מעודכן: 2/2017 ( ועדיין רלבנטי)

כבר חמש שנים שאנחנו כותבים כאן על האבסורד הגדול – קרנות נאמנות סולידיות בעיקר שקליות מספקות תשואה אפסית בשעה שבחלק מהן דמי הניהול גבוהים במיוחד.  בעולם של ריבית אפסית, אין מקום לדמי ניהול גבוהים; בעולם כזה, המשקיעים צריכים לבחור בעיקר בהתאם לדמי הניהול.

ועדיין יש מיליארדי שקלים (אפילו עשרות) שמייצרים באופן שוטף דמי ניהול, אבל לא מייצרים תשואה, או שמייצרים משהו וזה ברובו הולך למנהלי הקרנות.   כמו כן, מסתבר שיועצי ההשקעות בבנקים לא באמת מבינים, מודעים ודואגים ללקוחות ונותנים להם (חלקם כמובן) להפסיד כספים באופן שוטף.

ועכשיו גם רשות ניירות ערך שמה לב לעניין והיא התמקדה בקרנות הכספיות שאפילו ייצרו תשואה שלילית ללקוחות  – "בעיצומם של פדיונות מאסיביים בקרנות כספיות בחשבונות מיועצים בבנקים ולאור החשש לפגיעה בלקוחות, יזם סגל מחלקת השקעות ברשות פגישה עם נציגי מערכי הייעוץ בבנקים. עיקר המפגש עסק בבחינת השיקולים הרלוונטיים שאמורים להיבחן על ידי היועץ בבואו להמליץ ללקוח

"באותו מפגש דובר על שיקולים הנוגעים לעלויות הכרוכות בעסקה דוגמת תשלום עמלות, לרבות עמלת דמי ניהול חשבון ("דמי שמירה") שאינה משולמת בשל החזקת קרנות כספיות, התשואה הפנימית של נכסים תחליפיים, תחזית האינפלציה ושיקולי מס. כמו כן הודגש כי במסגרת השיקולים שישקול היועץ, עליו להתמקד באלו הנוגעים לטובת הלקוח בלבד, ולהתעלם משיקולים שאינם לגיטימיים המתייחסים להשפעת המלצותיו על ההכנסות הצפויות לבנק ממקורות כדוגמת עמלת הפצה ודמי ניהול החשבון. לאחר מפגש זה,,סגל הרשות ביצע בדיקה מדגמית בחשבונות של לקוחות מיועצים בהם בוצעו פעולות מיועצות למכירת קרנות כספיות שכנגדן (בכל הסכום או בחלקו) נרכשו קרנות אג"ח קצרות, ברמת סיכון דומה.

"הבדיקות הנ"ל, הגם שלא הצביעו על כשלים מערכתיים בתפקוד מערכי הייעוץ בהקשר זה, העלו ממצאים נקודתיים אשר סגל המחלקה מוצא לנכון ליתן להם פומבי במטרה להביא בפני ציבור המפוקחים את עמדותיו בעניינים אלה וזאת כדי לתרום לשיפור התנהלותם ולהימנעות מהפרות הדין.

"יודגש כי מסמך זה אינו כולל את כל הממצאים והתובנות שעלו במהלך השנה אלא רק תובנות עיקריות שסגל הרשות מצא שיש לפרסם לגביהן את עמדתו. להלן הממצאים העיקריים

1.עלויות ללקוח:

סביבת ריבית נמוכה, כפי שקיימת כיום במשק מעצימה את משקלן של העמלות הנגבות על ידי הבנק.   במסגרת הביקורות, נמצאו מספר מקרים הם היועצים לא כללו בכלל השיקולים הנוגעים לכדאיות העסקה המומלצת על ידם את העלות הכוללת ללקוח (לרבות עמלות, דמי ניהול קרן, שיעור הוספה ודמי ניהול חשבון) והמליצו ללקוחותיהם על רכישות נכסים באפיקים שפוטנציאל התשואה בהם נמוך מעלותם (בפרט אפיקים סולידיים קצרים, בעלי רמת סיכון נמוכה).

בעניין זה וכחלק מחובת הזהירות המוטלת על בעל רישיון כלפי לקוחותיו, על בעלי הרשיון לכלול במסגרת השיקולים כאמור, ככל שניתן, גם עלויות עתידיות אשר ליועצים מידע כי צפוי שיחולו על הלקוחות כדוגמת העלאה צפויה בדמי ניהול חשבון הלקוח, וכן הבדלי עלויות עסקה בין מוצרים דומים, למשל, לקראת תחילת הפצתן של קרנות נאמנות זרות בישראל – הבדלים בין גובה עלויות הרכישה, ההחזקה והמכירה של קרנות אלה לעומת קרנות מקומיות בעלות מדיניות השקעות דומה.

2.תשואות עבר:

ממצאי הביקורות העלו כי היו יועצים אשר הסתמכו על תשואות עבר בהמלצות הנוגעות לקרנות אג"ח ממשלתי במח"מ קצר )להלן: "קרנות מח"מ קצר"(, שהושגו בעת בה הריבית במשק היתה גבוהה על אף שאלו אינן יכולות לשקף את תשואת העתיד, בפרט ביחס לתקופה בה הריבית במשק נמוכה.

באותם המקרים לא היה הגיון כלכלי בהשקעה בקרנות מח"מ קצר, משום שפוטנציאל התשואה של  הקרן היה נמוך מעלויות החזקתה על ידי הלקוח. קל וחומר כאשר רכישת הקרן נעשתה כנגד מכירת קרן כספית, אשר חויבה במס בגין הרווח הריאלי שנצבר בגין ההחזקה בה, ואשר אילו נמכרה מאוחר יותר, לאחר תקופה בה היו מדדים חיוביים, כפי שצפויים היו באותה תקופה, היתה מצטמצמת חבות המס בגין מימוש הקרן ובהתאמה היה עולה הרווח הכספי של הלקוח.

בהקשר זה, וכחלק מרמת המיומנות הנדרשת מבעל רשיון, מצופה מבעלי הרשיון, להבין שלא כל תשואת עבר רלוונטית לבחינת כדאיות ההשקעה בנכס במבט צופה פני עתיד. כמו כן, מצופה ממערכי הייעוץ לחדד בפני היועצים את המקרים בהם תשואת העבר אינה רלוונטית.

בנוסף לכך, מצופה מבעל הרשיון להביא בחשבון שיקולי מס בנוגע לבחינת המועד הנכון למימוש הנכס במקרים מובהקים של חסכון פוטנציאלי במס עקב צפי למדדים חיוביים.

3.אחריות היועץ:

במהלך הביקורות נמצאו מספר מקרים בהם יועצים הסתמכו על מידע בעל פה שנמסר להם על ידי מנהל קרן נאמנות מבלי שתהיה להם או לבנק יכולת לבחון את נכונותו ולוודא כיצד חושב והאם בוקר. בהקשר זה ראו חוזר לבעלי הרשיון והתאגידים הבנקאיים בדבר חובות בעל רשיון בקשר עם כניסתן של קרנות חוץ לשוק הישראלי.

התבססות על מידע שאינו בדוק, שלא ברור מה מקורו או מי אחראי על נכונותו, מהווה התנהלות רשלנית שהיא בגדר של הפרת חובת הזהירות יועץ השקעות שהסתמך על מידע שלא נבדק, או שמהימנות מקורו לא ברורה, נושא גם הוא באחריות לנזק שנגרם עקב הסתמכותו על מידע שאינו מבוסס ושהסתבר כשגוי.

4.הפניית לקוחות מיועצים לקבלת אשראי:

במהלך הביקורות נמצאו מקרים בהם יועצים הפנו לקוחות מיועצים אשר בתיקם המיועץ נכסים סולידיים נזילים המניבים תשואות נמוכות במיוחד, לקבלת אשראי מהבנק, מבלי לבחון אפשרות של מימוש הנכסים המניבים תשואות נמוכות חלף לקיחת אשראי. לעיתים, מטרת לקיחת האשראי הייתה לצורך הגדלת סכומי ההשקעה והלקוח אף קיבל ייעוץ הנוגע להשקעת הסכום שמקורו בקבלת האשראי.

על יועץ אשר מפנה לקוח מיועץ שלו לקבלת אשראי מהבנק, גם במסגרת של מענה לפנייה של לקוח לקבלת אשראי, הן בהקשר לתיק ההשקעות שלו והן ללא קשר אליו, לבחון את כדאיות לקיחת האשראי על ידי הלקוח גם בשים לב לתיק ההשקעות של הלקוח המיועץ. ככל שקיימת חלופה העדיפה ללקוח, על לקיחת אשראי, כגון מימוש נכסים מסוימים הנכללים בתיק ההשקעות שלו עליו להציג לו אותה. ככל שהלקוח, אגב שיחה מיועצת, בוחר לקחת אשראי, יש לראות בהחלטה זו פרט מהותי לפעולת הייעוץ ומשכך על היועץ לתעד זאת.

5.שינוי מדיניות השקעות/ רמת הסיכון בתיק:

ממצאי הביקורות העלו מספר מקרים בהם יועצים העלו ללקוחותיהם, על דעת עצמם, את רמת הסיכון וזאת לעיתים כחלק מ"מקדם בטחון" לחריגה עתידית מרמת הסיכון שנקבעה ללקוח, על רקע סביבת הריבית הנמוכה.

סגל הרשות נחשף אף למקרים בהם בוצעו על ידי יועצים בבנקים שינויים בדרגת הסיכון שנקבעה ללקוח על פי המלצת מערכת הייעוץ בבנק, זאת על אף שלא היה כל ביטוי לשינוי במאפייני הלקוח שיהווה בסיס לשינוי המדיניות כאמור. נמצא שהלקוחות אף לא נתנו את הסכמתם לשינויים שנערכו ברמת הסיכון כאמור ולא חתמו על הסכמה לביצוע השינויים".

חיסכון לכל ילד – מה זה? ואיך תבחרו חיסכון מתאים?

ככה תשקיעו את הכסף שלכם לבד…

השקעה במניות או השקעה בדירה – מה עדיף?