מעודכן ל-02/2016

למדריך פיצויים מעודכן (כולל התייחסות לסעיף 14)  – היכנסו כאן

מה יעלה בגורל הפיצויים שלכם אם פוטרתם או התפטרתם? סוגיה שמטרידה עובדים רבים ובצדק – האם מגיע לכם פיצויים? ובמה זה תלוי?אחרי הכל,  הכסף הזה  קריטי לפנסיה שלכם.  ככלל, מי שפוטר זכאי לפיצויים, ומי שהתפטר לא זכאי לפיצויים, אך  סעיף 14 לחוק הפיצויים, משנה את הכללים.

מחשבון פיצויי פיטורין

החוק מגדיר כיצד צריכים לחשב את פיצויי הפיטורים, בהתאם להפרשות המעסיק לאורך שנות עבודתכם. באופן עקרוני לאורך השנים ע"פ חוקי העבודה בישראל הן המעסיק והן אתם מפרישים מהשכר שלכם לטובת הפנסיה. הפרשות שכוללות הפקדות לקרנות התלמותף קופות גמל וכדומה. סעיף 14 לחוק תשלום לקרנות השונות עלול לבוא במקום פיצויי פיטורים אם כך נקבע בחוזה ההעסקה בינכם למעביד.  אם לא קרה כך, והחלטתם לפרוש ממקום העבודה או שפוטרתם הנכם זכאים לפיצויי פיטורים בהתקיים אחד משני התנאים:

1. הועסקתם לפחות במשך שנה ויחסי העבודה הסתיימו בפיטורים.
2. התפטרתם מסיבה לכאורה מוצדקת כמו סיבה רפואית.

יחד עם זאת במקרים עובדים רבים מעניקים את פיצויי הפיטורים גם ללא סיבה מיוחדת מתוך ידיעה שהכסף שהצטבר נועד לפיטורים. במקרה והמעסיק אינו מוכן לשלם את פיצויי הפיטורים בעת התפטרות, העובד יכול לנסות לתבוע בדיני עבודה ולהוכיח זכאות.

זאת ועוד, סעיף 14 מאפשר במקרים בהם התשלומים שהמעסיק הפריש בגין פיצויי פיטורים למוקדים פנסיונים שונים כמו קופת גמל או קרן פנסיה, יבואו במקום תשלום פיצויי פיטורים לעובד באופן מלא. הדבר דורש הסכמה מראש בין העובד למעסיק. וזה נעשה בהתאם ללהסכם קיבוצי או אישור מטעם שר העבודה, בהתאם לחוזר שיצא בשנת 1998 אשר קבע כי מעבידים יכולים להחליט, ביחד עם עובדיהם, על החלת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים במקום העבודה. על פי אישור זה, המעבידים אינם זקוקים יותר לאישורו הספציפי של השר הממונה. ישנם מספר תנאים, עם זאת, הדרושים בעת הסכמה כאמור:

התשלומים צריכים לעמוד בשיעורים אשר מפורטים באישור הכללי (כולל כיסויים ביטוחיים).

חייבת להיות הסכמה מפורשת בין המעביד והעובד. הסכמה זו צריכה להיות בכתב ולהיערך בתקופה מסוימת לקראת תחילת העבודה.

המעביד צריך לוותר באופן מפורש על קבלת הכספים בעת התפטרות.

והגיע הזמן לסיכום קצר – עובד שהתפטר לא זכאי לפיצויים, אבל אם העובד חתם על סעיף 14, אזי הוא זכאי לקבל את הכספים שהופרשו לו על ידי החברה. הסעיף הזה מספק הטבה גדולה מאוד לעובדים (גם במצב של התפטרות הם מקבלים כסף), אבל מנגד, הוא מסיר את האחריות מהמעסיק להשלים את הכספים (לגובה הנדרש לפיצויים), ואז נוצר מצב שהמעסיק מפריש לעובד, ובכל זאת, בעת פיטורים או התפטרות, זה לא מספיק, ויש לכך סיבות רבות, כגון –  תשואות נמוכות בשוק ההון, עליית שכר של העובד שגררה חישוב פיצויים גבוה יותר.

כלומר, סעיף 14 טוב למתפטרים, אבל לא בטוח שהוא טוב למפוטרים (שעשויים לקבל פחות מסכום הפיצויים).

מחשבון פיצויי פיטורין

מדריכים קשורים:

לא למשוך את הפיצויים – למה בעצם לא למשוך? 

פיצויים – מי מקבל וכמה מקבלים? 

אנחנו מתקרבים לסוף השנה ואולי השתחררו לכם כספים שאתם לא זקוקים להם בשנה הקרובה ושלא הייתם רוצים לסכן.

הבנק בינלאומי מציע, עד לסוף השנה הנוכחית (2014), פקדון ברירה לשנה עם ריבית קבועה או ריבית בשיעור 150% משיעור עליית הממוצע המשוקלל של הפריים, לתקופה של 12 חודשים.

הבנק מציין כי במועד הפיקדון  במועד הפירעון יוכל הלקוח ליהנות מהגבוהה מבין שתי האפשרויות הבאות:   

א. ריבית בשיעור 150% משיעור עליית הממוצע המשוקלל של הפריים בתקופת הפיקדון.

ב. ריבית קבועה בשיעור 0.25% לשנה.

לאחר תום 4 חודשים ממועד ההפקדה, ומדי יום עסקים יהיה הלקוח רשאי למשוך את סכום ההפקדה. במקרה זה יקבל הלקוח את הריבית הקבועה בשיעור %0.25 לשנה (חלופה ב' לעיל) ותתבטל זכותו לקבלת  חלופה א' לעיל.

הסכום המינימלי להפקדה הוא 10,000 ש"ח והמקסימאלי הוא 500,000 ש"ח.

עמלות: לעסקים גדולים, העמלה התעריפית בגין רישום פעולות הפקדת ופירעון פיקדון בחשבון והיא תיגבה בתחילת החודש שלאחר ביצוע הפעולה. בחשבונות עו"ש הריבית הינה 1.5 ש"ח, לכל פעולה, נכון לתאריך כתב זה.

מבחינת מיסי הפקדון:

לקוח יחיד – (כולל עולה חדש ותושב חוץ) ינוכה מס בשיעור של 15% מכל תשואת הפיקדון.  

לחברה – ינוכה מס בשיעור מס החברות הרלוונטי במועד הפירעון.

 יתרונות:

• פוטנציאל ליהנות מתרחיש עליית ריבית במשק. הלקוח עשוי ליהנות מ- 150% משיעור עליית הממוצע של הפריים.

• קרן שקלית נומינלית בתוספת ריבית קבועה בשיעור 0.25% שנתי מובטחים.

• בתום ארבעה חודשי הפקדה נהנה הלקוח מנזילות יומית ובמקרה של משיכה מוקדמת יזוכה גם בריבית שנצברה לטובתו.

 חסרונות:

• הפיקדון אינו מתאים ללקוחות אשר הנזילות היומית חשובה להם.

 סיכונים:

• אפשרות להפסד הכנסה מריבית או תשואה אלטרנטיבית והפרשי הצמדה (בהתייחס

לסכום ההפקדה ולאופן ההצמדה) לעומת ריבית המינימום המובטחת.

לדוגמא:

לקוח הפקיד ביום X 100,000 ש"ח, ריבית הפריים ביום ההפקדה: 2% במהלך השנה השתנו ריביות הפריים, ובחישוב נמצא כי שיעור הפריים הממוצע המשוקלל

לתקופת הפיקדון הינו 2.4795%.

על פי תנאי הפיקדון הלקוח יזוכה בריבית בשיעור של 0.7192% מאחר ו-150% מממוצע משוקלל של שיעור עליית הפריים בתקופת הפיקדון גבוה מהריבית הקבועה בשיעור של 0.25% לשנה. לפי דוגמא זו ביום הפירעון, כעבור שנה, יזוכה חשבונו של הלקוח כדלקמן: בקרן הפיקדון 100,000 ש"ח בתוספת ריבית של 719.18 ₪.  חשוב לזכור שמס ינוכה בהתאם להוראות המיסוי.

היכנסו למדריכי החיסכון הפנסיוני

מדברים הרבה על משבר הפנסיה בישראל. על כך שמדובר ב"פצצת זמן" מתקתקת. על זה שלמרבית האוכלוסיה, כשתגיע לגיל פרישה, לא יהיה לה ממה לחיות. על כך שביום שבו נצא לפנסיה תהיה לנו ירידה של כ-40% בהכנסה החודשית ובעצם נהיה רעבים ללחם. 

העצוב מכל זה הוא ש- 62% מבעלי הסדרי הפנסיה לא יודעים באילו תנאים יפרשו ו- 68% לא יודעים מה גובה דמי הניהול שהם משלמים – כך ע"פ נתונים של הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה.

איך הופכים לצרכנים פיננסים חכמים יותר? כמה דמי ניהול לשלם, כמה כסף לחסוך מדי חודש?  ובכן, נתחיל לעשות סדר בבלגן, נתחיל במושגי יסוד פנסיוניים שחשוב לשנן ולהפנים:
 "יצרנים"
כשמדברים על יצרנים בפנסיה הכוונה היא לכל אלו שמתעסקים בתחום: חברות הביטוח כמו מגדל, הפניקס, הראל מנורה וכדומה. קרנות הפנסיה כמו מבטחים, מקפת עתודות כשבהן צריכים להפריד בין חדשות לוותיקות. קרנות הפנסיה חוסכות לנו את הכספים בד"כ בזכות הפרשות שלנו והפרשות המעסיקים.
קופות גמל, הקופות בהן אנו חוסכים בד"כ כספים לפנסיה ובהן ניתן למנות את ד"ש, גדיש, תמר וכו'.
קרנות השתלמות הן קרנות לצרכי השתלמות והן גם מוכרות במס. גם להן מופרשים כספים ע"י המעסיק ועל ידינו ועליהן נמנות קרנות כמו אקסלנס, ד"ש, ילין לפידות כנרת וכו'.

סוכני הביטוח
סוכני הביטוח הם אלו שבד"כ מנהלים את הסדר הפנסיה ומתווכים בין היצרנים, למבוטחים (עובדים) ולבעל התכנית (המעסיק). המעסיק הוא בד"כ בעל התוכנית הפנסיונית שמשלם את עיקר הפנסיה ע"פ חוק. הוא אינו רשאי לקבוע את תכני ומרכיבי התוכנית הפנסיונית. העובדים הם היחידים שקובעים את תכני ומרכיבי התוכנית הפנסיונית שלהם. וחשוב לזכור את זה ולהתעקש על זה.

מוצרים פנסיוניים
תחום הפנסיה מכיל מספר מוצרים ופוליסות לצרכי פנסיה העיקריות שבהן:
פוליסת ביטוח מנהלים אותה מוכרות חברות הביטוח קרנות פנסיה ששייכות לקרנות הפנסיה
קופות גמל שהן בד"כ של בתי ההשקעות, למעט בנקים והרעיון הוא ליצור חסכון סגור שלא ניתן לפדיון לגיל פרישה.
קרנות השלמות שהן של בתי ההשקעות והן סגורות במשך 6 שנים ב"כ. (בהערת שוליים נציין שניתן לפדות את הכספים בטרם עת אבל עם קנס יציאה גבוה מאוד כך שזה לא משתלם).
עוד על קרנות השתלמות…

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים
 זה נחשב לחשוב ביותר והוא מהווה נספח להסכם עבודה. סעיף זה מגדיר שיעורי הפרשות לביטוח מנהלים ולקרן פנסיה. בסעיף זה נקבע כי בפיטורים או בהתפטרות כספי הפיצויים שייכים לעובד ושאין השלמת פיצויים לפי השכר האחרון. אם פוטרתם או התפטרתם ממקום העבודה חשוב ללמוד את הסעיף ולהתעקש עליו מול המעסיק.

איזון אקטוארי
זהו מנגנון חישוב הסתברותי אותו מפעילות קרנות הפנסיה שמטרתו לאזן בין הנכסים וההתחייבויות של הקרן. המנגנון לוקח בחשבון את הפרמיות והעלויות של הביטוח שנגבות מהעמיתים לעומת תשלומי התביעות והשינויים בתוחלת החיים.

מקדם המרה
מקדם זה הוא מושג שנוגע לחישוב גובה הפנסיה לפנסיונר. מקדם זה מחושב בהתאם לתוחלת החיים, מין וגיל פרישה. חישוב הפנסיה נעשה ע"י חלוקת היתרה הצבורה של המבוטח שהגיע לגיל פרישה במקדם ההמרה. נניח שצברתם מליון ש"ח בגיל פרישה ומקדם ההמרה 200. תקבלו פנסיה חודשית של 5000 ש"ח למשך כל חייכם וע"פ התוכנית לשארים.
ברבות השנים השתנו מקדמי ההמרה בישראל וזהו מקדם כאמור משמעותי לחישוב הפנסיה שלכם – לכסף שתקבלו כמשכורת חודשית בגיל פרישה.
עד לדצמבר 1989 מקדם ההמרה עמד על 144.2, המשמעות היא 6,934 ש"ח קצבה לכל מליון שח. עד 1990 המקדם השתנה ל-153.16 והקצבה למיליון שח ירדה ל-6,529 ש"ח.  מינואר 1991 ועד מאי 2001 המקדם הפך 166.63 והקצבה ירדה ל-6001 ש"ח, לכל מליון ש"ח.
מיוני 2001 ועד לדצמבר 2012 המקדמים הם מעל 200 מה שנותן פחות מ-5000 שח לכל מליון שח.
החל מינואר 2003 לא ניתן עוד להצטרף לפוליסות בעלות מקדם מובטח למבוטחים מתחת לגיל 60 מה שמהווה בעיה לדור הבא שלנו שכנראה יזדקק להוריו יותר מתמיד.

באופן כללי תוכניות הפנסיה נועדו להגן על העובדים ומשפחותיהם ולאפשר המשכיות כלכלית במקרים של: מוות, נכות הגורמת לאובדן כושר עבודה ופרישה מעבודה.

מבנה ההפרשות וחלוקת התקציב בין העובד למעביד:
פיצויים: המעביד מפריש 8.33%, העובד לא מפריש דבר.
תגמולים: המעביד מפריש בין 7.5%-5% ואילו העובד בין 7%-5%
א.כ.ע. (אובדן כושר עבודה) עד 3.5% מתוך 7.5% סה"כ עד 22.83% מהשכר החודשי שהם 2.74 משכורות שנתיות עובר למטרות פנסיה לאורך חיי עבודתנו.
הגורמים שישפיעו על גובה החסכון הפנסיוני שלנו:
גיל התחלת החסכון, רציפות ההפקדות, גיל פרישה, גובה הפרמיה החודשית לחיסכון, גובה דמי ניהול והתלגותם, ניהול הסיכון בהתייחס לגיל, תשואות והימנעות משיכת פיצויים בעזיבת עבודה.

כללים שחובה לזכור:
חשוב לכל החותמים על כל סוג של ביטוח להקפיד לענות בצורה מדויקת על כל השאלות ובצורה אמינה בהצהרת הבריאות. לא לזייף שם כי זה המקום שרבים נופלים בו וחברות הביטוח מערימות קשיים רבים בעניין.
עדיף תמיד להתמקח על תנאי הפוליסה בעת החתימה מאשר להתעמת מול סתירות בין התיק הרפואית לבין ההצהרה הרפואית בשעה שזקוקים לכספים מחברת הביטוח.

דמי ניהול:
גם בתחום הפנסיה יש חשיבות לדמי הניהול כיצד גובים דמי ניהול מכל אותן קרנות פנסיה?

מסתבר שדמי הניהול נגבים הן מהפרמיה השוטפת והן מהצבירה וחשוב לבדוק זאת בטרם מסכמים עם קרנות הפנסיה. אפשר כמבן גם להתמקח על הסכומים. בנוסף חלו רפורמות משמעויות בתחום. ב-27 לפברואר 2012, התקבלה החלטה בוועדת הכספים, להפחתת דמי הניהול. לפיכך דמי הניהול שנגבים הם כדלקמן:
בקופת גמל אין דמי ניהול מפרמיה שוטפת. מהיתרה הצבורה נגבים עד 2%.
חברות הביטוח גובות בין 0-13% דמי ניהול וחשוב לבדוק זאת ומהיתרה הצבורה עד 2%.
קופות גמל וחברות ביטוח גבות עד 4% מהפרמיה השוטפת.

החל משנת 2013 ההפרשה מהקופות היא עד 1.11% מהיתרה הצבורה, מ-2014 עד 1.05% או 9 ש"ח הגבוה ביניהם מהיתרה הצבורה.

 מקרן הפנסיה ההפרשה היא עד 6% מהפרמיה השוטפת ועד 0.5% מהיתרה הצבורה ובקרן השתלמות 0% מהפרמיה השוטפת ועד 2% מהיתרה הצבורה. כאמור חשוב לבדוק דמי ניהול.
ההבדלים בין קרן פנסיה לביטוח מנהלים

הנתונים ממאמר זה באדיבות  מיק יועצים פנסיונים [email protected]

מעודכן ל-11/2022

שער הביטקוין – נסיקה מטורפת

הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי, או קריפטוגרפי, אשר נוצר בינואר 2009 ביפן, על ידי בחור או קבוצה שמכונה סאטושי נקאמוטו (Satoshi Nakamoto). נניח לצורך העניין שמדובר בבחור, אבל הכל יכול להיות – בחור, בחורה, זוג, קבוצה, אנחנו לא באמת יודעים, וכנראה שמעטים מאוד יודעים את התשובה. נקאמוטו כתב את הגרסה הראשונה של הפרוטוקול והתוכנה של המטבע הדיגיטלי. למעשה, את הביטקוין שומרים באמצעות תוכנה המכונה ארנק דיגיטלי שממוקמת במחשב מקומי או על שרת מרוחק והיא זו שמאפשרת לשמור את המטבעות, לסחור בהם או לקנות באמצעותם. בעיקרון המערכת אמורה להבטיח שהתשלומים יתבצעו באופן תקין כך שסכומים שמועברים בתשלום נגרעים מארנק המקור. שמו של הביטקוין תפס תאוצה בעיקר בגלל התנודתיות הרבה שמאפיינת אותו ושינויי השער שעבר מאז היווסדו. ב-29 בנובמבר 2013 נסחר בשיא זמני של 1,186 דולר, פי כמה עשרות מהמחיר בו הונפק לראשונה כשבשנתיים שלאחר מכן הוא צנח ל-200 דולר, ומאז חזר לעלות עד לכ-20,000 דולר בתחילת 2018 ומאז הוא עולה ויורד, כשבסוף שנת 2020 הגיע לשיא של יותר מ-40,000 דולר ליחידה ובסוף 2021 כבר נסק עד יותר מ-60,000 דולר. אלא שמאז, בגלל הטלטלות בשווקים כתוצאה מהאינפלציה והעלאות הריבית וכתוצאה מזעזועים ספציפיים בשוק הקריפטו, צנח הביטקוין יחד עם המטבעות הדיגיטליים האחרים בעשרות אחוזים ונכון לנובמבר 2022 הוא נסחר ב-16,000 דולר, שפל של שנתיים – המחיר העדכני של הביטקוין

בניגוד למטבעות לגיטימיים "רגילים" כמו הדולר האירו והליש"ט, שנוצרים ע"י לקיחת אשראי והדפסת מטבעות ללא הגבלה (כאן, תוכלו לקרוא את המדריך על האירו, ואת המדריך על הליש"ט), הביטקוין מוגבל בכמות. יהיו בסופו של דבר בסך הכל 21 מיליון מטבעות ביטקוין בלבד והצפי הוא שעד שנת 2040 תסתיים כריית כל המטבעות. אלא שבביטקוין אין חשש שיסתיים מלאי הכסף הכללי משום שבניגוד למטבע רגיל הביטקוין יכול להתחלק עד ל-8 ספרות אחרי הנקודה העשרונית – 0.00000001, מה שמאפשר גבול עליון עצום של 2,099,999,997,690,000 שברירי ביטקוין.

ביטקוין – המטבע הדיגיטלי המבוזר הראשון בעולם

הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי, אבל מה זה בעצם אומר? המשמעות היא שאין למטבע קיום פיזי, אין לו צורה פיסית אין מטבעות או שטרות, אלא הוא קיים על גבי מחשבים בלבד והוא מאוחסן בארנקים שהם למעשה כתובות דיגיטליות ברחבי רשת האינטרנט. מדובר במטבע מבוזר – אין גוף שעומד מאחוריו, אין גוף ששולט בו. הוא לא כפוף למדינות או לבנקים מרכזיים, אין גוף שקובע את הכמויות ואת ההפצה. זה עניין מרכזי במטבע הווירטואלי – אין לו תלות באף ממשלה, באף מדינה, הוא לא כפוף לבנק מרכזי – הכל נוצר בעצם מרעיון של קידוד ואבטחת של היקף מטבעות, כאשר ההפצה הביקוש וההיצע נקבעים על ידי ההמונים – המחיר נקבע בעצם על ידי ההמון, כלומר רק על ידי הביקוש והאמון במטבע.

אוקיי, אז הוא דיגיטלי ומבוזר, אבל יש מטבעות "רגילים", מי צריך ביטקוין? הטענה העיקרית נגד הביטקוין היא שמדובר במטבע לא אמיתי – "זה אוויר, אין לו משמעות, אין מאחוריו בסיס אמיתי כמו שיש במטבעות אחרים". יש בזה משהו, אבל כמה הערות – זה שמדובר בכסף וירטואלי לא אומר שלא מדובר בכסף אמיתי. גם הכסף שאתם מכירים הוא ברובו וירטואלי, וגם אתם מתייחסים למטבע הפיזי ולשטרות הפיזיים כווירטואלים מהבחינה שלא ברור אם יש בהם ערך, כלומר לא בטוח שמטבע השקל באמת שווה כוח קנייה של 1 שקל, לא ברור ששטר של 100 דולר מייצג כלכלית כוח קנייה של 100 דולר. הכל זה עניין של אמון, אמון במערכת הפיננסית והכלכלית, אמון במערכת של הבנק המרכזי. אבל תחשבו לרגע – אם זה נכון, איך זה שבמדינות רבות יש אחת לתקופה פיחות או ייסוף משמעותי מאוד במטבע? מה השתנה? האם הערך הכלכלי של המטבע לא היה נכון קודם? הבסיס לערך המטבע המקומי הוא הנכסים של מדינה, אבל מול זה יש חובות, מול זה יש גם סחר עולמי, יש יתרונות יחסיים וההיפך – חסרונות, ובמקרים רבים, המטבע המקומי לא באמת שווה את מה שאנחנו חושבים. שורה תחתונה – הוא שווה את זה כי זה מה שאומרים לנו, וזה מה שכולם מאמינים בו – שוב, זה כוח ההמון.

ולכן, אגב, הדבר המרכזי שחשוב במערכות פיננסיות הוא אמון. ברגע שאין אמון, המערכות האלו קורסות. לדוגמה, ברגע שאין אמון במערכת הבנקאית ואנשים מושכים ממנה את הכסף, המערכת הבנקאית קורסת. ברגע שלא מאמינים לבנק מרכזי ומוכרים מטבע מקומי וקונים דולרים, המטבע המקומי צונח, כוח הקנייה שלו צונח.

ביטקוין – איך אפשר בלי בנק מרכזי?

מאפיין נוסף של הביטקוין הוא כאמור שמדובר במטבע יותר עצמאי שאינו תלוי במדינה ובבנק מרכזי. זה חדשני – איך בעצם אפשר לייצר מטבע בלי בנק? הרי מול המטבע יש מדינה, יש נכסים, יש הצמדה לנכס מסוים (לפחות אמורה להיות, אם כי בעשורים האחרונים זה כבר פחות רלוונטי). אלא שזה לא ממש נכון – הבנק המרכזי כבר לא מנפיק לפי מה שיש, לפי הנכסים שלו. סך המטבעות והכספים שהונפקו לא מבטא את הנכסים, זה מבטא גם חוב של הבנק המרכזי – מנפיקים כשצריך וכשהמדיניות הכלכלית מצדיקה זאת, אבל המשמעות היא שהיקף הכסף כולל בתוכו גם חוב. אם מדינה מסוימת רוצה לגייס היא פשוט מנפיקה עוד כסף, והעברת השטרות לציבור זה בעצם סוג של הנפקה. ערכו של הכסף הזה תלוי במדד המחירים לצרכן/האינפלציה – אינפלציה בעצם שוחקת את המטבע, ערכו יורד, וזה מה שקורה לרוב (על פי זמן המדד השנתי הממוצע במדינות המערביות בעולם הוא כ-2%), כלומר הכסף שלכם נשחק. זה מובנה במדיניות הכלכלית העולמית עם גיוסי החוב והנפקת השטרות, אבל זה לא קיים במטבע וירטואלי, ודווקא מבחינה זו אולי מדובר ביתרון לעומת המטבעות הרגילים.

במה שונה עוד הביטקוין ממטבעות רגילים? מעבר לכך שהביטקוין הוא מטבע וירטואלי ומבוזר שאינו כפוף לבנק מרכזי ולמדינה מסוימת, הרי שכמות הכסף ידועה – היצע הביטקוין בטווח הארוך הוא קשיח, כמות הביטקוין הכוללת שתיוצר אי פעם קבועה וידועה מראש ועומדת על 21 מיליון מטבעות (המטבע האחרון צפוי להיות מיוצר ב-2040). המצב הזה יכול להסביר את התנודות החדות בביטקוין בשנים האחרונות. הגבלת ההיצע על פי חוקי הכלכלה, עשויה לגרום למחסור בביטקוין, במיוחד כשהביקושים הולכים וגדלים. תדמיינו את המצב הבא – נניח (תיאורטי לחלוטין כמובן) שיש בארץ רק 1,000 מחשבים ניידים – כמה היה עולה מחשב נייד? לא 4,000 שקל כמו היום, גם לא 5,000 שקל. הוא היה כנראה עולה רבבות אלפי שקלים – פשוט, היה סדר גודל של 1 מיליון איש שהיו מתמודדים על 1,000 מחשבים – היצע מוגבל גורם לעליות מחירים.

הבדל נוסף בין הביטקוין והמטבעות הווירטואליים שקמו אחריו לבין מטבעות "רגילים" הוא בסליקה הכספית. המסחר בביטקוין מהיר מאוד ואפילו מיידי. במערכות הפיננסיות המסורתיות הסליקה יכולה לקחת כמה ימים במיוחד כשמדובר בהמרת מט"ח – תרגום מטבעות ממטבע למטבע.

יתרון נוסף הוא העמלות מסביב – כשאנחנו ממירים דולרים לשקלים וההיפך, אנחנו משלמים לרוב עמלה גבוהה, אבל כשממירים ביטקוין לשקלים וההיפך ההמרה אמורה להיות בעלות נמוכה. אלא שכאן יש בעיה – בינתיים מדובר עדיין בשוק בחיתולים, ולכן מספר הזירות המקומיות כאן, מספר הגופים שמחליפים את הכסף/ממירים את הכסף, הוא קטן. זה גורם לעמלות לא נמוכות במיוחד, אם כי עדיין נמוכות מהמצב במטבעות הרגילים. עם זאת, ככל שהשוק ישתכלל, העמלות על הביטקוין יירדו עוד יותר.

איך בעצם נוצר הביטקוין ואיך מייצרים ביטקוין?

נכון לשנת 2022, הערכות עדכניות הן שעשרות אלפי עסקים ברחבי העולם מקבלים את מטבע הביטקוין כתשלום עבור שירותים ומוצרים. החל ממוצרי צריכה בסיסיים וכלה בלבוש ומכוניות. כך למשל חברת שירותי התיירות Expedia מקבלת ביטקוין כתשלום, וגם קמעונאית האלקטרוניקה ששווה מעל 2 מיליארד דולר Newegg וכן מספר חברות תעופה מאפשרות רכישת כרטיסי טיסה בביטקוין. יותר ויותר חברות ברחבי העולם מתחילות לתת לגיטימציה למטבע הווירטואלי הזה וכיום נעשים ניסיונות חקיקה לגביו. רוב הרשתות הגדולות עדיין לא מאפשרות תשלום במטבע וירטואלי, אבל זה מתקדם לשם, כאשר גם הבנקים המרכזיים בעולם טענו לאחרונה כי הם בוחנים אפשרות המרה של המטבע הווירטואלי, לרבות הגדרת השימוש בו. זה יחייב את הגופים האלו לפקח על המטבע, וזה דווקא עשוי להיות טוב לרוב המעורבים בביטקוין – החשש הגדול שקיים כיום לגביו הוא חוסר הפיקוח וחוסר הבהירות לגבי עתידו. רגולציה עשוי להסדיר את העניין ולהקטין את החשש של אנשים מלהשתמש במטבע. 

עד לאחרונה השימוש בביטקוין היה להשקעה ופחות לשימוש. אלא שבשנים האחרונות הוא החל יותר ויותר ליצור עניין בקרב ציבור המשקיעים וגם בקרב ציבור המשתמשים. יחסי הציבור להם זכה המטבע במדיה העולמית נתנו לו תנופה, כשבמקביל החלו גופים רבים לאשר שימוש במטבע. גם בישראל, למרות שזה עדיין "בקטנה", יש מסעדות ובתי קפה שאפשר לשלם בהם במטבע הווירטואלי.

השקעה בביטקוין

רוצים לרכוש ביטקוין? רוצים להשקיע בביטקוין? אז ראשית – זהירות! זה מסוכן. שנית, מסתבר שיש כמה אפשרויות –

כספומטים – יש כבר חמישה כספומטים פעילים לקבלת ביטקוין –

אגב, ב"שגרירות הביטקוין בישראל" יש גם כנסים של ביטקוין. בימי ראשון בערב מתכנסים המאמינים והמתעניינים במטבעות הווירטואליים, מעבירים מידע, משתפים הערכות, שומעים תובנות, וחוזרים הביתה עם הבנה עוד יותר עמוקה על הביטקוין. הקבוצה הזו הולכת וגדלה, ונראה שבקרוב קבוצות נוספות יצוצו.

ובחזרה להשקעה בביטקוין – אפשר לרכוש כאמור דרך כספומטים, אבל רגע לפני כן, יש לעשות כמה פעולות – להוריד אפליקציה שתשמש ארנק דיגיטלי. בארנק מאוחסנים המטבעות הווירטואליים שלכם. יש מספר אפליקציות ואתרים שמהווים פלטפורמה טובה לארנק דיגיטלי, לרבות MyCellium ו־Blockchain.

אחרי שמורידים את האפליקציה, פותחים כמובן חשבון משתמש, שהוא בעצם סוג של חשבון בנק, ובשלב הבא מקבלים מפתח ציבורי ומפתח פרטי. המפתח הציבורי הוא מעין כתובת פתוחה לשימושים מול אחרים, לדוגמה – זו תהיה הכתובת שתעבירו למי שמעביר אליכם מטבעות וירטואליים. המפתח הפרטי הוא פרטי, הוא הכתובת שקיימת רק אצל הבעלים של החשבון ודרכה ניתן להיכנס לחשבון ולבצע פעולות.

רק לאחר הורדת אפליקציה והפעלת הארנק הדיגיטלי, ניתן לרכוש ביטקוין – אפשר כאמור בכספומטים. זה נוח, זה מהיר, כשהאפשרות היחידה בשלב זה היא הפקדת מזומנים וקבלת ביטקוין לארנק הדיגיטלי. כדי לרכוש ביטקוין צריך להציג תעודה מזהה. אם יהיו לכם בעיות בתפעול, ולרוב יש, אז הצוות יעזור לכם – להוריד אפליקציה, לפתוח ארנק וכו'. הבעיה בכספומטים היא העמלה – מדובר על עמלה של 3% עד 5% מהיקף העסקה – הרבה כסף. משיכת מזומנים מכספומט היא בעמלה נמוכה משמעותית.

אפשרות נוספת לרכישת ביטקוין היא רכישה מאדם אחר, והיא בינתיים השיטה הנפוצה בארץ, כאשר בעולם זה כבר הכספומטים והזירות (פירוט – בהמשך). יש הרבה קבוצות ביטקוין בפייסבוק, יש הרבה מידע על אנשים שרוצים למכור ואנשים שרוצים לקנות, ויש ביניהם מפגשים, גם פיזיים, גם "טלפוניים", לצורך ביצוע עסקאות. אבל במקרים רבים ההצעות למכירה הן של כמויות גדולות של המטבע. בכל מקרה, אם מצאתם מוכר, מומלץ להיפגש איתו במקום ציבורי פנים אל פנים ולקבוע את המחיר מראש כאשר השער המייצג אמור להיות אחד מהשערים בבורסות המובילות לדוגמה – Bistamp. העברת הביטקוין לוקחת עד 10 דקות. חשוב להבין – כל עוד לא קיבלתם אישור דיגיטלי, אישור העברה לארנק הדיגיטלי שלכם, ההעברה לא הושלמה. אז אתם צריכים לחשוב טוב לפני שאתם נפרדים מהמזומנים שלכם – צריך להיות תזמון העברה עד כמה שיותר הדדי.

חוץ מרכישה ומכירה לאנשים פרטיים, יש חלפנים. זו אפשרות מעין מאובטחת יותר – החלפן לא יברח עם הכסף (ככל הנראה), אבל העלות כאן היא 4%-5% מהיקף העסקה. עם זאת, כאן אתם יכולים להתמקח – עסקאות גדולות ייהנו מעמלה נמוכה יותר.

האפשרות הפופולרית ביותר בעולם (וכנראה שבקרוב גם בישראל) היא זירות מסחר (לעמוד זירות מסחר). אתם קונים דרך הזירה, ויש כבר עשרות רבות של זירות מסחר במטבעות וירטואליים – זה פשוט יחסית, העמלה לרוב נמוכה יותר. חשוב לזכור שפלטפורמות מסחר שונות נפרצו בשנים האחרונות, ולכן חשוב להכיר את הזירה ולהבין את יכולת אבטחת המידע שלה. מאז 2015 המצב בטוח יותר בשוק זירות המסחר, אבל חשוב לרוכשים, מוכרים וסוחרים בכלל, לדעת עד כמה הזירה מאובטחת, ואם יש ביטוח במקרים מסוימים.

לאחרונה נכנסה לתחום זירות המסחר פלוס 500 (Plus500), זירת מסחר של חברה ישראלית (מניות החברה נסחרות בלונדון) שנחשבת לאחת הגדולות בעולם. בבפלוס 500 מאפשרים לסחור בביטקוין עד רמת מינוף של פי 30, והמשמעות היא שאתם יכולים להפקיד אלף שקל ולקבל יכולת להשקעה בסך של 30 אלף שקל. הבעיה היא שתנודה של כמה אחוזים כלפי מטה מחסלת לכם את הפוזיציה, אבל מנגד אפשר להרוויח והרבה.

דרך ההשקעה עקיפה בביטקוין היא באמצעות קניית מניות בביטקוין. השקעה זו ניתנת באמצעות מכשירים פיננסיים כמו קרנות השקעה שמתמחות בביטקוין או באמצעות אופציות ביטקוין שמציעות פלטפורמת מסחר כמו coinhedger או מסחר בחוזים עתידיים נקובים בביטקוין באתרים כמו Icbit או מסחר CFD על ביטקוין שמציעים ברוקרים כמו Plus500, וכן באמצעות ETF (קרן סל) שמאפשרת השקעה עקיפה בביטקוין – Bitcoin Investment Trust) GBTC) – מדובר בהשקעה הנוחה ביותר לרוב האנשים, בדיוק כפי שקונים מניה, קרן סל, השקעה אחרת בבורסה האמריקאית, אפשר דרך המחשב, דרך היועץ בבנק לבצע עסקה לרכישת קרן סל על הביטקוין. הקרן שואפת להשיג תשואה זהה לזו של הביטקוין. היא לא מתחייבת אלא משתדלת, ולרוב זה די מצליח לה. הסימבול של הקרן הוא – GBTC, תצטרכו את הסימבול לצורך ביצוע עסקאות – הנה נתונים ומידע נוסף על קרן הסל על הביטקוין , וכאן המקום להזכיר שהביטקוין עלה המון עד סוף 2021 ומאז צנח באחוזים רבים, כך שכמו כל השקעה גם השקעה בביטקוין כרוכה בסיכון.

האם ההשקעה חייבת במס? 

נניח שסחרתם בביטקוין והרווחתם – האם זה חייב במס הכנסה בארץ? ובכן – זו שאלה מעניינת. בפועל רבים מאוד לא מדווחים על העסקאות האלו ולא משלמים מס, אבל על פי טיוטה של רשות המיסים – המטבעות הווירטואליים, לרבות ביטקוין, אינם מהווים "מטבע" לעניין פקודת מס הכנסה ולכן אין להתייחס לפעילות בהן כמו לפעילות מט"ח – המרה , החזקה וכו', אלא יש להתייחס לפעילות במטבעות האלו כפעילות במניות, ופעילות במניות מחויבת במס. לטיוטה הזו יש השלכות גדולות מאוד על קהילת המשתמשים במטבע, הרי חלק גדול מהם קונה לגישתו מטבע, לא השקעה ספקולטיבית, לא מניות; חלק מהם גם משתמש במטבע לצרכים שוטפים – ישיבה במסעדה, וכו'. אז זה לא בדיוק מניה.

עמדת רשות המיסים אינה חקיקה, והיא אינה מגובה בפסיקה, פשוט אין עדיין פסיקה בעניין, אבל היא כמובן חשובה, אך לדברי עורכי דין בתחום היא עדיין לא תורה מסיני וצפויות עוד התפתחויות בנושא יחס הבנקים בישראל למטבע הביטקוין ולמטבעות וירטואליים בכלל- כאן תוכלו להרחיב בנושא

סוגים של מטבעות וירטואליים

בעיקרון את המטבעות הווירטואליים מחלקים לשלושה סוגים:

1. רשת סגורה, מטבעות שנצברים באותה רשת בה נעשה בהם שימוש ואין אפשרות להמירם למטבעות אחרים כמו הדולר.

2. זרימה חד כיוונית בה ניתן להמיר מטבע מדינתי במטבע וירטואלי אבל לא ניתן להמיר חזרה.

3. זרימה דו כיוונית כמו בביטקוין בה ניתן להמיר למטבעות וירטואליים למדינתיים ובחזרה.

מערכת ביצוע תשלומים בביטקוין

לצד היותם של הביטקוין שנמצאים ברשותו של אדם מטבעות, קיימת מערכת שמאפשרת ביצוע תשלומים בביטקוין. מערכת זו כוללת רישום התשלום ושיטת וולידציה לכך שהתשלום עבר בהצלחה ואינו ניתן לביטול. אמנם לא ניתן להעביר ביטקוין לאדם אחר ללא שימוש באותה מערכת אך ניתן להשתמש במערכת זו כמערכת תשלום, מבלי להחזיק ביטקוין כמטבע באופן קבוע, מעין שירות שבו אדם משלם בדולרים שברשותו, הדולרים מומרים אוטומטית לביטקוין ומועברים למוכר באמצעות מערכת ביטקוין ושוב מומרים בחזרה לדולרים. כך עובדת האינטראקציה בין קונה ומוכר שמשתמשים בדולרים בלבד ומעבירים תשלום ביניהם על גבי מערכת ביטקוין. שירות זה נקרא ביטפיי והוא כבר ניתן בידי מספר גורמים כגון אתר הבלוגים וורדפרס.

עלויות השימוש בביטקוין

העברות מטבע הביטקוין כרוכות בתשלום ועשויות להגיע עד ל-1% מגובה העסקה, אם כי ככל שהשוק גדל העלויות יורדות. יש כאלו שטוענים כי שיטת הכרייה גם היא נוגסת בעלויות ויכולה להגיע לאחוזים בודדים מגובה העסקה. מדובר בעלות עקיפה דרך הגדלת מספר הביטקוינים, אבל ככל שכמות הביטקוינים עולה, אז עלויות הכרייה היחסיות יורדות, וזה מה שקרה בשנים האחרונות. עם זאת, ככל שיהיו יותר ביטקוינים והשוק ישתכלל, סביר להניח שהמחיר יירד.

רגולציה

הנושא הרגולטורי מאתגר במיוחד ודורש לא מעט חשיבה. הבנקים המרכזיים הכריזו שהם בוחנים אם וכיצד להשתמש במטבע הווירטואלי, אך זה עלול להיות סוג של תחרות למטבע המקומי הנקוב, ונראה שהם ממש לא אוהבים את הרעיון הזה. מה גם שבעיני רבים מדובר בבועה שהתנפחה מעבר לכל פרופורציה. גם המדינות עצמן, השלטון, לא ממש אוהב את הביטקוין. סין למשל אסרה על מסחר ושימוש במטבעות וירטואליים, דבר שזעזע את הביטקוין ומטבעות נוספים למשך תקופה, אם כי עושה רושם שהם התגברו על המכה הזו.

הרגולציה על הביטקוין ככל שתהיה היא בעייתית וזאת בגלל שהמקור של המטבעות האלו הוא מאוד עמום. אין כאן מדינה שהנפיקה מטבעות, אין מול המטבעות האלו ערך אמיתי, זה משחק בסחר חליפין בלי שיש סחר מהצד השני – זה ממש לא משחק סכום אפס. אין באמת כיסוי למטבע, ובהגדרה מדינות לא אמורות להיכנס לתחומי שאין בהם משמעות כלכלית – זה הרי סוג של בורסה ללא חוקים ואפילו הימורים.

על כל פנים, מכיוון שלביטקוין אין השפעה ישירה על מדדים בעולם או על הרכב נכסים, כי אין מוצר עוקב אחר הערך שלהם שנסחר בבורסה כל שהיא, לא ניתן לקבל הלוואות בנקאיות באמצעותו והוא לא מטבע בנקאי לגיטימי. השפעת הביטקוין על על נכס הבסיס מצומצמת, ולכן ההתייחסות אליו היא שונה. כיום עדיין הבנקים בעולם לא נותנים לגיטימציה למטבע זה ולא ברור מתי יגיע היום שהוא יהפוך ללגיטימי כך שמדובר בסיכון השקעתי. עם זאת, ללא ספק המטבע תופס תאוצה וכנראה שלא תהיה לבנקים ברירה אלא לקבל אותו בסופו של דבר.

בין הדילמות שעומדות בפני הרגולטרים ניתן למנות את הנושאים הבאים:

1. מיסוי שטרם הוגדר.

2. סכנה לאובדן כספי משקיעים בשל חוסר יציבות הארנקים הדיגיטליים, וסכנות אבטחת המידע וזירות המסחר. וכן בעיות טכנולוגיות.

3. מעשה רמאות טכנולוגיים של האקרים נועזים.

4. יכולת גורמי אכיפת החוק ללמוד את הנושא, לחקור עבריינים ולהרשיע אותם.

5. סכנת הלבנת הון. אי יכולת מעקב אחר העברות הון.

6. עקיפת הגבלות תנועה כספיות.

7 סכנת מסחר לא חוקי – חוסר בשקיפות.

9. סכנה לפרטיות המשתמשים במידה שכתובת הארנק האלקטרוני פומבית והסוחר לא מודע לכך.

אבל הסכנה הגדולה ביותר של הביטקוין לא מגיעה דווקא מחוסר רגולציה, אלא מעניין פשוט ובסיסי – האם המטבע הזה שווה בכלל? ואיך ניתן לאמוד את שוויו? האם יש גיבוי לסכומים הגדולים של הנפקות המטבע הווירטואלי? זה ממש לא ברור. לא סתם הבנקים המרכזיים בעולם נמנעים בינתיים מלאמץ את המטבע, והם מתייחסים אליו בחשדנות הראויה. לחלק מהם הוא נראה מאוד ערטילאי ומעין סוג של הונאת פונזי גדולה. אז נכון שיותר ויותר משתמשים מצטרפים, אך זה לא מבטיח גושפנקא שלא מדובר בסוג של "הונאה גדולה".

בשנים האחרונות התרבו ההערכות שאין באמת גיבוי למטבע הווירטואלי, אבל מנגד טוענים המצדדים כי ככל שנעשות במטבע יותר עסקאות כך הליגיטימיות שלו גדלה, וכך גם הערך שלו גדל. ימים יגידו מי צודק ואם מדובר במטבע לגיטימי או בבלון שיתפוצץ. בינתיים, הושקה טכנולוגיה שכנראה מחזקת את המטבעות הדיגיטליים – הבלוקצ'יין. מדובר בטכנולוגיה מאובטחת שמחליפה בעצם את הצורך בגורם מתווך – בנקים. המערכת הזו יודעת לשמור את המידע, את התנועות והיתרות הבנקאיות של כל גוף, ויודעת לאבטח אותו בצורה מהימנה. כאן תוכלו לקרוא את המדריך על הבלוקצ'יין

HON TV

השוואת מחירי סלולר 2019 – ככה תדעו איזו חברה לבחור (והמעבר פשוט)!

איך קונים ביטקוין

הביטקוין יכל להפוך אתכם למיליונרים – אבל מה הלאה?

ביטקוין – מושגים

עדכונים

נובמבר 2022 – הביטקוין נסחר ב-16,000 דולר, שפל של שנתיים. הסיבות – ראשית, טלטלות בשוקי ההון העולמיים כתוצאה מהתפרצות אינפציונית שגררה העלאות ריבית מצד בנקים מרכזיים, מה שמעורר חששות מפני מיתון בכמה מדינות. שנית, זעזועים בשוק הקריפטו עצמו, כתוצאה מקריסות של פלטפורמות מסחר כגון צלזיוס הישראלית-אמריקאית בחודש יולי ובורסת FTX בתחילת נובמבר.

פברואר 2021 – אחרי שבתקופת הקורונה המטבע נסחר סביב שער של 8,000 דולר, במחצית השנייה הביטקוין התחיל להמריא ושובר שיאים חדשים חודש אחרי חודש. נכון לפברואר 2021, ביטקוין אחד שווה 57,000 דולר.

אוגוסט 2018 – ביטפארמס, הנסחרת בבורסה בת"א והכור מטבעות ביטקוין בקנדה, מפרסמת דוחות ראשונים מאז שנכנסה לבורסה – הרווח במחצית הראשונה של 2018 הסתכם ב-5 מיליון דולר (הרחבה כאן)

יוני 2018 – פריצת אבטחה בזירת מסחר גדולה – הביטקוין יורד ב-10% ל-6,800 דולר – (להרחבה)

מארס 2018 – בניוזוויק המכובד מסבירים שהביטקוין הוא אסון – הוא מוריד את הפריון וזה מכמה סיבות – "הביקוש האדיר למטבע הדיגיטלי – ביטקוין, מעורר תהייה אם אחת הסיבות לצמיחה החלשה בארה"ב בשנים האחרונות היא שהאומה האמריקאית עסוקה בהסחות דעת. כרייה של ביטקויניים אמנם אינה עתירת כוח אדם, אך גוזלת זמן, אנרגיה והון מפעילות כלכלית אחרת, יצרנית יותר, שלדברי כלכלנים תתדלק צמיחה מהירה יותר. באחרונה אמר ג'יימס מקאנדרוז, בעברו ראש תחום המחקר בבנק הפדרלי של ניו יורק, שהרבה מהתשתית הדיגיטלית המתרחבת שלנו מוקדש לפעילויות כמו ייצור מטבעות סייבר, שגרועות יותר מבזבוז זמן.

"בארה"ב ייש בעיות פריון. הכלכלה צומחת באיטיות. כמעט 20% מהמבוגרים בגילי העבודה אינם עובדים או אפילו אינם מחפשים עבודה. כמות העסקים לא גדלה ואפילו תחומי הייצור הבסיסיים ביותר בארה"ב נמצאים בירידה, כולל "ייצור תינוקות": אמריקאים מקיימים פחות יחסי מין ויולדים פחות תינוקות.

"כלכלנים רואים סימנים ברורים לכך שאנשים משחקים יותר במשחקי וידיאו במקום ללכת לעבודה, מתחברים לרשת במקום לעשות סקס ומשקיעים נתח גובר מזמנם, כספם ומשאבי הטבע שלהם במוצרים וירטואליים כמו מדיה חברתית, משחקים והלהיט הטרי: מטבעות דיגיטליים, ובעיקר ביטקוין. ביטקוין הוא זללן של משאבים משום שכדי לכרות אותו צריך לבזבז המון חשמל. שערו הנוכחי של ביטקוין הוא כ-8,000 -9,000 דולר, אבל קשה להשתמש בו, וכהשקעה הוא ספקולטיבי כמו זהב.

לדברי טיילר קואן, כלכלן באוניברסיטת ג'ורג' מייסון, כריית זהב היא שימוש טוב יותר במשאבים, מכיוון שגם אם ערכו יורד, אפשר להשתמש בו לסתימות בשיניים. "ברגע שהתנופה של הביטקוין תסתיים, הוא לא יחזור לעולם".

הביטקוין יירד ל-100 דולר – "הסבירות שבעוד עשור מחיר הביטקוין יירד ל-100 דולר, גבוהה יותר מזו שהוא יעלה ל-100 אלף דולר", אומר קנת' רוגוף, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת הרווארד. אני חושב שבעוד עשר שנים הביטקוין יהיה שווה לשבריר ממה שהוא שווה כיום". רוגוף אמר זאת בראיון ל-CNBC והמשיך – "אם שמים בצד את האפשרות של הלבנת כספים והעלמת מס, שימושיו של המטבע הם מאוד מצומצמים".

פברואר 2017 – ביל גייטס: הביטקוין הורג. גייטס המייסד והרוח החיה מאחורי מיקרוסופט אמר על הביטקוין – "לא כל הנוצץ זהב – תרתי משמע – הטרנד החדש של השקעה בכריית מטבעות וירוטאליים עלול להיות הרסני יותר מאשר כל פיתוח טכנולוגי אחר. התכונה העיקרית של המטבעות הווירטואליים היא האנונימיות שלהם. אני לא חושב שזה דבר טוב. היכולת של ממשלות לאתר הלבנת כספים, העלמת מסים ומימון גופי טרור היא דבר טוב. כרגע, מטבעות וירטואליים משמשים לקניית משככי כאבים כמו פנטניל וסמים אחרים, כך שהטכנולוגיה הנדירה הזו גרמה להרבה מוות בצורה ישירה יותר".

אוקטובר 2017 – מנכ"ל ג'יי פי מורגן מכנה את רוכשי הביטקוין – טיפשים גמורים, אבל מנגד הבנק עצמו נכנס לתחום המטבעות הוירטואליים – ג'יימי דיימון, מנכ"ל בנק ההשקעות מהמובילים בעולם אמר כבר לפני חודש כי הביטקוין הוא הונאה, וכעת הוא אומר – "אם אתה מספיק טיפש לקנות ביטקוין, אתה תשלם בעתיד את המחיר". מנגד אמר דיימון כי הוא מעריך את טכנולוגיית ההבלוקצ'יין, שהיא בעצם מערכת טכנולוגית לרישום ותיעוד העסקות שעומדת מאחורי הביטקוין.

 בנק ההשקעות עצמו דווקא הביע כוונתו לעסוק במטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין – "אנחנו עם ראש פתוח ביחס לפוטנציאל העתידי של השימוש במטבעות דיגיטליים שנמצאים תחת רגולציה ובקרה מתאימה ראויה", אמרה מריאן לייק, סמנכ"לית הכספים של בנק ההשקעות – "נצטרך לראות מה קורה עם התפתחות המטבעות הוירטואליים, זה בהתהוות".

אוקטובר 2017 – הביטקוין מתקרב לשער של 6,000 דולר והשאלה אם מדובר בבועה או במטבע אמיתי מתחדדת. "הגיע הזמן שהרגולטורים והבנקים המרכזיים בעולם יתחילו להתייחס ברצינות מלאה וכובד ראש למטבעות דיגיטליים – אמרה ראש קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד, בתחילת החודש. לדברי לגארד, מוסדות פיננסיים גלובליים – בנקים בתי השקעות, חברות ביטוח וכלל המוסדות הפיננסים, מסתכנים בכך שהם לא עוקבים ומתעדכנים אחרי המטבעות הווירטואליים, ובעיקר לא מבינים את הטכנולוגיות הפיננסיות שמתחילות להשאיר מוצרים ושירותים פיננסים מאחור. זו אמירה חזקה ומשמעותית שנותנת גושפנקא למטבעות הוירטואליים, אבל לא בהכרח למחיר הביטקוין. לגארד נמנעה מלהתייחס לשאלת המחיר והתמקדה בטכנולוגייה ובמהות של המטבע הדיגיטלי.

ספטמבר 2017 – רוברט שילר, פרופסור בייל, חתן פרס נובל לכלכלה, ומומחה עולמי לזיהוי בועות – "מטבע הביטקוין הוא דוגמה חיה למצב של לבועה. ההתלהבות מהמטבע הווירטואלי היא לא רציונלית. מדובר בדוגמה העכשווית הטובה ביותר לבועה ספקולטיבית והתלהבות לא רציונלית". אבל בעודו אומר זאת המטבע הוירטואלי ממשיך לשבור שיאים – לא להאמין – 5,000 דולר למטבע

מאי 2017 – המטבע הדיגיטלי, הביטקוין זינק באפריל ב-24% והגיע לשיא חדש – 1,600 דולר. הסיבה לעליות היא התעניינות גוברת בקרב משקיעים מחוץ ליפן, לצד הודעה חשובה של רשות ניירות ערך האמריקאית שהודיעה כי היא בוחנת מחדש את ההחלטה על דחיית קרן סל (ETF) למסחר בביטקוין. המשמעות – ייתכן שבקרוב יהיו מכשירים צמודים על הביטקוין, וזה יכול לעורר את המסחר במטבע.

הקרן הוצעה על ידי חברת הקרנות של התאומים קמרון וטיילר ווינקלווס.

ביטקוין – זירות מסחר

שוק המט"ח הוא שוק ענק, שהמסחר בו עולה פי כמה וכמה על המסחר במניות ובאיגרות חוב. המסחר במט"ח הוא שם כולל למסחר במטבעות חוץ מכל הסוגים – דולר, אירו, ליש"ט, רובל רוסי, ין יפני – הכל. השם העולמי הגנרי למט"ח הוא פורקס , קיצור של Foreign Exchange. כל המושגים האלו הם אותו הדבר, כך שכשמדברים אתכם על מסחר בפורקס הכוונה היא למסחר במט"ח.

מה זה פורקס?

מסחר בפורקס/מסחר במט"ח עלול להישמע תחום מסוכן ומפחיד, וזה נכון חלקית – הוא מסוכן למי שנכנס בלי להכיר ובלי ללמוד. רבים נמצאים "ליד" ולא באמת מבינים ויודעים מה המשמעות של מסחר בפורקס. ובכלל – כמה פעמים שמעתם את הביטוי פורקס? כמה פעמים חשבתם להבין מה זה בעצם פורקס ואיך סוחרים בפורקס? כמה פעמים חששתם להיכנס לתחום הזה כי שמעתם שהוא מסוכן,  למרות שגם שמעתם על רווחים גדולים בתחום הזה?  אפשר להניח שהתשובה לכל השאלות תהיה זהה, או לפחות קרובה – שמעתם על התחום, על הפוטנציאל ועל הסיכונים, ואתם לא ממש מכירים ויודעים אותו לעומק. אם אכן זו התשובה שלכם, אתם בחברה טובה, רוב הציבור מגיב ככה לפורקס, אבל האמת היא שונה. במדריך הזה ננסה לפוגג את הערפל מהמילים המפחידות – מסחר בפורקס, ונסביר מה זה בעצם פורקס, איך סוחרים בפורקס, איפה סוחרים, ומה היתרונות במסחר בפורקס לעומת מסחר בשווקים אחרים.

פורקס (Foreign Exchange) הוא מסחר במטבעות ברמה העולמית. המשמעות היא שניתן לסחור בכל מטבע מול כל מטבע אחר ברחבי העולם באמצעות זירות שמאפשרות מסחר בפורקס. למשל, נניח שאתם חושבים שהכלכלה הברזילאית תתאושש בעקבות האולימפיאדה, ואתם רוצים להשקיע במטבע הברזילאי? אפשר ברגע. לעומת זאת, אם אתם חושבים שגילויי השחיתות בממשלה הברזילאית יגרמו לקריסת הכלכלה המקומית, אתם יכולים להשקיע "הפוך", כלומר למכור מול הדולר את המטבע הברזילאי.

אתם סבורים שהדולר יתחזק במקביל להתחזקות הכלכלה האמריקאית והחולשה של אירופה? תוכלו להמר על צמד המטבעות דולר/אירו. כמעט כל חשיפה גלובלית שאתם יכולים לחשוב עליה ניתנת לתרגום למסחר בפורקס.

שוק הפורקס הוא השוק הגדול ביותר בעולם, הרבה יותר גדול משוקי המניות, האג"ח והאופציות. זהו שוק של 24/7 – 24 שעות במשך 7 ימים בשבוע. תמיד יש מסחר במטבעות – על הדולר לעומת האירו, על הדולר לעומת הליש"ט, ויש כמובן עשרות רבות של אפשרויות מסחר. השוק הזה, שמרכז ביום מעל 3 טריליון דולר (מעל 3,000 מיליארד דולר) , תנודתי מאוד, תזזיתי מאוד ומושפע מכל פיפס ורחש ברחבי העולם. מספיק שיש שוני בסקרי הבחירות בברזיל כדי שתהיה השלכה, ואפילו משמעותית על שוק זה; אירוע טרור מיד משליך על השווקים; שינוי בריבית בגוש האירו מיד משליך על המסחר במטבעות; אמירה של נשיא או ראש ממשלה שעשויה לבטא שינויים ביחסי הכוחות הפוליטיים והכלכליים באזור מיד מתורגמת לשערי החליפין; שינוי במחירי הסחורות, במחיר המניות, בנתוני מאקרו מתורגמים מיד לשערי החליפין.

השוק הזה מושפע מהכל  – פוליטיקה, מצב ביטחוני ומדיני, מצב כלכלי, נתוני מאקרו ובראשם הריבית השוררת בכל מקום בעולם. אלפים רבים של פרמטרים, אפילו יותר, משפיעים על המסחר הזה שהולך וכובש גם משקיעים וסוחרים.

פוטנציאל הרווחים בשוק זה יכול להיות עצום,  אבל צריך לזכור שגם הסיכוי להפסיד גדול. את הרווח/הפסד עושים או מעלייה או מירידה של מטבעות, בהתאם לפוזיציה שלוקחים. משמע בפורקס ניתן להרוויח גם בשוק יורד וגם בשוק עולה. מעבר לכך – בפורקס נהוג לקחת פוזיציה שהיא מעבר להשקעה הראשונית דרך מינוף, ואז המשמעות היא שכל פיפס של שינוי בשערי החליפין משפיע פי כמה וכמה (תלוי במינוף הפוזיציה) על ההשקעה שלכם – רכשתם פוזיציה על הדולר מול האירו בתקווה שהדולר יעלה, ומינפתם אותה פי 30? המשמעות היא שעלייה של 1% בדולר מול האירו מתבטאת ברווח של 30% בפוזיציה שלכם. נשמע מפתה, אבל המינוף הוא חרב פיפיות. מול הפוטנציאל לרווח, יש פוטנציאל להפסד – אם הדולר נחלש ב-1% מול האירו, אתם כבר בהפסד של 30%, והבעיה הגדולה היא שאנשים פשוט לא מבינים את הסיכונים האלו, וממנפים את עצמם בצורה מאוד משמעותית. ולא מדובר רק במתחילים. יש גם מקצוענים שמתפתים ומגדילים פוזיציה עד למספרים מטורפים, הגדול שבהם בישראל הוא איש העסקים הוא אליעזר פישמן. ב-2006 פישמן הימר על הלירה הטורקית ונכשל, ובכך נגרם לו הפסד של מעל 2 מיליארד דולר ביום אחד – משם ועד להתמוטטות הדרך הייתה קצרה (אם כי הוא הצליח למשוך אותה כ-8 שנים).

מהי עסקת פורקס?

עסקת פורקס היא עסקה שבה קונים מטבע כלשהו ביחס למטבע אחר. למשל דולר מול אירו, ליש"ט מול אירו, שקל מול דולר, ין יפני מול לירה טורקית וכדומה. עסקת פורקס יכולה להתבצע או בשורט (מכירה בחסר) או בלונג – רכישת מטבע, מול מטבע אחר עם צפי של ירידה או עלייה, בהתאמה, של המטבע המיועד. למשל, אם אתם צופים שהדולר יתחזק מול האירו, סביר להניח שתקנו דולר מול אירו. אם הדולר אכן יתחזק, הפער שבין מחיר הקנייה למחיר השוק הוא הרווח על העסקה. אם המצב הפוך והדולר נחלש, אז הפער מבטא כמובן את ההפסד שלכם מהעסקה.

לפי אותו עיקרון ניתן לבצע שורט (מכירה של הפוזיציה) מתוך תוך חשיבה שהדולר ייחלש, רק שבשורט נעשית מכירת בחסר על המטבע, ואם המטבע יורד נהנים מתשואת הירידה.

כאמור, העסקאות בפורקס נעשות בצמדי מטבעות: ין – דולר, דולר – אירו, שקל – אירו, שקל – דולר, ליש"ט – ין וכדומה. הרווח הוא השינוי בשער אשר בדרך כלל נמדד בפיפסים. מהו פיפס? שערי המטבעות מורכבים ממחיר BID שהוא המחיר בו מוכרים את מטבע הבסיס וממחיר ASK שבו קונים אותו, ממש כמו במניות. השער ברוב המטבעות מורכב ממספר בן 4 ספרות לאחר הנקודה העשרונית – למשל: 1.1111, כאשר היחידה הקטנה ביותר בפורקס היא הספרה הרביעית אחרי הנקודה. יחידה זו נקראת "פיפס". נהוג למדוד שינויים בשערי המטבעות לפי כמות הפיפסים שהמטבע עלה או ירד בהן.

לדוגמה, אם סוחר צופה שערכו של האירו יתחזק מול הדולר, עליו לבצע עסקת קנייה כך שבצד ה-ASK (הביקוש) יהיה אירו וממול יש עסקת מכירה BID (היצע) של דולר. בפשטות הוא יכול למכור פוזיציית דולר/אירו, שזה מקביל לקניית פוזיציית אירו/דולר. אם האירו יתחזק, המשקיע ירוויח, והוא יוכל לסגור את הפוזיציה – לתת לימיט (הגבלה) לסגירת הפוזיציה/סגירת העסקה.

מינוף בפורקס – סיכוי וסיכון גבוהים

אצל רוב הסוחרים והמשקיעים העניין המרכזי בפורקס נובע מהמינוף. נכון, אפשר בלי מינוף, ולא בטוח שזה פחות נכון או פחות טוב, אבל פרקטית, הסוחרים בזירות הפורקס מתלהבים מהיכולת למנף את הפוזיציה. במילים פשוטות פירוש הדבר הוא להשקיע סכום קטן יחסית ולהרוויח או להפסיד כאילו השקעתם סכום גדול. הבעיה היא שזה ממכר, אתם יכולים אולי להרוויח, אבל מי שפועל כמהמר, יש לו סיכוי טוב לסיים את משחקי הפורקס בהפסדים גדולים – ראו הוזהרתם.

אבל מה זה בעצם המינוף, הלכה למעשה? המינוף הוא בעצם הכפלת הסיכוי והסיכון בהתאם לערבויות/ביטחונות שלכם. המינוף לא נולד בזירות המסחר. הבנקים נותנים מאז ומתמיד מינוף בצורת אשראי לפעילות, לרבות אשראי לפעילות מט"ח, אבל בזירות הפורקס, במיוחד בגלל הקלות שבמסחר והעמלות הנמוכות יחסית, זה הפך למאוד פופולרי. הסוחרים והמשקיעים עשויים לקבל מחברות הפורקס למיניהן וכאמור גם מבנקים מינוף גבוה על פעילות המט"ח. המינוף נותן לסוחרים אפשרות לפעול בשוק הפורקס בסכומים גבוהים מאשר יש להם בפועל כמשקיעים. מאחר שמדובר בפיפסים בודדים של רווח בכל עסקת פורקס יש לכך משקל ומשמעות –  כך למשל במינוף של 1:100, על כל 1000 דולר שתפקידו ותסכנו, תוכלו לקבל מהזירה סכום למסחר של 100,000 דולר. הסיכון שתיקחו הוא על הכסף שתפקידו, אתם לא יכולים להפסיד יותר. יחד עם זאת, תוכלו להרוויח את סכום המינוף, אם אכן ההימור שלכם יצליח. המינוף שתקבלו על כל עסקה הוא בהתאם לכסף שתהיו מוכנים לסכן.

בפועל, אם הזירה רואה (בצורה אוטומטית כמובן) שהפוזיציה קרובה להפסד, יש לה אפשרות לסגור את הפוזיציה. כלומר, הזירה עצמה לא תפסיד כסף, הסיכון הוא עליכם. בהמשך לדוגמה שלעיל, אם מינפתם את ה-1000 דולר ל-100 אלף דולר, והפוזיציה ירדה ב-1%, משמע הפסדתם את כל הכסף, והזירה תסגור את הפוזיציה כדי למנוע הפסד גדול יותר שהיא לא מבוטחת עליו, אלא אם יש לה ביטחונות /ערבויות ואז תלוי בהסכם מולה, היא יכולה להמשיך את הפוזיציה. אם לדוגמה כל מה שיש לכם מבחינת השקעה ומבחינת מסגרת ביטחונות זה 1000 דולר, אז הפוזיציה תיסגר לחלוטין, כשבפועל, בהתאם להסכם ההתקשרות שלכם עם הזירה, הפוזיציה אף עשויה להיסגר לפני שהיא מתאפסת לחלוטין – זהו מרווח ביטחון שלוקחת הזירה. אבל, אם נניח שבפוזיציה הזו יש לכם 1000 דולר, ויש לכם ביטחונות נוספים, כמו פוזיציות אחרות, מזומנים בחשבון ועוד, בסכום של 2000 דולר, אז ייתכן שההפסד המקסימלי האפשרי שלכם הוא 3000 דולר (הפסד הפוזיציה – 1000 דולר בתוספת הפסד הביטחונות – 2000 דולר, ורק לקראת ההפסד הזה, הזירה תסגור לכם את הפוזיציה. חשוב לדעת בדיוק מה ההסכם מול הזירה במקרים כאלו – כלומר, עד כמה אתם חשופים בכל פוזיציה ופוזיציה, וכן להבין את ההשפעות הצולבות של הפוזיציות שלכם – האם פוזיציה אחת עשויה לממן פוזיציה אחרת.

עסקאות הפורקס בבנקים נעשות דרך יועץ ההשקעות, אחראי המט"ח בבנק, אבל חלק הולך וגדל של פעילות הפורקס נעשה כאמור לצורכי מסחר והשקעה, בזירות המסחר האינטרנטיות. כאן תוכלו לקבל מידע על הזירות המפוקחות על ידי רשות ניירות ערך. וכאן תוכלו להתחיל לסחור בזירה מפוקחת

זירות המסחר

זירות המסחר המוצגות כאן מפוקחות על ידי רשות ניירות ערך. עם זאת, אין באישור הרשות לניהול זירה אישור לטיב הזירה והמכשירים הנסחרים בה ואישור לכך שמדובר באפיק השקעה בטוח או מומלץ. מעבר לכך, הפעילות בזירה דורשת מיומנות, ידע והבנת הסיכונים ואינה מתאימה לכל אדם; פעילות ממונפת, כפי שהסברנו, כרוכה בסיכון ממשי של אבדן מלוא כספי ההשקעה בתוך זמן קצר. הנה הזירות שפעילותן אושרה ומפוקחת על ידי רשות ניירות ערך –

זירת-המסחר	רגולציה
	אישור מרשות ניירות ערך הישראלית
	הרשות-הבריטית להתנהלות-פיננסית; קיבלה אישור מרשות ניירות ערך הישראלית
	אישור מרשות ניירות ערך הישראלית
	אישור מרשות ניירות ערך הישראלית
	אישור מרשות ניירות ערך הישראלית

משקיעים וסוחרים רבים פותחים חשבון אינטרנטי באחת הזירות האלו, וזה גם סוג של סיכון. זה אולי נראה לכם כמו משחק אינטרנטי, אבל יש לו משמעות מוחשית לכיס שלכם, לכן, שוב, זהירות והכרת השטח – תכירו את הכללים של הזירה, לרבות מתי הזירה מממשת את ההשקעה/פוזיציה, האם יש ביטחונות צולבים? האם כספים בהשקעות אחרות יכולים להימחק בגלל פוזיציה אחרת? תלמדו את ההסכם שלכם מול הזירה שנוגע גם לעניינים טכניים לכאורה – שיעור המס על הרווחים, תיאום מס, הפקדת הכספים, משיכת הכספים ותוך כמה זמן אתם מקבלים את הכסף. חשוב להבין – הזהירות הזו נחוצה כי מדובר במשחק מסוכן, אבל זה לא אומר שלא צריך לשחק אותו. יש גופים שאפילו כדאי להם לפעול דרך זירה – יצואנים ויבואנים למשל, או גופים שמתעסקים בהמרות מט"ח לשני הכיוונים. דרך הזירה הם יקבלו שערי המרה טובים, ואפילו טובים מאוד ביחס לבנקים, וכמו כן הם יוכלו לגדר את הסיכון שלהם. לדוגמה, אם מגיע להם תשלום דולרי בעוד חודש, והם רוצים לקבע את שער הדולר כי הם סבורים שהדולר יירד, הם יכולים לעשות זאת בקלות דרך הזירה.

הפעולות בחשבון האינטרנטי אמורות להיות פשוטות ומהירות. בכל עסקה דרך חשבון האינטרנט תוכלו לראות אם יש לכם ביצוע ובאיזה שער בדיוק, ותוכלו להחליט לגבי הוראה עתידית – סגירת הפוזיציה בשער מסוים (לטוב – אם זה רווח, או לרע – אם זה הפסד ואתם רוצים לסגור את ההפסד). כאמור, העסקה היא לפי שער של צמד מטבעות, אתם תקבעו את שער הקנייה, וכן לימיט של השער אליו יגיע הצמד ובו תרצו לממש – לסגור את העסקה, הן במצב של רווח והן במצב של הפסד.

סוגי העסקאות בפורקס?

עסקת ספוט (SPOT) זוהי עסקת חליפין בסיסית בין שני מטבעות בשער מוסכם ובסכום מוגדר. ביצוע העסקה נעשה לאחר שני ימי עסקים, כאשר שישי-שבת אינם נחשבים לימי מסחר. למשל, אם עסקה נעשתה ביום ראשון היא תיסגר בשלישי. אם נעשתה ביום שישי, היא תסתיים ביום שלישי שלאחר מכן במידה ואין ימי חג באמצע. עסקאות אלו נעשות במסחר בין-בנקאי, בין מוסדיים, בקרב קרנות וספקולנטים. לדוגמה – משקיע קנה 100,000 דולר בעסקת SPOT כגד שקל, בשער 4.00 ביום שני. כעבור יומיים, ביום רביעי, יזוכה הלקוח ב- 100,000 דולר בעו"ש מט"ח ויחויב ב- 400,000 שקל בעו"ש שקלי. את העסקה יסגור כשיחליט בין אם באמצעות לימיט שיציב ובין אם לאו, והרווח שלו או ההפסד יהיו השינוי בשער המטבע. אם שער הדולר יעלה ל-4.3 כשימכור את הדולרים חזרה לשקל, הוא ירוויח 30,000 שקל. אם השער ירד ל-3.9, המצב יהיה הפוך והוא יפסיד 10,000 שקל.

המחירים בהם נסחרים המטבעות בעולם הם מחירי ספוט המשתנים באופן כמעט רציף במהלך כל שעות היממה. עסקאות ספוט מתאפשרות כמעט בכל סוגי המטבעות במשך 24 שעות ביממה, למעט שעות בהן לא מתקיים מסחר במטבעות מסוימים.

עסקת פורוורד (Forward) היא עסקת חליפין עתידית בין שני מטבעות. בעסקה זו מגדירים סכום ומסכמים על השער הרצוי בלי קשר ובלי תלות בשערי החליפין במועד ביצוע העסקה. זוהי מעין עסקה עתידית שמגלגלים אותה קדימה. עסקאות פורוורד נעשות בדרך כלל על ידי חברות ואנשי עסקים שמתעסקים במטבע זר ורוצים להגן על הכספים שאיתם הם חשופים למט"ח, אם כי גם ספקולנטים נוהגים לבצע עסקאות פורוורד. בעצם מדובר במעין עסקת גידור. בעסקה זו מתקיים חיבור של שער עסקת ספוט עם הפרשי הריביות בין שני המטבעות. כדי לסגור עסקת פורוורד יש לעשות עסקה הופכית בכל עת עד לתאריך הערך. לדוגמה, כמשקיעים קניתם בעסקת פורוורד 100,000 דולר כנגד שקל, בשער 4.00 לתשלום בעוד שלושה חודשים. שער הפורוורד מגלם את הפרשי הריבית של עוד שלושה חודשים. אם הדולר יעלה בעוד שלושה חודשים, תהיו מוגנים ותוכלו לקנות את הדולר לפי השער מלפני שלושה חודשים לפי אותו שער חליפין, אבל זה תקף גם אם השער יירד, ככה שמדובר בהימור על השער.

עסקת הפרשים NDF היא עסקת פורוורד שתיסגר אוטומטית על ידי עסקה הופכית ביום האחרון לפי שער יציג כלשהו. עסקה זו מתאימה לאנשים פרטיים שרוכשים נכסים צמודי מט"ח ורוצים להגן על ההשקעה מפני עליית שערים וקבלת פיצוי במקרה של עליית השער. לדוגמה, קניתם 100,000 דולר בעסקת הפרשים בשער 4.00 לעוד כשנה. לאחר התקופה תזוכו או תחויבו בשקלים לפי השער שייקבע. במידה והשער היציג יהיה 4.30, תזוכו בהפרש, לפי החישוב הבא 100,000*(4.30-4.00) = 30,000 שקל. ואותו הדבר הפוך.

איך מתחילים לסחור בפורקס? מחפשים חברת פורקס מוכרת, ויש הרבה כאלו ברשת. ופותחים חשבון. אבל לפני שמתחילים ממש, חברות פורקס רבות מאפשרות מסחר דמו בפורקס על כסף וירטואלי שמאפשר אימון ולימוד. דרך מסחר הדמו ניתן לצבור ניסיון ולמנוע איבוד כסף רב, ולכן זה משמעותי. חשבון דמו מאפשר אימון בסוגי מסחר שונים והיכרות עם הפלטפורמה כדי למנוע טעויות בעתיד, לרבות טעויות טכניות. באמצעות חשבון הדמו ניתן להתאמן על סטופלוסים (בלימת הפסד), ללמוד מונחים כספיים ולראות אילו צמדי מטבעות פופולריים בלי לקחת סיכון אמיתי. מומלץ מאוד להתאמן כמה שיותר לפני שקופצים למים כי פרקטיקה היא שם המשחק.

וכעת למה כלים לסוחרי מט"ח מקצועיים. כאשר אתם בוחרים זירה, חשוב לדעת כמה פיפסים אתם עומדים לשלם על המסחר, וחשוב להבין שזה לא דווקא היקף הכסף שאתם משקיעים בזירה אלא היקף המסחר – ייתכן שסוחר עם 3000 דולר יעשה מחזורים גדולים יותר מאשר סוחר עם 100 אלף דולר. כבר היו מקרים שסוחר עם כמה אלפים עשה מחזור של כמה מיליונים בחודש, ואפילו מעבר לכך (אגב, המונח המקובל למסחר בפורקס הוא לוטים, כאשר לוט = 100 אלף דולר).

בנוסף, גם אם אתם מגיעים עם סכום קטן, אך יודעים שאתם הולכים לסחור בהיקפים גדולים, תתמקחו על העמלות. לרוב מדובר בכמה פיפסים טובים – 3 עד 7 פיפסים לסוחרים מתחילים וקטנים, אבל אם אתם פעילים, זה יכול לרדת מתחת לעמלה הזו, ובמקרים מסוימים גם להתקרב ל-1 פיפס.

דבר נוסף שחשוב לבדוק הוא מתי הזירה בעצם מחסלת לכם את הפוזיציה – מתי המרג'ין קול? ובכן, במקרים רבים זה לא שאתם מאוזנים מבחינת ביטחונות – כלומר זה לא שההפסד הגיע לסכום הביטחונות, אלא (וזה לא טריוויאלי) כאשר ההפסד עולה על היקף הביטחונות. יש זירות שמספקות לכם אפשרות להפסיד עד 70% מהביטחונות, ויש זירות שמאפשרות הפסד של 10% מהביטחונות.

עניין חשוב נוסף הוא שערי הציטוט בפתיחה, בעיקר במדדים על מניות (ה-DAX הגרמני הוא הפופולארי מכולם). יש מצבים ששער הפתיחה נקבע על מחיר גבוה ממה שרציתם למכור – אז האם תקבלו את שער הפתיחה או את המחיר שאותו הצעתם? זה לא טריוויאלי וזה עובד לשני הכיוונים – אם מקבלים את שער הפתיחה שהוא גבוה יותר, זכרו שזה יכול להיות הפוך בפעולה הפוכה, כלומר בכל מצב אתם תקבלו את שער הפתיחה ולא את השער שביקשתם למכור או לקנות. אם למשל רציתם לקנות במחיר גבוה משער הפתיחה, אז תקבלו מחיר גבוה יותר – כלומר מעין הפסדתם. זו סוגיה שצריכה לעניין יותר את אנשי המקצוע, כי מסתבר שבפתיחת המסחר בבורסות ניתן לעשות סוג של ארביטראז'ים ביחס למסחר בניו יורק ובעולם בכלל.

מה חשוב לדעת כדי לסחור במט"ח? (בחמש נקודות)

1. ללמוד את המונחים המקצועיים ולקרוא אקטואליה כדי לדעת מה מתרחש בעולם ולהבין או לפחות להעריך אילו מטבעות בעמדת התחזקות ואילו לא. חשוב להבין מונחים כלכליים ואת ההשלכות על הריביות בעולם כי אלו משפיעים על שערי המטבעות.

2. לעבוד מסודר ולקבוע יעדים של רווח ובלימת הפסדים (stop loss), כדי למנוע הפסדים כבדים יותר.

3. להתאמן בחשבון דמו. לא להתחיל ישר לתת הוראות בעסקאות אמת. העסק הזה מסוכן ויכול לגרום לכם הפסדים כבדים.

4. להגדיר גבולות ולבחור שיטת פעולה. חשוב מאוד להגדיר גבולות גזרה – האם אתם משקיעים ספקולטיבים? עד כמה אתם מסוגלים לעמוד בהפסדים? וחשוב לעמוד בגבולות האלו – להשקיע עד גובה מסוים, לחתוך הפסדים, להבין את הסיכונים המאוד גדולים. כמו כן צריך לבחור דפוס פעולה – להחליט איך סוחרים במט"ח – אופציות חוזה הפרשים, במטבעות באופן ישיר, ולבנות אסטרטגיה. זה יכול להיות  בניתוח טכני (חלק ניכר מהמסר בפורקס מתבסס על ניתוח טכני), או באמצעות נתונים פונדמנטליים. אנחנו לא מתיימרים להמליץ על השיטות – אם כי ניתוח טכני זה במקרים רבים סוג של עבודת אלילים, בעוד הגישה הפונדמנטלית עמוקה ואמיתית יותר –  הבנת התהליכים האמיתיים, הבנת הכלכלה האמיתית היא זו שמספקת ידע והבנה על שוק המטבעות.  

5. התמודדות עם הפסדים. זיכרו שכולם מפסידים בעסקאות פורקס, ושם המשחק הוא בעצם אחוזי הצלחה – בכמה עסקאות אתם מרוויחים ובכמה מפסידים, והמטרה היא פשוט להרוויח ביותר עסקאות ביחס לעסקאות ההפסדיות. חשוב להבין שהפסדים זה חלק מהעניין, וחשוב להפנים שמדובר במשחק מסוכן ולכן חלק גדול (אופילו הכל) יכול פשוט להיעלם. 

התחל לסחור

הפעילות בזירת מסחר דורשת מיומנות, ידע והבנת הסיכונים ואינה מתאימה לכל אדם; פעילות ממונפת כרוכה בסיכון ממשי של אובדן מלוא כספי ההשקעה בתוך זמן קצר; החברה המפעילה זירה זו פועלת כצד נגדי לעסקאות איתך, ולכן היא המוכרת כשאתה קונה והיא הקונה כשאתה מוכר.

מדריכים קשורים באתר :

איך משקיעים בדולר?

מלחמת מטבעות גלובלית ואיך היא תשפיע על השקל?

אלגו-טריידינג מה זה? ולמה חשוב להכיר את השיטה הזו?

אופציות בינאריות – האם אפשר להיות בצד המנצח?

כתבות ועדכונים:

6 זירות קיבלו אישור לזירה על ידי רשות ניירות ערך – REAL FOREX ,PLUS500, ATRADE, FXCM,  FIRST INDEX, COLMEX

הנה מידע נוסף על זירות המסחר המאושרות 

התחום הזה הפך משנת 2016 להיות מסודר יותר ומפוקח יותר בזכות רשות ניירות ערך, בעוד שבעבר התחום היה יחסית פרוץ – הנה כתבה שממחישה את מה שהיה (לעומת מה שקיים היום) –   30-40 חברות ישראליות מבצעות עושק בינלאומי בתחום הפורקס – מבט מעובד שהיה ב-4 חברות פורקס. הוא מתאר מצב בעייתי במיוחד – החברות האלו נועדו למשוך את כספי המשקיעים כמעט בכל דרך – מפתים אנשים להזרים כספים ולא מסבירים להם את הסיכונים הגדולים. בשלב הבא ממנפים את ההשקעה שלהם והמשמעות – כל שינוי קטן משפיע על היקף התיק פי כמה וכמה – לרוב הלקוח נשאר עם הפסד גדול.  הרחבה בגלובס

– רשות ניירות ערך בודקת 21 זירות מסחר כדי לתת או לא לתת להם אישור לפעול בפורקס.  "מתרחשת פה מהפכהוזה דבר חיובי לכל השוק", אומר לדה-מרקר, דוד מסיקה ממט"ח24, אחת החברות הוותיקות בארץ -"אנחנו לא מספקים מינוף גבוה. אין לנו לקוחות עם מינוף של פי 100 מההשקעה המקורית שלהם, הממוצע הוא פי 20, והחשבון הממוצע הוא 100 אלף שקל.  כ–55% מהם הפסידו בחודש שעבר, אבל זה אומר ש–45% הרוויחו. זה לא 95% לקוחות מפסידים כפי שכולם אוהבים להגיד. הסוד הוא מינוף נמוך וביטחונות גבוהים" – לראיון המלא בדה-מרקר

– רשות ניירות ערך מעדכנת: מתוך 21 חברות שהגישו בקשה לזירת מסחר בפורקס, 6 חברות נפסלו או פרשו – נותרו 15 חברות. כמו כן, מסבירה רשות ניירות ערך שעדיין אין לאף חברה רישיון מרשות ניירות ערך. יש להן אפשרות לפעול בתקופת הבדיקה, אך הן עדיין לא מפוקחות על ידי הרשות. בסופו של דבר כאמור נותרו 6 חברות

– תביעות של סוחרים בזירה מט"ח 24 – "מט"ח 24 עומדת מאחורי העסקות עצמן והיא מכוונת את העסקה והמחירים המצוטטים כך שהחברה תרוויח והלקוח יפסיד" – להרחבה בדה-מרקר

פורקס – זירות מסחר

לקחתם משכנתא בבנק שאתם לא לקוחות שלו, לאחר שעשיתם סקר שוק לגבי משכנתאות? סיכוי רב שהבנק ינסה לפתות אתכם לעבור אליו. מה מציע בנק המזרחי טפחות למי שלקח משכנתא וגם ל  עביר איליו את החשבון?

בטבלה להלן, תמצאו את התנאים לגבי חשבונות בקטגוריות שונות. בטרם תקבלו החלטה, כדאי לבדוק אם זה אטרקטיבי יותר מהחשבון שלכם שמנוהל בבנק אחר. גם אם לאף אולי כדאי להתמקח ולבקש אתאותם תנאים ואולי אף נמוכים יותר. כך או כך כדאי ורצוי לבדוק את הדברים, כי מדובר בחסכון רק של כסף בחישוב שנתי.   

מסלול Win Win 

במסלול WINWIN לא משנה אם חשבונך נמצא במינוס או בפלוס, בכל מקרה הרווח כולו שלך. 

מסלול זה מאפשר לך גם לקבל ריבית על היתרה בחשבון, כאשר החשבון ביתרת זכות, וגם לקבל פטור מתשלום ריבית על יתרת החובה עד לגובה ההחזר החודשי של המשכנתא 

מסלול אוברדרפט בלי ריבית 

במסלול זה יתרת המינוס מתקזזת עם יתרת הפלוס, כך שתוכלו לשלם הרבה פחות ריבית על המינוס, אם בכלל.

ריבית על הפלוס 

במסלול זה, בסוף כל יום עסקים, במידה וחשבונך נמצא בפלוס, אנו רוכשים עבורך פיקדון יומי (פח"ק) בריבית אטרקטיבית. אם חשבונך מחויב בהוצאה כלשהי, אנו נדאג למכור את הפיקדון על מנת לכסות את ההוצאה. 

• חשוב להדגיש – אין כאן המלצה. אלא תיאור של חלק מההטבות – כאן, תוכלו לקרוא את מדריכי הבנקאות המפורטים 

הראל פיננסים משיקה קרן נאמנות חדשה, הראל (1B) אג"ח בינלאומי + 10% מוגנת מט"ח, המאפשרת למשקיעים לגוון את תיק ההשקעות תוך מיזוג בין שני העולמות: חשיפה למניות ולאג"ח בחו"ל, ובכך להעצים את תוחלת התשואה של הקרן.

השקת הקרן החדשה, מהווה המשך להצלחתה של הקרן "הראל אג"ח בינלאומי מוגנת מט"ח", וחלק מהקו המקצועי שמובילה הראל פיננסים בחודשים האחרונים שנועד להדגיש את חשיבות פיזור ההשקעות בחו"ל לא רק בתחום המנייתי (שם כבר כולם מסכימים לצורך בכך), אלא גם בתחום האג"ח.

קבלת החלטות השקעה באג"ח קונצרני בחו"ל דומה במהותה לקבלת החלטות השקעה במניות, אך בנוסף להיכרות עם החברה ודו"חותיה הכספיים, מתבססת גם על דירוגה והתשואה לפדיון שלה. הפיזור מאפשר לגוון את תיק האג"ח תוך ניצול העובדה שכיום, בדירוגים בינלאומיים דומים, ניתן לרכוש בחו"ל אגרות חוב בתשואות גבוהות מהתשואות המקומיות, כאשר סיכון הנזילות נמוך יותר מאפשר להקטין סיכונים באמצעות חשיפה לשווקים שהקורלציה ביניהן נמוכה, ובד"כ מתאפיינים בתנודתיות פחותה. כך למשל אפשר להיחשף בחו"ל לאג"ח בדירוג BBB+ אשר בסולם הדירוג המקומי משמעותו דירוג AA+, דירוג שמעט מאוד מהחברות בישראל נהנות ממנו. דירוג עולמי של A+ בעולם הוא דירוג גבוה מזה של מדינת ישראל. הקרן החדשה היא שינוי מדיניות שנכנס לתוקף ב-30 בספטמבר. דמי הניהול עומדים על 0.8%.

הדולר ממשיך לעלות בשבועות האחרונים, והבנקים מתיישרים למגמה ומספקים לציבור מכשירים דולריים. הבנק הבינלאומי משיק פיקדון חדש – פיקדון צמוד דולר לתקופה של שנה. הפיקדון נקוב בשקלים, אך צמוד  לשער הדולר, ומספק ריבית שנתית של 0.1%. ריבית נמוכה, אבל יש "סוכרייה"  בהתקיים תנאים מסוימים –  המשקיע יקבל בסוף התקופה שער דולר "משופר" משערו הרשמי. במידה ושער הדולר יעלה במהלך התקופה, יקבל המשקיע 110% משיעור עליית הדולר (כלומר בונוס של 10% מהעלייה – וזה יכול להיות משמעותי!); מנגד, אם שער הדולר יירד , הלקוח לא יספוג את כל הירידה, אלא 90% משיעור הירידה.

ראשי התיבות של המילה מח"מ הם משך חיים ממוצע של איגרת החוב. המשמעות היא בעצם: הזמן הממוצע של תשלומי הריבית ופרעונות הקרן שאיגרת החוב תשלם עד למועד פרעונה המלא. לפיכך, מה שבעצם ישפיע עליה הוא מחירה של איגרת החוב, ומועדי פרעונות האג"ח. אבל דבר נוסף גם עלול להשפיע על המח"מ והוא הריבית. כשהריבית נמוכה יש אינטרנס לכולם לעלות את המח"מ ולדחות תשלומים כי הכסף זול. ואז המח"מ מתארך (ככל שתשלומי האג"ח יהיו קצרים יותר כך גם המח"מ). אם הקרן תשלם את תשלומי הריבית במועד אחד, המח"מ יהיה ארוך. אם הקרן תשלם את הריבית בתשלומים במועדים שונים המח"מ ילך ויתקצר. האינטרס של חברות בד"כ בשוק של ריביות יורדות, הוא לדחות תשלומים. בשוק של ריביות עולות ואינפלציה האינטרס יהיה הפוך. חברות תרצנה לשלם את החוב כמה שיותר מהר כדי להימנע מתשלומים יקרים.

האם במח"מ ארוך תמיד התשואה תהיה חיובית?

לא בהכרח. בשנה האחרונה נוכחנו לגלות,  כי תשואת האג"ח בתקופה של ריבית יורדת ואינפלציה אפסית בהשוואה בין שתי קבוצות קרנות אג"ח שקלי: בין אג"ח לטווח ארוך לבין אג"ח לטווח קצר הראתה כי למח"מיש השפעה על התשואה. בתקופה שבין  2013-2014 הקרנות עם המח"מ הארוך השיגו תשואה גבוהה יותר באופן בולט לעומת הקרנות עם המח"מ הקצר. חשוב לזכור שמדובר בתקופה בה הריביות בשוק היו מאוד נמוכות והלכו וירדו. אבל לא בטוח שהמצב יישאר כזה תמיד. במצב שבו הריביות עולות והאינפלציה דוהרת, המח"מ ארוך דווקא יהווה בעיה. אג"חים עם מחמ"מים ארוכים עלולות לספוג הפסדים קשים. והמח"מים הקצרים יעדיו על תשואות גבוהות יותר.

כשהריביות עולות והכסף מתייקר גם יש חשש להחזרי האג"ח ובעיקר האג"ח מתייקרת. ומכאן שהמח"מ הופך בעייתי וקשה יותר לניבוי או חישוב, שכן הוא האינדיקטור שמודד את השינוי במחיר אגרת החוב כתוצאה מהשינוי בתשואה לפדיון הקרן. דבר נוסף שחשוב להבין הוא שככל שהמח"מ ארוך יותר, האיגרת תהיה רגישה יותר לשינוי בתשואה ובשוק אינפלציוני וריביות גבוהות הרגישות עולה ועולה ולכן אגרות חוב בשוק כזה תהיינה מסוכנות יותר ורגישות יותר לשינוי במחיר ובתשואה.

כשמציעים לכם להשקיע בקרנות 80/20 מה זה בעצם אומר? מה צריך לבדוק ולמי זה מתאים? איך בודקים אותן ולמה חשוב לבדוק?

בישראל יש 33 קרנות מעורבות ביחס של  20/80, המשמעות היא בד"כ קרנות שמתמחות באיגרות חוב, כשהרוב נוטה לאג"ח כלליות. המספר הקטן מייצג את החשיפה למניות. כך שאם נתקלתם בקרנות 90/10 למשל, אז %10 יהיו מניות השאר אג"ח ואפיקי השקעה אחרים, לכאורה בעלי סיכון נמוך יותר. בד"כ מדובר בכלי השקעה שבעצם נותן לכם אפשרות להיחשף למניות בהתאם לרמת הסיכון שאתם בוחרים וכך גם לגבי האג"ח, כשצריך לזכור תמיד כי בקרנות נאמנות מנהל הקרן מקבל החלטת השקעה ולא בהכרח מה שכתוב הוא מה שיהיה. מנהל הקרן הוא זה שקובע לאן ינותב הכסף ואיפה יושקע. באילו אג"ח לשים דגש (שקליות, ממשלתיות או קונצרניות וחלוקה לריביות) וכדומה.

כמו בקרנות נאמנות אחרות גם בקרנות מעורבות יש משמעות בבדיקת דמי הניהול. דמי הניהול הוא נושא בד"כ רגיש, וכשקרן נאמנות גובה דמי ניהול גבוהים זה ינגוס בתשואה שלכם. כך שלפעמים גם אם קרן עשתה תשואה גבוהה התשואה שלכם תהיה נמוכה יותר מזו שעשתה תשואה גבוהה פחות בגלל שדמי הניהול היו גבוהים מדי ביחס לקרן שהרוויחה פחות. 

ניתן דוגמא מוחשית ואקטואלית:

בדקנו מי היו 3 הקרנות המעורבות 20/80 שעשו את התשואה הגבוהה ביותר השנה. למקום הראשן הגיעה אניגמה של מיטב-ד"ש, שרשמה תשואה של 7.44%, מתחילת השנה. הקרן חשופה למט"ח בשיעור של 30% ולמניות בחשיפה של 30%. דמי הניהול המשולמים בה הם 1.2%.

למקום השני הגיעה הורייזן אג"ח דינמית של אלומות ספרינט שגם היא עם חשיפה של 30% למט"ח ו-30% מניות. הקרן הזו הניבה תשואה של 7.14% אבל דמי הניהול המשולמים בה נמוכים ב-0.3% משל אניגמה שהגיעה למקום הראשון ועומדים על 0.9%. כך שבמקרה והקרן הראשונה לא תשקיע נכון או שתתחיל לרדת דווקא הקרן שבמקום השני תהיה אטרקטיבית יותר ותניב תשואות גבוהות יותר, ואולי אפילו זה כבר מתקזז בחישוב שנתי ודווקא זו שבמקום השני תתן לכם יותר כסף בחשבון בגלל ההפרש בדמי הניהול.

לפיכך, חשוב לבדוק את זה – הדבר משמעותי בעיקר כשהקרנות מפסידות כסף. כאן דמי הניהול משמעותי כי ההפסד יהיה נמוך יותר.

ניהול הקרנות המעורבות

נושא נוסף שחשוב לבדוק בקרנות המעורבות הוא נושא הניהול שלהן ומדיניות ההשקעה.כיצד הקרן מנוהלת, וזה כבר דבר שכרוך בבדיקה פנימית של מדיניות הקרן.

טיפ חשוב. לפני שאתם משקיעים, תיכנסו לפרטים הקטנים שרשומים בתוך הקרן. באניגמה למשל מציינים מנהלי הקרן כי לפחות 80%  מהשווי הנקי של הנכסים שלה יהיו חשופים לאגרות חוב מכל סוג ו/או לפיקדונות ו/או למזומנים, וחשוב להבין את זה בהתאם לרוח התקופה ומצב שוק הכספים ולוודא שאכן הקרן מתחייבת על מקסימום 20% מניות. כ"כ חשוב להבין כמה מט"ח. אם 30% או 10%. בנוסף חשוב לבדוק מה שיעור חשיפת נכסי הקרן לאג"ח שאינן בדירוג השקעה. באניגמה למשל מתחייבים לא לעלות על 20% מהשווי הנקי של נכסי הקרן בהשקעות באג"ח שאינם בעלי דרוג השקעה. השוק רווי באג"חים כאלה בעיקר בקופה האחרונה לאור הריביות הנמוכות ובמקרה של נפילות בשוק חברות בעלות אג"ח לא מדורג עלולות להיות סכנה אמיתית. רמת הסיכון של ההשקעה שלכם בקרן קשורה גם לסוגי האג"ח שהקרן תשקיע בהם.  

גם כוונות הקרן מבחינת השקעה בעתיד משמעותיות. נכון שלא יודעים לומר אבל חשוב לקרוא את זה ולהבין איך מנהל הקרן מתנהל. איך הקרן תנוע בין אפיקי ההשקעה השונים ומה שיעור החשיפה המנייתית לניירות ערך זרים, לנגזרים שנחשבים מסוכנים בד"כ ועוד. לעיתים הקרן תשקיע בנגזרים בחול בשיעור שגבוה מ-10% ויש לכך חשיבות ברמת הסיכון שתיקחו בהשקעה בה.

אם נבדוק למשל את הקרן שהגיעה למקום השני, הורייזן דינמית שגם היא בשיעורי חשיפה של 30% מט"ח 30% מניות, נראה שיש הבדל במדיניות ההשקעה שלה לעומת אניגמה. בהורייזן מציינים כי לפחות 75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו חשופים לאגרות חוב מכל סוג. כאן מדברים על השקעות ומעברים בין אפיקי אג"ח ממשלתי לאפיק אג"ח קונצרני, בין אג"ח בדירוגי השקעה שונים ובמח"מ שונה. וכאן חשיפת נכסי הקרן לאג"ח שאינו בדירוג השקעה עולה על 30% מהשווי הנקי של נכסי הקרן, בניגוד כאמור להורייזן ששם מדברים על 20% אג"ח שאינו בדרוג השקעה.

בהראל פיא מחקה, שהגיעה למקום השלישי עם תשואה של 6.58% החשיפה למטח עומדת על 10% מט"ח ו-30% מניות (כבר הבדל מהשתיים האחרות בשיעור החשיפה למט"ח). דמי הניהול שהיא גובה עומדים על  0.1%, שזה נמוך מאוד ביחס לקרנות, כך שלמרות התשואה הנמוכה ביחס לקרנות שבמקום הראשון ובעיקר השני, התשואה כנראה שתראו בחשבון תהיה גבוהה יותר, כאמור, שוב דמי הניהול…

וגם כאן נמצא מדיניות השקעה שונה לגמרי מהשתיים האחרות. בהראל פיא מחקה, החשיפה לאגרות חוב לא תפחת מ-50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. אבל בהמשך מציינים מנהלי הקרן כי בעצם אין חובה להיצמד לכלל זה ו"מנהל הקרן רשאי להשקיע את אמצעי הקרן על פי שיקול דעתו המוחלט, והוא מוסמך גם לקבוע את סכום המזומנים שיכללו בנכסי הקרן מעת לעת". הקרן מציינת מדיניות השקעה כפי שנקבעת ע"י הדירקטוריון תוך פירוט המדדים השונים בהם תשקיע, אבל בסופו של דבר חריגה של השקעות הקרן ממדיניות ההשקעות של הקרן לא תחשב כהפרת החובה להשקיע את נכסי הקרן בהתאם למדיניות שקבעה לעצמה הקרן ויש כאן קאטץ, כי בעצם הקרן יכולה לנהל את הכסף לא  בדיוק כמו שחשבתם שהיא תשקיע וברמת סיכון אולי גבוהה יותר.

הנתונים מעודכנים לתאריך: 2.10.2014

1. אניגמה – מיטב-ד"ש, תשואה: 7.44%, מתחילת השנה. דמי הניהול: 1.2%.

2. הורייזן אג"ח דינמית – אלומות ספרינט, תשואה: 7.14%.  דמי ניהול: 0.9%.

3. הראל פיא מחקה – הראל פיא, תשואה: 6.58% דמי ניהול: 0.1%.    

קראו גם על ההבדלים בין קרנות נאמנות לתעודות סל

• אין לראות בדברים המלצה להשקעה כזאת או אחרת. הכותבים אינם יועצי השקעות.

היכנסו למדריכי החיסכון הפנסיוני

בעלי קרנות השתלמות שמעוניינים לפדות את הקרן שלהם בטרם הסתיימו 6 השנים מרגע תחילת ההפקדות יכולים לעשות זאת בתנאים הבאים לאחר 3 שנים בלבד. דרך אחת היא באמצעות בקשה לפדות את הכסף למטרות לימודים תוך הצגת מסמכים מתאימים. דרך שניה היא הגעה לגיל 67, אז ניתן למשוך את הכסף לכל מטרה ודרך נוספת נקראת החלת ותק – מושג בקרנות ההשתלמות. באשר לדרך האחרונה היא מתאפשר רק במקרה שישנה קרן השתלמות נוספת ותיקה יותר. 

למשל אם לחוסף יש שתי קרנות, כאשר אחת מהם החלה בשנת 2003 וכיום אפשר למשוך ממנה כספים (נזילה), והוא צריך כסף נוסף מהקרן החדשה, הוא יכול להחיל את הוותק של החשבון הנזיל על החשבון הלא נזיל, ומכאן הביטוי החלת ותק, וכך למשוך את הכספים משני חשבונותיו בקרנות ההשתלמות, ללא תשלום מס על משיכה שלא כדין בגין החשבון הלא נזיל.

המדריך המלא לקרנות השתלמות – מסתבר שיש בעיקר יתרונות

הבעיה עם ההליך הזה שהוא הליך טכני ולעיתים מסורבל ויש לו דרישות מסוימות, שכן משיכה על סמך החלת ותק תתאפשר רק כשלפחות אחד משני החשבונות הוא במעמד שכיר (כששני החשבונות במעמד עצמאי, אי אפשר להחיל ותק). בנוסף, חייבים למשוך קודם את הקרן החדשה, ורק לאחר מכן את הקרן הוותיקה וכן לא ניתן לבצע משיכה חלקית מהקרן הצעירה, ולהשאיר אותה פועלת, אלא יש למשוך את כל הסכום הצבור בה. את המשיכה החלקית ניתן לעשות בקרן הוותיקה.

בעיה נוספת היא שאם בוצעה משיכה מהקרן הוותיקה, לא ניתן להחיל ותק על הקרן החדשה ודבר אחרון, בעת ביצוע החלת הוותק נחסמת הקרן הוותיקה להפקדות נוספות. יש להביא בחשבון שבמקרים מסוימים, אין אישור למשוך כספים על סמך החלת ותק בשל סיבות מיוחדות החלות בחשבון כמו למשל הפקדות חופפות בשתי הקופות. כדי לבצע את פעולת החלת הוותק על המפקיד לפנות לקרן הוותיקה ולהודיע לה שיש לו קרן ישנה ושהוא מעוניין למשוך את הכספים משתי הקרנות על סמך החלת ותק. בהתאם הוא צריך לבקש מהקרן הוותיקה אישור הכולל את הפרטים הבאים: שם העמית, מספר תעודת זהות, מספר העמית, תאריך ותק בחשבון, מעמד החשבון ותאריך הפקדה אחרונה בחשבון. על האישור לכלול הערה שלא בוצעה משיכה מהחשבון, וכן שהחשבון ייחסם להפקדות חדשות. עם מסירת האישור, הקרן הוותיקה תחסום את החשבון להפקדות שוטפות, ולא תהיה אפשרות להשתמש שוב בתאריך הוותק בעתיד לצורך משיכת כספים. לאחר מכן, עליו לפנות לקרן הצעירה עם האישור שקיבלנו מהוותיקה ולמלא בקשת משיכה. לאחר שהקרן הצעירה תקבל את האישור, ניתן יהיה למשוך את הכספים.

קרנות השתלמות – בעיקר יתרונות!