רבים מאיתנו זקוקים להלוואה מפעם לפעם. בחלק מהמקרים היא נועדה לממן רכישה משמעותית כלשהי (הדוגמא הברורה ביותר היא משכנתא לרכישת דירה), ובמקרים אחרים לאפשר לנו מרווח נשימה כלכלי, או סתם להתגבר על המינוס. כשניגשים לגורם שמעניק את ההלוואה – בדרך כלל זה בנק, אבל ניתן לקחת הלוואה גם מגופים חוץ בנקאיים, למשל חברות אשראי – צריך לחשוב על המאפיינים שלה. בין השאלות שאמורות לעלות בשלב ז או אחר: כמה כסף אנחנו צריכים או יכולים לקחת? מהי תקופת ההחזר? מהי הריבית על ההלוואה? וכמובן – מה הסוג הספציפי של ההלוואה?

המציאות היא שבין סוגי הלוואות אפשר להבחין בלא מעט אופנים, לרבות מטרת ההלוואה, מאפייני הריבית והמסלול הספציפי שהיא משתייכת אליו. המדריך הבא ינסה לעשות לכם קצת סדר בבלאגן. נתחיל מההבדלים הפשוטים והיחסית מובנים מאליהם, ונמשיך לכאלה שלא בהכרח יהיו ברורים לכל אחד, עם מונחים שחוזרים בתחום ושמתארים סוגים נפוצים של הלוואות. מכיוון שכל אחד מהסוגים מצריך מספר מדריכים מלאים בפני עצמו, הסקירה תכלול את המאפיינים העיקריים של כל הלוואה. אנחנו ממליצים לכם להיכנס לעובי הקורה מעט יותר כשאתם מקבלים הצעה או הצעות ספציפיות מהגורם המלווה.

מטרת ההלוואה

יש הלוואות שלוקחים למטרות מוגדרות, ולעומתן הלוואות שאפשר לממש לכל מטרה. בקבוצה הראשונה, של הלוואות המיועדות לצורך ספציפי, תמצאו כמובן את המשכנתא, או הלוואה לרכישת רכב. דוגמא נוספת היא הלוואה לפתיחת עסק, שכידוע מצריך הון ראשוני לא קטן כדי שניתן יהיה להקים אותו מאפס. ניתן למצוא הלוואות ממוקמדות מטרה בסכומים קטנים יותר, למשל הלוואה לצורך יציאה לחופשה בחו"ל. בדרך כלל כדי לקבל את ההלוואות האלה יהיה צורך להוכיח את עצם העסקה המתגבשת, ולא פעם גם לשעבד את הנכס שאמור להירכש באמצעות אותה הלוואה. הלוואה לרכישת רכב המוצעת כיום בבנק דיסקונט, אם לוקחים דוגמא אחת מני רביות, מצריכה שיעבוד של הרכב ושל פוליסת הביטוח בתור בטחונות. מיותר לציין שגם הלוואת המשכנתא.

לעיתים ההלוואות שאנחנו יכולים לקחת נבדלות בקהל היעד שלהן. לא מזמן ערכנו עבורכם סקירה מקיפה של הלוואות לסטודנטים, דוגמה מובהקת להלוואות המיועדות לקבוצה ספציפית של אנשים, בעלי צרכים מוגדרים. לצד זה תמצאו גם הלוואות לצעירים, הלוואות לאנשי קריירה בתחילת הדרך שלהם וכיוצא בזה. כדי "לפתות" את האוכלוסיות האלה, מוצעות הלוואות לאוכלוסיות ייעודיות עם תנאים אטרקטיביים יחסית. מנגד, התנאים שלהן די קבועים (אין הרבה מקום למשא ומתן) וקהל היעד הוא כאמור מצומצם.

הפרמטרים העיקריים: ריבית, הצמדה ומה שביניהם

 ההלוואות השונות נבדלות ביניהן, איך לא, בריבית שנדרש לשלם עליהן. לא רק גובה הריבית משחק כאן תפקיד, אלא גם (או אפילו בעיקר) השאלה אם היא קבועה או משתנה. הלוואה עם ריבית קבועה ניתן לחלק כשלעצמה לשניים. היא יכולה להיות קבועה ולא צמודה לשום מדד, כך שההחזרים הקבועים יהיו ידועים מראש ולא ישתנו לאורך כל תקופת ההחזר. זוהי הלוואה בטוחה מבחינת רמת הסיכון שלה, אבל כזו שלא תמיד תהיה משתלמת מבחינת הריבית, שעשויה להיות גבוהה באופן יחסי. ההלוואה יכולה להיות קבועה וצמודה למדד המחירים לצרכן. למרות שהריבית כאן קבועה, הקרן הלא מסולקת של ההלוואה עשויה להשתנות לכאן או לכאן על פי המדד. לכן, עלייה במדד תביא לכך שמשלמים יותר על הקרן בפועל, ומכאן שהסכום שנדרש להחזרת כספי ההלוואה גדל.

הסוג האחר יהיה כמובן הלוואה בריבית משתנה, שנחשבת לנפוצה מאד כיום. בהלוואה מהסוג הזה קובעים מראש למה תוצמד הריבית ומה יהיו נקודות הבחינה והשינוי האפשריות שלה, כאשר בדרך כלל מדובר כאן על תקופות של שנה, שנתיים או חמש שנים מרגע לקיחת ההלוואה. בהלוואות לטווח ארוך אנחנו רואים שבדרך כלל ההחזר קטן בתחילת הדרך, אפילו קטן מאד, אבל הוא נוטה לעלות ככל שתקופת ההחזר ארוכה יותר. למעשה, פעמים רבות הלוואה עם ריבית משתנה או צמודה היא בבחינת בור כלכלי די עמוק, שלא יודעים את זה עד שנכנסים אליו – לכן צריך להיות זהירים ולראות היטב את מאפייני ההלוואה, הריבית וההצמדה שלה. כאן תוכלו לקרוא עוד על ההבדלים בין ריבית קבועה לריבית משתנה. אנחנו ממליצים לכם לקרוא עוד על ריביות כמכלול במדריך הבא.

הלוואות ריבית פריים מבוססות על ריבית הפריים – אותה ריבית המשמשת לבסיס לתמחור עסקאות. למרות שכל בנק קובע אותה בעצמו, יש בפועל מצב של תיאום ריביות בין הבנקים השונים בישראל. בשנים האחרונות ריבית הפריים היא 1.5% מעל ריבית בנק ישראל (0.1%), כלומר, בגובה של 1.6%. הלוואות הצמודות לפריים יבוססו בדרך כלל על ריבית הפריים עם תוספת או הפחתה של אחוז מסוים: למשל, הלוואה בריבית של פריים+2% תביא לריבית של 3.6%. הלוואות מסוג זה יהיו בריבית משתנה ואינן צמודות למדד.

הלוואה שקלית, או מט"ח?

 רוב ההלוואות שאנחנו לוקחים הן שקליות, כך שהחישוב והתשלום נעשה בשקלים חדשים בלבד. עם זאת, זה לא התרחיש היחידי שאפשר לחשוב עליו. יש כיום הלוואות שמבוססות על מטבע חוץ, באחד משני אופנים. ראשית, אלה יכולות להיות הלוואות שמוענקות ומוחזרות במטבע חוץ ספציפי, שהן יהיו גם צמודות אליו: דולר, יורו וכדומה. השינוי בריביות כאן עשוי להיות תדיר יותר מאשר בהלוואות שתיארנו מעלה. בנק מזרחי טפחות למשל מאפשר לבחור בהלוואת משכנתא הצמודה ליורו או לדולר, כשהריבית היא משתנה ומתעדכנת בכל שלושה חודשים.

האופציה האחרת היא להצמיד את ההלוואה לשער של מטבע חוץ כלשהו (בדרך כלל דולר אמריקאי, דולר קנדי, יורו, לירה שטרלינג, יין או פרנק שוויצרי), אך לקחת ולהחזיר אותה בשקלים. בהלוואות מהסוג הזה לא מתבצעת קנייה או המרה של מטבע חוץ בפועל, ומכאן שאין צורך בתשלום עמלות שמאפיינות את הלוואות המט"ח הרגילות.

אופן ההחזר

 כשלוקחים הלוואה, בעיקר לפרק זמן ארוך, צריך לשאול איך בדיוק יתבצע ההחזר לאורך תקופת ההלוואה. יש כאן מספר מסלולים עיקריים של הלוואות, שחשוב להכיר אותם לפני שבוחרים. הלוואות גרייס, שלעיתים מכונות הלוואות גישור, הן הלוואות שבהן אנחנו משלמים את הקרן ו/או את הריבית בתום התקופה, בדרך כלל בתשלום אחד. יש הלוואות גרייס לקרן, הידועות גם בתור "הלוואות בלון" או "הלוואת בוליט". בהלוואות מהסוג הזה בתחילת הדרך אנחנו משלמים רק את הריבית של ההלוואה (לצד הפרשי ההצמדה), חודשית או מדי רבעון, כשהתשלום של הקרן נעשה בתום התקופה בתשלום אחד או שניים. כתוצאה מכך סכום ההלוואה עצמו, הקרן, לא קטן עם התשלומים. במועד מסוים שנקבע מראש מתבצע התשלום של הקרן, עם הצמדה על הסכום. התוצאה היא סכום גבוה שמשלמים בתום תקופת ההלוואה, וסכומים מינימליים שמשלמים בתחילת הדרך.

הגרייס יכול להיות מלא, כך שבתחילת הדרך תינתן לנו מעין "תקופת חסד" בה לא נשלם דבר, לא את הריבית וגם לא את הקרן. עם זאת, מסלולי גרייס מלא הם פחות שכיחים במחוזותנו, מכיוון שהבנקים לא ששים מן הסתם לחתום עם הלקוח על הסכם בו הוא יתחיל לשלם לבנק רק לאחר תקופה מסוימת, שעשויה להיות ארוכה. מנקודת המבט של הבנקים, הסיכון כאן הוא פשוט גדול מדי.

ההחלטה שלכם באיזה מסלול לבחור תלויה בהון העצמי שעומד לרשותכם, כמו גם בכובד המשקל הפיננסי שעומד כאן על כף המאזניים. בגדול, הלוואת גרייס – הן גרייס מלא והן גרייס חלקי – מעניקה לנו מרווח זמן מסוים (ולעיתים ארוך) לפני שאנחנו מתחילים להחזיר את החלק הארי של הכספים. לכן הלוואת גרייס יכולה להתאים אם אנחנו מעוניינים לקחת הלוואה לרכישת דירה חדשה, ומחכים עד שייכנסו אליהו הכספים ממכירת הדירה הקיימת. מצד שני, היא לא תתאים לאנשים שרוצים החזר קטן לאורך זמן.

לוח סילוקין שפיצר, או קרן שווה?

 אי אפשר לדבר על הלוואות מבלי להתייחס ללוחות הסילוקין שלהן. לוח הסילוקין יגדיר למעשה איך ייראה כל החזר על פני תקופת המשכנתא. האפשרות הראשונה היא הנפוצה יותר, והיא לוח שפיצר. במקרה הזה, הסכום שמשלם הלווה מדי חודש על חשבון ההלוואה כולה, הן הקרן והן הריבית, נשאר קבוע משך כל תקופת ההלוואה. בהלוואות שמצמידים למדד מסוים מוסיפים לתשלום הקבוע את ההצמדה, כך שהסכום הריאלי שמשלמים נותר קבוע. אם המסלול הוא בריבית משתנה שלוקחים על פי לוח שפיצר, הסכום יישאר קבוע בהנחה שהריבית לא תשתנה. אם חל שינוי בריבית, מכינים לוח סילוקין חדש. מבחינה מעשית, מסלול זה יציע תשלומים שווים באופן יחסי, כשהשינויים עשויים להיות עקב העלאה או הורדה של  המדד או הריבית המשתנה. בלוח שפיצר כן יש מקום לגמישות, לשינוי תמהיל ההלוואה או לקיצור משך הזמן שלה – מה שנפוץ מטבע הדברים בהלוואות בסדר גודל משמעותי, דוגמת משכנתא.

מסלול קרן שווה הוא יחסית חדיש, ועדיין נפוץ פחות ביחס ללוח הסילוקין שפיצר.  זהו מסלול שבו ההחזר החודשי של הקרן קבוע, אך לא ההחזר החודשי הכולל (כלומר, ללא הריבית). הקרן למעשה קטנה עם הזמן, וכך גם הריבית השוטפת, שקטנה ככל שמתקדמים בהחזרי ההלוואה. במסלול זה אנחנו מחזירים יותר כסף בתחילת הדרך, ולכן הוא יתאים למי שיש לו בנקודת ההתחלה מספיק כסף.

הסבר נוסף על ההבדלים בין לוח סילוקין ללוח קרן שווה תמצאו כאן.

אז איך בוחרים?

 האמת היא שלשאלה הזו אין תשובה חד משמעית. בכל מקרה אתם צריכים לשאול לכמה כסף אתם זקוקים, מה שמושפע מההוצאה שעומדת מולכם אבל גם מהמצב הכלכלי שלכם בהווה ובעתיד. כפי שראיתם, יש עבורכם לא מעט אפשרויות מבחינת אופן ההחזר, הריבית, ההצמדה וכן הלאה. ככל שהסכום גדול יותר כך ההשפעה שלו צפויה להיות משמעותית יותר על חשבון הבנק שלכם, וכך הבחירה צריכה להילקח לאחר מחשבה מעמיקה יותר. אחרי הכול, אפילו שינוי שנראה קטן בריבית הוא בעל השפעה כלכלית עצומה למשך שנים, במיוחד כשסכום ההלוואה עומד על עשרות אלפי שקלים, מאות אלפי שקלים או יותר.

מומלץ שתבדקו כמה שיותר הצעות לפני שאתם מקבלים החלטה לכאן או לכאן. המסלולים השונים מציעים בחלקם הגדול גמישות מסוימת, ויש לכם מה לעשות מול הבנקים כדי לשפר את התנאים. למרות שאנשים רבים מרגישים בנחיתות כשהם ניצבים מול הבנק, על אחת כמה וכמה כאשר הם זקוקים להלוואה, חשוב כן להפגין ידע, להיות פעילים במהלך המשא ומתן ולנסות להתעקש על התנאים. מי יודע, אולי בדרך זו תראו את תנאי ההלוואה משתפרים בצורה משמעותית עבורכם?

הריבית על הלוואות

הלוואות חוץ בנקאיות