המס על רווחים בבורסה, או בשמו הרשמי מס רווחי הון, החל להיות מיושם רק ב-2003, במקביל לרפורמה כוללת במיסוי. לרובכם זה נראה אולי טבעי, אבל במשך עשרות שנים הבורסה הייתה מחוץ לתחום המיסוי.
המס הזה חל על כל מי שמרוויח בבורסה ומממש את רווחיו, גם אם לא מדובר במומחים לשוק ההון וסוחרים בשוק. אגב, סוחרים שמוגדרים כך על ידי רשות המס – ויש הגדרות למי נחשב סוחר בניירות ערך – מחויבים במס על הרווחים כאילו מדובר בעסק שלהם, ואז החבות גבוהה יותר, אם כי ישנם גם יתרונות. רשות המסים מחייבת פעילים בשוק ההון, שלהם מחזור מעל רף מסוים, להגיש דוח מלא. זה עדיין לא אומר שהם סוחרים, אבל מבחינת מס הכנסה הם אינם פטורים מהגשת דוח שנתי. כאן תוכלו לקרוא על רף הפעילות בבורסה המחייב הגשת דוח.
מס של 25% על רווחים בבורסה
הרווחים מהבורסה מוגדרים כרווחי הון, כלומר רווחים חד פעמיים שנובעים מהשקעה הונית – המשקיעים מרוויחים על השקעתם המקורית. לדוגמה, משקיע רכש מניה בסכום של 10,000 שקל, ומכר אותה אחרי חודשיים ב-11,000 שקל – משמע הרוויח 1,000 שקל. על הרווחים האלו יש מס.
1,000 השקלים האלו הם הרווח הכולל, אבל מס הכנסה מודע לכך שהכסף אמור לשמור על ערכו, וכל עוד הוא שומר על ערכו הרי לא מדובר ברווח אמיתי. כלומר, אם לדוגמה בתקופה הזו מדד המחירים לצרכן עלה ב-3%, הרי שמתוך רווח של 1,000 שקל, 300 שקל הם רווחים נומינליים, רווחים ששומרים על מצבו של המשקיע בדיוק כפי שהיה בתחילת הדרך – 10,300 שקל בסוף התקופה שווים מבחינת כוח הקנייה שלהם ל-10,000 שקל בתחילת הדרך. לכן, מס הכנסה אינו ממסה את הרווח הזה, אלא את הרווח הריאלי – 700 שקל – 1,000 שקל רווח כולל בניכוי הצמדה של 300 שקל. 700 שקל הם הרווח האמיתי, הרווח הריאלי, ועל הסכום הזה חל מס בשיעור של 25%, ובמקרה שלנו – מס של 175 שקל, 25% מ-700 שקל.
נסכם – על רווחים בבורסה מניירות ערך ישראליים וזרים חל מס בשיעור של 25% על הרווח הריאלי.
ונחדד – המס מתייחס גם לדיבידנדים ולריבית שהחברות משלמות. לדוגמה, אם משקיע אמור לקבל 1,000 שקל כדיבידנד הרי שהוא ישלם על הדיבידנד מס של 25%, ויישאר עם תקבול נטו של 750 שקל. אותו דבר לגבי ריבית שמתקבלת. אגב, בעל שליטה משלם מס בשיעור של 30% על חלוקת דיבידנדים.
ניירות הערך הרלוונטיים למיסוי הריאלי הם מניות, קרנות נאמנות, תעודות סל, אופציות ואיגרות חוב צמודות למדד, שיכולות להיות איגרות חוב ממשלתיות או קונצרניות, כלומר של חברות. ה"קבוצה" שהוחרגה מכאן היא איגרות החוב השקליות. לאלו יש סטטוס מיסוי אחר. כאן, תוכלו להכיר את ניירות הערך הנסחרים בבורסה ובכלל להבין איך הבורסה "עובדת".
הרווח על איגרות החוב השקליות הוא 15%, אך כאן מדובר על הרווח הנומינלי, לא הריאלי. כלומר, לא מנכים מהרווח את ההצמדה למדד, אלא פשוט מס הכנסה לוקח (מקבל) 15% מהרווח בלי קשר למדד. ניירות הערך הרלוונטיים כאן הם כמובן איגרות החוב השקליות, לרבות גילונים, ממשלתיים שקליים (איגרות חוב שהחליפו את השחרים) וגם מק"מ (מלווה קצר מועד), ופיקדונות שקליים בבנקים.
לדוגמה, נניח שהשקעתם בפיקדון שקלי 10,000 שקל ואחרי שנה מימשתם את הפיקדון ב-10,100 שקל – כלומר הרווחתם ברוטו 100 שקל. תצטרכו לשלם למס הכנסה 15 שקל, 15%, בלי קשר למדד. הרעיון וההבדל בין המיסוי הזה לבין המיסוי על אפיקים צמודים, נובע מכך שהמס אמור להיות משיק/ מקביל/ מתואם עם הרווח. במכשירים שקליים מדברים ב"שפה שקלית" ורוצים להרוויח שקלית ולא להיות תלויים במדד. אם היה מס שתלוי בהצמדה, ההשקעה השקלית הייתה הופכת להיות השקעה מעורבבת, והמיסוי היה בעצם משפיע על קבלת החלטת ההשקעה, וזו כמובן לא המטרה. גישת מס הכנסה היא שהמיסוי לא ישפיע על החלטות השקעה ולא יפגום בסוג ההשקעות של משקיעים.
מס על ניירות ערך זרים
מהו המס אם מדובר במכירת נייר ערך הנקוב במטבע חוץ, או צמוד למטבע חוץ? המס עדיין יהיה 25%, אבל כאן חישוב הרווח לא ייעשה בקיזוז הצמדה למדד, אלא בקיזוז עליית שער המטבע, שכן רואים את שער המטבע כמדד הייחוס. רווח ההון הריאלי יהיה שווה לרווח במטבע החוץ שבו נסחר נייר הערך, כשהוא מומר לשקלים על פי שער החליפין ביום המכירה.
אגב, כאן המקום להדגיש כי חובת תשלום המס ושיעורו נקבעים באופן אישי ולא תלויים במיקום גיאוגרפי שבו נוצר הרווח. לכן, גם מי שבוחר לסחור דרך ברוקר בחו"ל חלים עליו אותם כללי מיסוי, וחובה עליו לדווח למס הכנסה בסוף שנה על רווח/ הפסד מהשקעותיו בחו"ל. אם נוכה מס במקור בחו"ל מרווחים על ניירות ערך זרים, סכום המס שישלם הסוחר בישראל יהיה המשלים שבין המס שנוכה בחו"ל, למס שהוא חייב בישראל.
אם המס שנוכה בחו"ל הוא בשיעור גבוה משיעור המס שחייב הסוחר בישראל בגין אותו רווח, לא יתקבל (לרוב) החזר מס מרשות המסים בישראל.
עולה חדש פטור ממס על מכירת מניות פרטיות בחו"ל שהיו לו לפני שעלה לארץ עד עשר שנים לאחר העלייה.
תושב חוזר פטור ממס על רווחי הון ממכירת מניירות ערך זרים שאותם רכש בתקופת מגוריו בחו"ל, בתנאי שמכר אותם בתוך עשר שנים מיום חזרתו לארץ.
מתי משלמים את המס על רווחי בורסה?
משלמים כאשר מתרחש אירוע מס, ואירוע כזה הוא במימוש ניירות הערך (מכירה, פדיון, תשלום ריבית, תשלום דיבידנד). רווח "על הנייר" לא ממוסה! נניח שרכשתם מניה באפריל ב-100 אלף שקל ובסוף השנה, ב-31 בדצמבר, ערך ההשקעה הוא 300 אלף שקל – הרווחתם 200 אלף שקל. זה רווח על הנייר, וכל עוד הוא לא מומש, אתם לא צריכים לשלם למס הכנסה.
כאשר מממשים, מס הכנסה מקבל את המס המגיע לו בהתאם לחישוב חודשי. ברוב הבנקים והברוקרים הפרטיים השיטה היא כזו – סוכמים את המס שמגיע לרשות המס במהלך כל החודש ולוקחים בחשבון כמובן הפסדים שיש לנישום, ואז בסוף החודש מנכים את המס מהחשבון. עם זאת, יש מקרים שהבנקים/ ברוקרים מחייבים במס במקביל לביצוע העסקה וחישוב הרווח.
המס שנגבה מכם כולל את כל הפעילות, לרבות ההפסדים. אם מכרתם נייר ערך בהפסד אתם רשאים וצריכים לקזז את הפסד הזה מרווח עתידי. זה יכול להיות הפסד שנוצר בחודש מסוים וכבר באותו החודש אתם מנצלים אותו ומקזזים אותו עם רווח בנייר ערך אחר, וזה יכול להיות הפסד שלא מקוזז (ואז הוא נקרא – מגן מס), שיקוזז מול רווחים עתידיים או שלא יקוזז בכלל אם אין רווחים, ואז הוא הולך לאיבוד.
הנה דוגמה: נניח שבינואר מכרנו נייר ערך בהפסד של 20 אלף שקל. יש לנו בעצם מגן מס, שמשמעותו היא שאנחנו יכולים להרוויח עד 20 אלף שקל ולא לשלם מסים. נניח שבחודש מרץ מכרנו נייר ערך ברווח של 30 אלף שקל. במצב כזה, הרווח החייב במס הוא 10 אלף שקל – הרווחנו 30 אלף שקל וקיזזנו הפסד מוכר לצורכי מס הכנסה בסך 20 אלף שקל – נטו, הרווחנו 10 אלף שקל. על הרווח הזה נשלם מס בשיעור של 25%, כלומר 2.5 אלף שקל.
אבל מה קורה אם חודש אחר כך הפסדנו 50 אלף שקל – ובכן, נוצר לנו מעין מגן מס, ומכיוון שהיו לנו רווחים ושילמנו מס בחודשים הקודמים, הרי שההפסד הזה/ מגן המס מופעל מיידית ואוטומטית, כך שבסוף החודש נזכה להחזר בחשבון, אם מתחילת השנה כאמור שילמנו מס לרשות המסים. כלומר, החישוב הוא על בסיס שנתי ומס הכנסה מחשב באופן אוטומטי לכל סוף חודש את היתרה שלנו ומעדכן אם מגיע לנו החזר.
חשוב לציין – קיזוז ההפסדים אפשרי גם מול מס ששולם על תשלומי דיבידנדים ותשלומי ריבית, ולא רק מול מס על רווחים מניירות ערך.
יש לכם הפסד בשנה מסוימת – אם לא תגישו דוח, לא תקבלו מגן מס!
הרחבנו למעלה את אפשרויות הקיזוז כאשר אנחנו בתוך שנה קלנדרית. אבל אם סיימנו את השנה בהפסד ובמגן מס – כלומר ההפסדים שלנו עלו על הרווחים, אזי אם אנחנו רוצים להעביר את ההפסדים האלו כמגן מס בשנה הבאה, אנחנו צריכים להגיש דוח לרשויות המס. רבים לא אוהבים לעשות זאת, חוששים שמס הכנסה "יתלבש" עליהם, ירשום אותם במערכת, ומעתה הם יהיו "מסומנים". אבל גם אם נניח שזה נכון – וזה ממש לא בטוח – אם אתם עובדים לפי הספר, אז מה? אז מה אם תצטרכו להגיש דוח גם לאחר שנה ולאחר שנתיים – העיקר לקבל את החזר המס המגיע לכם ולנצל את ההפסדים לצורכי מס. אם לא מגישים דוח – הפסד המס במערכות הבנקים מתאפס.
האם ניתן לקזז הכל בכל? האם אפשר לקזז בין כל ניירות הערך? ובכן, קיים קיזוז מלא בין ניירות ערך זרים לניירות ערך ישראליים ואין הפרדה בין ניירות מסוגים שונים – רווח מניירות ערך בחו"ל ניתן לקיזוז עם הפסד ניירות ערך שנסחרים בארץ; רווח מאיגרות חוב בחו"ל ניתן לקיזוז מול הפסד ממניות בארץ, וההיפך; הכל אפשרי לקיזוז. אבל, מה שיעור המס הרלוונטי אם מדובר בקיזוז של נייר עם שיעור מס שונה? ובכן, שיעור המס ייקבע על פי המרכיב שממנו נוצר הרווח. כלומר, אם הרווחנו על אג"ח שקלית 1,000 שקל והפסדנו על מניות 500 שקל, נשלם 15% מס על ההפרש, כי הרווח נוצר מאג"ח שקלית. במצב הפוך, כשהרווח היה ממניות וההפסד מאג"ח שקלית, נשלם 25% מס על ההפרש.
האם ניתן לקזז בין חשבונות שונים? מי שמנהל כמה חשבונות של ניירות ערך, ומימש בשנת המס רווחים בחשבון אחד והפסדים בחשבון אחר, יוכל לקזז את ההפסדים כנגד הרווחים רק אם יגיש דוח שנתי לרשות המסים.
רכישה במספר מנות ומכירה במספר מנות – איך מחשבים את הרווח?
כאשר יש לנו פוזיציה בנייר ערך שנרכשה במספר שלבים, כאשר מוכרים את הנייר מה בעצם נמכר? ליתר דיוק, מאיזו שכבה נמכרו ניירות הערך – מהרכישה בשלב ראשון, בשלב שני או בשלב אחר? הטכניקה של חישוב המס היא על פי שיטת ה-FIFO) First In First Out) – נכנס ראשון יצא ראשון. במילים פשוטות פירוש הדבר הוא שמוכרים קודם כל את מה שקנינו בהתחלה. באופן הזה אין משמעות במכירת חלק מהכמות לשער הממוצע שבו קנינו את הנייר.
הנה דוגמה: רכשנו 1,000 יחידות של מניה בשער 2 שקלים ורכשנו בהמשך 1,000 מניות נוספות בשער 4 שקלים. בסך הכל השקענו 6,000 שקל ברכישת 2,000 מניות בשער ממוצע של 3 שקלים. בסוף השנה המניה במחיר של 2.5 שקלים – כלומר ערך ההשקעה הוא 5,000 שקל, וההפסד הוא 1,000 שקל. נניח שמימשנו 1,000 מניות בשער הזה – 2.5 שקלים למניה. לכאורה, אנחנו בהפסד ולכן אין מקום לשלם מס, אבל על פי הטכניקה של FIFO זה עובד אחרת – המכירה של 1,000 המניות בסוף השנה היא מכירה של הכמות של 1,000 המניות שנרכשה ראשונה, כלומר של 1,000 המניות שנקנו בשלב ראשון במחיר של 2 שקלים – העלות הכוללת של המנה הזו הסתכמה ב-2,000 שקל, ובסוף שנה מכרנו בהיקף של 2,500 שקל (1,000 מניות ב-2.5 שקלים). מכאן שיש לנו רווח של 500 שקל על המכירה הזו – הרווח הזה ממוסה בשיעור של 25% – 125 שקל (25% על רווח של 500 שקל). ומכאן, שלמרות שעל הפוזיציה כולה יש לנו הפסד, בגלל אופי החישוב אנחנו משלמים מס על המכירה הזו. אגב, אם נמכור את יתר הסחורה, כמובן שנרשום שם הפסד שיקזז את הרווח מהמכירה הראשונה. מכירה של הכמות הנוספת תכניס לנו עוד 2,500 שקל, אך העלות של הכמות הזו מגיעה מהרכישה השנייה במחיר של 4 שקלים, כלומר עלות כוללת של 4,000 שקל, ומכאן שההפסד יהיה 1,500 שקל, ובסך הכל על שתי המכירות האלו – הפסד של 1,000 שקל (רווח של 500 שקל על המנה הראשונה והפסד של 1,500 שקל על המנה השנייה). זה כמובן מסתדר מצוין עם החישוב ההתחלתי – ערך המניות בסוף שנה – 5,000 שקל והשקענו 6,000 שקל – הפסד של 1,000 שקל.
מיסוי של קרנות נאמנות
מס הכנסה מאפשר לקרנות נאמנות לבחור בין שני מסלולים – קרן פטורה וקרן חייבת. הראשונה היא קרן שפטורה מתשלום מס שוטף, המשקיע בקרן משלם את המס בזמן המכירה, בדומה לכל נייר ערך אחר. רוב קרנות הנאמנות בחרו במסלול זה.
לעומת זאת, קרן חייבת משלמת את המס באופן שוטף; המשקיע לא משלם מס בעת מכירת הקרן מכיוון שהקרן בחרה לעשות זאת. במצב זה, השערוך היומי של הקרן כולל את תשלומי המס.
הבחנה נוספת לצורכי מס יש גם לקרנות שבוחרות במטבע עיקרי שונה מהשקל. מדובר על קרן פטורה שמשקיעה לפחות 90% מנכסיה במטבע חוץ מסוים, למשל קרן אג"ח אירו או קרן אג"ח דולרית. חישוב הרווח הריאלי בקרן כזו נעשה על פי שער המטבע ולא בהתאם למדד המחירים לצרכן.
טופס 867 – שווה להכיר!
אז איך עושים את זה, איך מגישים דוח למס הכנסה? התשובה נמצאת בטופס 867. הטופס הזה מכיל את הרווחים שלכם מהשקעות בשנה מסוימת, כמה מס שילמתן בגינן, והאם מגיע לכם החזר.
טופס 867 מופק על ידי הבנק והוא מהווה ריכוז של תוצאות פעילות ההשקעה שלנו לצד חיובי המס שלנו. הטופס כולל רווחים או הפסדים מניירות ערך, רווחים או הפסדים מניירות ערך לא סחירים, והכנסות מדיבידנד וריבית. הטופס מחולק באופן הבא – 867 א': מידע על רווח או הפסד הון מניירות ערך; 867 ב': פירוט מכשירים פיננסיים לא סחירים; 867 ג': פירוט על רווחים מדיבידנד וריבית מניירות ערך.
את הטופס מפיק הבנק שבו מתנהל החשבון, לרוב עד סוף חודש מרץ, בגין פעילות של שנה קודמת.
הטופס חשוב למשקיעים, שכן ממנו עולה אם שולמו מסים ביתר במהלך השנה, ואז ניתן לתבוע החזר מס. החזר כזה יכול לנבוע מכך שחשבונות ההשקעות מנוהלים בכמה מקומות, ואז טופס 867 שהוא בעצם מצרפי מבטא את חבות המס הסופית, או במקרים שבהם שולם מס במהלך השנה ולאחר מכן נוצר הפסד שמומש ובגינו לא הייתה התקזזות. כיום הבנקים והברוקרים מנהלים מעקב חודשי שוטף, ומצבים כאלו אינם שכיחים.
הטופס גם חשוב לצורכי "קיבוע" ההפסדים. אתם צריכים להגיש אותו במסגרת הדוח השנתי – טופס 1301, וכן לצד טפסים נוספים כמו העברת הפסדים לשנים הבאות – 1344, ואז יתאפשר הקיזוז בעתיד. אחרת, מס הכנסה לא יכיר לכם בהפסדים האלו, ובמגן המס. לדוגמה, אם הפסדתם בשנת 2015 ולא הגשתם דוח, ונוצר לכם רווח בשנת 2016, אתם תמוסו עליו באופן מלא, כלומר מס של 25% על הרווח הריאלי במניות, אג"ח, אופציות, למעט באג"ח שקליות ופיקדונות – מס נומינלי של 15%.
טופס 867 מוגש במסגרת הדוח השנתי, למי שחייב בהגשת דוח למס הכנסה, ומי שהיקף פעילותו מעל רף של 811 אלף שקל – הנתון מתעדכן בהתאם להצמדה.
למדריכי השקעות:
כתבות קשורות למיסוי על הבורסה:
אפריל 2021: 43% מס על רווחי הון: ג'ו ביידן רוצה להעלות את המס על רווחי הון למשקיעים שמרוויחים למעלה ממיליון דולר בשנה (הרחבה כאן)
דצמבר 2020: "למה לשלם 25% מס רווח הון כש-600 מיליארד שקל שוכבים בריבית 0?" איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, מסכם את 2020 כשהוא הודף את הביקורת על שיטת ההצעה הלא אחידה ועוקץ את הבנקים; עוד הוא מקווה לרישום כפול של חברות ההייטק הגדולות וסבור שפירוק הממשלה לא ישפיע על הבורסה (הרחבה בביזפורטל)
מרץ 2020: איגוד בתי ההשקעות לנתניהו – יש להוריד את המס על רווחי הון ל-15%. המס על הבורסה בשיעור 25% מוטה כלפי מעלה ביחס למס על השקעות בנדל"ן (הרחבה)
נובמבר 2018: מנהל רשות המיסים ערן יעקב מדגיש כי אין מקום להפחתת המס על הבורסה (הרחבה)
דצמבר 2017: חובת הדיווח למשקיעים בבורסה – החל מרף מחזור של 2.5 מיליון שקל (הרחבה כאן)
אפריל 2017 – יו"ר אלומות קובי נבון אומר בראיון ל"גלובס": "הבורסה המקומית שלנו היא גוף חולה. גוף שצריך לקבל בדחיפות שני עירויים – עירוי אחד הוא הקלה ברגולציה ועירוי שני הוא הפחתת שיעור המס על רווחי הון. כל עוד לא יתקבלו שני העירויים האלו בבורסה הישראלית, לא יקרה בה שום דבר – היא תמשיך להיות לא רלוונטית, אפילו ביחס לנדל"ן, שבו המס הוא 10% בעוד שמס על רווחי הון בבורסה עומד כבר כמה שנים על 25%. צריך ששיעורי המס בשני האפיקים האלו יהיו דומים, אי אפשר לתת עדיפות לנדל"ן על הבורסה, על השקעות בניירות ערך בבורסה. אלו שינויים שיעשו את השינוי בבורסה המקומית, והגיע הזמן לעשות אותם".