עם הגירעון התופח,  בחירות בפתח והאטה בצמיחה, פקידי האוצר מחפשים שורת גזירות ורפורמות להכניס יותר כסף למדינה. גם הפעם דנים ברעיון שנפל לא אחת: הפחתת הטבות המס לפנסיות התקציביות וקרנות ההשתלמות.

וההטבות בפנסיה התקציבית מיטיבות עם העובדים החזקים במשק, וגם ככל שהעובד חזק יותר, הוא מקבל יותר. מבוטחים פעילים בפנסיה תקציבית —  מפרישים בסך הכול רק 2% משכרם ברוטו. והשאר במסלול פנסיה צוברת, מפרישים 7% משכרם לפנסיה ובין היתר חשופים לתנודותיות של שוק ההון.

עלות הטבת המס למקבלי פנסיה תקציבית נאמדת ביותר משני מיליארד שקל בשנה, וזו צפויה לגדול לשנת 2025. לפי נתונים של האוצר  ב־2012 הגיע שווי ההטבות הללו ל־1.8 מיליארד שקל, וב־2025 יגיעו כבר כמעט ל-3 מיליארד שקל. לכן פקידי האוצר יציעו לשר הבא לבטל לפחות חלק מההטבות אלו.

גם קרנות ההשתלמות צפויות להיפגע. כיום, הפרשות המעביד לעובד שכיר, המוגבלות לשיעור של 7.5% (או 8.4% לעובדי הוראה) מהמשכורת הקובעת, פטורות ממס הכנסה וביטוח לאומי עד למשכורת מרבית של 15,712 שקל (נכון לשנת 2017). רווחי ההון הנצברים מהפקדות אלו אינם ממוסים.

המטרה של ההטבה היא לתמרץ את החוסכים הגדיל את היקף החיסכון הכולל. וקרנות ההשתלמות הן אפיק החיסכון היחיד שבו ניתנות הטבות מס בפועל אשר אינו חיסכון לגיל פרישה.

באוצר כבר שנים מנסים לבטל את ההטבה הזו, הטובה רק לשליש מהעובדים במשק, ולא העניים שבהם, אך כמובן שציבור החוסכים וההסתדרות מונעים. הפעם ההצעות הן קיצוץ ולא ביטול מוחלט. אחד מהם הוא הפחתת התקרה להפקדה בקרנות ההשתלמות מ־7.5% ל־6% — מהלך שיניב בין 1.1 ל־1.4 מיליארד שקל בכל אחת מארבע השנים הקרובות, לפי חישוב שנעשה באוצר.

המהלך השני הוא ביטול הפטור ממס על הקרנות החל מהשנה השביעית.כלומר , בשש השנים הראשונות, רווחי ההון לא יהיו ממוסים, אך מהשנה השביעית, יוטל מס על הרווח. מהלך זה יניב תחילה רק  כ־70 מיליון שקל בשנה הבאה, אך ב־2023 כבר תגיע ההכנסה מסעיף זה ל־280 מיליון שקל.

קרנות השתלמות – כדאי שיהיה לכם!

למה בקרנות השתלמות אין דמי ניהול מוזלים כמו בקרנות פנסיה?