האם במלאות עשור למשבר הפיננסי הגדול יעשו הסטראקצ'רים קאמבק לבורסה בתל אביב?

ענת גואטה, יו"ר רשות לניירות ערך, פועלת להחזיר את הסטרקצ'רים לבמה. נמסר כי גואטה פועלת לשינוי התקנות כך שיהפכו את הסטרקצ'רים לכלי בטוח יותר.

הסטרקצ'ר או בעברית "פקדון מובנה" הוא מכשיר השקעה מורכב ויעילל במיוחד בסביבת ריבית אפסית. מצד אחד, לסטרקצ'ר יש תכונות של פקדון ומצד שני, במקרים מסויימים, הם יכולים להניב למשקיע תשואה נאה.

הסטרקצ'רים הם מכשירים פיננסיים העוקבים אחרי נכסים או מדדים, והתשואה שלהם נגזרת מתשואת נכס הבסיס. את הפקדונות המובנים מנהלים בתי השקעות ובעקבות הלקח ההיסטורי, מתכוונת הרשות לני"ע להורות על הפקדת כספי הפקדונות המובנים בבנקים ולא בחשבונות בבתי ההשקעות. ההתחייבויות הנוספות יובטחו במועד ההנפקה בנכסים מגבים למנפיק התעודה לא יתאפשר שיקול דעת בניהול הכספים לאחר ביצוע ההשקעה (הרחבה – פיקדון מובנה/ סטרקצ'ר – כל מה שצריך לדעת)

בכוונת הראשות לאפשר בתחילה הנפקה של סטרקצ'רים בעלי סיכון נמוך למשקיעים וכן מוצע על ידי הרשות כי התעודות יהיו פשוטות יחסית מה שיאפשר תימחור שוטף של ההתחייבות.  

בכוונת הרשות לאפשר תעודות התחייבות הצמודות למדדים כמו למשל מדד מחירי הדיור שכיום לא ניתן להתגונן מפני תנודות בו.

בכוונת הרשות להגביל את משך הפקדונות המובנים לשל שנים על מנת להבדיל אותם ממכשירי השקעה אחרים כמו תעודות סל וקרנות נאמנות עוקבות.

כוונת יו"ר רשות לני"ע ערך היא להפוך את הסטרקצ'רים למוצרים שהסיכון היחיד בו הוא אובדן רווחים אלטרנטיביים שהיו מתקבלים לו היה הלקוח מפקיד את כספו במכשיר אחר, שכן בסופו של דבר הוא יכול שלא לקבל תשואה כלל על כספי ההשקעה, גם לא הצמדה למדד.

בסביבת ריבית אפסית כמו היום, הפקדונות יאפשרו גם לחוסכים שונאי סיכון, להשיא תשואות נאות.