סוללה שלא יורד מחירה, הטבות מס זמניות וחוסר בעמדות טעינה – כל אלו מעכבים את כדאיות הרכב החשמלי לנסיעות ארוכות

לאור השינויים הצפויים בביטול הטבות המס  על המכוניות ההיברידיות האם המכוניות החשמליות יהפכו לכדאיות? תלוי כמה זה יעיל ותלוי כמה זה עולה.

רכב חשמלי השימושי כמעט כמו רכב רגיל – שלא מוגבל רק לנסיעה עירונית ולמהירויות נמוכות – דורש סוללה בקיבולת גבוהה של 50-60 קילוואט-שעה. ואם הרכב גדול יותר, כך גם קיבלת הסוללה.

אז כמה זה עולה?  החדשות הטובות הן שמחירי סוללות הליתיום ירדו בעשור האחרון בלא פחות מ- 85% בעקבות התקדמות הטכנולוגיה, אך עדיין לא נמוכים במיוחד ומסתכמים כ-176 דולר לקילוואט-שעה. כלומר בסביבות עשרת אלפים דולר לסוללה שיכולה לספק טווח של 350-400 קילומטר על פי מבחני WLTP המחמירים. התחזית היא, שעד 2024 מחירי הסוללות יצנחו לאזור ה-94 דולר לקילוואט-שעה.

הביקוש עולה, הטכנולגיה משתכללת, המחיר לא יירד

הביקוש העולמי לליתיום זינק בארבע השנים האחרונות וצפוי לגדול פי חמישה עד 2025 בעקבות התקנות המחמירות  שבהן צריכה לעמוד תעשיית הרכב. אבל ליתיום הוא משאב עם זמינות מוגבלת, ולכן מחירו לטון מעוקב זינק לשיא היסטרי ב-2017. המחיר ירד מאז בכ-30% אבל לא צפוי להמשיך לרדת, בשל עליית הביקוש באירופה ובסין.

כך מחירי הסוללה יישארו יציבים או יעלו. גם היצרנים הזולים לא מצליחים להשיק רכב עם יכולת נסיעת 350 קילומטרים בפחות מ-30 אלף דולר.

בשוק הישראלי בזכות הטבת מס הקניה על רכב חשמלי שעומדת על 10% במקום 83% על רכב בנזין, הקנייה משתלמת יותר. נוסף על כך, אם תהיה עלייה נוספת במחירי הדלק, יהיה יתרון לחשמליים

אלא שבישראל כמו בישראל הטבות המס הן זמניות, כך למד על בשרו כל בעל רכב היברידי, שנהנה מהטבת מס שצפויה להתבטל. התירוץ הרשמי הוא תקנות מחמירות יותר של זיהום, התירוץ הפחות רשמי הוא הכנסות נוספות למדינה. בניגוד להיברידיות השוק החשמלי קטן יותר אבל בתחזית לצמיחה. כמו כן ייפגעו ההכנסות העשירות ממיסוי בנזין או דיזל לתחבורה. לכן מעריכים שרק כמה מאות ייהנו מהטבות גדולות לפני שהשוק החשמלי יגדל ואיתו הרגולציה והמחירים.

בעיה נוספת היא פיזור עמדות ההטענה וכמותן. כדי שרכב חשמלי יהיה הרכב היחיד במשפחה, מגבלת הטווח היא קריטית, והדרך היחידה לעקוף אותה היא הקמת עמדות הטענה ציבוריות מהירות בסבסוד ממשלתי, שיכולות להוסיף כמה טווח של עשרות קילומטרים (עד 80% מקיבולת הסוללה) בתוך 30-50 דקות. הממשלה אומנם עושה את זה אבל לא מספיק.

המכרז העדכני לעמדות ציבוריות מהירות מדבר על כ-60 עמדות בתקציב, של פחות מ-15 מיליון שקל. זאת לעומת הכנסות של המדינה ממיסוי דלק בהיקף של כ-19 מיליארד שקל בשנה, עם זאת התוכנית לשנה הקרובה היא כ-2,500 עמדות הטענה מדן ועד אילת. לכן, המדינה צריכה לתמוך בהן יותר כדי ליצור תשתית לאומית של רשת הטענה. כך קשה לשכנע שלא נצטרך לחכות זמן רב לטעינה אחרי שהסוללה מתרוקנת  או שנחכה שעות להטענה. עמדות מהירות פותרות את חרדת טווח הנסיעה של נהגים, אך יש בהן כשל: ייתכן שהשימוש בהן לא יהיה תדיר, מה שיאריך מאוד את החזר ההשקעה בהקמתן. וכל זה עוד לפני שדיברנו על ירידת ערך הרכב. המסקנה היא שלנוסעי נסיעות ארוכות וחסרי עמדות הטענה בבית רכב חשמלי עדיין לא משתלם. אבל עבור נסיעות קצרות ולבעלי מקור הטענה בבית רכב חשמלי הוא עדיין פתרון טוב עם עלות אחזקה שמחזירה את ההשקעה.

בתוך שנה: 2,500 עמדות הטענה לרכב חשמלי ב-30 רשויות

טסלה לא תעמוד בציפיות השוק; משיקה רכב חשמלי מוזל

ביקוש גבוה לרכב החשמלי של פולקסווגן; 10 אלף רכבים בתוך 24 שעות