הוצאות שכר שנחסכו בתקופת הקורונה מוגדרות כך –  סך סכום ממוצע השכר החודשי של עובד שהוצא לחל"ת או פוטר בשלושת החודשים שקדמו לחודש שבו הוצא לחל"ת או פוטר, מוכפל ב-1.25, מוכפל בחלק היחסי של התקופה שבה לא עבד בחודשים מרץ-אפריל, מוכפל ב-6. נשמע מסובך? נדגים –

נניח שהוצאתם עובד אחד לחל"ת רק בחודש אפריל ועלותו 10 אלף שקל.  במצב כזה עלותו לצורך החישוב היא 12.5 אלף שקל (הכפלה פי 1.25) לחודשיים. זה הסכום שנחסך לעסק בחודשיים המדוברים – מרץ, אפריל. את הסכום הזה תכפילו פי 6 כדי לגלם את הסכום לשנה ותקבלו – 75 אלף שקל. הנחת הבסיס של הממשלה ככל שהסכום שנחסך גבוה יותר כך צריך יותר לתמוך בעסק.

הסכום הזה מצטרך לתשומות ב-2019  כדי לחשב את המקדם המתאים לפיצוי העסק. ככל שהוא גבוה יותר כך תקבלו יותר פיצוי.

את הסכום שהתקבל – הוצאות השכר שנחסכו (בדוגמה שלנו – 75 אלף שקל ) תציבו במחשבון שלנו ותקבלו את סכום הפיצוי.