שלום עולם, כבר ימחק
טלרד מדווחת על גידול של כ-15% בהכנסות בשנת 2017 לכ-139.7 מיליון דולר; הרווח הנקי השנתי גדל בכ-84.7% לכ-10.5 מיליון דולר. החברה סיכמה את הרבעון הרביעי לשנת 2017 עם עלייה של כ-18.3% בהכנסות לכ-37.1 מיליון דולר; הרווח הנקי ברבעון צמח בכ-71.1% לכ-4 מיליון דולר.
צבר ההזמנות של החברה, נכון למועד הדיווח , טיפס לכ-97.8 מיליון דולר
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד של 8.5 מיליון שקלים בגין 2017
רן בוקשפן, מנכ"ל טלרד נטוורקס: "החברה מסכמת שנה טובה, שהתאפיינה בצמיחה בפעילות לצד שיפור ברווחיות. כיום, לטלרד צבר הזמנות משמעותי של כ-97.8 מיליון דולר, נתון המקנה לה בטחון גם לגבי העתיד. צפינו והערכנו שהצמיחה בפעילות בישראל הינה בעלת פוטנציאל משמעותי, דבר שאכן מתבטא בתוצאות. בהתאם לכך, יש לנו כוונה להרחיב את הפעילות בישראל באמצעות רכישות. במקביל, נרשמה התקדמות בפרוייקט לפריסת רשת התקשורת בסנגל שהחלה ברבעון הרביעי, והתקבלו הזמנות נוספות בהיקף של 3 מליון דולר במהלך 2018.
בפברואר השנה הודענו על זכיות במספר פרויקטים חדשים ומשמעותיים לשנים הקרובות בדרום אמריקה פרויקטים אלו הינם חוזי שרות, שמתאפיינים ביציבות לאורך זמן ומהווים בסיס להמשך הרחבת את פעילותנו במספר מדינות נוספות בדרום אמריקה".
עיקרי תוצאות שנת 2017
ההכנסות בשנת 2017 עלו בכ-15.1% לכ-139.7 מיליון דולר, לעומת כ-121.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהכנסות מיוחס בעיקר למגזר התשתיות ותקשורת IT ונובע הן מהגדלת הפעילות עם כ-1,000 הלקוחות הקיימים של החברה והן מתחילת פעילות עם כ-100 לקוחות חדשים. גידול זה קוזז במידה מסוימת ע"י קיטון בהכנסות מגזר הפתרונות והשירותים למפעילי תקשורת. הסיבה לירידה במגזר זה נובעת בין היתר משינויים רגולטוריים זמניים בהקצאת תדרי תקשורת בארה"ב ובהודו, מאיטיות בקצב הפריסה של רשתות LTE חדשות ומירידה בהיקף חוזי השירות בטכנולוגיה ישנה.
הרווח התפעולי של החברה בשנת 2017 עלה בכ-23.1% לכ-9.5 מיליון דולר, לעומת כ-7.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
החברה סיכמה את שנת 2017 עם גידול של כ-84.7% ברווח הנקי לכ-10.5 מיליון דולר, לעומת כ-5.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול נובע, בין השאר, מרישום הכנסה חד פעמית ברבעון הראשון של השנה בסך של כ- 2.2 מליון דולר ומרישום הכנסות מס בסך של כ- 2.5 מליון דולר, שנבעו, בין היתר, מרישום נכס מס נדחה ברבעון הרביעי 2017 בגין הפסדים להעברה.
ה-EBITDA בשנת 2017 הסתכם בכ-11.6 מיליון דולר, לעומת כ-11.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
עיקרי תוצאות הרבעון הרביעי לשנת 2017
ההכנסות ברבעון הרביעי עלו בכ-18.3% לכ-37.1 מיליון דולר, בהשוואה לכ-31.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת מגידול של כ-86.5% בהכנסות החברה מתחום מגזר התשתיות, תקשורת ו-IT לכ-19.6 מיליון דולר לעומת 10.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות הרבעון אף נובע בעיקרו מהכנסות מלקוחות חדשים.
החברה סיכמה את הרבעון הרביעי לשנת 2017 עם גידול של כ-71.1% ברווח הנקי לכ-4.0 מיליון דולר, לעומת כ-2.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון הרביעי של 2017 רשמה החברה נכס מס, שקיזז את הוצאות המס שנרשמו ברבעון זה.
לקראת סוף הרבעון הראשון של 2018, החברה מציגה גידול בצבר ההזמנות משני מגזרי הפעילות לכ-97.8 מיליון דולר.
במקביל לפרסום הדוחות, אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד של 8.5 מיליון שקלים בגין 2017.
ממאזן טלרד, נכון ל-31.12.17, עולה כי לחברה מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של כ-21.8 מיליון דולר, וההון העצמי של החברה מסתכם, נכון ליום 31.12.17, בכ-55.1 מיליון דולר.
אירועים אחרונים לאחר תקופת הדוח
- בפברואר 2018 דיווחה החברה על זכיה במכרז לביצוע פרויקט תחזוקת רשת תקשורת סלולארית עבור מפעיל תקשורת בצ'ילה, בהיקף כולל של כ-16 מיליון דולר. הפרויקט יתפרס על פני תקופה של 4 שנים החל מחודש מאי 2018, כאשר החברה מעריכה, כי עפ"י דרישת הלקוח תיתכן תוספת עבודות בפרויקט, בהיקף כספי נוסף המוערך בכ-4 מיליון דולר. עוד באותו חודש, הודיעה החברה על זכייה במספר פרויקטים בפרו בתחום פעילות המוצרים, הפתרונות והשירותים למפעילי תקשורת בהיקף כולל של כ-15 מיליון דולר.
טלרד, המנוהלת ע"י רן בוקשפן, השלימה בחודש מאי 2017 הנפקת מניות ראשונה בבורסה בתל-אביב, במסגרתה גייסה כ-75 מיליון שקל נטו. מניות החברה נכללות במדד SME60 של הבורסה.
טלרד מתמקדת כיום בשני מגזרי פעילות עיקריים – אספקת פתרונות ושירותים למפעילי תקשורת בכ – 80 מדינות בעולם, וכן בתחום של הקמת תשתיות תקשורת ו-IT בישראל לכ -1,000 לקוחות. טלרד מעסיקה כיום כ-800 עובדים בישראל וברחבי העולם, כאשר עיקר הכנסותיה נובעות מהפעילות בצפון אמריקה, בדרום אמריקה ובישראל
פירוק אפריקה טוב יותר למחזיקי האג"ח מאשר מכירה לסיידוף – אז למה לא מפרקים?
אפריקה קרסה, ובחודשים האחרונים מנסים למצוא את החלופה הטובה ביותר לנושים שלה, שרובם – מחזיקי אגרות החוב. המחזיקים האלו הם בעצם כולנו, דרך האחזקה שלנו בקרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה ועוד שמחזיקות באגרות החוב של אפריקה.
ומסתבר שאנחנו דרך המייצגים שלנו – הגופים המוסדיים תומכים בהצעה של האחים סיידוף (נתי ועופר) והתמיכה הזו, מקרבת מאוד את השתלטות סיידוף על אפריקה.
אלא שבחוות דעת של המומחה מטעם בית המשפט – רו"ח אבנר עמנואל, ההצעה של סיידוף מוגדרת כסבירה, אל לא כאלטרנטיבה הכדאית ביותר!
עמנואל מציין כי הצעת סיידוף מסתכמת לסך של 2,143 מיליוני שקלים שבעצם יוחזרו למחזיקי החוב, הום מבטאים החזר של כ-71.66% מהחוב כולו. עם זאת, להערכת עמנואל פירוק החברה יניב סכום של 2,286 מיליוני שקלים שהם שיעור החזר של 76.42%. כמו כן, יש אפשרות של מימוש נכסים שמביא (על פי ההצעות בפועל) סכום של 2,112 מיליוני שקלים – שיעור החזר של 70.61%.
ומכאן, שהמומחה סבור שהחלופה הטובה היא פירוק ומכירה של כל הנכסים. אז איך זה שבהצעות הפרקטיות לרכישת נכסים לא התקבל סכום דומה? עמנואל מסביר שהפער מיוחס בעיקר לדניה סיבוס שההצעות לרכישתה היו נמוכות משוויה (על פי הערכת השווי שלו).
"קיימת עדיפות כלכלית קלה להצעת סיידוף לעומת סיכום ההצעות למימוש נכסי החברה. יתרון זה אינו מובהק ויכול להשתנות בהתאם לשווי בהם יסחרו איגרות החוב לאחר ההסדר. הפער בין השווי הכלכלי של הצעות למימוש הנכסים לשווי הכלכלי של חלופת הפירוק הוא כ-8%", כותב עמנואל בחוות דעתו ומוסיף – "לטובת חלופת פירוק החברה אשר מבוססת על הערכות השווי שביצעתי… ההבדל העיקרי בין חלופת הפירוק לבין הצעות המימוש הינו בשווי של דניה סיבוס. ההצעות למימוש דניה סיבוס נמוכות באופן ניכר משווי החברה לפי אומדן השווי שערכתי. לעומת זאת, יש תאימות בין הערכות השווי שערכתי לאפריקה נכסים ולמניות חברת המפעיל לבין ההצעות לרכישתן.
"חשוב לציין כי עד לאחרונה חלופת מימוש הנכסים וחלופת פירוק היו די תיאורטיות וזאת בשל היעדר תוכניות מפורטות בעניינן. העדר התייחסות מפורטת הן לדרך בה יבוצע פירוק החברה והן לגורמים שיובילו את מהלך הפירוק ועלותו העמיד את חלופת הפירוק בעמדת נחיתות ביחס להצעת הסדר סיידוף, הגביר את חוסר הוודאות שאפף אותה וכפועל יוצא הגדיל את רמת הסיכון הטמונה בה. ומכל מקום, פירוק, או מתווה למכירת עיקר נכסי החברה, יתבצעו בהליך חדלות פירעון על פי דין, בפיקוח בית משפט, ובניהולו של בעל תפקיד מטעם בית המשפט, כאשר האחרונים לא כפופים לתהליכים שקוימו וההצעות שהתקבלו עד כה על ידי החברה ומחזיקי אגרות החוב, וכאשר בעל התפקיד צפוי לנהל משא ומתן עם כל מציע רלוונטי, באופן שצפוי להאריך לוחות זמנים, ואף – בשל העובדה שמדובר בהליכי חדלות פירעון (פירוק או כינוס נכסים), באופן שעלול לייצר השלכות רוחביות שליליות על החברה, חברות הקבוצה, נכסיהן והתחייבויותיהן.
"עם זאת, לאור ההתרחשויות האחרונות ובכללן כניסת הצעות חברת אלון ריבוע כחול ישראל בע"מ וחברת דור אלון אנרגיה בישראל בע"מ וההצעות השונות לרכישת דניה, הפכו את חלופות מכירת הנכסים והפירוק לחלופות ריאליות יותר ועם רמות וודאות גבוהה יותר בכל הקשור לתמורות הצפויות להתקבל בגינן. בהקשר זה אציין, כי למרות שנכון לכתיבת שורות אלו קיימות "רק" 3 הצעות קונקרטיות לרכישת נכסי אפריקה השקעות, אינני רואה הכרח בקבלת ההצעות IS AS ,ואני מניח שגם הנאמנים ונציגות מחזיקי אגרות החוב בדעה דומה והיו פועלים למצות כל תהליך על מנת לנסות למקסם את השווי של נכסי אפריקה השקעות בין אם בדרך של מו"מ עם המציעים הנוכחיים ובין אם בפתיחת המכירה להצעות חדשות".
עמנואל מציין כי לכל אחת מהחלפות יש יתרונות וחסרונות. חלופת מימוש הנכסים והפירוק עדיפה מכיוון שבה יש תקבול ראשון גדול במזומן. מעבר לכך, בחלופות האלו (מימוש או פירוק) יש אפשרות לתבוע את הבעלים הקודמים, בעוד שבהצעת "סיידוף" מוחקים את העבר. האפשרות לתבוע שווה סכום לא קטן ועמנואל מדגיש כי בעבר הוערכה אופציה זו ב-150 מיליון שקל.
זאת ועוד – בחלופת סיידוף החברה נמחקת, וההפסדים הצבורים הולכים לאיבוד. באלטרנטיבה של מימוש או פירוק, יש ערך לשלד הבורסאי של אפריקה ולהפסדים הצבורים שלה. זה יכול להיות שווה על פי עמנואל עשרות מיליוני שקלים.
מנגד, החלופות האלו, כך טון עמנואל, עדיין לא מגובשות – "קיימת אי וודאות ביחס ליכולת הגיוס של אלון ריבוע כחול לרכישת אפריקה נכסים…" וכן הוא מוסיף – "ההצעות התקבלו לפני זמן קצר ואינן מפורטות דיין, וכן עלויות הפירוק עלולות להיות מוגזמות".
בשורה התחתונה, הצעת סיידוף היא לא בשמיים ואפשר למקסם את התמורה למחזיקי האג"ח, אבל הצעת סיידוף היא סוג של פשרה – היא סבירה אליבא עמנואל, במיוחד לאור המאמצים שנעשו בין הצדדים כדי לסגור את העסקה. אלא שהשאלה היא אם נעשו מספיק מאמצים למכור את החלקים של הקבוצה, ואם אכן סכום החלקים מגיע לשווי שמעריך עמנואל – 2,286 מיליון שקל? במידה וכן – צריך ללכת על פירוק.
למדד מעודכן – מחשבון מדד תשומות הבנייה
מדד תשומות הבנייה באוגוסט היה ללא שינוי, בעוד מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% – כך עולה מפרסום נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). בחודש שעבר זינק מדד תשומות הבנייה למגורים ב-0.4% . מתחילת השנה עלה המדד ב-1%.
המדדים שקשורים לדירות עלו – מדד מחירי הדירות עלה ב-0.1%, מדד שכר דירה עלה ב-0.2% וגם יתר מדדי הדירות עלו – ראו כאן הרחבה.
הלמ"ס מעדכנת כי מדד מחירי תשומה במגורים נשאר ברמה של 108.5 נקודות. ללא שכר עבודה ירד המדד ב-0.2% בחודש אוגוסט 2016 והגיע לרמה של 103.3 נקודות לעומת 103.5 נקודות בחודש הקודם. ב-12 החודשים האחרונים (אוגוסט 2016 לעומת אוגוסט 2015) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-1.5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-3.4%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-0.1% בתקופה זו.
חומרים ומוצרים – בחודש אוגוסט 2016 ירד מדד מחירי חומרים ומוצרים ב- 0.3%. מבין החומרים והמוצרים ירדו במיוחד מחירי מחיצות מתועשות (ב-5.1%), ברזל לבנייה (ב-3.7%), רשתות ברזל (ב-3.5%) ומחירי אבן (ב-1.8%).לעומת זאת, עלו מחירי עץ לבנייה (ב-1.8%) ומחירי מוצרים לחימום מים והסקה (ב-1.6%).
שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות – מדד מחירי שכירת ציוד ורכב עלה בחודש אוגוסט 2016 ב-0.2% בשל עלייה במחירי שכירת רכב (ב-0.6%). מדד הוצאות כלליות עלה ב-0.8%.
שכר עבודה – מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש אוגוסט 2016 ב-0.3%.
מדד תשומות הבנייה למגורים – מה בהמשך?
הכלכלנים של הראל צופים שבמקביל לעלייה של 0.4% במדד תשומות הבנייה, יירד מדד המחירים לצרכן בשלושת החודשים האלו ב-0.1%! כמו כן, סבורים הכלכלנים כי המדדים הקשורים לדירות למגורים יעלו בשיעור יחסית גבוה. מדד מחירי דירות בבעלות דיירים יעלה להערכתם בתקופה זו ב-0.6% וגם סעיפי הדיור האחרים (בעיקר הכוונה למדד שכר הדירה) יעלה ב-0.6% בתקופה זו.
כאן, תוכלו לחשב את השינויים במדד המחירים לצרכן
כאן את השינויים במדד שכר הדירה
וכאן את השינויים במדד מחירי הדירות
למה מדד תשומות הבנייה כל כך חשוב?
הסיבה ההעיקרית שמדד תשומות הבנייה הפך לכל כך חשוב היא שהוא מהווה את בסיס ההצמדה של הכספים לקבלן – כלומר, מחיר הדירה מתייקר במקביל לעליית המדד. ההתייקרות עשויה להיות משמעותית ולהגדיל את מחיר הדירה לצד גורמים נוספים שמייקרים את מחיר הדירה. כאן, תוכלו לקרוא הסבר מפורט על מחיר הדירה האמיתי. כך או אחרת, בשנים האחרונות כאמור עלה מדד תשומות הבנייה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו, להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.
מחשבון מדד תשומות בנייה – מחשבון מדד תשומות הבנייה
ומחשבון מדד המחירים לצרכן –
אז מתי כדאי לשלם לקבלן?
שאלה חשובה שאיתה מתמודים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא? וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.
מדריכים נוספים:
רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת
מעודכן ל-07/2022covercy – העברה כספית בין מדינות, מצד אחד זול יותר מהבנק, מצד שני – עדיין חברה צעירה עם שירות חדש – אז מה היתרונות והחסרונות, והאם כדאי להמשיך לשלם לבנקים עמלה ענקית (אפילו מעל 5%) על העברות כספיות?
העברת כספים בין מדינות היא עסק יקר – אם אתם צריכים להעביר כספים מחשבון בארץ לחשבון בחו"ל תשלמו לבנק עמלות גבוהות במיוחד – עמלת המרה בשיעור של קרוב ל-0.2% מהיקף העסקה (אבל יש עמלת מינימום של כ-6 דולר); שער המרה שמבטא לרוב עמלה של מעל 1% ( למדריך – שער המרה – מה זה? ואיך משיגים את השער הטוב ביותר?); עמלת העברה (SWIFT) שמוערכת לרוב בין 20 דולר במינימום לעד 150 דולר במקסימום (רוב הבנקים גובים 0.175% מסכום ההעברה עם עמלת מינימום).
כמו כן, בהעברות כספיות בין מדינות, יש גם עמלת בנק מקשר (CORRESPONDENT BANK) וכאן מדובר על כמה דולרים (יכול להגיע לכמה עשרות דולרים), כשלפעמים אין בעצם בנק מקשר (הבנק שדרכו אתם עושים את הפעולה מקשר ישירות לבנק של בעל החשבון בחו"ל). בסיכום כולל מדובר על הרבה מאוד כסף, זה גם יכול להגיע לכמה אחוזים טובים מהעסקה כולה.
למעשה, ככל שסכום העברה נמוך יותר, כך העמלה באחוזים (שיעור העמלה הכוללת) גבוה יותר, ובסכומים של מאות דולרים עד אלפים בודדים, זה יכול לעבור את ה-5%.
במה שונה covercy מהבנקים?
ולעיוות השוק הזה, נכנסה חברה ישראלית בשם קוברסי (covercy). קוברסי מציעה שירות העברת כספים בין מדינות בעלויות נמוכות משמעותית מהבנקים. החברה קיבלה רישיון של משרד האוצר שמאפשר/מתיר לה לספק את השירותים הפיננסיים של העברות הכספים. מדובר בגוף חדש יחסית שפועל כמה שנים בודדות, וכמו בכל שינוי תפיסה שקשורה לכסף שלנו – אנחנו זהירים (ובצדק) ואיטיים (שלא בצדק). הזהירות מחייבת על רקע כל מיני גופים וזירות מסחר שמנסים לפתות אותנו לשים אצלם כסף; אנחנו כבר ממש לא בוטחים בהעברות כספים לגופים פיננסיים; והרצון הבסיסי שלנו הוא לשמור את הכסף ולפעול בו במערכת הבנקים שלמרות כל החסרונות שלה, היא נתפסת כיציבה, בטוחה ושמרנית – הכסף שלנו בידיים טובות, הוא לא יכול להיעלם. על הביטחון והיציבות אנחנו משלמים מחיר. השאלה היא כמה והאם המחיר מוצדק?
קוברסי היא כאמור גוף שקיבל אישור ממשרד האוצר, אז זה מקטין באופן מסוים את הסיכון, ומעבר לכך – הכספים שאנחנו מעבירים דרך החברה נשארים בחשבון חיצוני לחשבון החברה, כלומר החברה משמשת רק כצינור, וזה בעצם מקטין את הסיכון עוד יותר. גם אם החברה תהיה בבעיות פיננסיות, היא לא תוכל להשתמש בכספי החשבונות הנפרדים של הלקוחות. זה עדיין לא הופך את השירות לבטוח לחלוטין, אבל זו עוד נקודה שמפחיתה את הסיכונים.
ובכל זאת – ברור שקוברסי נתפסת כמסוכנת יותר מהבנקים, אבל מנגד היא גם זולה מאוד ביחס לבנקים. זה עובד כך – שער ההמרה של קוברסי, שגוזר חלק גדול מהעלויות הנוספות בעסקה, נמוך בכ-1% מהעמלה של הבנקים, ועמלת ההמרה הנוספת (הגופים הפיננסיים ממירים את המט"ח או למט"ח לפי שער מסוים שמגלם עמלה, ובנוסף גובים עמלת המרה בפועל) מסתכמת לרוב בסכום של כ-10 דולר. בעסקאות קטנות ההפרש בין הבנקים לקוברסי מסתכם באחוזים רבים, אפילו 5%, וגם בעסקאות גדולות זה יכול להגיע לכמה אחוזים בודדים – אז שווה לחקור קצת בעניין, וגם אם לא, שווה מאוד לדרוש מהבנקים להשוות את התנאים או להתקרב בתנאים לאלו של קוברסי.
ואיך בעצם קוברסי מצליחה להציע שירות זול? ובכן, קוברסי מדלגת על רשת העברות הכספים סוויפט (Swift) שהיא רשת רישום ההעברות הבנקאיות והיא בעצמה מונופול בבעלות הבנקים הגדולים בארה"ב, שגובה עמלות שמנות במיוחד. קוברסי מעבירה ישר מחשבון לחשבון, כשבפועל היא לא באמת מעבירה כספים ממדינה למדינה, אלא היא פעילה בתוך כל מדינה בחשבונות בנק מקומיים שפתחה (בישראל, גרמניה בריטניה ועוד). כך למשל אם חברה מקומית רוצה לשלוח כספים לגרמניה, היא מחויבת בשקלים בחשבון הישראלי שלה ומזכה באירו את החשבון בגרמניה של מקבל הכסף. התהליך הזה לא כרוך בהמרות מט"ח מכיוון שלקוברסי יש כבר מט"ח במדינות העיקריות, כך שהיא בעצם חוסכת את ההמרה. אם חושבים על זה לעומק, זה גם סוג של כלכלה שיתופית – במקום שאחד ימיר שקלים לאירו ואחר ימיר אירו לשקלים, קוברסי חוסכת את שתי ההמרות, ומשדכת בין שתי העסקאות כך שלא צריך לבצע את ההמרה ולכן היא בעצם חוסכת את שער ההמרה ואת עמלת ההמרה.
אבל, אליה וקוץ בה, ההצלחה של קוברסי טמונה ביכולה לייצר תנועה גדולה של פעילויות כדי שתמיד יהיה לה היקף משמעותי של מט"ח במדינות העיקריות. אגב, קוברסי לא לבד – בעולם יש לא מעט חברות שמספקות שירותי העברות כספים, לרבות Worldfirst, Azimo ופאיוניר הישראלית.
איך מעבירים את הכסף?
ראשית חשוב להדגיש – כמו כל הסטארטאפים בתחום הפיננסים, הפעילות נעשית דרך אתר, פלטפורמה לביצוע פעולות. מעדכנים את הסכום שרוצים להעביר, ממלאים פרטים אישיים, מוסיפים את כתובת המייל של הנמען, סורקים באמצעות הסמארטפון מסמכי זהות ושולחים את הסכום שצריך להעביר. כל הסיפור מהיר מאוד, עניין של כמה דקות.
מי עומד מאחורי החברה?
קוברסי היא יוזמה של דורון כהן, שבעבר ניהל את פלטפורמות המסחר לברייט; גונן טיברג, שהיה סמנכ"ל הטכנולוגיות של טריאלד; ובועז זיונץ, מנהל פעילות הפרסום אונליין של Wix . המשקיעה הגדולה בחברה היא קרן SGVC, שמתמחה בהשקעות בחברות פינטק.
למידע קשור:
שער המרה – מה זה? ואיך להשיג שער טוב?
בית ההשקעות אי.בי.אי מדווח על רווח של כ-8.2 מיליון שקל ברבעון השני של השנה על הכנסות של כ-69 מיליון שקל, בדומה לתוצאות ברבעון הראשון. במחצית הראשונה הרוויח בית ההשקעות הוותיק כ-16.6 מיליון שקל על הכנסות של 140 מיליון שקל. בשנת 2015 הרוויח בית ההשקעות 26 מיליון שקל על הכנסות של 267 מיליון שקל.
ברבעון השני נמשך הגידול ברווחי אי.בי.אי חיתום, כשמנגד נמשכה שחיקה בדמי הניהול בפעילות קרנות הנאמנות.. הנהלת החברה מסבירה בדוח המנהלים כי – "הכנסות דמי הניהול בתחום קרנות הנאמנות ירדו בשיעור של כ-33% לעומת הרבעון המקביל. הירידה נובעת מקיטון בהיקף הנכסים המנוהלים כתוצאה מפדיונות בקרנות הנאמנות, בעיקר בקרנות מנוהלות בתחומי אג"ח כללי, אג"ח חו"ל וקרנות שקליות. חלק מהקיטון התקזז מול עליה בדמי הניהול שהתקבלו בגין ניהולן של קרנות מחקות מדד. נכון לסוף הרבעון מסתכם סך הנכסים המנוהלים בקרנות נאמנות בכ-10.1מיליארדי ש"ח".
ההכנסות משרותי בורסה הסתכמו ברבעון ב-23.6 מיליון שקל והן מהווות את עיקר הכנסות הקבוצה מפעילות בתחום ההשקעות וניירות הערך. במילים אחרות, ניהול השקעות (ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול תיקים ועוד) זאת אמנם פעילות מרכזית וחשובה בקבוצה, אבל נראה שפעילות הברוקראז' – שירותי בורסה, פלטפורמה לניהול השקעות ועוד, לא פחות מניבה. ולמרות התחרות והשחיקה בעמלות התחום הזה צומח.
ההכנסות מגזר ניהול תיקי השקעות ושותפויות השקעה: עלו ב-28% לעומת הרבעון המקביל, בעיקר עקב גידול בהיקף הנכסים המנוהלים. "החברה מגוונת את סל המוצרים המנוהלים שלה בתחום ובכך מאזנת את שחיקת דמי הניהול המאפיינת את התחום ופועלת לשימור לקוחות. היקף הנכסים בתיקים המנוהלים עמד בסוף הרבעון על 30.8 מיליארד שקל, מתוכם 3.9 מיליארד ש"ח נכסי קופות הגמל של אי.בי.אי. גמל ו- 2 מיליארד ש"ח נכסי אי.בי.אי. קרנות נאמנות ההכנסות מגזר קופות הגמל: גדלו בכ-14% לעומת הרבעון המקביל כתוצאה מעליה בהיקף נכסי הקופות, הגידול התקזז בחלקו בשל שחיקה בדמי הניהול. במהלך הרבעון, הסתכם גידול הנכסים נטו כתוצאה מכניסת כספים בכ-100 מיליוני ש"ח. נכון לסוף הרבעון מסתכם סך הנכסים המנוהלים בקופות גמל וקרנות השתלמות בכ-1.4 מיליארדי שקל".
לאי.בי.אי יש מזומנים, פיקדונות והשקעות בניכוי התחייבויות פיננסיות בסכום של כ-250 מיליון שקל, הון עצמי העולה על 400 מיליון שקל, ושווי בשוק של כ-260 מיליון שקל.