מעודכן ל-08/2022
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
טפסים שחשוב להכיר – 161 ו-161 א
החלטתם לפרוש מהעבודה? יש שני טפסים שאתם מוכרחים להכיר: טופס 161 (שאותו ממלא המעסיק) – הודעת מעביד על פרישת עובד ממקום עבודה, וטופס 161 א' (שאותו אתם ממלאים) – הודעת עובד על פרישה ממקום העבודה. הטפסים האלו ניתנים לאחר סיום ההעסקה, אבל כבר בחודש האחרון שלכם בחברה כדאי שתפנו לחשב/ת השכר-מנהל/ת החשבונות ותבקשו שיפיקו לכם את הטופס בזמן. הסיבה היא שלוקח זמן להכין את הטופס. הוא מתבסס על ההפרשות שלכם, התשואה של הכספים שלכם בחסכונות, והמידע הזה נשאב ממנהלי ההשקעות ולוקח זמן להפיקו. אז תנסו להניע את המהלך מראש. רק אחרי שתקבלו את הטופס תוכלו בעצם לקבל שליטה על הכספים שלכם בפנסיה-גמל ובקרן הפיצויים.
שני הטפסים מוגשים יחד לפקיד השומה ולקרן הפנסיה (ולגופי החיסכון הנוספים), ולפי המידע בהם משתחרר הכסף ומשולם מס. מילוי נכון של הטפסים יחסוך לכם הרבה כאב ראש וגם כסף! במדריך שלהלן תמצאו הסברים מפורטים על החשיבות של כל אחד מהטפסים, וכן הנחיות שיסייעו לכם למלא את הטפסים נכון ולהימנע מטעויות.
הדבר חשוב במיוחד במהלך משבר הקורונה עבור מי שיצא לחל"ת. סיום החל"ת יכול להיעשות בשתי דרכים: האפשרות הראשונה והטובה מבין השנים היא שלאחר תקופה מסוימת מחזירים אתכם לעבודה ואז הכל בסדר ואין צורך במילוי טפסים. האפשרות השנייה היא שמקום העבודה מפטר אתכם לגמרי ומסיים עבורכם את החל"ת בדרך זו. במקרה כזה בו סיימתם את ההעסקה במקום העבודה, חשוב לקבל מהמעסיק את כל המסמכים הנדרשים ביניהם מכתב סיום העסקה, מכתב שחרור כספים וגם את טופס 161 הכולל את תקופת החל"ת.
ראשית, חשוב שתקראו את מדריך פרישה – ככה תתכננו את הפרישה שלכם (חשוב מאוד – עשוי לחסוך לכם הרבה כסף!). כדאי לכם גם לחשב מה מגיע לכם (ואיך לחסוך) בעזרת מחשבון פרישה.
פורשים ממקום עבודה? מגיעים לכם כספי פיצויים, מענק פרישה וכספים נוספים, אבל בדרך אל הכסף אתם עוברים שלב ביורוקרטי – מילוי טפסים. אתם אמורים לקבל ממקום העבודה טופס מאוד חשוב – טופס 161 (הודעת מעביד על פרישת עובד ממקום עבודה). הטופס הזה כולל למעשה את מקורות הכספים שמגיעים לכם ממקום העבודה ובהתאמה את סטטוס המס שלהם, לרבות פטור ממס במקרים מסוימים, ולכן מילוי נכון של הטופס קריטי כדי שלא יהיה מצב שתשלמו מס עודף.
במקביל, יש למלא את טופס 161 א' שהוא הודעת העובד על סיום עבודה ואותו ממלא העובד, וגם הוא קריטי על מנת לקבל את כספי הפיצויים הפטורים ממס.
במדריך זה נתחיל בטופס 161 שאותו ממלא המעסיק ונעבור לטופס 161 א' שאותו ממלא העובד.
טופס 161 – הודעת מעסיק על פרישת עובד
טופס 161 (הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד) מועבר לעובד בסיום עבודתו, כאשר בנוסף לטופס הזה חייב המעסיק להגיש לעובד מכתב שחרור כספי פיצויים המופנה אל הקופות שבהן צבורים כספי הפיצויים. הטפסים האלו קריטיים כדי שתוכלו למשוך את הכסף שלכם בזמן ובלי תשלום מס עודף. למרות שזה נראה בנאלי ומתבקש, במקרים רבים הטפסים האלו לא ממולאים נכון, לא מסונכרנים ואז יש עיכובים ותקלות בקבלת הכספים או בחישוב המס על הכספים האלו. חשוב שתקפידו על מילוי נכון הן של הטפסים שלכם (ראו בהמשך 161 א) והן של הטפסים של המעסיק.
חשוב להבהיר – הטופס אמור להיות מועבר לעובד באופן המהיר ביותר, אבל יש מקרים לא מעטים של מעסיקים שדוחים את העברת הטופס, ובהתאמה הם "מרוויחים" זמן בתשלום הפיצויים, או "מתנקמים" בעובדים. לדוגמה, בתחילת 2017, בהמשך להתמוטטות של רשת הקמעונאות מגה והעברת השליטה בה לידי יינות ביתן, התברר שעובדי מגה עדיין לא קיבלו את טופס 161. המשמעות היא שלמרות שהם נקלטו (בחלקם) במקום החדש, הרי שהם אמורים לקבל פיצויים על זמן עבודתם במגה, שהרי במקום החדש הם מתחילים פשוט מהתחלה. אלא שבפועל מאות עובדים חיכו מעל חצי שנה לטופס המיוחל. אבל לא צריך ללכת רחוק, זה קורה בהמון מקומות – עיכובים ודחיות בהגשת הטופס. צריך פשוט להתעקש, להסביר שאם אתם לא מקבלים את הטופס מהר אתם נפגעים ולכן אתם דורשים שליחה מיידית של הטופס, אחרת תפנו לגורמים מוסמכים כמו משרד העבודה, עורכי דין.
ובחזרה לטופס עצמו – טופס 161 מעיד בעצם על ניתוק יחסי עובד-מעביד. זהו, סיימתם את העבודה, והטופס הוא מעין גושפנקא רשמית לכך. המעסיק מפרט בטופס את זכויותיו של העובד בגין כספי פיצויים, ובמילים פשוטות מה הוותק של העובד, מה השכר ששולם לו, ומכאן נגזרים גם כמה פיצויים מגיעים לעובד. את הטופס המקורי צריך להעביר לפקיד השומה בצירוף שלושה תלושי שכר אחרונים של העובד. בדרך זו מס הכנסה מוודא את השכר המייצג של העובד לצורך קבלת פיצויים.
פקיד השומה משווה את הנתונים שמופיעים בטופס אל הנתונים בתלוש השכר. לדוגמה, הוא בודק עבור אילו רכיבי שכר מפרישים לפיצויים ועבור אילו רכיבים לא מפרישים; את תאריך תחילת העבודה ואת תאריך סיומה; את גובה השכר שעליו הוצהר ואת אופן פיזור ההפקדות בקופות שבהן נצברו.
העתק של הטופס נמסר לעובד ולקופות השונות על מנת לשחרר כספי פיצויים שנצברו בהן.
את הטופס המעסיק צריך למלא גם אם העובד אינו זכאי למשוך את כספי הפיצויים והכספים נשארים לזכותו בקופות (לדוגמה במסגרת צו ההרחבה לפנסיית חובה). מכיוון שהטופס משפיע על משיכת הפיצויים של העובד, חשוב כאמור להקפיד במילויו ולהימנע מטעויות שיעכבו את בקשת פדיון הכספים – זה לא נעים לחכות לכסף ולקבל הודעה שהוא יגיע בעוד חודש, חודשיים ולפעמים מעבר לכך.
שימו לב, ללא הטופס ינכו לכם מס מירבי על כספי הפיצויים.
איך ממלאים את הטופס?
כבר בראש הטופס מופיעים שני חלקים טריוויאליים אך חשובים – תאריך ההגשה של הטופס והאם מדובר בטופס מקורי או בתיקון. חובה למלא את תאריך ההגשה. טופס 161 ללא תאריך הוא אינו תקין, ולא יתקבל על ידי הקופה.
את הטופס המקורי מעבירים לידי פקיד השומה, העתק מטופס 161 אפשר למסור לעובד לצורך משיכת הכספים.
אם רוצים לתקן טופס 161, צריך למלא טופס חדש, כאשר צריך לציין כי טופס זה מתקן טופס קודם.
טופס 161 – סעיף אחר סעיף
סעיף ג' – תקופת העבודה. יש לרשום בסעיף זה את ימי העבודה של העובד מיום הקליטה ועד יום הפרישה, כולל. מתקופה זו צריך לנכות ימי חופשה ללא תשלום. את מספר הימים יש לחלק ב- 365. אם העובד עבד תקופות לא רצופות או ששכרו השתנה במהלך התקופה יש לציין זאת בהמשך הטופס בסעיף ז'.
מדריך פרישה – ככה תתכננו את הפרישה שלכם (חשוב מאוד, עשוי לחסוך לכם הרבה כסף!)
סעיף ד' – סיבת הפרישה. במרבית המקרים נסמן את סעיף 1 – "יציאה לגמלאות, פיטורין או התפטרות מכל סיבה שהיא". במקרה של מוות, נסמן את סעיף 2. במקרה של מוות, זכאים השארים לפטור מוגדל על כספי הפיצויים (תקרה כפולה). נכון לשנת 2022, התקרה הכפולה עומדת על 25,290 שקל עבור כל שנת עבודה.
סעיף ה' – בסעיף ה' צריך לסמן בעצם אם העובד הגיע לגיל פרישה או לא, ובאילו נסיבות – לפי חוק גיל פרישה, לפי דרגת נכות של לפחות 75%, או שהעובד לא הגיע לגיל פרישה.
סעיף ו' – משכורת חודשית. בסעיף ו' בטופס צריך למלא את הכנסת העובד מעבודה, כולל תשלומים ששולמו לו לכיסוי הוצאות למעט שווי רכב. המשכורת החודשית תשמש אותנו מאוחר יותר לצורך קביעת תקרת הפיצויים. סעיף המשכורת החודשית עשוי להיות גבוה מסעיף שכר העבודה שמופיע גם כן בסעיף, שכן שכר העבודה הוא לצורכי פיצויים.
סעיף ז' – תקופות עבודה לא רצופות. חשוב לדווח על שינויים מהותיים שהתרחשו במהלך תקופת העבודה. לדוגמה, חופשות ללא שכר, שינויים בשיעורי המשרה, הפחתות שכר. יש למלא כל תקופה בשורה נפרדת (אם אין מקום, יש לצרף טופסי 161 נוספים).
סעיף ח' – פירוט תשלומי הפיצויים שנצברו לעובד. זהו אחד הסעיפים החשובים ביותר בטופס 161. המעסיק מפרט בכל שורה את הכספים הצבורים בקופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים. אם מלבד המעסיק נצברו הכספים ביותר מקופה אחת, יש להפנות את העובד עם טופס 161 לפקיד השומה לצורך חישוב המס.
בסעיף צריך למלא את הצבירה הנוספת. מדובר בהפקדות לפיצויים ששטרם הועברו לקופות או טרם נקלטו בחשבונן.
אם שולמו כספי פיצויים לקופת גמל, יש להפריד בין כספים שהופקדו לפני שנת 2008 (סוג משלם 4) לכספים שהופקדו לאחר שנת 2008 (סוג משלם 6). על כספי פיצויים שהופקדו לקופת גמל לאחר שנת 2008 העובד יוכל להחיל רצף קצבה באמצעות טופס 161א.
בסעיף ח' צריך למלא את סוג המשלם, והכוונה למעסיק, או פנסיה תקציבית, קופה מרכזית, קופה אישית, קופת פנסיה ותיקה ועוד (לכל סוג משלם יש קוד מתאים). וגם בסעיף זה – אם יש צורך לציין משלמים נוספים ואין מקום בטופס, יש להוסיף טופסי 161 נוספים.
חישוב פטור ממס על הפיצויים
סעיף י"א – חישוב הפטור ממס על הפיצויים. בתת סעיף 1 יש למלא את המשכורת הקובעת לפטור – המשכורת שנרשמה בסעיף ו' בטופס, משכורת חודשית אחרונה לפני פרישה.
סעיף קטן 2 – המענק המשולם הוא סך הסכומים שישולמו על ידי המעסיק או על ידי הקופות. אם העובד מייעד כספים לרצף פיצויים או לרצף קצבה יש להפחית סכומים אלה מסכום המענק המשולם ולרשום במשבצת זו את סכום המענק המשולם נטו.
סעיף קטן 3 – סכום המענק הפטור ממס הוא משכורת קובעת לפטור כפול מספר שנות העבודה, ובמקרה של מוות – מענק כפול, כאשר סכום המענק הפטור לא יעלה על תקרת הפיצויים. בשנת 2016 תקרת הפיצויים נקבעה על 12,230 שקל עבור כל שנת עבודה.
המעסיק ימלא את סעיפים 3 עד 5 רק אם מתקיימים התנאים הבאים:
- העובד מילא טופס 161א, או אם מדובר בפטירת עובד השארים ימלאו טופס 161ב.
- העובד הצהיר כי לא פרש במהלך תקופת העבודה ממעסיקים נוספים.
- אחד או יותר מהתנאים הבאים: לפי חישובי המעסיק סכום כל המענקים שיקבל העובד אינו עולה על תקרת הפטור. המענק משולם על ידי המעסיק ועל ידי משלם אחד מלבדו. אם ישנו משלם נוסף, יש להפנות את העובד למס הכנסה. סכום המענק הפטור משולם על ידי משלם אחד וכל יתר המשלמים מנכים מס בשיעור המרבי. או אם סכום המענק הפטור משולם על ידי משלם אחד וכל יתר המשלמים הם קופות לקצבה והעובד בחר ברצף לקצבה על מלוא הסכומים.
סעיף קטן 7 תחת סעיף יא' מתייחס לייעוד הכספים לקצבה. אם העובד מבקש לייעד את כל הכספים לקצבה, ניתן לרשום במשבצת 100%.
סעיף י"ב – הצהרת המעביד: לא לשכוח כמובן לחתום ולהוסיף חתימה של העסק. טופס לא חתום אינו תקין.
עד כאן, מילוי הטופס בידי המעסיק, וחשוב לוודא אחרי שממלאים, שלא נעשו טעויות. טעויות יכולות לעכב את פדיון הכסף, שכן הטופס הזה מהווה מעין נייר עבודה לפקיד השומה ולגופי החיסכון הפנסיוני (קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל). הגופים האלו נשענים על הטופס כשהם מחשבים כמה מגיע לעובד וכמה מס עליו לשלם, ולכן הוא כל כך קריטי, ולכן גם טעות קטנה מחזירה את הטופס למילוי חוזר ומדובר על עיכוב משמעותי.
על רקע זה, ריכזנו כאן את הטעויות/תקלות העיקריות במילוי הטופס ואת הפתרונות להן. מומלץ לעבור על הטופס שוב רגע לפני שליחתו ולוודא שהוא תקין. זו המלצה גם למעסיק וגם לעובד שהטופס בעצם עובר דרכו:
1. התקבל רק עמוד אחד. טופס 161 מורכב משני עמודים, ותתפלאו – בלא מעט פעמים מתקבל רק העמוד הראשון.
הפתרון: צריך פשוט להעביר מחדש את שני העמודים.
2. חסר תאריך מילוי הטופס.
הפתרון: יש לגשת למעסיק לתיקון הטופס. המעסיק צריך לחתום ולהוסיף את חתימתו לצד התיקון.
3. חלפו יותר מ-90 ימים או שהסתיימה לה השנה ממועד מילוי הטופס. מה הבעיה כאן? כספי הפיצויים שצבורים בקרן הפנסיה צוברים תשואה ותיאורטית העובד אמור לקבל סכום הגבוה יותר מזה שהפקיד לו המעסיק. אם חלפו פחות מ-90 ימים ממועד מילוי הטופס וסכום הפיצויים שבקרן הפנסיה יהיה גבוה יותר מהסכום שמופיע בסעיף ח', יקבל העובד את מלוא הסכום הקיים בקרן בהתאם למס החל עליו. אם חלפו יותר מ-90 ימים, התשואה על הכספים תהיה חייבת במס המקסימלי שעומד על 48%.
הפתרון: יש לגשת לפקיד שומה עם טופס 161 ואישור על גובה יתרות הפיצויים בקרן הפנסיה.
4. מספר תיק הניכויים של קרן הפנסיה שגוי. סעיף ח' הוא סעיף בעייתי מכיוון שהמעסיק צריך להכניס כאן את נתוני קופות הגמל וקרנות הפנסיה. אם המעסיק טעה במספר תיק הניכויים, העובד לא יוכל למשוך את הכספים.
הפתרון: ניתן לבדוק מול קרן הפנסיה לפני הגשת הטפסים שמספר תיק הניכויים תקין. אם הוא שגוי, אפשר לגשת למעסיק שיתקן את מספר תיק הניכויים ויחתום ויוסיף את חתימתו לצד התיקון.
5. המעסיק לא פירט את הסכום הצבור בקופה. מתחת למספר תיק ניכויים צריך להופיע הסכום שנצבר בקרן הפנסיה ברכיב הפיצויים. לפני שמגישים את בקשת פדיון הפיצויים, צריך לבדוק שאכן המעסיק כתב את הסכום המלא.
הפתרון: ניתן לפנות למעסיק עם דוח יתרות פיצויים מקרן הפנסיה כדי שיתקן את טופס 161 ויוסיף את חתימתו לצד התיקון, או שניתן לפנות ישירות לפקיד השומה.
6. הסכום שבקופה גבוה מהסכום שמופיע בסעיף ח'. נניח שהעובד דיבר עם קרן הפנסיה והתברר לו שהסכום שבקופה גבוה יותר משמעותית מהסכום שמופיע בטופס 161. אם חלפו פחות מ-90 ימים ממועד הכנת טופס 161 על ידי המעסיק, הקופה תגבה מס לפי הוראות המעסיק. אם חלפו יותר מ-90 ימים או שהסתיימה כבר השנה, הקופה תגבה מהעובד את המס המרבי.
הפתרון: יש לפנות לפקיד שומה עם טופס 161 ואישור על גובה יתרות הפיצויים בקרן הפנסיה.
7. יש לכם כספי פיצויים ביותר מקופה אחת והם חייבים במס. אם יש לכם כספי פיצויים ביותר מקופה אחת, לדוגמה בקרן פנסיה ובקופת גמל, המעסיק אינו יכול לחשב את שיעור המס שעל הקופה לגבות מכם.
הפתרון: יש לפנות לפקיד שומה עם טופס 161 שברשותכם ואישור על יתרות הפיצויים מקרן הפנסיה וקופת הגמל לצורך חישוב הפטור על כספי הפיצויים.
מדריך פרישה – ככה תתכננו את הפרישה שלכם (חשוב מאוד, עשוי לחסוך לכם הרבה כסף!)
8. חישובי המס שביצע המעסיק בסעיף יא' לא תקינים או חסרים. בסעיף יא' מחשב המעסיק את גובה המס שיש לנכות. המעסיק יחשב את סכום הפיצויים המגיע לעובד לפי תקופת העבודה והשכר האחרון שקיבל. המעסיק ירשום את סכום כספי הפיצויים המופיעים בכל הקופות ויחשב את המס שיש לנכות. אם המעסיק טעה או לא הזין את אחד הסעיפים, הטופס שגוי.
הפתרון: יש לפנות לפקיד שומה עם טופס 161 ואישור יתרות פיצויים לצורך חישוב המס. אפשרות נוספת היא לפנות שוב למעסיק כדי שיתקן את הטופס ויחתום לצד התיקון.
10. המעסיק שכח לחתום על טופס 161. מאוד מעצבן, אבל אין מה לעשות – וזה קורה לא מעט, אם זה בסוף הטופס ואם זה בכל מקום אחר שבו הוא ביצע תיקון בטופס.
הפתרון: לבדוק לפני הגשת הטפסים כי מופיעה חתימה וחותמת המעסיק. אם חסרה חתימה, יש לגשת למעסיק ולקבל את חתימתו.
עד כאן, הרחבנו על טופס 161 – הודעת מעביד על פרישת עובד ממקום עבודה, שהוא כאמור טופס שהמעסיק ממלא.
טופס 161 א' – הודעת עובד עקב פרישה מעבודה
כאן ניתן להוריד את טופס 161 א'
אבל יש גם טופס שהעובד ממלא, טופס 161 א' (ויש גם טפסים נוספים שקשורים לטופס הגג – 161, עליהם בהמשך). טופס 161 א' הוא טופס קריטי בפרישה ועזיבה של מקום עבודה. מדובר בהודעת עובד עקב פרישה. זהו טופס שכל עובד חייב למלא בסיום עבודה, ובו מפרט העובד לרשויות המס מה הוא מתכוון לעשות בכספי הפיצויים. טופס 161א' הוא טופס המצטרף לטופס 161 שמקבל העובד מהמעסיק.
טופס 161 א' הוא קריטי כדי לקבל את הכספים המגיעים לכם. אם לא תמלאו את טופס 161א', המעסיק לא יוכל לחשב עבורכם את כספי הפיצויים הפטורים ממס בטופס 161.
שימו לב עובדים, כך תמלאו את הטופס:
איך ממלאים את הטופס?
נתחיל בכך שתלוי מי ממלא – האם עובד המבקש למשוך את כספי הפיצויים או עובד שמבקש להשאיר את כספי הפיצויים בקופה. נתייחס לשני "סוגי" העובדים.
חלק א': פרטים אישיים – חלק פשוט מאוד שדורש מילוי הפרטים האישיים של העובד ופרטי מקום העבודה.
חלק ב': עבודה נוספת. אם העובד לא עבד בעבודה נוספת במקביל לעבודתו אצל המעסיק יש לסמן V בסעיף 1. אחרת, יש לפרט את הסכומים שנצברו את המעסיק שאצלו העובד עבד במקביל.
חלק ג': היוון קצבאות. עובד שהיוון קצבאות בעבר מצהיר על שיעור ההיוון, סכום ההיוון ותאריך ההיוון על מנת שרשות המסים תקזז מהפטור על הקצבה את ההיוון הפטור ממס.
חלק ד': החלק הזה מתייחס לשאלה מה לעשות בכספי הפיצויים, וכאן יש שני מקרים:
מקרה ראשון – מבוטח שבחר למשוך את כספי הפיצויים או את חלקם נדרש לסמן את סעיף 1. כספי פיצויים פטורים ממס במעמד המשיכה עבור משכורת אחרונה כפול מספר שנות עבודה, כל עוד שכרו קטן מתקרת הפיצויים. נכון לשנת 2022, תקרת הפיצויים הפטורה ממס עומדת על 12,640. כספי פיצויים העולים על תקרה זו חייבים במס, למעט המקרה הבא, שבו עובד ששכרו החודשי קטן מתקרת הפיצויים ומקבל פיצויים העולים על שכרו. עובד כזה רשאי לסמן את סעיף 2 בטופס ה-161א' ולבקש פטור נוסף.
דוגמה: עובד בעל שכר חודשי של 6,000 שקל עבד שנתיים במקום עבודה ופוטר. העובד זכאי לכספי פיצויים בשווי 12,000 שקל. סכום הפיצויים ששולם לעובד עומד על 15,000 שקל. מכיוון שסכום הפיצויים, 15,000 שקל, קטן מ- (תקופת הוותק*תקרת הפיצויים), העובד זכאי לפטור נוסף ולקבל את כל כספי הפיצויים בפטור ממס.
חשוב לשים לב – אם העובד מבקש למשוך את כל כספי הפיצויים, מספיק שימלא את סעיף 1 ו-2. אם הוא מעוניין להשאיר חלק מכספי הפיצויים בקופה, עליו למלא גם את סעיף 5.2. אם העובד מקבל חלק מכספי הפיצויים מהמעסיק ולא מושך כספים מקרן הפנסיה, עליו לסמן את סעיף 5.2.
החל משנת 2018 המעסיק יכול להעניק את הפטור המוגדל לעובד ואין צורך להפנות אותו למס הכנסה. במידה והעובד מקבל חלק מכספי הפיצויים מהמעסיק ולא מושך כספים מקרן הפנסיה עליו לסמן את סעיף 5.2.
מקרה שני – עובד המבקש להשאיר את הכספים בקרן הפנסיה או בקופת הגמל. עובד שמבקש להשאיר את כספי הפיצויים בקופה יכול לבחור בין שתי אפשרויות – רצף פיצויים או רצף קצבה.
עקרונות רצף פיצויים: לא ניתן למשוך מכספי הפיצויים, גם לא את חלקם; יש למצוא מעסיק חדש בתוך שנה שיפקיד כספים לקופה או לקופה אחרת.
היתרונות ברצף פיצויים: דחיית המס על הפיצויים (למי שחייב במס) עד לפרישה הבאה; צבירת ותק ואפשרות למי שצופה גידול בשכר להגדלת הפטור על כספי הפיצויים.
יתרונות לרצף קצבה: ניתן למשוך רק את כספי הפיצויים הפטורים ממס ולהשאיר את הכספים החייבים לקצבה. דחיית אירוע המס עד לקצבה.
טופס 161א' סעיף 5 – חתימה. כן, חשוב להזכיר – אל תשכחו לחתום ולהגיש את הטופס לפקיד השומה.
האם ייתכן שתשלמו מס למרות שלא משכתם את הפיצויים?
סיימתם לעבוד, מגיע לכם לקבל כספי פיצויים, אבל החלטתם שלא למשוך אותם. יכול להיות שאתם עדיין חייבים כסף למס הכנסה. תקנה של מס הכנסה קובעת כי אם כספי הפיצויים שלכם חייבים במס, ואפילו שהשארתם אותם בקופה (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל), אתם עדיין חייבים כסף למס הכנסה. התשובה נמצאת בתרגום של פקיד השומה לטפסים 160 ו-161 א'.
וכעת כמה הבהרות נוספות בקשר לטופס 161 א'. חייבים למלא את הטופס כאמור גם אם לא מושכים את הכסף. פשוט – צריך לעדכן את מס הכנסה מה לעשות עם הכספים, וזה גם במקרה שיש חבות למס הכנסה.
אם אתם לא מתכוונים למשוך את הכסף יש שתי אפשרויות – האחת לייעד את הכספים לרצף פיצויים, והאפשרות השנייה לייעד את הכספים לרצף קצבה. חשוב להדגיש – משיכת כספי פיצויים שעולה על התקרה, משכורת לכל שנת עבודה, חייבת במס. מס הכנסה קבע תקרה למשיכת פיצויים. נכון לשנת 2022 התקרה עומדת על 12,640 שקל עבור כל שנת עבודה. אם הרווחתם מעבר לתקרה זו, כספי הפיצויים שלכם חייבים במס. אם השכר שלכם נמוך מתקרת הפיצויים הפטורה, וכספי הפיצויים שמגיעים לכם גבוהים ממשכורת עבור כל שנת עבודה, אתם יכול לקבל פטור נוסף (כדי לקבל את הפטור, עליכם לסמן את סעיפים 1 ו 2 בטופס 161א').
אפשר למשוך חלקית ולייעד חלק לפיצויים/קצבה – יש למלא את סעיף 5.2 בטופס 161א'. בעתיד תוכלו להתחרט על רצף קצבה בכל שלב ולמשוך את יתרת הפיצויים. רק חשוב לזכור כי ניצול הפטור על כספי הפיצויים היום יקטין את הפטור ממס שתוכלו לקבל בפרישה.
מה כדאי לעשות אם אני לא מעוניין למשוך כיום את הכספים ובעתיד השכר שלי צפוי לעלות? עליכם לבחור באפשרות של רצף פיצויים (בחירה באפשרות 5.1 בטופס). חשוב שתדעו כי עליכם למצוא מעסיק חדש בתוך שנה. בעתיד תקופת הוותק לחישוב תקרת הפיצויים תביא בחשבון את כל תקופות רצף הפיצויים שעשיתם, וכך אם השכר שלכם היום נמוך מתקרת הפיצויים ובעתיד יהיה גבוה יותר מתקרת הפיצויים, תוכלו לקבל את הפיצויים בפטור ממס.
היזהרו מטעויות נפוצות:
אתם אמורים לקבל את הכסף והוא לא מגיע – תחושה קשה, במיוחד אם כבר יש לכם תוכנית לגבי הכסף הזה. מה עושים? נמנעים מראש מטעויות ותקלות. ננסה כאן למפות את התקלות הגדולות שעלולות לעכב את קבלת הכספים – תבדקו אפילו פעמיים, ורק אז תעבירו את הטפסים.
1. הקופה קיבלה עמוד אחד ולא שניים – תשלחו שוב, ודאו שהתקבלו שני עמודים.
2. שכחתם למלא תאריך – פעמים רבות קורה שאנשים שוכחים למלא תאריך. למה? לא ברור. אולי כי זה מתחבא למעלה בצד שמאל – ראו כאן:
הפתרון: פשוט ממלאים מחדש את התאריך
3. עברו מעל 90 ימים או שהסתיימה השנה ממועד מילוי הטופס.
כספי הפיצויים שצבורים בקרן הפנסיה צוברים תשואה ובמקרים רבים תקבלו סכום הגבוה יותר מזה שהפקיד לכם המעסיק. אם חלפו פחות מ-90 ימים ממועד מילוי הטופס וסכום הפיצויים שבקרן הפנסיה יהיה גבוה יותר מהסכום שמופיע בסעיף ח', תקבלו את מלא הסכום הקיים בקרן בהתאם למס החל עליכם. אם יחלפו יותר מ- 90 ימים, התשואה על הכספים תהייה חייבת במס המקסימלי שעומד על 48%. מה עושים? ניגשים לפקיד שומה עם טופס 161 ואישור על גובה יתרות הפיצויים בקרן הפנסיה.
4. מספר תיק הניכויים של קרן הפנסיה שגוי; בסעיף ח' המעסיק צריך להכניס את נתוני קופות הגמל וקרנות הפנסיה. אם המעסיק טעה במספר תיק הניכויים, לא תוכלו למשוך את הכספים.
הפתרון: לבדוק מול קרן הפנסיה לפני הגשת הטפסים שמספר תיק הניכויים תקין. אם הוא שגוי, אפשר לגשת למעסיק שיתקן את מספר תיק הניכויים ויחתום ויוסיף את חתימתו לצד התיקון.
5. המעסיק לא ציין את הסכום הצבור בקופה. מתחת למספר תיק ניכויים מופיע הסכום שנצבר בקרן הפנסיה ברכיב הפיצויים. לפני שאתם מגישים בקשה לפדיון תוודאו שהמעסיק כתב סכום מלא. אם לא – תפנו למעסיק עם דוח יתרות פיצויים מקרן הפנסיה כדי שיתקן את הטופס, וחשוב שיחתום לצד התיקון. כמו כן, ניתן לפנות ישירות לפקיד השומה.
6. הסכום שבקופה גבוה מהסכום שמופיע בסעיף ח'. מקרן הפנסיה הודיעו כי הסכום בקרן גבוה ממה שרשום בסעיף ח'. אזי אם חלפו פחות מ- 90 ימים ממועד הכנת טופס 161 על ידי המעסיק, הקופה תגבה מס לפי הוראות המעסיק, במידה וחלפו יותר מ-90 ימים או שהסתיימה כבר השנה, הקופה תגבה מכם את המס המירבי. מה עושים? פונים לפקיד שומה עם טופס 161 ואישור על גובה יתרות הפיצויים בקרן הפנסיה.
7. יש לכם כספי פיצויים ביותר מקופה אחת והם חייבים במס.
במידה ויש לכם כספי פיצויים ביותר מקופה אחת לדוגמא בקרן פנסיה וקופת הגמל המעסיק אינו יכול לחשב את אחוז המס שעל הקופה לגבות מכם.
מה עושים? פונים לפקיד שומה עם טופס 161 ואישור על יתרות הפיצויים מקרן הפנסיה וקופת הגמל לצורך חישוב הפטור על כספי הפיצויים.
8. חישובי המס שביצע המעסיק בסעיף י"א לא תקינים או חסרים. המעסיק מחשב בסעיף זה את גובה המס אותו יש לנכות. המעסיק יחשב את סכום הפיצויים המגיע לכם לפי תקופת העבודה והשכר האחרון אותו קיבלתם, המעסיק ירשום את סכום כספי הפיצויים המופיעים בכל הקופות ויחשב את המס אותו יש לנכות. אם יש כאן טעות של המעסיק ניתן לפנות לפקיד שומה עם טופס 161 ואישור יתרות פיצויים לצורך חישוב המס, אפשרות נוספת היא לפנות שוב למעסיק שיתקן את הטופס ויחתום לצד התיקון.
תקלה תשיעית: המעסיק שכח לחתום על טופס 161; אופס, תתפלאו כמה זה קורה. כאן אתם פשוט צריכים לבדוק לפני ששולחים את הטפסים
מדריכים רלבנטיים:
מדריך פרישה – ככה תתכננו את הפרישה שלכם (חשוב מאוד, עשוי לחסוך לכם הרבה כסף!).
נקודת זיכוי למס – יש הטבה לגימלאים?