מעודכן ל-01/2021
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
איך תדעו אם מקום העבודה שלכם נחשב מקום עבודה חיוני ומה הזכויות והחובות שלכם כעובדים במקום חיוני בשעת חירום?
עובדים רבים לא יודעים שהם עובדים במקום עבודה חיוני. לעומתם, אחרים חושבים שהם עובדים במקום עבודה חיוני, אבל הם לא. אז מה הם בעצם מקומות עבודה חיוניים? ובכן, מפעל חיוני הוא מפעל או חלק ממפעל שהוכרז על-ידי משרדי הממשלה שהוסמכו לכך כחיוני, ובאישור משרד הכלכלה, בזכות תרומתו לצורכי הביטחון או לקיום הספקה ושירותים חיוניים. קביעתו של מקום עבודה כחיוני היא חלק מההיערכות השוטפת לשעת חירום. אלפי מקומות עבודה נכללים בקטגוריה זו, אבל רק כ-13% מהעובדים במדינה מועסקים בהם. איך יודעים אם המפעל חיוני? עובד המועסק במפעל חיוני יקבל על כך הודעה ממעסיקו. בשעת חירום ניתן למפעל כזה צו גיוס קיבוצי, המחייב את עובדי המפעל להתייצב לעבודה, כאשר גילם הוא מעל 16 שנה ועד לגיל פרישה, שהוא נכון להיום 67 שנים לגברים, 62 שנים לנשים.
עובדים במפעל חיוני נדרשים להתייצב לעבודה בשעת חירום, ואינם זכאים לקחת חופשה בתקופה זו. בין העובד למעסיק מתקיימים יחסי עובד-מעביד על כל המשתמע מכך. עם זאת לא יחולו הוראותיהם של חלק מדיני העבודה, ובהם חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק עבודת נשים. אחת התוצאות הנובעות מכך: בשעת חירום מותר להעסיק עובדים במפעל חיוני גם בשבת ובחג, ומוסרת ההגבלה על מספר השעות הנוספות שהעובד נדרש לעבוד.
עובד המבקש להיעדר בגלל מחלה ולא קיבל אישור מהמעסיק יכול לבקש בדיקה רפואית בפני רופא שמונה לכך על-ידי משרד הכלכלה, ורק לרופא זה יש סמכות לפטור את העובד מעבודה עקב מצב בריאותו.
עם זאת, החובה להתייצב לעבודה במפעל חיוני אינה חלה על אישה הרה או בשנה שלאחר לידה. בקריאה להתייצבות לעבודה של אם לילדים הנמצאים בטיפולה יתחשבו בקשיים העלולים להיגרם לה. לעומת זאת, אין בחוק מענה לאב לילדים, גם אם הוא אב יחידני.
עדכון מקומות עבודה חיוניים – משבר הקורונה
עקב התפשטות וירוס הקורונה הוכרז בישראל צו חירום שלפיו המגזר הציבורי יעבוד במתכונת חירום, המגזר הפרטי במקומות המכילים יותר מעשרה עובדים יעבוד במתכונת שליש מכוח האדם, ומי שיוכל – יעבוד מהבית. עם המקומות שהוגדרו חיוניים נמנים מפעלי תעשיית המזון – יצרנים וספקים, בתי חולים ורשתות הפארם ובתי המרקחת, גם חברות תשתיות מים, חשמל, דלק וגז, עוד מוסדות רווחה ושירותים תומכים קיומיים, שירותי תחבורה במתכונת חלקית, נמלים, התעשייה הביטחונית. במשבר הקורונה הוכרז גם ענף הבנייה כענף חיוני משום שהוגדר כקטר של הכלכלה.
משרד הפנים הגדיר אילו עובדים ייחשבו חיוניים ברשויות המקומיות: אגף לבקרת הון אנושי ברשויות המקומיות במשרד הפנים ממליץ כי רשימת התפקידים החיוניים תכלול, בין השאר, שבעה מתוך שמונה בעלי התפקידים במשרות הסטטוטוריות הבאות: מנכ"ל, גזבר, יועץ משפטי, מנהל יחידת חינוך, מהנדס, מבקר, וטרינר ודובר.
מבין עובדי חירום וביטחון ברשויות המקומיות, כגון ממונה שירותי חירום ובטחון, קב"ט, קב"ט מוסדות חינוך, רבש"צ, סיירי ביטחון, דרש משרד הפנים כי לפחות שלושה מהם יוגדרו כעובדים חיוניים. לעומת זאת, נקבע כי כל בעלי התפקידים ברשות המקומית אשר מעניקים לתושבים שירותים חברתיים (פסיכולוגים חינוכיים, עובדים סוציאליים ועוד) יוגדרו כחיוניים.
מבין עובדי השטח – עובדי שפ"ע ותברואה, אחזקה ותשתיות, פיקוח ושיטור עירוני, פיקוח וטרינרי, מפקחי תכנון ובנייה, פקחי חופים, פקח רישוי עסקים – קבע משרד הפנים כי שישה סוגי שירותים יוגדרו על ידי הרשויות המקומיות כחיוניים. מקרב עובדי החינוך, נקבע כי שלושה מסוגי השירותים הבאים יוגדרו חיוניים בשעת חירום: מנהל יחידות חינוך יסודי, מנהל חינוך על יסודי וצרכים מיוחדים, מנהל יחידת נוער, קב"סים המטפלים בילדים ונוער בסיכון גבוה במסגרת מפגשים פרטניים.
חלקים מההייטק, ובהם התוכנה, יקבלו אישור לעבוד במתכונת רחבה יותר. בתחום התקשורת מצויים ברשימת המוחרגים נותני שירותים בתחום הסלולר, ספקי אינטרנט, ותשתיות לוויין, דואר, טלוויזיה ועיתונים. הבנקים הוגדרו חיוניים בהיקף סניפים מצומצם ומוקדים טלפוניים. הוחרגו גם חברות האשראי, בתי השקעות וספקי שירותים קריטיים לענף הפיננסים. ענף החקלאות בכללותו יוחרג, לרבות מחלבות, משחטות ובתי אריזה.
יבואני המזון הגישו בקשה שיכירו אף בהם כעובדים חיוניים.
רוצים לדעת אם מקום העבודה שלכם חיוני?
ניתן לעיין בקובץ התקנות המופיע באתר משרד האוצר- www.gov.il/he/departments/ministry_of_finance
ישראל במקום הלפני אחרון בשביעות רצון מהעבודה
עדכונים:
אלו מקומות העבודה המותרים בסגר השלישי, מתאריך 8/1/21 בחצות, למשך 14 ימים, עד ליום ה-21/1/21:
- פיננסים- כולל בנק ישראל, הבורסה, תאגיד בנקאי רשות ני"ע וחברות ביטוח.
- אנרגיה ומים- כולל ייצור, חלוקה, הפצה וגז.
- מזון ומשקאות- ייצור, ייבוא, עיבוד, הובלה, אחסנה, אספקה, חלוקה, אריזה, שיווק, הפצה, פיקוח, מכירה קמעונאית וסיטונאית של מזון ומשקאות.
- שירותי הובלה, אחסנה ועמילות מכס.
- חקלאות- כולל דייג, שירותי וטרינריה ומזון לחיות, פינוי פסולת חקלאית וכו'.
- טואלטיקה, ניקיון ותמרוקים- ייצור, אכסנה, שיווק, הפצה ומכירה.
- תחבורה, נמלים וספנות- כולל מוניות, השכרת רכב, מוסכים ושירותי דרך.
- שירותי תקשורת- שידורי טלוויזיה ורדיו, טלפון, אינטרנט, אירוח שרתים ועוד .
- שירותי רווחה- כולל מעונות נכים, נוער בסיכון, מעונות יום שיקומיים, ניצולי שואה, שירותים לגיל השלישי ועוד.
- טיפול בפסולת ונושאי הגנת הסביבה.
- שירותי תחזוקה ותיקון ליקויים- מבנים ובתים פרטיים, ובכלל זה בטיחות, מעליות, אינסטלציה, חשמלאות, ניקיון ותברואה.
- שירותי הביטחון, המשטרה, המלל, בתי סוהר, כבאות הצלה ועוד.
- אבטחה ושמירה.
- מוקדי שירות טלפוניים.
- חישוב ותשלום שכר.
- שירותי בריאות, פארמה ואופטיקה- לרבות בתי חולים, קופות חולים, מרפאות, דיאליזה ועוד.
- בינוי ותשתית באוויר הפתוח- לרבות שירותים תומכים.
- תעשיה- מפעל למתן שירותים קיומיים, מפעל בעל היתר מיוחד להעסקת עובד בשעות המנוחה – בהתאם להיתר, מפעל טכנולוגי מועדף ע"פ חוק עידוד השקעות הון – לצורך תפעול ותחזוקה, תעשייה ביטחונית ומפעל תומך ביטחון – עד 60% מהעובדים.
- משרד ממשלתי, רשות מקומית, מועצה דתית, מוסד להשכלה גבוהה – מתכונת חירום.
- שירותי דת.
- ביצוע משלוחים.
- עבודות משק בית – שירותי שמרטפות (בייביסיטר), תחזוקה וניקיון.
- מלונות בהם שוהים זרים או דיירי קבע.
- שירותי טכנאות, תקשורת והגנת סיבר.
- רואי חשבון ויועצי מס לצורך תשלומי שכר וייצוג נישומים בפני רשות המסים.
- עורכי דין לצורך ייצוג בבתי משפט, מוסדות, הכנה לייצוג ובלבד שמדובר בענין דחוף.
09/2020 סגר שני
את רשימת כל העסקים החיוניים שיותרו לפעול בסגר השני החל מתאריך 25.09.2020 ניתן לראות כאן-
מקומות עבודה חיוניים סגר שני 09.2020
8/2020
בוטלה הגבלה על מספר עובדים במקומות העבודה (הרחבה בביזפורטל)
זכויות עובדים בימי קורונה – בידוד ועוד (הרחבה בהון)