם בעלי אמצעים והם נאלצים לגור בצפיפות רבה;
• יש צורך באוויר צח למען הבריאות;
• ההחלטה להקמת השכונה באה בעקבות הניסיון הטוב בהקמת השכונות מחוץ לחומות בירושלים;
• הניסיון בירושלים הראה כי מאות משפחות יכלו לרכוש שם בתשלומים בית בשכונות החדשות

בימי מלחמת העצמאות הייתה נווה צדק, יחד עם שכונת שבזי ושכונת כרם התימנים שכנותיה, בחזית העימות בין יהודי תל אביב וערביי יפו. וחלק ממבניה אף שימשו את חברי האצ"ל כבסיסי פעולה. במהלך המלחמה ניזוקו חלק מבתי השכונה.

עם העלייה הגדולה של שנות החמישים שוכנו רבים מהעולים בבתי השכונה, אך השכונה נותרה מוזנחת משום שנתפשה מלכתחילה כפתרון דיור זמני. בשנות השישים של המאה ה-20 הייתה נווה צדק לשכונה ענייה ומוזנחת ותושבים רבים עזבו. כשגובשה תוכנית מתאר לתל אביב, הוצע להרוס את רובה ולבנות על חורבותיה שורה של רבי קומות בין חוף הים למרכז העסקים הראשי במגדל שלום ובשדרות רוטשילד.

בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20 החלה מגמה של חזרה לשכונה, בעיקר של צעירים, ובהם אומנים רבים, אשר מצאו בנווה צדק סביבת חיים מתאימה לסגנון חייהם. התושבים החדשים החלו לשפץ את בתי השכונה ההרוסים, והפיחו בה רוח חדשה שהפכה אותה לשכונה מבוקשת ויוקרתית

אוכלוסייה

משפחות עם ילדים לצד אוכלוסייה ותיקה, שיעור גבוה של בני 30, הרבה תושבי חוץ ואמנים, 40% צווארון לבן, בערך 50% עם בגרות. מדד 5 מתוך 10 במדד הכלכלי-חברתי

נדל"ן

מחיר דירה ממוצעת 4,000,000 שקל,  58 אלף שקל למ"ר,  מעל חצי דירות שני חדרים, 60% דירות בשכירות

חינוך

השכונה סובלת מהעדר מוסדות חינוך.

בתי הספר מדורגים נמוך  ביחס לעיר במדד מדלן המודד אלימות, ציונים ושביעות רצון מורים ותלמידים. 60 לעומת 69

בתי הספר המובילים באזור:

בית יעקב – חרדי

אולפנית בנ"ע

עירוני נווה צדק

כמה גני ילדים ברח' אלחנן יצחק

מבני ציבור ומסחר

האתר הידוע בשכונה, ששוחזר, הוא מרכז סוזן דלל – בעבר בית הספר לבנים של חברת כל ישראל חברים ובית הספר לבנות של תנועת חיבת ציון, וכיום מתחם תרבות, בילוי ופנאי שכולל רחבה גדולה לאירועי חוצות, אולם חזרות ומופעים של להקת המחול בת-שבע ומסעדות. אתרים נוספים ששוקמו בשכונה הם "בית הסופרים", בעבר מקום מגוריהם של אנשי רוח חשובים – יוסף חיים ברנר, דבורה בארון ויוסף אהרונוביץ – וכיום מוזיאון נחום גוטמן ו"בית רוקח" (בעבר מקום מגוריו של שמעון רוקח, אחד ממייסדי השכונה, וכיום מוזיאון לתולדות השכונה וגלריה לפיסול.) באזור גם מתחם התחנה. רחוב שבזי המפריד בין שכונת שבזי לננוה צדק הפך לאזור מסחר שוקק ובו מעצבים, בתי קפה ועוד.

מהאתר הקהילתי של דרום ת"א:

קולנוע עדן

בית קולנוע שבנייתו החלה בשנת 1914 ביוזמת ראש העירייה הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף. זה היה הקולנוע (נקרא אז ראינוע) הראשון בארץ ישראל והוא הכיל 1,100 מקומות. הקולנוע הוקם על ידי מרדכי וייסר ומשה אברבנאל, ושמו הוצע על ידי הסופר ש.בן-ציון. הקולנוע היה פעיל עד שנת 1974. לאחר מכן, נקנה המבנה על ידי בנק לאומי מתוך מטרה לשמרו ולהנציח את הקולנוע הישראלי אך מזה שנים רבות הוא מוזנח.

הבתים התאומים

בסמוך לקולנוע עדן ניצבים שני בתים תאומים (בתבנית מראה) שהיו שייכים בעבר למשפחת שלוש. את הבתים תכנן ובנה בשנים 1913-1914 הקבלן יוסף אליהו שלוש עבור נכדיו של אהרון שלוש,  מרקו שלוש ומשה שלוש. בבתים אלה נעשה שימוש נרחב באלמנטים טרומיים מבטון מתוצרת בית החרושת של  "האחים שלוש". בבית משה שלוש שברח’ פינס 30 שכנה הקונסוליה הבולגרית בין השנים 1932-1940. מאוחר יותר שכן בו במשך שבע שנים (1960-1967) בית הספר לאמנויות רננים.

פארקים וגנים

בשכונה גינה קהילתית

תחבורה

הרחובות צרים ולכן אינם מאפשרים כניסת תחבורה ציבורית. בגבולות השכונה תחבורה ציבורית ענפה. קושי בחניה לרכבים פרטיים. בעתיד אמורה לעבור שם הרכבת הקלה

שכנים מספרים

מהתגובות ברשת עולה כי השכנים מרוצים בעיקר מהביטחון האישי ומאפשרויות הבילוי בסביבה, פחות מרוצים מאפשרויות התחבורה ומבתי הספר

תוכניות בנייה

תוכנית שתאפשר לבנות 230 דירות חדשות בחלק הצפון־מערבי של השכונה ובשטחי שכונת מנשייה ההיסטורית — ותמחק מאות מקומות חנייה.

התוכנית  בצפון מערב נווה צדק משתרעת על 33 דונם. גבולות התוכנית הם רחוב שבתי דון יחיא מצפון, רחוב שלוש מדרום ורחוב עין יעקב ממזרח. ממערב נמצאים רחוב המרד ומתחם בתי המלון הפונים לטיילת ולחוף הים.

רוב השטח בתוכנית מיועד לבנייה למגורים של עד ארבע קומות, ועוד 1.3 דונם לשטח ציבורי פתוח. הבנייה למגורים תתאפשר הן בבנייה חדשה והן בתוספות בנייה למבנים קיימים, ובתנאי שהבניין עבר בדיקה של צורך בחיזוק לפי התקינה הקיימת. התוכנית כוללת גם מגרש המיועד להקמת מלון בגובה חמש קומות ברחוב המרד.

דף הפייסבוק

מחקר חדש קובע: בתל אביב פי שבעה דירות אייר בי אן בי מבניו יורק

התחדשות עירונית זה לא רק נדל;ן. זה גם בתי ספר, כבישים, חניות ותשתיות בכלל;