אושרה הרפורמה בחישוב מדד תשומות הבנייה. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את התיקון המוצע לחוק, שעל פיו מעתה תופסק הצמדת מחיר הדירה לאחר מכירתה לרכיב הקרקע במדד תשומות הבנייה והמחיר יוצמד רק לעלויות הבנייה. השלב הבא הוא אישור הצעת החוק בכנסת (מהו מדד תשומות הבנייה – ראו כאן)
השינוי נבחן בעקבות עלייה משמעותית באינפלציה בשנה האחרונה, שגרמה לעלייה מואצת גם במדד, לאחר שנים שבהן הוא נותר יציב באופן יחסי. ב-2021 עלה מדד תשומות הבנייה ב-5.6% (בכמה השתנה מדד תשומות הבנייה? היכנסו למחשבון וגלו)
מדד תשומות הבנייה מורכב ממספר רכיבים, כמו עלות הקרקע, חומרי גלם ושינוע, ומגלם את עלויות הבנייה של דירות למגורים ואת השינוי בהן במהלך תקופה מסוימת. אך בעוד עלות הקרקע היא העלות הקריטית ביותר בתוך המדד, שממנו נגזרים גם מחירי הדירות, היא אינה משתנה תדיר כמו רכיבים אחרים, ולעתים קרובות הקרקע נרכשה זמן רב לפני השינויים האינפלציוניים.
כאשר רוכשים דירה, לרוב לא משלמים את כל התמורה בתשלום אחד, אלא התשלומים נפרסים, וכל תשלום מוצמד למדד תשומות הבנייה שמשתנה כאמור בהתאם למחירי הרכיבים בו. כלומר, ככל שהמדד גבוה יותר, כך מחיר הדירה עולה, אף על פי שמחיר הקרקע אינו מושפע מעליית שאר רכיבי המדד. כשמדובר על מחירי דירות של מיליוני שקלים, המחיר עולה בצורה משמעותית.
על פי הצעת החוק, רק חלק מיתרת החוב יוצמד למדד כשהחלק שיוצמד יהיה סכום השווה למכפלה של 5,500 שקל כפול שטח הדירה. 5,500 שקל הם העלות הממוצעת המקובלת לבנייה למטר רבוע בישראל. ככל שהקונה יחויב רק בחלק מהתשלום, הסכום יחושב באופן יחסי.
אם תאושר ההצעה בכנסת, משמעותה היא למעשה הוזלה של מחירי הדירות, אם כי ההערכות הן שקבלנים וחברות בנייה פשוט יעלו את מחיריהן כדי לפחות על הירידה הצפויה.