אחרי תקופה ארוכה של שפל, מחירי הסחורות עולים בהתמדה, אז מה עושים, איך משקיעים בסחורות וממה צריך להיזהר – תשובות במדריך שלפניכם
אחרי כמה שנים שבהן מחירי הסחורות היו בשפל, בעיקר בגלל האטה כלכלית בסין שהיא כמעט הכלכלה הגדולה בעולם, משבר הקורונה, שבתחילתו נדמה היה שיביא למיתון מתמשך, גרם את ההיפך. פגיעה בשרשרות האספקה, בשל סגרים ארוכים והיעדר של עובדים, ושיבושים קשים בתעבורה הימית ובשינוע הסחורות, לצד פגעי מזג אוויר, שהולכים ונעשים תכופים יותר תוך שהם פוגעים בתוצרת החקלאית, גורמים למחסור מתמשך בסחורות וחומרי גלם, ומכאן לעלייה מתמדת במחיריהן מאז 2021. המלחמה שפרצה בין רוסיה לאוקראינה בתחילת 2022 הוסיפה עוד שמן למדורה והאיצה את העלייה במחיריהן של חלק מהסחורות.
ישנם כל מיני סוגים של סחורות – מתכות, תוצרת חקלאית, חומרי בנייה ועוד.
אחת הסחורות המרכזיות היא הנפט. מחיר הנפט נקבע על פי מכסות תפוקה של ארגון המדינות מפיקות הנפט אופ"ק, אבל הוא מושפע גם מגורמים אחרים, כגון מתיחויות גיאופוליטיות הקשורות למדינות בעלות עתודות נפט גדולות, פגיעות במתקני נפט ועוד. כך, למשל, בתחילת משבר הקורונה היינו עדים לשפל שלא נראה כמותו במחיר הנפט, על רקע סגרים שהוטלו במדינות ברחבי העולם וקרקעו את התעופה העולמית כמעט לחלוטין. אבל בעיצומה של 2022 עובר מחיר הנפט טלטלות רבות, וזאת בעיקר על רקע המלחמה שפרצה בין רוסיה לאוקראינה, שהביאה בעקבותיה סנקציות על רוסיה, אחת ממפיקות הנפט הגדולות בעולם.
אז האם מחיר הנפט ימשיך לטפס או יירד? ואיך אפשר להשקיע בו? כאן תוכלו לקרוא את המדריך להשקעה בנפט.
סחורה מרכזית אחרת היא מתכת הזהב, שנחשבת למקלט בטוח למשקיעים בעתות של ירידות ותנודתיות בשוקי ההון. כאן תוכלו לקרוא את מדריך ההשקעה בזהב.
אבל ישנן עוד סחורות רבות שניתן לסחור בהן, כאשר זירות המסחר בסחורות העיקריות בעולם הן: בורסת הסחורות של ניו-יורק, בורסת הסחורות של שיקגו, CBOT ו-CME, ובורסת המתכות של לונדון LME.
איך משקיעים בסחורות?
שוק הסחורות הוא שוק וירטואלי; משקיעים בשוק הסחורות אינם רוכשים ומוכרים את חומרי הגלם; ההשקעה מתבצעת על ידי קנייה ומכירה של חוזים עתידיים על מחירי הסחורות.
מהו חוזה עתידי? חוזה הנחתם בין שני צדדים שבו צד אחד מעוניין לגדר סיכון (לרוב, הבעלים המקוריים של הסחורה – למשל, מגדל חיטה) והצד השני מעוניין לקנות בזול ולמכור ביוקר כדי להרוויח – בקיצור, ספקולנט. בחוזה נקבע כי הרוכש יקנה כמות מוגדרת של סחורה במחיר מוסכם ובתאריך ידוע מראש. אלא שמחיר הסחורה בשוק נקבע על ידי כוחות הביקוש וההיצע. אם, לדוגמה, היצע החיטה עלה על הביקוש במועד מימוש החוזה העתידי, אז מחיר ליחידת חיטה נסחרת (בושל) עולה אף הוא – המגדל הרוויח, והספקולנט קונה ביוקר. בכל מקרה – רק צד אחד מרוויח.
את ההשקעה ניתן לבצע באופן ישיר, או באמצעות קרן נאמנות או תעודת סל.
על מרבית מחזורי המסחר אחראים גופים מוסדיים גדולים כבנקים, בתי השקעות, קרנות גידור וקרנות השקעה שונות. אך גם משקיעים פרטיים יכולים לנהל מסחר בסחורות במגוון דרכים ובכל סכום השקעה. איך? כמו בהשקעות רגילות של מניות – באמצעות הבנק שלו, גופי השקעה ומסחר מקוון באינטרנט. מה קונים? השקעה עקיפה בסחורות יכולה להיות באמצעות קניית מניות של חברות סחורות מחו"ל. האמת, שכל משקיע פסיבי המחזיק בקרנות מחקות מדדי שוק רחבים נחשף ממילא למניות רבות מתחום הסחורות. כ-10% מהחברות הכלולות במדד ה-S&P 500 האמריקני, למשל, הן חברות מתחום האנרגיה.
אפשרות נוספת היא ברכישת תעודות סל שעוקבות אחרי מחירי סחורות מסוימות – למשל תעודת סל העוקבת אחרי מדדי הנפט, התירס ועוד.
האפשרות החדשנית ביותר של מסחר בסחורות היא מסחר באמצעות פלטפורמות מסחר מקוונות הזמינות למשקיע הפרטי. במקרה זה ניתן לבצע קנייה ומכירה של סחורות שונות בעמלות נמוכות יחסית וניתן אף לקבל מינוף על ההשקעה הראשונית, שרק היא נמצאת בסיכון.
חוזה מתגלגל והסיכונים הגלומים בו
כשאנחנו רוכשים, לדוגמה, תעודת סל על מחיר הנפט, הרי שמנהל התעודה רוכש עבורנו את החוזה העתידי הקרוב ביותר על מחיר הנפט גולמי; לאחר שהחוזה פוקע, מנהל התעודה מוכר אותו וקונה במקומו את חוזה הנפט של החודש הבא, וכך נמשך התהליך עד לסיום חיי התעודה – תהליך זה קרוי גלגול חוזים. תהליך זה חושף את המשקיע לסיכונים שלא היה נתקל בהם אילו הייתה לו דרך להשקיע בנפט באופן ישיר. כך, למשל, יכול לקרות מצב שבו מחיר החוזה החדש גבוה ממחיר החוזה הקיים (אפקט הקונטנגו), ואז אפשר לקנות פחות חוזים חדשים, התשואה נשחקת בעקביות ומחיר התעודה יורד למרות שמחיר הסחורה עולה. כמובן, שיכול לקרות מצב הפוך (באקוורדיישן), מצב בו הביקוש קטן וההיצע המיידי גדל, מה שמגדיל את התשואה, אך מצב זה נדיר למדי.
ישנו סיכון נוסף שבא מצד סוחרי החוזים המקצועניים, שמנצלים את מכירות החוזים "הכפויות" של תעודות הסל ומרוויחים מכך. הסוחרים הפרטיים אינם מחויבים לפעול בזמנים קבועים כמו מנהלי התעודות; הם יכולים לרכוש את החוזה הבא לפני מנהלי התעודות וכך להעלות את מחירו. הם גם יכולים למכור את החוזה הקיים לפני מנהלי התעודות, מה שיוזיל את מחירו ולגרום נזק למשקיעים מחזיקי התעודות.
מהן הסחורות בהן סוחרים משקיעים?
מקובל לחלק את שוק הסחורות לשישה שוקי משנה:
- שוק האנרגיה (נפט, גז, פחם ועוד) שהוא הגדול ביותר.
- מתכות פשוטות/תעשייתיות (אלומיניום, פלדה, עופרת, נחושת ועוד).
- מתכות יקרות כמו זהב, כסף, פלטינה.
- שוק הגרעינים (חיטה, תירס, סויה, אורז, כותנה).
- סחורות רכות כמו סוכר, קקאו, קפה.
- שוק הבשר – בקר וחזיר בעיקר.
ההשקעה הפשוטה ביותר בסחורות היא באמצעות תעודות סל; יש כיום 153 תעודות סל שמבוססות על שוקי סחורות, וזאת לפי אתר etf.com; רובן הן תעודות בורסאיות (ETFs), וחלקן הן שטרות (Notes) שקשורים לסחורות. התעודות מבוססות בדרך כלל על מדדי מחירי חוזים עתידיים, אבל חלקן מנוהלות בצורה פעילה ויש גם מעטות שמחזיקות פיזית בסחורות, כמו מטילי זהב בכספות בלונדון. כולן יקרות יחסית למה שזמין במניות ואג"ח. דמי הניהול נעים בין 0.25% ל-3.97%, והממוצע הוא 0.98%. הרוב הגדול של התעודות, 85%, מתמקד בקבוצות סחורות כמו אנרגיה, דגנים, מתכות לתעשייה וכדומה, או בסחורות יחידות. שלוש התעודות עם הנכסים הגדולים ביותר הן SPDR Gold (עם 27 מיליארד דולר), iShares Gold Trust (IAU, 6 מיליארד דולר), ו-iShares Silver Trust (SLV, 5.4 מיליארד דולר).
בישראל בולטות התעודות – קסם סל סחורות חקלאיות בלומברג, קסם חוזה נפט, קסם זהב לונדון ותכלית נפט.
להלן סקירת תעודות סל על סחורות מאתר לאומי טרייד
http://trade.bankleumi.co.il/trade/net/info/shora/ShoraMain.aspx
הסחורות הפופולריות הנסחרות בבורסה:
נפט
באופן כללי מחיר הנפט מאוד לא יציב; הוא מושפע מאירועים בינלאומיים ומעלייה או ירידה בצריכה.כאמור, בימים אלה, עיצומה של שנת 2022, מחיר הנפט עובר טלטלות רבות במיוחד על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
- תעודות סל – הדרך הפשוטה להשקיע בנפט. קיימים סוגים רבים של תעודות סל בתחום הנפט, ונציין את הבולטות בהן:
בישראל: "קסם חוזה נפט" מקבוצת אקסלנס, ו"תכלית נפט" מקבוצת מיטב דש. שתי התעודות עוקבות אחר מחירי חוזים למסירת חבית נפט מסוג ברנט (נפט שמופק בים הצפוני). החוזים נסחרים בבורסת הסחורות של לונדון. הן אינן גובות דמי ניהול. התעודות האלו חשופות למחיר הדולר, וניתן לרכוש גם תעודת סל של קסם שמנטרלת את החשיפה לדולר.
מחוץ לישראל: USO – תעודת סל העוקבת אחר מחיר חבית נפט הנסחרת כמניה לכל דבר בבורסת AMEX האמריקנית. החברה המנהלת את תעודת הסל, Victoria Bay Asset, משקיעה בחוזים עתידיים על נפט טקסני מתוק וגובה דמי ניהול של כ-0.4% לשנה. אפשר לקנות גם בסכום קטן יחסית.
OIH – תעודת סל הנסחרת גם היא בבורסת ה-AMEX ומנוהל בידי מריל לינץ'. היא משקיעה במניות של חברות הנותנות שירותים לתעשיית הנפט.
דרך נוספת להיחשף לנפט היא בתעודות סל על מדדים של חברות נפט וגז. מדובר בעצם בתעודה שמחקה סל מניות נפט בהתאם למדד מסוים. בבורסה המקומית נסחרות בין היתר תעודות הסל – קסם סל נפט – העוקבת אחרי מדד האנרגיה שנערך ומחושב על ידי חברת Dow Jones; תעודת סל ת"א אנרגיה S&P הראל סל – המשקיעה בחברות השייכות לסקטור האנרגיה בשוק ההון הישראלי; תעודת סל פסגות סל ת"א – העוקבת אחרי מדד ת"א נפט גז (תעודה העוקבת אחר מדד ת"א נפט וגז); ותעודת קסם ת"א נפט וגז – העוקבת גם כן אחר מדד ת"א נפט וגז.
- קרנות נאמנות
דרך נוספת להשקיע בנפט היא באמצעות קרנות נאמנות המשקיעות במניות של חברות אנרגיה בחו"ל – בעיקר חברות נפט, או קרנות מחקות שמנסות לעקוב אחרי מדדים.
בין הקרנות הבולטות: "אילנות אנרגיה ותחליפים","פקן פלוס אנרגיה", אקסלנס גז נפט שעל פי תשקיפה שיעור החשיפה שלה למניות הנכללות במדד "חיפושי גז ונפט", אינו פוחת מ-50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן; מיטב גז נפט של מיטב דש. לפחות 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא יותר מ- 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן חשופים למניות שהונפקו בידי תאגידים שעיקר עיסוקם חיפוש ו/או הפקה ו/או שיווק ו/או הובלה של גז ו/או נפט.
קרנות נאמנות נוספות בתחום – קרן נאמנות די.בי.אם גז ונפט; קרן נאמנות הראל משאבי אנרגיה וגז וקרן הנאמנות מגדל גז ונפט.
- השקעה ישירה בחברות נפט
יש לזכור שבהשקעה במניות של חברות נפט מהמרים גם על הביצועים הספציפיים של החברה ולא רק במחיר הנפט, ולכן הסיכון גבוה יותר. עם זאת, החברות מחלקות דיבידנדים.
בבורסה האמריקנית נסחרות ענקיות אנרגיה שמספקות לאורך זמן רווחים ודיבידנדים יחסית יציבים.
Exxon Mobil מטקסס הנסחרת בבורסת ניו יורק (סימול: XOM). עוסקת בהפקה, בהובלה ובמכירה של נפט וגז.
BP (בריטיש פטרוליום) שמרכזה בלונדון והיא נסחרת בבורסת ניו יורק.
Halliburton) HAL), שמרכזה ביוסטון טקסס, היא חברת שירותי הנפט השנייה בגודלה אחרי (Schlumberger (SLB. היא מספקת ציוד, תחזוקה ותכנון לתעשיית הנפט. החברה נסחרת בבורסת ניו יורק.
Baker Hughes מיוסטון טקסס גם היא חברת שירותי נפט. החברה נסחרת בבורסת ניו יורק (סימול: BKR).
Suncor Energy מקנדה מפיקה נפט קל מחולות הנפט שבמחוז אלברטה. החברה מפיקה גם גז ומפעילה בתי זיקוק. היא נסחרת בבורסת ניו יורק (סימול: SU).
קפה
שוק הקפה הוא השני בגודלו אחרי הנפט בשוק הסחורות. מקורו של הקפה הוא באתיופיה, אולם כיום המדינות יצרניות הקפה הגדולות בעולם הן ברזיל, אינדונזיה, קולומביה, וייטנאם והודו – כולן מדינות בעלות אקלים טרופי, חם ולח הדרוש לגידול פולי הקפה.
שני הזנים המרכזיים של גידולי הקפה הם "ערביקה" הנחשב לאיכותי והיוקרתי יותר ומהווה כ-70% מגידולי הקפה, וה"רובוסטה" שנחשב נחות קצת יותר וחומצי יותר. בתוך שני זני העל האלה יש הרבה מאוד תתי-זנים שונים הנבדלים זה מזה בתנאי הגידול, ארומה, טעם, מאפיינים למיניהם וכו'.
רוב צריכת הקפה מרוכזת בעולם המערבי; פינלנד נמצאת בראש המדינות צרכניות הגדולות ביותר של קפה עם צריכה של 12 ק"ג קפה לנפש לשנה. בארה"ב צריכת הקפה עומדת על כ-4.2 ק"ג לשנה בממוצע, ואילו בישראל אנו צורכים בממוצע כ-3.8 ק"ג לשנה. בכלכלות מתעוררות במזרח הרחוק כמו סין והודו, צריכת הקפה שואפת לאפס, כך שיש בהחלט פוטנציאל צמיחה עתידי של השקעה בקפה במדינות אלו.
הקפה כסחורה נסחר בשתיים מבורסות הסחורות המובילות בעולם; הרובוסטה נסחר בבורסת Euronext בלונדון, והערביקה נסחר בבורסת ICE בניו יורק.
אפשר להשקיע בקפה דרך רכישת מניות או איגרות חוב של חברות גלובליות העוסקות בתחום הקפה – החל מחברות גידול קפה ועד חברות המוכרות קפה כמוצר מוגמר לצרכנים. חלקן גם מחלקות דיבידנדים
חברות קפה נסחרות בולטות:
סטארבאקס (NASDAQ:SBUX);
קורייג גרין מאונטיין (NASDAQ:GMCR) – יצרנית הקפה מוורמונט בצפון ארה"ב, על גבול קנדה.
(B&D Food Corp ((BDFC:US יצרנית ומעבדת מוצרי קפה שונים. מפעליה ממוקמים בברזיל.
Green Mountain Coffee Roasters Inc (GMCR:US) , החברה עוסקת בקליית קפה ומציעה מבחר מוצרי קפה, החברה מוכרת למשרדים לסופרמרקטים ולחנויות.
(Caribou Coffee Company (CBOU:US – חברה המפעילה בתי קפה גורמה ומציעה קפה באיכות גבוהה ומוצרים נלווים.
אפשרות השקעה נוספת בקפה היא דרך תעודות סל או קרנות סל, רובן נסחרות בחו"ל ולא ישירות בישראל. ניתן לבצע בהן השקעות באמצעות ברוקרים בישראל.
קרנות סל זרות לדוגמה – קרן הסל האמריקנית iPath DJ-AIG Coffee ETN נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול JO, הקרן עוקבת אחרי מחירי החוזים העתידיים לקפה בבורסת ICE, דמי הניהול 0.75% לשנה.
באירופה – קרן הסל ETFS Coffee נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופיות נוספות וסימולה COFF, דמי הניהול הם 0.49% לשנה, והקרן צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי. קרן הסל ETFS Short Coffee נסחרת בסימול SCFE; קרן הסל ETFS Leveraged Coffee נסחרת בסימול LCFE.
בנוסף ניתן לבצע השקעה בקפה באמצעות מסחר בחוזים עתידיים דרך הפלטפורמות והברוקרים השונים שזמינים למשקיע הישראלי.
אפשרות נוספת של השקעה בקפה עבור המשקיע הפרטי היא להשקיע באמצעות ברוקרים אינטרנטיים המציעים פלטפורמות מסחר מקוונות. בצורה זו ניתן לבצע עסקאות קטנות יחסית, וגם מוצע למשקיעים מינוף על השקעתם, אין עמלות מסחר והתהליך יחסית פשוט.
זהב
יש מנהלי השקעות שמחזיקים זהב באופן קבוע בתיקי ההשקעות שהם מנהלים. הסיבה העיקרית לכך היא שמדובר בסחורה שבמקרים רבים הולכת נגד הזרם ומהווה עוגן בתיק ההשקעות. הזהב נתפס כסחורה בטוחה בעלת ערך אמיתי כשהשווקים מזדעזעים, והוא גם נחשב חלופה טובה להשקעות בזמנים של שגשוג כשבמקביל יש גם ביקושים למתכת היקרה.
מנגד, יש לזהב אופוזיציה שהולכת וגדלה, ונראה שהוא מאבד מזוהרו. לטענת לא מעט אנליסטים הזהב כבר לא מהווה עוגן או בטוחה מפני ירידות וזאת לאחר שבארבע השנים האחרונות ירד הזה בכ-40% (מרמה של 1,700 דולר לכ-1,100 דולר). משבר בשווקים הפיננסיים צפוי להערכתם להאיץ את הירידה במחיר הזהב מכיוון שפשוט לרוכשים יהיה פחות כסף למוצרי יוקרה. האנליסטים גם מדגישים את התלות של הזהב בריבית. הריבית הנמוכה טובה לזהב שכן זהב לא מספק תשואה שוטפת (להבדיל מנכסים ריאליים), ולכן אם אין אלטרנטיבות השקעה טובות (ריבית גבוהה) הזהב אמור להיות אטרקטיבי. בפועל, למרות הריבית הנמוכה הזהב ירד בשלוש השנים האחרונות ביותר מ-30%.
אז מי צודק? אף אחד לא באמת יודע – אין נביאים. אבל אם אתם מעוניינים להיחשף לפוזיציה על הזהב (או רכישה או מכירה בחסר), הנה רשימת המכשירים שדרכם אתם יכולים לעשות זאת.
נתחיל ברעיונות לאלו שמעוניינים להשקיע בזהב (להבדיל מכאלו שסבורים שיירד ומעוניינים למכור אותו):
אפשרות השקעה ראשונה היא דרך רכישה של חוזים עתידיים על הזהב. אבל הדרך הזו דורשת התמצאות במסחר באופציות וחוזים עתידיים ולכן היא לא פופולרית למשקיעים הפחות מתוחכמים.
אפשרות נוספת היא להיחשף להשקעה בזהב דרך מניות של חברות בתחום הזהב, וכאן יש רשימה גדולה, אבל גם בהשקעה במניות ספציפיות, דרושה מומחיות והכרה של כל חברה וחברה, והבנת הסיכויים והסיכונים של כל חברה. זאת ועוד – השקעה כזו אינה בהכרח בזיקה ישירה להשקעה במחיר הזהב.
הדרכים הנוחות יותר להשקעה בזהב הן דרך תעודות סל וקרנות נאמנות. תעודות סל עוקבות אחרי מחיר הזהב, כך שהמשקיע מקבל תשואה זהה לתשואת מחיר הזהב (יש לבדוק אם התשואה שקלית או דולרית). לכל הגופים המנהלים תעודות סל – קסם, תכלית, פסגות והראל – יש תעודות סל על הזהב.
בנוסף, אפשר להשקיע דרך קרנות נאמנות. בעבר היו מספר קרנות שהשקיעו בזהב, כיום נשארה מיטב זהב שמשקיעה במכשירים וניירות ערך עוקבי זהב.
ניתן גם להשקיע בקרנות סל הנסחרות בוול סטריט, כמו GLD, IAU, SGOL. רק יודגש, הקרנות אינן מחויבות לספק את התשואה של הזהב. הן משתדלות לעשות זאת וחלקן גם מצליחות. מעבר לכך, ישנן גם קרנות סל שמחזיקות בניירות ערך מגוונים על הזהב, כך שלא בהכרח יהיה קשר ישיר בין מחיר הזהב למחיר הקרן.
אפשר גם להשקיע בזהב עצמו, כלומר לרכוש מטילי זהב, תכשיטי זהב ומטבעות זהב.
שורט על הזהב – לאלו שמעריכים שמחיר הזהב יירד, יש אפשרות לעשות שורט על הזהב. בפועל, הדרכים לכך פחות מגוונות מאשר פוזיציית לונג, שהיא השקעה במכשירים על הזהב. בעבר היו תעודות סל מקומיות שסיפקו שורט על הזהב, היום תצטרכו לעשות זאת דרך בדרך מעט מורכבת – למכור את תעודות הסל המקומיות. אלא שאז תצטרכו להשאיל את תעודת הסל ורק לאחר מכן למכור אותה. בהחלט אפשרי, אבל רוב המשקיעים לא במשחק של השאלות מסוג זה.
אפשרות אחרת פשוטה יותר היא להשקיע דרך קרנות סל ותעודות סל בוול סטריט. כמו שיש קרנות סל על הזהב יש גם קרנות ותעודות שהן שורט על הזהב. הקרנות האלו אינן מחויבות לספק את התשואה ההופכית של הזהב, אך בפועל הן בסביבה. התעודות אמורות לספק את התשואה ההופכית. התעודה בשורט הבולטת היא – DGZ של דויטשה בנק, ובפועל היא מרכזת את רוב המסחר בשורט על הזהב. נוסף לתעודה זו יש קרנות ותעודות שמספקות חשיפה כפולה – כלומר המשקיעים בהן אמורים לקבל תשואה הופכית כפולה. לדוגמה אם הזהב יעלה ב-2%, הם אמורים להפסיד 4%, וההיפך – אם הזהב יירד ב-2%, הם אמורים להרוויח 4%. הקרנות האלו – GLL, DZZ, נחשבות למסוכנות במיוחד.
אז למה להשקיע בסחורות אם מדובר בענף מסוכן?
האמת היא שלא חייבים להשקיע, בטח אם לא מבינים את הנושא לעומקו. כדאי ללמוד את התנהגות שוק הסחורות לאורך זמן לפני שמשקיעים, ורצוי לעשות זאת באמצעות קרנות מתמחות מחו"ל או תעודות סל.
בספרי המשקיעים ממליצים בדרך כלל לכלול בתיק ההשקעות עד 10% השקעה בסחורות; הסיבה המרכזית לכך היא שזה שוק שנע בחוסר מתאם עם שוק המניות והאג"ח, ולכן בזמני משבר בשוקי ההון, אפשר לקבל תשואה עודפת מהשקעה בסחורות.
עם זאת, גם בתי ההשקעות הגדולים ביותר מתקשים להעריך בימים אלה את הכיוון שאליו ילך בעתיד הקרוב מחירה של סחורה כזו או אחרת. מצד אחד, בחלק מהסחורות המחיר ירד קרוב לקו האדום של הכדאיות הכלכלית לייצורן. מצב כזה עלול להביא לסגירת חברות לא יעילות או ממונפות מדי, ואז היצע הסחורה יקטן ועשויה להיווצר מגמה של עליית מחירים. יש ודאות לכך שזה יקרה? לא.
http://reshet.tv/News_n/heb/Calcalist/Main/articlecalcalists,22744/