כל מי שהיה עצמאי בישראל יודע על הקשיים במיסוי, בבירוקטיה, במתן חובות רב ומילוי טפסים אינסופי, הוצאות עם מעט מאוד זכויות. אפילו פתרונות שנעשו – כמו דמי אבטלה לעצמאים או פנסיה – אלו נעשים  לגמרי על חשבון  העצמאים בלי תמיכה של גורם נוסף כמו המעסיק, שלא קיים אצל העצמאים,  או של המדינה. המע"מ, אף על פי שמגיע לרשויות המדינה, נגבה על ידי העצמאים ומייקר את שירותיהם והופך אותם לפחות תחרותיים מול שחקנים בעולם או מול שחקנים חדשים בשוק, במיוחד לאור פטור ממע"מ בקניות מחו"ל. כל זה בלי יכולת לצאת לחופשות בתשלום או לימי מחלה,

כל הבעיות הללו ועוד נשקפות בקבוצה "אני שולמן", קבוצת מחאת העצמאים החדשה שגייסה יותר מ-115 אלף משתמשים בתוך חודש. רובם אכן עצמאים. אם כי יש תיאוריות מסוימות שלפיהן מאחורי הקבוצה עומדים גורמים פוליטיים-מפלגתיים ואפילו רשויות המסים.

הקבוצה מגדירה את עצמה ""שוברים את הכלים, עצמאים למען עצמאים". אופי הקבוצה כולל בעיקר פוסטים אישיים של עצמאים על קשייהם, ובעיקר הרבה תלונות על מוסדות המדינה. אחת הביקורות נגד הקבוצה היא שהיא מציגה רק בעיות ולא פתרונות ודרכי פעולה.

הקבוצה לא מסתפקת רק בקבוצה בפייסבוק ומחלקת מדבקות ויצאה אף בקמפיין על אוטובוסים והדפיסה חולצות, ממש זמן קצר לאחר היווצרה. מכאן עלו טענות שהמימון בא מגורמים פוליטיים-מפלגתיים.

לפי טענת מנהלי הקבוצה, מדובר בהתארגנות ספונטנית של  12 חברים ירושלמים. עוד טוענים כי קמפיין האוטובוסים היה תרומה של פרסום כנען.

מדפני ליף עד איתמר בן גביר

אחד הפוסטים שעורר מחלוקת בקבוצה היה פוסט של דפני ליף, ממארגנות המחאה החברתית ב-2011. ליף כתבה פוסט בו היא מתארת את חוויותיה כעצמאית והציעה דרכי פעולה לפי ניסיונה מהמחאה החברתית. לצד תגובות שהאשימו את ליף שהיא מייצגת גורמים פוליטיים, מנסה להשתלט על המחאה והאשמות על כישלון המחאה החברתית, חלק מהתגובות הגנו על ליף וציינו שהיא פשוט אומרת את דעתה כאדם פרטי ועצמאי.

לאחר הפוסט של ליף הצטרף גם העו"ד איתמר בן גביר מהמפלגה עוצמה יהודית ופעיל כך לשעבר. הוא גם ציין את רשמיו מניסיונו כעורך דין. התגובות בקבוצה נעו בין ביקורת על בחישת גורמים פוליטיים לצד תמיכה באיחוד של גורמים מימין ומשמאל למען המטרה. בעבר פורסם גם פוסט של חברת הכנסת מהליכוד שרן השכל, שלאחריו נכתבה ביקורת שמדובר בניצול פוליטי כדי להתפקד לליכוד.

ביקורת נוספת שנשמעה נגד הקבוצה היא שהיא מתלוננת בעיקר על שכירים ועל העובדים ובחלק מהפוסטים עולה קריאה לביטול זכויות העובדים. חלק מהכותבים מחו, ובתגובה הגיבו חלק כי לקבוצה מסתננים שכירים שלא מזדהים עם בעיות המעסיקים העצמאים.

אז האם למרות כל חילוקי הדעות החדשות והתלונות הרבות, הקבוצה שמונה נכון לעכשיו כ–120 אלף חברים, תצליח לשנות את מצב העצמאים? אם ללמוד ממחאות העבר, לא משנה מי עומד מאחורי המחאה אם יש בה מספיק אנשים עם כוח גדול ומטרה משותפת. אבל כדי שזה יצליח כן צריך להציע פתרונות נקודתיים המציינים את הבעיות המשותפות של רוב העצמאים ודרכי פעולה. הצגת הבעיות לבדה לא תפתור את הבעיה. גם  אין טעם לדחוק אנשים עם מטרה משותפת רק כי הם מזוהים עם גורמים פוליטיים, בדיוק כפי שמפלגות יריבות מתאחדות עבור חוק משותף. הרי בסופו של דבר הפוליטיקאים הם שצריכים לשנות את החוקים.

היום (יום ב) מנהלי הקבוצה הצהירו כי יעלו שידור לייב ויענו על השאלות השונות.

פנסיה חובה לעצמאים – מה צריך לדעת

כדאי לעצמאים לעבוד בחגים? כסף או חופשה?

עצמאים חייבים לחסוך לפנסיה