ענף ההלוואות משתנה: מוקם מאגר נתוני אשראי, נוספים מוסדות מלווים וחברות האשראי נפרדות מהבנקים – אז איך לוקחים הלוואה היום?

בקרוב תושק מערכת נתוני אשראי על ידי בנק ישראל. במערכת אפשר להשוות בין הצעות האשראי מהמלווים השונים. המערכת היא למעשה חלק מיישומו של חוק נתוני אשראי, שבמסגרתו הוקם מאגר נתוני האשראי.

המאגר נועד להציע הצעות ריבית אטרקטיביות ללווים – כך שעוד גופים נוסף לבנקים יוכלו להעריך בצורה מדויקת את הסיכון שהם לא יחזירו את ההלוואה.

במסגרת החוק, הבנקים, נותני האשראי השונים במשק וגופים ממשלתיים כמו לשכת ההוצאה לפועל, יעבירו למאגר מידע על כל אזרח. כל נותן אשראי צרכני מעל 250 מיליון שקל חייב להתחבר למאגר ולהעביר מידע. עד כה חוברו כעשרה גופים חוץ־בנקאיים. ישנם שני סוגי מידע שניתן להעביר: מידע שלילי, שהוא מידע על אי־עמידה בהתחייבויות, כמו פתיחת תיק הוצאה לפועל. מידע זה עובר כבר כיום. סוג המידע השני הוא מידע חיובי – על ההתחייבויות שנטל הלקוח ועמד בהן. מידע זה מאפשר לגוף נותן האשראי לדעת שלפניו לווה שמחזיר את חובותיו, ולהציע לו ריבית יותר אטרקטיבית.

המידע יישמר במאגר ויהיה פתוח בפני לשכות אשראי שקיבלו רישיון מבנק ישראל, ובהן חברות די. בי.איי, קו מנחה,, והן יעניקו ללווה דירוג אשראי. עם הדירוג הזה – הוא יוכל ללכת ולקבל הצעות אשראי אטרקטיביות. אבל גם עולות כמה בעיות. עליהן נדון וגם בפתרונות המוצעים. ראו פה להרחבה: איך יעבוד מאגר נתוני האשראי החדש

חדירה לפרטיות

אחד החששות הגדולים בקשר למאגר הוא  חדירה לפרטיות הלווים ואיסוף מידע עליהם  בדומה להפרות של חברות האינטרנט הגדולות. לכן נקבע כי על הלווה לאשר את מתן המידע למלווים השונים, והוא לא יועבר ללא הסכמתו. בנוסף, לווה שלא מעוניין שפרטיו ייכללו במאגר יכול לבקש שלא לאסוף את המידע עליו. עם זאת – הוא גם לא יוכל ליהנות מהיתרונות שהמידע מקנה לו בבואו לחפש הצעות אשראי אטרקטיביות.

מעמדות

בעיה אחרת היא שני  מעמדות של לווים – לווים שלהם דירוג אשראי טוב, עליהם יתחרו המלווים, ולווים עם דירוג נמוך יותר – שכעת מצליחים לקבל הלוואות מגופים חוץ־בנקאיים גם אם קיבלו סירוב מהבנק – ולא יוכלו להמשיך ולקבל גישה לאשראי כיוון שהיקף חובותיהם הכולל יהיה ידוע לכל המלווים.

תגובת בנק ישראל היא שהיכולת של הגופים החוץ־בנקאיים לתמחר נכון גם את הלווים בעלי הדירוג הנמוך, תאפשר להציע להם אשראי בתנאים המתאימים להם – ולא אשראי שלא יוכלו להחזיר שיוביל לפשיטת רגל

מצוקה זמנית

בעיה אחרת היא שלווה  שהצליח להחזיר את התחייבויותיו באופן שוטף ונקלע למצוקה זמנית יספוג פגיעה בדירוג האשראי שלו. כדי להתמודד עם חשש כזה, על לשכות האשראי שמעניקות את הדירוג ללווה לקחת בחשבון מצוקות זמניות. בנוסף, לצד הדירוג הסופי על הלקוח, יוכלו הלשכות להעביר למלווים את כלל המידע עליו, כך שהמלווים יוכלו להעריך בעצמם את הסיכון, והאם באמת מדובר היה בבעיה זמנית.

שימושים נוספים

עוד עלו חששות שהמידע ישמש לשימושים נוספים מלבד דירוג האשראי. בעולם יש מקומות שבהם הנתונים משמשים לצורך השכרת דירה .לכן בבנק ישראל קבעו שלשכות האשראי לא יוכלו לעשות שום שימוש במידע. למשל – הן לא יוכלו להעביר אותו לצד שלישי שמבקש לשווק הלוואות רק ללקוחות עם דירוג גבוה. כדי שמידע יעבור למלווה – יש צורך בבקשת אשראי פתוחה של הלקוח (כלומר, בקשת הלוואה. אי־אפשר לבקש מידע שלא דרךבקשת הלוואה).

עליית שיעור ההלוואות

מי הגופים המלווים

עד לא מזמן נותני האשראי העיקריים לצרכנים ולמשקי הבית היו הבנקים. הבנקים העניקו שני סוגי אשראי עיקריים: משיכת יתר (המינוס) והלוואות (בתנאים שונים ולתקופות שונות). עם השנים החלו גופים נוספים בשוק להעניק הלוואות לצרכנים:

גופים מוסדיים:

חברות הביטוח ובתי ההשקעות, המנהלים את החסכונות ארוכי הטווח שלנו (פנסיות, קופות גמל, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות). גופים אלו מאפשרים ללקוחות שמנהלים אצלם את חסכונותיהם לקבל הלוואות.  הקרן משמשת כבטוחה לחברה כנגד ההלוואה. גובה ההלוואה מוגבל לאחוז מהסכום בחיסכון. ככלל ניתן לומר שכיוון שלגוף המוסדי ישנה בטוחה להלוואה,  בשל הבטוחה הריביות שמציעים הגופים המוסדיים הן אטרקטיביות יחסית.חיסרון: אם לוקחים הלוואה כזו, לא ניתן לעבור לגוךף חיסכון אחר.

חברות  האשראי:

בינתיים יש שלוש חברות אשראי: ישרכארט, מקס (לאומי קארד לשעבר) וכאל. שלוש החברות היו עד לאחרונה בבעלות הבנקים, אולם בעקבות רפורמה שבוצעה לאחרונה, השתיים הראשונות התנתקו מהם, לאומי נמכרה לוורייזון וישראכרט יצאה בהליך של הנפקה לציבור. חברות כרטיסי האשראי מעניקות הלוואות גם באופן ישיר וגם כחלק מובנה מפעילות כרטיס האשראי. למשל: כרטיס אשראי "מתגלגל" (כרטיס אשראי מתגלגל – מדריך), שבו משלמים חלק מסכום הרכישות בחודש העוקב וחלק ניתן לגלגל לחודשים מאוחרים יותר, זהו כרטיס שלמעשה מעניק אשראי על החלק שמגלגלים הלאה. הלוואות אלו יקרות יותר, אך ניתנות ביתר קלות לעומת הבנקים והמוסדיים

הלוואות בין עמיתים:

הלוואות בין עמיתים ניתנות על ידי חברות כגון בלנדר, טריא ו־eLoan, שמצד אחד מציעות לציבור לשים אצלן את כספו (תמורת ריבית) כדי שישמש למתן הלוואות, ומצד שני מעניקות הלוואות לציבור. גובה הריבית תלוי ברמת הסיכון של הלווה ובאורך ההלוואה.

חברות מסחריות ומועדונים:

יש חברות פרטיות המתמחות במתן אשראי – המוכרת יותר היא חברת מימון ישיר. לצד חברות אלו, לאט־לאט ישנן חברות נוספות שמעוניינות להעניק הלוואות לצרכנים שלהם: למשל שופרסל החלה השנה לקדם פרויקט למתן הלוואות, ומגדל החלה בפיילוט עובר לקוחותיה. חברות הליסינג מעניקות אשראי לרוכשי רכבים, וגם מועדוני צרכנות שונים מציעים לחבריהם הצעות להלוואות, שבדרך כלל ניתנות בפועל על ידי חברות כרטיסי האשראי.

איך לוקחים היום הלוואה

היום כמו פעם חשוב להשוות בין הריביות שיציעו לכם הגופים השונים. עלויות נוספות עשות לייקר את ההלוואה- עמלות שונות, דמי פתיחת תיק.

אירועים שונים עשויים לייקר את ההחזר, ובהם עליית ריבית בנק ישראל (אם ההלוואה צמודה לפריים), שינויים בשער הדולר (אם ההלוואה צמודת מט"ח), התייקרות במשק (אם הריבית צמודת מדד).

חשוב מאוד גם לברר אם יש קנס על פירעון מוקדם של ההלוואה, למקרה שתהיו מעוניינים להחזיר את הכסף לפני המועד שנקבע בהסכם ההלוואה.

לאחר שכבר חשיבתם את העלויות – התמקחו, עם האירועים האחרונים, ובהם מאגר האשראי והיפרדות החברות מהבנקים, יש לכם יותר הצעות ומה להראות לגוף המלווה. בראש ובראשונה נסו להפחית את עלויות ההלוואה, בקשו הפחתת עמלות וקנסות.

עוד משהו שלא השתנה הוא שהלוואה היא לא מתנה, וצריך להחזיר אותה ועוד עם ריביות ועמלות, לכן אסור להתפתות להלוואות של מהרגע לרגע, בלי בירור מקיף של ההצעה, יכולת ההחזר ואפיקים חלופיים להלוואה, למשל הכנסה נוספת, קיצוץ בהוצאוות, דחיית הרכישה למועד מאוחר יותר או ויתור עליה בכלל. וכמובן שלקחיחת הלוואה על הלוואה רק תייקר לכם את העלויות, וכך גם הלוואה לסגירת המינוס שהוא למעשה הלוואה בריבית גבוהה יותר

הלוואה לעסק מהגופים המוסדיים – כמה ואיך עושים את זה?

בעלי עסקים קטנים ובינוניים – איך לקבל ערבות להלוואה מטעם המדינה?

איך בוחרים ממי לוקחים את ההלוואה?

.