מדריכי השקעות    

CFD- חוזה הפרשים – המדריך המלא!

מעודכן ל-08/2021

CFD – ובעברית חוזה הפרשים – הוא מכשיר השקעה משוכלל עם יתרונות וגם חסרונות. אל תיכנסו להשקעה בחוזה הפרשים, בלי להכיר אותו ובלי להבין את הסיכונים. המכשיר הזה הוא אבולוציה של מכשירי מינוף קודמים כשהמכשיר הבסיסי הוא האופציה, ובכלל השווקים הפיננסיים מתפתחים ומשתכללים וחשוב להבין שהמוצרים לא תמימים כפי שניתן להתרשם במבט ראשון.

המכשירים האלו מתבססים על מינוף שמאפשר להם לגלם רווחים תיאורטיים, אבל במשוואה הזו יש גם תרחיש של הפסדים משמעותיים – סיכוי לרווח הולך יחד עם הסיכון להפסד. תזכרו את זה כשאתם משקיעים בכלל ובמכשירים מסוכנים בפרט.

מגוון סוגי ההשקעה הולך וגדל עם השנים. בשלב הראשון, אפשרויות ההשקעה התרכזו במניות ואיגרות חוב. מניות הן המוצר הבסיסי שמבטא השקעה בחברה; איגרות חוב הן פשוט הלוואה לחברה (או למדינה).

בשלב הבא כבר נוצרו האופציות והחוזים – מכשירים ממונפים על מניות ומטבעות. תוך כדי תנועה נכנס המסחר במט"ח (שוק הפורקס) ותפס מקום נכבד בהיקף ההשקעות של משקיעים וסוחרים. האפשרויות האלו הפכו למרובות ומתוחכמות, ורוב הציבור מתרחק מהשקעות ישירות בבורסה על מכשיריה השונים ומעדיף להשקיע את כספו (הפנוי לטווח הקצר והבינוני) דרך קרנות נאמנות, תעודות סל וניהול תיקים.

מדריך לפורקס

עם זאת, חלקם של המשקיעים הפרטיים המשקיעים באופן עצמאי הולך וגדל, וכנראה בצדק – ככה חוסכים את דמי הניהול, ככה יודעים בדיוק מה קורה עם הכסף בכל רגע נתון; ככה אתם אחראים לכסף שלכם – הן מבחינת הרכב התיק ופיזור ההשקעה בין אפיקים מסוכנים ללא מסוכנים, והן מבחינת הביצועים – היכולת להפיק תשואה. זה כמובן לא מתאים לכל אחד, צריך הבנה בסיסית, צריך לעקוב, אבל האמת היא שיש קיצורי דרך מסוימים. עולם ההשקעות נחלק בגדול מאוד לשני סוגי השקעה – השקעה אקטיבית שבה אתם (אם אתם מנהלים את התיק שלכם) בוחרים מניות, איגרות חוב והשקעות בכלל באופן שוטף, והשקעה פסיבית שבה בעצם אתם לא עוסקים בבחירת המניות ואיגרות החוב המנצחות, אלא מצמידים את הכסף למדדים. כלומר, כל מה שאתם צריכים זה להגדיר את הסיכון ובהתאמה את הרכב התיק בכל אחד מסוגי המכשירים ואז לקנות עוקבי מדדים (תעודות סל או קרנות מחקות) שמניבות את תשואת המדד.

מה זה CFD?

אז אם אתם משקיעים בעצמכם את הכסף שלכם (ולא משנה באיזו גישה, אקטיבית או פסיבית), הנה מכשיר שהופך להיות מאוד משמעותי בשווקים הפיננסיים ועשוי לגוון את תיק ההשקעות שלכם. מדובר על מכשיר שנקרא (CFD (Contracts for Difference, חוזה על הפרשים. לא מדובר במכשיר חדש, למרות שהכניסה המסיבית שלו לשווקים הואצה מאוד בשנים האחרונות. המוצר הזה היה באוויר כבר בסוף שנות ה-90, רק שאז הוא שימש את המומחים הגדולים – מנהלי תיקים גדולים, מנהלי קרנות גידור ומנהלי נוסטרו (כספים בניהול עצמי של גופים גדולים – בנקים, בתי השקעות ועוד). ה-CFD שימש אותם לגידור התיק מפני סיכונים, כהשקעה טהורה וכמכשיר שמתגבר על אי הרציפות בשווקים – ה- CFD סחיר במשך כל שעות היממה להבדיל מהמניות וניירות הערך בכלל. החוזים האלו נסחרים בבורסות ייעודיות למסחר בחוזה הפרשים ואופציות וכן גם בחלק מהבורסות המוכרות והגדולות בעולם – בארה"ב ישנן בורסות ייעודיות לנגזרים ואופציות, לרבות הבורסה בשיקגו, ובאירופה הבורסה בלונדון די חזקה בתחום ה-CFD .

זאת הייתה ההתחלה, אבל ממוצר למביני עניין בלבד הפך ה-CFD למוצר פופולרי בקרב משקיעים רבים בגלל תכונותיו – חוזים בעלויות נמוכות, יכולת "להצמיד" את ההשקעה למניות במינופים שונים, אך עם הגבלת ההפסדים; נוחות הפעלה (זירות מסחר גדולות של CFD's) ועוד. כיום השימוש בחוזי CFD's מהווה סביב 50% מהיקף המחזור בשוק האמריקאי.

מהסיבות האלו כדאי להכיר את המוצר. אז מה זה בעצם CFD? התרגום הפשוט אומר כמעט הכל – חוזה על הפרשים, ובקצרה – חוזה הפרשים. מי שקונה CFD בעצם קונה הפרש, להבדיל מקניית מניה או קניית מכשיר על מדד. כאשר קונים CFD לא קונים נכס בסיס, לא קונים נכס מוצק (שאמנם יכול לרדת, אבל יש לרוכש זכויות בנכס), אלא קונים חוזה שמחירו תלוי בהפרש בין המחיר בפועל למחיר שנקבע בעסקה.

המחשה – אופציה על גוגל

כדי להמחיש את הרעיון הבסיסי, נתחיל בהבנת חוזה פשוט/אופציה פשוטה, ונעבור ל-CFD. נדגים על ענקית החיפוש גוגל: נניח שמניית גוגל נסחרת ב-770 דולר. נניח שאתם רוצים להשקיע במניה – אתם יכולים לקנות את המניה עצמה במחיר זה, אתם יכולים לקנות אופציות במחירי מימוש שונים לתקופות שונות, לדוגמה – אופציה לחודש מסוים קדימה במחיר מימוש של 800 דולר, שעלותה 35 דולר – כלומר משלמים היום 35 דולר, משלמים בעתיד 800– סה"כ 835 דולר ומקבלים את המניה. אז יש מי שקופץ ושואל, במה עדיפה האופציה על המניה? ובכן, משלמים סכום קטן ביחס למניה , בהתאמה הסיכון האבסולוטי קטן יותר (מפסידים עד 35 דולר ולא עד 770 דולר), והסיכוי לרווח (תשואת רווח) גבוה מאוד – תדמיינו שגוגל תהיה באותו חודש של האופציה ב-1,400 דולר, המניה עושה תשואה מרשימה של 75%, אבל זה אפילו קטן לעומת תשואת האופציה שתגיע ל-600 דולר ( משלמים 800 דולר ומקבלים מניה ב-1,400 דולר, משמע האופציה שווה 600 דולר). המחיר הזה מבטא תשואה של מעל 1,600%.

התחל לסחור

אופציות כאלו הן בהחלט אפשרות מינוף מעניינת, אבל אם כבר מדברים על מינוף שימו לב מה קורה ב-CFD. במסחר בחוזה CFD, ניתן למנף את העסקה/החוזה בפי 20. המשקיע צריך לספק ביטחונות התלויים בברוקר עצמו (בין 5% ל-20%) כשהיתרון הגלום בעסקה (וגם החיסרון!) הוא המינוף – עלייה של 1% בנכס הבסיס תביא עלייה של 20% בשער החוזה. היתרון הזה מתבטא בשינוי גישה, שינוי חשיבה אצל המשקיעים – לא צריך לחכות לעלייה משמעותית במניה/מטבע, אפשר להסתפק בעלייה קלה, אך אם מדובר במינוף גדול , הרווח יהיה מאוד משמעותי. עד כאן חצי הכוס המלאה, אבל צריך לזכור כמובן שמדובר בחרב פיפיות – אם המניה יורדת ב-1%, אז במינוף של 20, תפסידו 20%. לא רוצים להישמע נודניקים, אבל במיוחד לשחקנים מתחילים יש נטייה לשכוח מהסיכונים, אלא שאסור לשכוח אותם, ההיפך, צריך לכמת אותם בנוסחה, ורק אז לקחת פוזיציה שאולי תניב בתרחיש מסיים רווחים ענקיים, אבל בתרחיש אחר תסב הפסדים כבדים.+500

המחשה CFD על גוגל

הנה דוגמה לעסקת CFD: נניח משקיע/סוחר שמעריך כי מניה מסוימת הנסחרת כיום בוול סטריט במחיר של 50 דולר תעלה בקרוב. המשקיע רוצה לקנות מניות בשווי 5,000 דולר. הוא יכול לפעול בדרך המסורתית – לקנות 100 מניות ב-50 דולר, כלומר להשקיע 5,000 דולר, והוא יכול לפעול בדרך אחרת – השקעה ב-CFD – חוזה הפרשים. במצב כזה הסוחר/משקיע יקנה 100 יחידות CFD הצמוד למניה הזו. הוא יזדקק ל-500 דולר בחשבון הבנק (כביטחון, אבל תלוי בשיעור הביטחונות שקבע הברוקר – נע בין 5% ל-20%), והוא ייהנה ממינוף של פי 10 – כלומר אם המניה תעלה נניח ב-10% ל-55 דולר, אזי הרווח שלו הוא 5 דולר לחוזה כפול 100 חוזים – 500 דולר, משמע תשואה של 100%! על ההשקעה. הרווח הזה זהה לרווח אם המשקיע/סוחר היה משקיע מראש במניות – אז ההשקעה הייתה כאמור 5,000 דולר והוא היה מרוויח 500 דולר – 10%. משמע, ההשקעה ב-CFD דורשת ביטחונות נמוכים יותר משמעותית, ומסוגלת לייצר תשואה גבוה יותר , אך זה כאמור פועל גם הפוך – אם המניה הייתה יורדת ב-10%, אז ההשקעה הייתה נמחקת.

הנה דוגמה מוחשית – נניח שאנחנו רוצים לקנות 100 מניות של גוגל ב-770 דולר – כלומר השקעה של 77 אלף דולר. הבנקאי/ברוקר שלנו עוצר אותנו ומציע לנו את העסקה הבאה – אל תשקיעו בפועל, אתם צריכים ביטחונות של 10% – 7.7 אלף דולר ותרכשו 100 CFD במינוף של 10, ואז אם המניה תעלה ב-10% תרוויחו 100% – 7.7 אלף דולר. ההשקעה והחשיפה קטנות יותר דרך חוזה ההפרשים מאשר השקעה ישירה במניות (7.7 אלף דולר לעומת 77 אלף דולר), והרווח הוא זהה – 7.7 אלף דולר; כלומר, בהשקעה קטנה יותר אפשר לייצר תשואה גבוהה פי כמה (אבל שוב – זה פועל גם הפוך!).

היתרונות של ה-CFD

לחוזה ההפרשים/CFD יתרונות נוספים – קלות במכירה בחסר. אם תרצו למכור בחסר מניות זה לא תמיד יהיה קל ולא תמיד יהיה אפשרי, ובמקרים רבים גם אם זה אפשרי זה יהיה יקר. ב-CFD זה קל, פשוט וזול. המשקיע בעצם מוכר את החוזה מבלי להחזיק בו ומבלי שיהיה צורך להשאיל אותו (במכירה בחסר במניות יש צורך בהשאלה).

יתרון חשוב נוסף של ה-CFD ביחס למכשירים האחרים, לרבות אופציות וחוזים אחרים, הוא שאין לו תאריך פקיעה. לאופציה יש תאריך פקיעה, לחוזה הפרשים/CFD אין, והמשמעות היא שניתן להחזיק דרכו במניות ובמדדים לטווח ארוך.

ב-CFD על מניות יש שאלה מעניינת לגבי הדיבידנדים. האם הם מגיעים/מתקבלים אצל מחזיק החוזה? התשובה פשוטה – כן! ב-CFD יש חוזה של החזקה במניות ומנגד מכירה של מניות, המחזיק (חוזה לונג) זכאי לקבל את הדיבידנד ביום החלוקה. מנגד, כאשר משקיע יהיה בעסקת מכר/בפוזיציית שורט, עליו יהיה לשלם את הדיבידנד.

מה העלויות?

יתרון מאוד חשוב בחוזה הפרשים/CFD הוא בעלויות. המסחר בחוזה הפרשים/CFD הוא מול עושי שוק, והעלות/עמלה שיש למשקיע/ הסוחר מתבטאת בעצם בהפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה (ההפרש בין ה-BID ל-ASK), וזאת בניגוד לעסקאות בחוזים עתידיים ואופציות שנסחרים בבורסות שונות (במיוחד בבורסות לחוזים ואופציות, הגדולה ביניהן – הבורסה בשיקגו) ואז יש עמלות שוטפות (שקשורות לבורסה) – לרבות עמלות קנייה ומכירה.

 

ההפרש בין מחיר הקניה למכירה מכונה גם "חיכוך", והוא כאמור העמלה בעסקאות CFD, כאשר ההפרש הזה נקבע על ידי פרמטרים של אותו ערך הנייר, לרבות שווי החברה, הסחירות בה, וסטיית התקן בנייר. ההפרש משתנה בין מניה למניה – ככל שהנייר כאמור סחיר יותר והשווי גדול יותר, צפוי שהמרווח יהיה קטן יותר – בגוגל, אפל, פייסבוק לדוגמה, ההפרש יהיה קטן מאוד, אבל אם תלכו למניות השורה השנייה ומטה, ומניות בבורסות משניות או ברשימות משניות, אז ההפרשים בהתאמה יהיה גדולים יותר.

אם אתם חושבים על ביצוע עסקת CFD כדאי שתזכרו את המונחים. דיברנו כאן על ביטחונות – אתם למעשה לא משקיעים אלא מספקים ביטחונות; בז'רגון המקצועי קוראים לזה מרג'ין. CFD נסחרים במרג'ין. מרג'ין הוא הסכום המינימלי אשר צריך להיות מופקד על ידי המשקיע/סוחר כביטחון לעסקה וזאת כדי להבטיח את קיום החוזה. המרג'ין בעצם מבטא את המינוף של העסקה.

כמו כן, צריך לזכור את המשמעות של מינוף וריביות – הברוקרים השונים אשר מספקים את האפשרות לסחור דרך CFD נוהגים להעניק ללקוחותיהם מינוף. אתם יכולים לקנות פי 10 מההשקעה/הבטוחה שלכם. אבל הברוקרים האלו כמובן לא פראיירים, והם לא מספקים לכם את המינוף בחינם, מאחורי המינוף הזה יש עלויות, עלויות מימון. ברוקרים גובים על המינוף (שזו בעצם הלוואה) ריבית לפי גודל העסקה ומשך הזמן שבו מוחזק הנייר. לרוב מדובר בסכום יחסית קטן – גם בגלל הריבית האפסית, גם בגלל גודל העסקאות וטווח ההחזקה, אבל תיאורטית זה יכול להיות סכום גדול.

מה המצב בארץ?

בסתיו 2016 התחוללה מהפכה בעולם זירות המסחר באינטרנט. זירות המסחר, שפעלו בעצם ללא רגולציה, נכנסו תחת מטריית הפיקוח הרחבה של רשות ניירות ערך, וטוב שכך. התחום הפך להיות מפוקח, מבוקר ובהתאמה יותר אמין ונוח מבחינת המשקיעים. האתרים המפעילים זירות מסחר – זירות פורקס, זירות של CFD, תעודות סל, סחורות ועוד, חויבו לעמוד בכללי הרגולציה והפכו לשקופים ומבוקרים. הרשות הוציאה מהכלל את זירות האופציות הבינאריות ואסרה על המסחר בהן.

התחום הפך למסודר יותר, עם תקנות בנושאי פרסום, הגבלת מינוף, שקיפות ואימוץ נורמות בינלאומיות לניהול הזירה. הזירות האלו הן פלטפורמה אינטרנטית של חברות שמספקות מערכות סחר אינטרנטיות, שמאפשרות למשקיעים וסוחרים להיחשף למגוון מאוד רחב של אפיקי השקעה, לרבות כאמור מגוון של אפשרויות בשוק הפורקס, שוק החוזים העתידים, הפרשי החוזים/CFD, סחורות ועוד. מדובר על זירות שמעבר למגוון האפשרויות הרחב, מספקות מערכות תקשורת חכמות, עם נתונים פיננסיים רבים, אפשרויות ניתוח רבות, מסחר בזמן אמת, מעקב בזמן אמת, ניהול סיכונים בזמן אמת ועוד.

ולמי זה טוב? למשקיעים וסוחרים שרוצים לגוון, שמבינים את היתרונות שבפיזור וגיוון, ולמי שרוצה לבצע עסקאות בעלויות נמוכות. העלויות בזירות נמוכות מהעלויות בבנקים. בזירות האלו ניתן לרכוש חוזים על הזהב, על הנפט, וההיפך – אפשר למכור חוזים על הזהב ועל הנפט, וזו רק דוגמה אחת מני אלפי אפשרויות. את העסקאות האלו עושים מול עושי השוק, ואפשר במינוף, לרבות ב-CFD. ומעבר למגוון ולשפע הדרכים להשקיע, זה בעלויות נמוכות.


הפעילות בזירת מסחר דורשת מיומנות, ידע והבנת הסיכונים ואינה מתאימה לכל אדם; פעילות ממונפת כרוכה בסיכון ממשי של אבדן מלוא כספי ההשקעה בתוך זמן קצר; החברה המפעילה זירה זו פועלת כצד נגדי לעסקאות עם המשקיע, ולכן היא המוכרת כשהוא קונה והיא הקונה כשהוא מוכר.


 

מדריכים נוספים:

מדריך פורקס

מדריך אלגו-טריידינג

מדריך אופציות בינאריות

מדריך השקעות עצמי