הדוחות שיוגשו על ידכם עם הדגשים הנכונים, ישמשו את משרדנו גם כתשומות ביקורת, ומהם יופקו דוחות עם תועלות למדינה ולציבור כולו – אמר מבקר המדינה שופט בדימוס חיים יוסף שפירא, אבל האם קיים באמת קשר בין דוחות כספיים לבין קבלת ההחלטות אצל מבקר המדינה. לכאורה אמור להיות קשר, בפועל, קשה למצוא מקרה אחד שדוח כספי של גוף ממשלתי היה הטריגר העיקרי לביקורת המדינה.

כך או אחרת, בכנס לשכת רואי החשבון בנוגע לפרסום קווים מנחים עדכניים של מבקר המדינה לרואי החשבון המבקרים בגופים ממשלתיים  אמר מבקר המדינה, חיים יוסף שפירא  כי  :" בהתאם למדיניותי לחזק את שיתוף הפעולה בין המבקר לגופים המבוקרים וכן עם כלל הגורמים הרלוונטיים בתחום הביקורת, ביקשתי  לעדכן את הקווים המנחים תוך שיתוף פעולה עם לשכת רואי חשבון בישראל, מתוך כבוד והערכה לפעולתם של רואי החשבון, הן כאנשי מקצוע אולם ביתר שאת בעומדם על משמרת ההגנה על טוהר המידות, בכובעם כשומרי סף. ואנו אחים בשמירת הסף"

מבקר המדינה ציין כי ברבות השנים  פסקו הכללים  שהיו נהוגים 41 שנה מלהיות מעודכנים, ובפועל יושמו יישום חלקי בלבד בלשון המעטה. המבקר ציין  כי חשיבותם  של הקווים המנחים נובע מכך שהם קובעים את כללים בדבר ההיקף והאופן של בדיקותיהם, כמו גם דיווחים נדרשים.

"לפיכך החלטתי שראוי לבצע רפורמה מקיפה בקווים המנחים ויזמתי הקמת צוות של עובדים בכירים ממשרדי שבחן את ההוראות לרואי החשבון המבקרים והמליץ על הכנסת השינויים המתחייבים משינויי העידן. הדוחות שיוגשו על ידכם עם הדגשים הנכונים, ישמשו את משרדנו גם כתשומות ביקורת, ומהם יופקו דוחות עם תועלות למדינה ולציבור כולו." ציין המבקר.

עוד הוסיף המבקר ואמר כי יש להניח שבתקופה הקרובה יועלו הערות לגבי אופן יישום הכללים, כמו שקורה לעתים כאשר נעשה שינוי מהותי בכל תחום. "לפיכך, הנחיתי את הגורמים המקצועיים במשרדי להיערך לקיום תהליך של הפקת לקחים בתום שנת העבודה 2018 ובמידת הצורך אף נשנה את ההוראות תוך כדי תנועה. לשם כך כמובן שנשמח לקבל כל הערה מצד רואי החשבון המבקרים, על מנת שנוכל לבצע את התיקונים הנדרשים בזמן אמת.".

נשיא לשכת רואי החשבון בישראל יזהר קנה אמר בכנס כי  "לראשונה מאז 1976 נערכה רביזיה כוללת והוגדר מחדש ההיקף והאופן של בדיקותיהם של רואי החשבון, ואפיון הדיווחים הנדרשים, בעיקר לאור העובדה שהקווים המנחים שנקבעו בשנת 1976, הפכו לבלתי מעודכנים ויושמו יישום חלקי בלבד. הכללים וההוראות עודכנו ביוזמת משרד מבקר המדינה ובשיתוף פעולה עם לשכת רואי חשבון בישראל, והותאמו למתכונת ולמאפייני עבודתם של רואי החשבון המבקרים. בנוסף נקבעו עקרונות לעריכת הדיווחים הנדרשים, תוך שמירת אי-תלותם המוחלטת של רואי החשבון המבקרים. אני מברך על היוזמה ועל שיתוף הפעולה ביננו לבין משרד מבקר המדינה, ומקווה שרואי החשבון כשומרי סף יסייעו בעבודת הביקורת באופן מיטיבי".

לדברי רו"ח איריס שטרק, סגנית נשיא לשכת רואי החשבון  שנשאה את דברי הפתיחה  בכנס: "הגברת השקיפות  החשבונאית בפעילות הממשלה על זרועותיה, באמצעות הנגשת המידע המקיף  והמבוקר ע"י רואי חשבון ,של הדו"ח החשבונאי היא חיונית בראש וראשונה למקבלי ההחלטות,  היא תתרום משמעותית לביסוס מעמדה של ישראל בזירה הכלכלית הבינלאומית וכן תסייע בהנגשת הנתונים לציבור הרחב. לצד הצעדים המשמעותיים שנעשו  בעשור האחרון בנושא הרפורמה בחשבונאות הממשלתית, עדין ישנם פערים, ולכן יש להשלים את הרפורמה בכל  194 הישויות הממשלתיות, המתנהלות באופן נפרד וללא ראייה עסקית  – חשבונאית מאחדת. יש להשלים את הרפורמה וליישם דוחות כספיים מבוקרים ומאוחדים בכל הגופים הממשלתיים ולא רק בחלקם. 34 אחוז מהישויות עדיין לא מבוקרות. ראוי שבשנת השבעים למדינה, נערך עם הצעדים הנדרשים להכנת דו"ח חשבונאי למדינת ישראל, בדומה למדינות רבות בעולם.

אנו כרואי החשבון, רואים את תפקידנו להמשיך ולסייע בהיבט המקצועי בהשלמת הרפורמה וצמצום פערים. עם זאת, על מנת שעבודת רואי החשבון תעשה כראוי, אסור לנו להתפשר על איכות מקצועית, והדבר בא לידי ביטוי בתקציב שעות ובשכר טרחה שנשחק במשך השנים, עלינו  לשמור עליהם על מנת שיאפשרו לנו לעשות עבודתנו בצורה הטובה ביותר  בכל מגזר ובעיקר במגזר הממשלתי שהינו בעל השפעה על התנהלות המגזר הציבורי והעסקי".