שוק המניות אינו מתאים לאנשים שלא רוצים לקחת סיכון ומעדיפים השקעה סולידית. מעבר לכך, בהינתן עליית הריבית בשנה וחצי האחרונות, השוק הסולידי הפך להיות מעניין להשקעה, אפילו מעניין מאוד להשקעה. בנק ישראל העלה את הריבית ברציפות ל-4.75%. ריבית הפריים שהיא בהגדרה ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5% עומדת על 6.25%. זה מאפשר לכם לקבל באיגרות חוב סולידיות תשואה טובה, וכן באיגרות חוב ממשלתיות לרבות מק"מ שהוא סוג של איגרת חוב ממשלתית (מלווה קצר מועד של המדינה למשך שנה בתשואה שקלית). במק"מ מקבלים תשואה של כ-4.6% בעוד שבפיקדונות בבנקים מקבלים תשואה דומה. אבל, ככל שאתם מגיעים עם סכום גדול יותר כך התשואה שתקבלו תהיה גבוהה יותר. סכומי עתק יקבלו גם 5% ויותר. עם מיליון שקל אפשר לקבל היום סדר גודל של 4.7% אם אתם עושים סקר שוק ומתמקחים.

השקעה באג"ח – היתה מסוכנת, היום פחות

גם בהשקעה באיגרות חוב, שנחשבות להשקעה סולידית, אפשר להפסיד ואפילו הרבה. סביבת הריבית הנמוכה בעשור האחרון גרמה לתזוזה של כספים לכיוון שוק האג"ח, וזו הביאה בעקבותיה לעלייה בשערים ולירידה בתשואות. המצב התהפך מאז סוף 2021. הריבית עולה, תשואת האג"ח עולה אבל במקביל כמובן שערי איגרות החוב בירידה. מדובר על הפסדים כבדים. יש איגרות חוב (עם מח"מ ארוך – משך חיים ממוצע ארוך) שאיבדו מעל 20%. האם הן כבר מעניינות? שאלה טובה. הבעיה באיגרות חוב היא שאומנם יש להן תשואה אפקטיבית שאותה תקבלו, אבל יש תנאי – צריך להמשיך להחזיק באיגרת החוב עד הסוף. בדרך אפשר להפסיד. כך או אחרת, איגרת חוב שקלית בריבית קבועה ל-9 שנים נותנת תשואה של קרוב ל-4% – לא רע. איגרות חוב שקליות לשנתיים-שלוש נותנות תשואה של מעל 4%. קוראים לזה "עקום תשואות" מפותל. הרי בתיאוריה התשואה עולה ככל שעולים בזמן ועקום התשואות מבטא תשואה גבוהה יותר באיגרות חוב קצרות – איך זה? הסיבה היא שמצפים כי עוד כשנה הריבית תחזור לרדת. ממש לא בטוח שזה יקרה, וגם אם זה יקרה, ממש לא בטוח שזה יהיה באותה עוצמה של העלאות הריבית, זה יהיה מדורג ואיטי מאוד. וגם – זה ככל הנראה לא יחזור לרמה שהיתה לפני העלאת הריבית.  

יש כאלו שחושבים שדווקא בגלל זה כדאי "לתפוס" עכשיו השקעות ארוכות טווח באיגרות חוב ממשלתיות ולקבל את ה-4% בטוח בשנה. זה סוג של הימור, כי אם הריבית דווקא תישאר גבוהה, אז מי שמשקיע כך מפסיד. בכל מקרה, מה שברור הוא שהסיכון באג"ח ירד בשל עליית הריבית, ומדובר באפיק השקעה שמספק תשואה לא רעה, גם לא רעה מול האלטרנטיבה של מניות – הפער בין התשואה הצפויה באג"ח לשוק המניות הצטמצמה. מעבר לכך, קחו גם את העובדה שאיגרות חוב קונצרניות, של חברות, נסחרות בתשואה גבוהה יותר ביחס לאיגרות החוב הממשלתיות שנחשבות בטוחות ולכן גם התשואה היא הנמוכה ביותר, ותקבלו שאיגרות חוב של בנקים וחברות חזקות יספקו לכם תשואה של 5%-6% ויותר.

צריך לזכור שלמשקיע הסולידי יש גם אפשרות להשקיע באפיקי חיסכון כמו קופות גמל, קרנות נאמנות ופוליסות חיסכון. יש מסלולים שונים ומגוונים לרבות מסלולים סולידיים. כאן צריך לבדוק היטב את דמי הניהול, אתם לא רוצים להישאר בלי תשואה נטו ויש גופים שדמי הניהול שלהם בעצם מחסלים חלק גדול מהרווחים. זה בלט מאוד כשהתשואה היתה אפסית בשל ריבית אפסית, עכשיו זה כבר אחרת.  

המק"מ (מלווה קצר מועד) המונפק על ידי משרד האוצר נותן כבר תשואה של כ-4.6%. זה לא מעט בהתחשב בתשואות שהיו כאן בשנים האחרונות. אבל מי שמוכן לסגור את הכסף לשנה יכול לקבל יותר. במק"מ יש נזילות שוטפת, כך שאפשר להנזיל את ההשקעה בכל רגע נתון, אבל בדרך השער של המק"מ עשוי לעלות ולרדת (למדריך מק"מ).  

השקעות סולידיות – הכי בטוח בפיקדון, אבל כנראה לא הכי רווחי

אז אם יש לכם כסף שאתם לא יכולים לקחת עליו סיכון ולא יכולים להפסיד אפילו חלק ממנו, נראה שפיקדון בבנק הוא אפיק השקעה שבו תוכלו להרגיש בנוח אם תשקיעו בו את כספכם ותקבלו איזושהי תשואה בטוחה, גם אם נמוכה בפרספקטיבה היסטורית.

כ-1.5 טריליון שקל מושקעים היום בפיקדונות בבנקים על ידי הציבור. יכול מאוד להיות שהציבור מבין מה הוא עושה. חוכמת ההמון היא לא עניין שניתן לזלזל בו. אבל, מצד שני – הציבור הזה מחזיק סכומי עתק בעו"ש הולכים ומאבדים ערך בשל אפס ריבית או ריבית נמוכה. 

כשבאים לבחור בין הפיקדונות המוצעים על ידי הבנק ניתן להתבלבל בקלות. ישנם סוגים שונים של פיקדונות – בריבית קבועה, בריבית משתנה, פיקדון צמוד מדד, פיקדון מדורג עם תשואות שונות; פיקדונות לטווח קצר, פיקדונות לטווח ארוך, לטווח ארוך עם תחנות יציאה ועוד ועוד ועוד… כך שלא קל להחליט באיזה פיקדון כדאי להפקיד את הכסף. כאן ניתן לקבל מידע נוסף על פיקדונות – כל הסוגים, יתרונות וחסרונות.

על מנת להקל עליכם את קבלת ההחלטות, החלטנו לערוך סקר שוק מקיף בנושא. בדקנו בסניפי בנקים, הרמנו טלפון לאחרים ובכולם ביקשנו לקבל מידע על אותה השקעה – מה אפשר לעשות עם מיליון שקל? 

התוצאות כיום כמעט זהות, ואם הן כלפי חוץ לא זהות, שיחה עם יועץ ההשקעות ותקבלו תנאים זהים להצעות הטובות לכאורה שיש בחוץ. כמו תמיד בנק מזרחי טפחות ובנק ירושלים מובילים בהצעות, כשהשנה נכנס לתחרות גם וואן זירו, הבנק הדיגיטלי. אתם יכולים בכל אחד מהבנקים לקבל סדר גודל של 4.5% במאמץ קטן. במאמץ גדול אתם תקבלו גם ריבית של 4.6% ויותר. סכומים גדולים מאוד יקבלו כאמור גם 5%.

קרנות כספיות – יכולות לספק לכם תשואה סולידית טובה יותר מפיקדונות

הציבור נוהר אל הקרנות הכספיות בשנה האחרונה וכנראה שבצדק. הן מספקות לו תשואה שעולה על התשואה במכשירים סולידיים אחרים. הסיבה היא היתרון הגדול שלהן מול הבנקים. לקרנות הכספיות יש יתרון לגודל. הן יכולות לקבל תשואה גבוהה יותר משמעותית מאשר איציק או יוסי או מנחם או שולה שהולכים לבנק ומתמקחים על הריבית. הן גם מנוהלות על ידי המומחים, כלומר הן בעצם מאפשרות לכם ליהנות מניהול מקצועי ויש גם יתרון מסוים שתוכלו לקרוא בהרחבה כאן בקשר למיסוי:

קרנות כספיות: מה הן, ומתי הן הכי אטרקטיביות?

למה אתם חוסכים אם יש לכם הלוואות? תחזירו את ההלוואות (ורק אז תחסכו)

הסטרקצ'רים חוזרים – אבל הרבה יותר בטוחים

השקעות אלטרנטיביות – למי זה מתאים? מתי זה מומלץ? מה הסיכונים?

המידע נאסף על ידי צוות האתר באמצעות סקר תקופתי ויכול להשתנות על ידי הבנקים בכל רגע נתון וללא הודעה מוקדמת. נתוני הבנק ותנאיו למתן הפיקדון הם הקובעים.