מעודכן ל-10/2021

היום כמעט בכל בית השקעות תמצאו חיסכון כשר על פי ההלכה. למרות הסטיגמות, מדובר בחיסכון שלא מניב דווקא פחות תשואה אלא הרבה פעמים להפך. אז איך זה בעצם עובד?

בעיקרון חברה כשרה היא חברה שלא פועלת בשבת ויש לה היתר לניהול חיסכון, אלא שצריך למצוא גם פתרון להלוואה בריבית האסורה על פי הלכה. הפתרון הוא היתר עסקה המגדיר את ההלוואות או את האג"ח שהחברה מציעה כשותפות בעסקי החברה, ואת הריבית כחלק ברווחים. כך גם שני הצדדים שותפים בהפסדים, ולכן אין מניעה לתספורות.

האפיקים הכשרים כבר מנהלים כיום 10 מיליארד שקל. כ-80% מהחברות הציבוריות בארץ מוגדרות ככשרות. יש שלוש גישות לפי רמת החומרה הדתית, ופלגים חרדיים מסוימים יסרבו להשקיע בחברות ישראליות, כדי לא להיות שותפים לדבר עבירה של החברה.

על פי הגישה המקילה, מותר להשקיע בסכומים או בשיעורים קטנים מהחזקת החברה, כיוון שההשפעה ממילא קטנה. דרך האמצע, שהולכת וצוברת תאוצה, היא הגישה שלפיה ממיינים את החברות הציבוריות לכשרות ולא כשרות על פי שני פרמטרים – שמירת שבת ושמירה על הלכות ריבית באמצעות היתר עסקה, ומתירים את ההשקעה בחברות הכשרות.

ואיך התשואות?

השאלה המרכזית בבחינת התשואה היא באיזה אפיק מדובר. קרנות הפנסיה, למשל, במסלול הכשר הן סולידיות מאוד ולא חשופות כמעט כלל למניות, ולכן התשואה נמוכה בהתאם.

תוכנית חיסכון לכל ילד מככבת אף היא בין האפיקים הכשרים, ורוב החברות המציעות אפיקי השקעה במסלול הזה מציעות גם אפיק כשר. גם קרנות השתלמות כשרות מוצעות על-ידי מרבית גופי ההשקעות שמנהלים קרנות השתלמות. גם קופות גמל כשרות זמינות אצל מרבית המנהלים. בקרנות הנאמנות יש מספר גדול יחסית של קרנות סל כשרות, אך מעט קרנות נאמנות אקטיביות כשרות. מי שמעוניין בניהול תיקים כשר, ימצא חברות שמציעות גם את השירות הזה.

מי קובע מה כשר ולא כשר?

כיום יש כמה גופים שמפקחים על הלכות החיסכון. הגוף הוותיק ביותר מיוצג על-ידי הרב אריה דביר מירושלים – "כלכלה כהלכה". הגוף השני הוא "ועד הרבנים תשואה כהלכה", גוף שמורכב מזרמים שונים של חרדים בהובלת חסידי גור. גוף נוסף הוא מכון כת"ר, שמזוהה עם הציונות הדתית. בנוסף קיימים מסלולים מחמירים בפיקוח הבד"צ וגלאט הון – העדה החרדית.

בניגוד לתחום המזון, שבו לרוב אין הבדלים מהותיים בין גופי הכשרות של כשרות המהדרין בנוגע לעקרונות הכשרות, וההבדלים בין גופי הכשרות הם בעיקר בסוג ורמת ההשגחה, הרי בתחום הפיקוח על השקעות במסלולים הכשרים יש הבדלים מהותיים בין גופי הכשרות, ולכל אחד מהם יש מדיניות שונה לאופן שבו מנוהלים הכספים במסלולים הכשרים.

בפיקוח הבד"צ למשל לא מחזיקים במניות כלל. בגלאט הון לא מחזיקים באג"ח קונצרניות או בקרנות סל אלא רק באג"ח ממשלתיות, והחשיפה למניות היא באמצעות אופציות. בשלוש האחרות ניירות הערך צריכים לקבל היתר מהגוף המפקח.

חברות הביטוח ובתי ההשקעות שמציעים מסלולים כשרים

אלטשולר שחם חיסכון פלוס הלכה

פסגות חיסכון לילד – הלכה

מיטב דש חיסכון לילד – הלכה