את התביעה הגישו עורכי הדין נגד נהג הרכב הפרטי שהיה מעורב בתאונה ונגד חברת הביטוח שביטחה אותו, וכן נגד קרנית (קרן סטטוטורית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) ונגד מדינת ישראל. הפסיקה נגעה לשאלת החבות של הנהג וחברת הביטוח שלו.
בתביעה נטען כי האופניים החשמליים אינם מוגדרים רכב מנועי, וכי המנוח היה למעשה בבחינת הולך רגל. עורכי הדין ציינו גם את שנת התאונה, שבה לפיהם לא הוגדרו ככלי רכב על ידי אף גורם חוקי.
מהמשפט עלה שאין הכרעה בפסיקה ובית המשפט העליון העביר את ההחלטה למחוקק. "להכרעה בשאלה הנ"ל השלכות רוחב כלכליות ואחרות רחבות מאוד; נוכח דרישת קיומו של ביטוח חובה בנסיבות אלה, שכן היום, בהיעדר הכרעה בבית המשפט העליון, ובהיעדר כל הוראה בחוק, לא נוהגות חברות הביטוח לבטח אופניים חשמליים, וזאת מעבר לכך, שאין כל חובה להחזיק ברישיון נהיגה לאופניים חשמליים".
עם זאת בחוק מצא השופט התייחסות ל"אופניים עם מנוע עזר" כרכב מנועי. לדבריו, "יוצא אפוא לטעמי, כי האופניים החשמליים נכנסים לגדרו של אחד ממצבי הריבוי… והם נחשבים לרכב מנועי".
בשל כך, סיכם, "אם אופניים חשמליים מוגדרים כרכב מנועי, הרי אדם ש'נהג' באופניים חשמליים ונפגע ממכונית, עשוי להיחשב כמי שאינו זכאי לפיצוי… משום שהוא נהג ברכב מנועי ללא ביטוח חובה. זאת על אף שכפי הנראה אין לו אפשרות לבטח את האופניים החשמליים בביטוח חובה, אפילו אם רצה בכך".
לטענת עורכי הדין, הפסיקה יוצרת מצב בעייתי שבו הרוכבים יייחשבו עבריינים שנסעו בלי ביטוח חובה, אף שכלל אין לה אפשרות כזו.
חברות ביטוח שמבטחות תאונות אופניים חשמליים
כלך או כך, מי שלא רוצה להיתקע בלי פיצוי, כמה חברות ביטוח כבר זיהו את הסכנה הטמונה בכלים הקלים והחשמליים, כך למשל מגדל מציעה ביטוח תאונות אישיות לרוכבים, לצד תאונות צד ג' וכיסוי נזק לאופניים, גם איילון מציעה ביטוח דומה לא כולל נזק לאופניים וכן לא כולל נסיעה עסקית. גם חברות קטנות יותר כמו אגם ואולטימה מציעות פתרונות דומים .בחלק מהחברות יש גם הרחבה לקורקינטים חשמליים, בכלל ביטוח יש ביטוח ספציפי לקורקינטים. עלות שנתית של ביטוח כזה היא כ-400 שקל, תלוי בחברה ובפוליסה.
מהיום: ניתן לבצע מבחן עיוני ייעודי לרוכבי אופניים חשמליים
עבר בקריאה ראשונה – רוכבי אופניים חשמליים יהיו חייבים בחבישת קסדה בכל גיל ובכל דרך