כמה עולה להעסיק עובד זר? איזה תשלומים יש לקחת בחשבון ומה חשוב לדעת?

בעקבות העלייה בתוחלת החיים, עשרות אלפי אנשים בישראל נזקקים לשירותיהם של מטפלים זרים באופן יומיומי. העסקת עובדים זרים היא נושא מורכב, המצריך התנהלות בירוקרטית לא פשוטה וכרוך בהוצאות כספיות גבוהות המגיעות לאלפי שקלים בחודש. בדרך כלל הצורך מתעורר באופן פתאומי למדי, כך שהמטופל ומשפחתו מוצאים עצמם אבודים בסבך החוקים, הפרוצדורות האפשרויות והתשלומים המוטלים עליהם. אולם, בעזרת מעט ידע והתעמקות בנושא, ניתן להפוך את תהליך העסקת המטפל הזר לפשוט יותר וכן גם לזול יותר.

אפשרויות העסקה

העסקה במקביל

הזכאים לגמלת סיעוד יכולים להעסיק מטפל זר, במקביל לחברת הסיעוד. במצב כזה, המשפחה מתנהלת מול 3 גורמים שונים – תאגיד העובדים הזרים, חברת הסיעוד שבאמצעותה היא מעסיקה את המטפל הזר והמטפל הסיעודי עצמו. כך למשל, במקרה של משפחה המעסיקה מטפל זר בהעסקה משותפת עם חברת הסיעוד לזכאי ברמה 6, חברת הסיעוד תממן 26 שעות שבועיות (שהן למעשה מספר השעות המקסימלי להעסקת עובד זר ברמה 6, ואילו משפחתו של המטפל תממן באופן פרטי כ-16 שעות שבועיות, המשלימות למשרה מלאה בת 42 שעות שבועיות. אם ממירים זאת לאחוזים, המשפחה אחראית על 38% מתשלומי ההעסקה של המטפל, כולל כל התשלומים הנלווים, כדוגמת הפרשה לפנסיה, דמי הבראה וכדומה.

העסקה ישירה

הזכאים לגמלת סיעוד יכולים לבחור לקבל את מלוא גמלת הסיעוד לחשבון הבנק שלהם ולהעסיק עובד זר בצורה ישירה ומלאה, ללא שילוב חברת סיעוד כלשהי בתהליך. לכל משפחה המעסיקה מטפל/ת זר/ה יש זכות לבקש לקבל את מלוא גמלת הסיעוד מהביטוח הלאומי בכסף.

כלומר, אם אתם זכאים להיכלל בחוק סיעוד ובחרתם בגמלה בשירותים ולא בכסף, לעובד/ת שלכם יש שני מעסיקים – המשפחה וחברת הסיעוד. חברת הסיעוד משתתפת בתשלום עבור התנאים הסוציאליים על חלקה בהעסקה – על פי השעות במסגרת חוק סיעוד.

אם בחרתם בגמלה בכסף, הכספים עבור שכר העובד – כולל התנאים הסוציאליים בחישוב יחסי – יועברו ישירות לחשבון הבנק של בעל ההיתר מדי חודש.

העלויות הכרוכות בהחזקת עובד זר

מבחינת החוק בישראל, אין הבדל בין עובד שהוא אזרח ישראלי לבין עובד זר. משכך, כאשר שוכרים את שירותיו של מטפל סיעודי זר, יש לקיים את כל האמור בחוק בנוגע להעסקת עובד, ומדובר בסכומי כסף לא קטנים כלל.

שכר – השכר הבסיסי נכון להיום עומד על 5,300 שקל ברוטו, לפי חוק שכר מינימום. במקרים רבים העובדים דורשים שכר גבוה יותר, מאחר שההיצע נמוך מהביקוש – וזאת בנוסף לשכר עבור עבודה בסופי שבוע וחג שעומד נכון להיום על 361.68 שקל ליום בסופי שבוע ובחגים.

העלות החודשית הממוצעת של התשלומים הנוספים והתנאים הסוציאליים, על בסיס שכר מינימום של 5,300 שקל מסתכמת בתוספת של כ-25% על השכר.

בהנחיות הנוהל ניתן לקזז מהשכר הנ"ל סכום של עד כ-25% – בעבור כלכלה, ביטוחים, מגורים ועוד – מותנה באזור המגורים, אבל בפועל, בשל הביקוש הרב וההיצע הנמוך, הניכויים המותרים לרוב לא מיושמים בשטח, או שהמשפחה מקזזת רק חלק מהניכויים המותרים. במקרי העסקה לא מועטים העובדים דורשים ומקבלים 5,300 שקל נטו.

פדיון ימי חופשה – אין לשלם לעובד/ת פדיון ימי חופשה במתווה חודשי בתוך השכר, או מידי שנה, אלא רק בתשלום מרוכז בסיום יחסי עובד-מעביד. מעסיק אשר יישלם פדיון ימי חופשה במהלך העסקה ולא בסופה, מסתכן ועלול לשלם כפול במקרה של תביעה, מאחר שהדבר מנוגד לתכלית החוק.

בין אם יממש העובד או יפדה בכסף בסיום העסקה, החישוב דומה: ב-5 שנים הראשונות הזכאות היא ל-14 ימי חופשה בפדיון של 212 שקל ליום (לפי שכר חודשי של 5,300 שקל) – סך הכול 2,968 שקל שהם 247.3 שקל לחודש.

הבראה – בתום השנה הראשונה זכאי העובד ל-5 ימי הבראה בשווי של 382 שקל ליום – סך הכול 1910 שקל שהם 159 שקל לחודש. חשוב לדעת כי הבראה הוא הרכיב היחיד שאותו ניתן לשלם במתווה חודשי לעובד.

עבודה בסופי שבוע ובחגים – התשלום עבור עבודה בסופי שבוע עומד על 361.68 שקל ליום, כפול 4.3 שבועות בחודש, ובסך הכול – 1555.2 שקל לחודש בממוצע. נהוג לתת לעובד מקדמות לשכר מידי שבוע – 100 שקל אשר נחשבים כחלק מהשכר ולא כתוספת.

התשלום עבור עבודה בחגים זהה לתשלום עבור עבודה בשבת – 361.68 שקל כפול 9 ימי חג – סך הכול 3,255 שקל לשנה, שהם 271.25 שקל לחודש.

הפרשות לפנסיה ופיצויים מצד המעסיק – כיום חובה להפריש 6.5% מהשכר עבור פנסיה ו-6% עבור רכיב הפיצויים בגמל, כלומר 12.5% משכר הברוטו – 662.5 שקל בכל חודש.

ביטוח לאומי – 2% מהשכר – 100שקל בכל חודש – בתשלום שכר של מעל 5,500 שקל לבעל ההיתר.

ביטוח בריאות – נהוג לקזז משכר העובד מחצית מהסכום, עד לתקרה של 143.24 שקל, תלוי בגובה התשלום עבור הביטוח.

שכר עובד מחליף – בדרך כלל לעובד מחליף משולם שכר גבוה יותר מזה של העובד הקבוע, אולם הדבר נתון לשינויים.

מחלת העובד – עובד זר זכאי על פי החוק לדמי מחלה עבור 1.5 ימים בחודש. התשלום עבור ימי המחלה משולם החל מהיום השני למחלה וכנגד הצגת אישור רפואי. על ימי המחלה השני והשלישי זכאי העובד לקבל 50% מסך השכר היומי. עבור כל אחד מימי המחלה הבאים ישולמו 100%, עד לתקרה של 90 יום (תלוי בוותק).

תשלומים נוספים

אגרות למשרד הפנים – רשות ההגירה והאוכלוסין
היתר העסקה – אגרה בגובה 310 שקל לקבלת היתר העסקה לעובד זר סיעודי. אגרת הבקשה לא תוחזר גם אם בקשתו של המטופל תידחה. החקיקה הרלוונטית אינה מאפשרת מתן הנחות ופטורים מאגרה זו, גם לא מטעמים הקשורים במצבו הכלכלי של המבקש.

אגרת השלמה – מבחן תלות. אגרה בסך 290 שקל, המיועדת עבור מטופלים מעל גיל פרישה שאינם זכאים לגמלת סיעוד מחמת גובה הכנסותיהם ועליהם לבצע מבחן תלות.

חידוש ויזה – אם תוקף הוויזה של העובד פג, יש לשלם 180 שקל עבור חידושה.

אגרת הארכת רישיון עבודה לעובד זר בענף הסיעוד. עלות האגרה: 175 שקל.

עמלה לחברת כוח אדם על תיווך והבאת עובד זר

דמי תאגיד – יש לשלם לחברת ההשמה דמי תאגיד בסך 70 שקל מדי חודש, וזאת בנוסף לדמי השמה חד-פעמיים בסך 2,000 שקל. אם החברה גבתה דמי השמה בסך 2,000 שקל היא לא תוכל לגבות מהמעסיק תשלום נוסף מעבר לתשלום החודשי במשך שנה מיום ההשמה, גם אם השימה אצל המעסיק עובדים אחרים באותה התקופה.

איך אפשר לחסוך?

במציאות שבה הביקוש עולה על ההיצע, נוצר מצב שבו העובדים מכתיבים בפועל את הדרישות שלהם לקבל שכר גבוה יותר – שמגיע היום ל-5,500-5,000 שקל נטו, ועבור עבודה בשבת וחג 361.68 שקל, כך שהעלות מגיעה ל-7,000-6,500 שקל בחודש נטו, ולכך כמון יש להוסיף את התשלומים עבור התנאים הסוציאליים – תוספת של 25% – דמי חופשה, הבראה, מחלה, גמל ופיצויים.

העסקה ישירה של העובד יכולה לחסוך למטופל או למשפחתו סכומים משמעותיים של כסף, וזאת משום שחברות הסיעוד מקבלות מהביטוח הלאומי 'עמלה' גבוהה, אשר נחסכת במקרה של העסקה ישירה. מדובר בחיסכון כספי של מאות שקלים בחודש, העשוי להסתכם בעשרות אלפי שקלים לאורך השנים. לאחרונה אף פותחה מערכת טכנולוגית חכמה שמסייעת למטופלים הסיעודיים ולמשפחותיהם בהעסקת מטפל זר, ומבצעת את כל החישובים הנדרשים.

מעבר לכך, להעסקה ישירה יש יתרון נוסף: כאשר המטפל הקבוע נעדר בשל מחלה, חופשה או כל סיבה אחרת, ויש צורך למצוא לו מחליף, המשפחה אינה תלויה בזמינות של המטפלים המשתייכים לחברת הסיעוד (זמינות שהיא בעייתית לרוב) אלא יכולה לאתר בעצמה מטפל מחליף, באופן גמיש הרבה יותר וללא מגבלות.

איך לגייס עובד זר בסיעוד ?