הגירעון נתפס כזמני ומתחייב מהנסיבות, אולם לנוכח ניסיון העבר, קשה להאמין שהממשלה תנקוט צעדים מרסנים של ממש להורדתו בשנים הקרובות – והציבור לא יהיה מוכן לקבל "משטר צנע"
הכלכלן הראשי של מיטב דש, אלכס זבז’ינסקי, מפרסם הבוקר את סקירת המאקרו השבועית למצב הכלכלי בישראל, לפיו ההתאוששות נבלמה אך לא חלה נסיגה במצב המשק. למרות העלייה בתחלואה ובמגבלות, נתוני הרכישות בכרטיסי האשראי מצביעים על עלייה בשבוע האחרון ונמוכים רק ב-5% מהנתונים בתקופה שלפני פרוץ המגפה. עלייה משמעותית נצפתה בעיקר במכירות המזון, מוצרי החשמל, הביגוד, הריהוט והמוצרים ברשתות הפארם.
לפי המדדים המתפרסמים בישראל באופן קבוע, ההתאוששות במשק אומנם נבלמה, אך אין נסיגה משמעותית לאחור. מנתוני לשכת התעסוקה עולה כי בשיעור האבטלה לא חל שינוי בשבועות האחרונים והוא עומד על כ-21.2%. גם על פי נתוני הלמ"ס למחצית השנייה של חודש יוני, שיעור האבטלה הרשמי לא השתנה לעומת המחצית הראשונה ונותר ברמה של 5.2%, אולם חלה ירידה בשיעור השוהים בחל"ת – מ-5.3% ל-4.9%.
מדד הניידות של גוגל מראה על צמצום הזמן שבילו תושבי ישראל במקומות מסחר ובילוי, בעבודה ובתחבורה, לטובת שהייה ממושכת יותר בבית ובטבע. לפי לשכת התעסוקה,
סקר אמון הצרכנים מלמד כי הפגיעה בצרכנים לא הייתה חמורה באופן חסר תקדים, כפי שניתן להתרשם מאמצעי התקשורת . מדד אמון הצרכנים המשיך לרדת במחצית הראשונה של חודש יולי, אולם שיעור משקי הבית שצופים שמצבם יורע בקרוב נמוך מאשר בשנים 2013-2012.
סיכון לעלייה באינפלציה בטווח הבינוני
בנוגע לתחזית האינפלציה, זבז’ינסקי מסביר כי ציפיות האינפלציה בישראל ירדו לרמות נמוכות מאוד. בטווח הקרוב ישנם גורמים רבים לאינפלציה נמוכהף אולם במבט לעתיד נראה כי יש סיכוי רב לעלייה באינפלציה וזאת ממגוון גורמים, שהעיקרית שבהן היא גידול חד במצרף הרחב של הכסף שכולל מזומנים, חשבונות עו"ש, פיקדונות בשקלים ובמט"ח, קרנות, מק"מים ואג"ח הממשלתיות שהונפקו במקור לתקופה של עד שנתיים. קצב הגידול של המצרף הרחב עלה ל-16%, הגבוה ביותר מאז מאי 2009.
את העלייה הגבוהה ביותר רשמו תרות בעו"ש ובפיקדונות בשקלים ובמט"ח, וזאת כתוצאה משילוב של משיכות הציבור מקרנות הנאמנות, גידול בהוצאות הממשלה, הזרמות של בנק ישראל באמצעים שונים בהם רכישות אג"ח ומט"ח, עסקאות ריפו וכדומה, גידול באשראי המסחרי ע"י משיכות יתר והלוואות בערבות המדינה ובמשכנתאות.
סיבות נוספות שמצטרפות לכוח האינפלציוני הן: הגירעון הממשלתי שגדל בחדות, בפרט בגלל עלייה בהוצאות הממשלה ברבעון הראשון בשיעור של כ-20% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, הקצב הגבוה מאז 2001.
הגירעון נתפס כזמני ומתחייב לנוכח הנסיבות. אולם, הניסיון מלמד שקשה לצפות מהממשלה נקיטת צעדים מרסנים משמעותיים בשנים הקרובות. שהרי הממשלה לא עמדה אף פעם ביעד הורדת הגירעון שקבעה לעצמה ותמיד עדכנה אותו "זמנית" כלפי מעלה. הציבור הרבה פחות מוכן היום לקבל משטר צנע.
סיבה נוספת: הירידה ביחס החוב לתוצר בעשור האחרון לא הייתה תוצאה של משמעת פיסקאלית יוצאת דופן. השילוב של השפעת ירידה בריבית, האינפלציה שהייתה נמוכה מעליית מדד מחירי התמ"ג וייסוף השקל שכיווץ את החוב במט"ח תרמו תרומה משמעותית לירידה ביחס החוב לתמ"ג. אולם, כוחות אלה הגיעו לידי מיצוי, ולכן קטן גם הסיכוי שיחס החוב לתמ"ג ימשיך לרדת בשנים הקרובות.
בנוסף להגדלת הגירעון, הממשלה יכולה כעת להשפיע על כמות הכסף באמצעות הערבויות שהיא מעניקה לבנקים כדי שיתנו הלוואות. זה שינוי משמעותי שיאפשר לממשלה לשלוט על התחום שהיה בשליטת בנק ישראל. תמיד אפשר למצוא סיבות לעודד הלוואות לפרויקטים חיוניים כמו סיוע לעסקים קטנים, מימון פרויקטים אקולוגיים, תשתיות וכו’. הגדלת הגירעונות הממשלתיים ושיטת הערבויות מזרימות כספים לכלכלה הריאלית ומגבירות אינפלציה, להבדיל מה-QE של הבנקים המרכזיים שבעיקר ניפחו ערכים של הנכסים הפיננסיים.
גם בצד ההיצע קורים שינויים שתומכים באינפלציה. הייצור הזול בסין ותהליך הגלובליזציה מאבדים מכוחם הדפלציוני. מנגד, השפעתה של המהפכה הטכנולוגית להוזלת המחירים עשויה לקזז, לפחות חלקית, את ההשפעות האינפלציוניות.
זבז’ינסקי מסכם כי בציפיות האינפלציה הנוכחית, עולה האטרקטיביות של האג"ח הצמודות בטווחים בינוניים.
לאומי: "עולה הסיכוי להתאוששות כלכלית מהירה באירופה, בניגוד למצב בארה"ב ובישראל"
לאומי שוקי הון: עלייה בקצב ההדבקה עלולה לפגוע בהתאוששות הכלכלה