פרופ' יוג'ין קנדל, התראיין בגלובס ופלט את השטויות האלו –  "החוק להגבלת שכר הבכירים ייצור מצב שבו אנשים בינוניים ינהלו את הפנסיות שלנו". קנדל הוא בחור חכם ומשכיל ולכן כשאמירה כזו יוצאת מפיו, ייתכן שזה נובע מאינטרסים סמויים (אבל, הוא כנראה בחור הגון), או קונספציה שגויה (ייתכן), או פשוט טעות. גם פרופסורים טועים (הרבה).

מר קנדל היקר, אין קשר בין שכר הבכירים לאיכות הנשים שינהלו את הפנסיה. הגבלת שכר הבכירים ואתה יודע את זה, לא תשפיע על דרג הביניים. השכבה של מנהלי הביניים רחוקה מאוד מהגבלת השכר (עלות של 2.5 מיליון שקל בשנה).

מעבר לכך – הגבלת שכר של 2.5 מיליון שקל בשנה זה לא באמת עונש גדול, במיוחד לא בשעה שזה שקול לשכר של 20 עובדים במשק.

וחוץ מזה – לא צריך לנהל לנו את הפנסיה. באמת, זה מיותר לגמרי, אפשר לחסוך את כל ההוצאות האלו של מנהלי פנסיה ומנהלי קרנות וקופות ספציפיים. פשוט מאוד – צריך לנהל את הפנסיה בצורה פאסיבית – דרך מכשירים עוקבי מדדים. הגישה הפאסיבית דרך המוצרים – תעודות סל וקרנות מחקות, נשענת על יסודות ברורים ובדוקים אקדמאית (קנדל אמור לדעת זאת) שלא ניתן להכות את השוק. כלומר אי אפשר לייצר תשואה עודפת על המדדים לאורך זמן. בפועל תמיד יש מנהלי השקעות שמצליחים בתקופה או בתקופות מסוימות לייצר תשואה גבוה ממדדי הייחוס, אבל לאורך זמן זה כמעט בלתי אפשרי, אם כי פה ושם יש כאלו שמצליחים גם לאורך זמן, רק שמדובר במעטי מעט.

ואם כך – אז למה בעצם להשקיע דרך מנהלי השקעות? למה לא להפוך את כל החיסכון הפנסיוני לצמוד מדדים, ואז השאלה היחידה (והחשובה) תהיה הקצאת הנכסים, באיזה מדדים יושקע תיק הפנסיה, וזה כבר קשור לגיל החוסך ומצבו הפיננסי.

מעבר לכך, דמי הניהול בחיסכון דרך מכשירים פסיביים נמוך במיוחד, לעומת דמי הניהול של מכשירים אקטיביים.  אז למה זה עדיין לא קורה? ובכן זה קיים במקומות מסוימים, וזה הולך וגדל. בתעשיית ניהול הכספים לזמן קצר ובינוני, המגמה ברורה –  יש ירידה בהיקף הכספים המנוהלים (בניהול אקטיבי) לטובת ניהול כספים דרך תעודות סל וקרנות מחקות (ניהול פאסיבי). בעתיד, לא יהיה מנוס (למרות כל האינטרסנטים) והחיסכון הפנסיוני יהיה גם דרך תעודות סל וקרנות מחקות. בינתיים מדברים על זה – תוכלו לקרוא כאן, אבל זה לא באמת נפוץ, וחבל.

ועל רקע זה,  האמירה של קנדל, פשוט מגוחכת.