אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, סבור כי סימני הפגיעה בענף ההייטק הישראלי גדלים. זבז'ינסקי התבטא בנושא בעקבות נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי מספר המשרות הפנויות במשק.

על פי הנתונים, כמות המשרות בענף שירותי ההי טק ירדה במחצית הראשונה של השנה בכ-10.6 אלף או בשיעור של כ-3.9%.

על פי אותו פרסום, כמות המשרות הפנויות בתחום זה ירדה בכ-19%.

לגברי זבז'ינסקי, השוואה לנתונים דומים בארה"ב מראה שהמגמה בישראל הייתה הפוכה מזו שנרשמה באמריקה, שבה הביקוש לעובדים (משרות פנויות) והתעסוקה בפועל בחברות ההייטק כבר מתאוששים בקצב מהיר.

כמות המשרות הפנויות בענף המידע (Information) בארה"ב שמרכז מרבית העובדים בתחום ההייטק, כמעט הכפילה את עצמה מתחילת השנה ומשקפת שהביקוש לעובדי הייטק עולה בחדות, אחרי הירידה בשנת 2022.

גם בישראל נרשמה ירידה חדה בביקוש לעובדי הטכנולוגיה ב-2022, אך בניגוד לארה"ב היא המשיכה גם ב-2023.

היפרדות בין המגמות בישראל וארה"ב מנוגדת למגמה ארוכת הטווח. לאורך שנים, כמות המשרות הפנויות בתחום הטכנולוגיה בישראל התנהגה באופן דומה מאוד למתרחש בארה"ב.

לא רק במשרות הפנויות, אלא גם בכמות העובדים בפועל בתחום הטכנולוגיה ארה"ב "נפרדה" מישראל. אם ברבעון הראשון נרשמה ירידה במספר המשרות בתחום גם בישראל וגם בארה"ב (בישראל אומנם בשיעור גדול יותר), ברבעון השני המגמות כבר היו הפוכות.

בארה"ב התווספו כ-19 אלף משרות חדשות בענף הטכנולוגיה (גידול של כ-0.7%), כאשר בישראל כמות המשרות בתחום שירותי הטכנולוגיה המשיכה לרדת בעוד כ- 7.5 אלף משרות או בשיעור של כ-2.8%  מסך המשרות.

המסקנה שעולה מהנתונים, לדברי זבז'ינסקי, משקפת שאי הוודאות הפוליטית בישראל כבר פוגעת בפועל בענף ההייטק הישראלי. כמות העובדים והביקוש לעובדים בו ממשיכים להתדרדר, לעומת התאוששות בתחום שכבר מורגשת היטב במדינות האחרות.