ילדים זה שמחה – והרבה הוצאות. האם פעוטות זה כסף קטן ומתבגרים עולים ביוקר – או להיפך? על מי מבזבזים יותר – על בנים או על בנות? ואיך בכלל מחשבים את כל זה? 

בעידן של היום, כשישראל היא אחת המדינות המובילות במספר הילדים למשפחה, והנתונים הגבוהים יותר מגיעים דווקא מהעשירונים התחתונים – צריך לשים את הקלפים על השולחן ולומר ביושר: ילדים הם אולי מקור לאושר, המשכיות ונחת לרוב, אבל הגידול שלהם, בעיקר בשני העשורים הראשונים לחייהם, עולה לא מעט כסף.

לא צריך להיות מומחה בכלכלת המשפחה כדי לומר שילדים הם עניין יקר, תרתי משמע. הוצאות גידול ילד הן רבות ומתמשכות לאורך זמן – מרגע שנכנסתם להיריון ועד לרגע שהגוזל יעזוב את הקן – במקרה הזול בגיל 18.

במרוצת השנים תוציאו על דור ההמשך שלכם את מיטב כספכם, ובתמורה תקבלו – לילות לבנים, גילויי אהבה, סיבות לגאווה או סתם קיטורים – תלוי באיזה שלב. אז אם המסקנה המתבקשת היא שהולדת ילדים היא לא כלכלית (אבל מספקת), בואו ננסה להבין באיזה סכומים מדובר, פחות או יותר. לנוחותכם, הסקירה מוצגת לפי שלבי החיים של הילד.

ינקות – מלידה עד גיל שלוש

שלוש השנים הראשונות בגידולו של הילד הן ככל הנראה היקרות ביותר. זה מתחיל עוד בהיריון – בדיקות (שלא כולן בסל הבריאות); קניות לקראת הלידה, כגון: עגלה, מנשא, ריהוט לחדר התינוקות, ביגוד ראשוני ועוד. לאחר הלידה נכנסות הוצאות של חיתולים חד פעמיים, תחליפי מזון – במקום הנקה או כתוספת; הוצאות היגיינה ובריאות וחוגים לתינוק ולאם או האב שבחופשת הלידה. עם החזרה לעבודה מגיעה גם ההוצאה הגדולה מכולן על מטפלת או מסגרת לתינוק. ואם לא די בכך, ההורים המבולבלים מקבלים מכל עבר הצעות מיועצות ויועצים בכל תחום – החל ביועצת הנקה, דרך ליווי התפתחותי וכלה בייעוץ לגמילה מחיתולים – כל אלה יכולים להגיע בקלות לאלפי שקלים בחודש, ואף למעלה מכך.

במחשבון הכנה ללידה שבאתר משרד האוצר ניתן לחשב את ההוצאות הצפויות על פי נתונים משוכללים. בבחירה בין מדדי החסכנות/פזרנות השונים שבאתר, אם תבחרו בממוצע, המשקף את מרבית המשפחות במעמד הביניים במדינה, תקבלו כי עלות ההוצאות החד פעמיות בשנה הראשונה עומדת על  31,600 שקל. אם תוסיפו לכך את ההוצאות החודשיות על תזונה, בריאות וטיפול –תגיעו ל-78,600 שקל בשנה, או בחישוב חודשי, 6,500 שקל.

אם ניקח בחשבון כי הוצאות התזונה, הבריאות והטיפול יישארו דומות פחות או יותר גם בשנתיים הבאות, בתוספת הוצאה שנתית של כ-2,000 שקל על פעילויות ומשחקים ועוד כאלף שקל על בגדים, נגיע לסכום שנתי של 81,600 שקל לשנה – שהם 6,800 שקל לחודש – עבור השנה השנייה והשלישית בחייו של הפעוט.

הילדות – גיל 12-3

לאחר שלוש השנים הראשונות, המאתגרות ביותר מבחינה כלכלית, ההוצאות בהמשך שנות הילדות יישארו די קבועות, והן כוללות – בנוסף להוצאות הקודמות, כמו מזון וביגוד – גם תשלומים עבור פנאי ותחביבים, ספרי לימוד וכלי כתיבה, קייטנות, טלפון נייד, משחקים וציוד ספורט.

כשליש מהסכום שציינו כהוצאה מוערכת מושקע בחינוך. אמנם בישראל רוב העלויות מסובסדות אחרי גיל 3 לכל ילד במדינה. אבל לצד המסגרת חינוכית שבה הילד מבלה את מרבית שעות היום, ההורים משלמים על צהרונים, שירותי בייביסיטינג, יציאות מוקדמות מהעבודה עבור איסוף, הסעות לחוגים וכו'. ההוצאות הכבדות ביותר הן על צהרונים וחוגים והעשרות לילד לאחר שעות הלימודים, שיכולים להסתכם, בשנים הראשונות , בכ-20,000 שקל בשנה.

בחישוב גס, הוצאה השנתית הממוצעת לילד בשנות הילדות תגיע לכ-50 אלף לשנה, כאשר בשלב זה מתחיל כבר פער בהוצאות לטובת הבנות (או לרעת ההורים שלהן…)

ההתבגרות – גיל 18-12

בגיל ההתבגרות הולכים וגדלים הפערים בהוצאות על בנות לעומת בנים, בעיקר בסעיפי הביגוד, הקוסמטיקה וההיגיינה. כמו כן, בשנים אלה נדרשת המשפחה להוצאות (דומות עבור שני המינים) עבור משחקים וספרים, בילויים, שיעורים פרטיים, תחבורה ציבורית, חופשות משפחתיות, לימודי נהיגה ועוד.

גידול נערה יעלה בממוצע כ-96 אלף שקל בשנה, ואילו גידול נער יעלה כ-76 אלף שקל בשנה. לצורך הנתון נחשב ממוצע בין סכומים אלו, כ-86 אלף שקל בשנה לבן או לבת.

אם נסכם את כל הנתונים המפורטים לעיל ונכפיל במספר השנים לכל שלב בהתבגרות, נראה כי גידול ילד בישראל עולה כ-1.16 מיליון שקל.

יש לסייג כי מדובר בהערכה כללית בלבד, שכן ההוצאות מושפעות מפרמטרים רבים, בהם בין היתר: מספר האחים ומיקום הילד במשפחה, רמת החיים ואפילו אזור מגורים.

אריזה משפחתית – גידול ילד שני עולה פחות

מחקרים פיננסיים מראים כי ההשקעה הכספית הגדולה ביותר היא בילד הראשון, ויש לכך כמה סיבות: ראשית, מרבית מהביגוד, הצעצועים, הריהוט והציוד – מעגלה ועד כיסא אוכל – שניקנו עבור הילד הראשון יכולים לשמש גם את הילד השני ואילך, בעיקר אם מדובר באחים שיש ביניהם הפרש שנים קטן ובאחים מאותו מין.

שנית, ההורים למודי ניסיון ויכולים להימנע מקניות מיותרות ומבזבוז כספים. מעבר לכך, פעמים רבות יש להורים נטייה טבעית "להתפרע" בדברים שקשורים לילד הבכור, ועם הרחבת המשפחה בילד נוסף, סדר העדיפויות הכלכלי משתנה, והם מרגישים שאולי הגזימו וכך "משקיעים פחות" בילד השני. בהערכה גסה, ההשקעה בילד השני תסתכם ב-20% פחות לאותה תקופה של 18 שנה.

מעבר לכך, יש הוצאות שמשלמים באופן חד פעמי והן תקפות לכל הילדים במשפחה, כך שהחלק היחסי של כל ילד בהן קטן. כך למשל, אם אתם משלמים שכר דירה או משכנתא – העלות נשארת זהה גם אם תביאו ילדים נוספים (אלא אם עברתם לדירה גדולה יותר עם התרחבות המשפחה).

18 מלאו לנער/ה

החישוב שערכנו כאן כולל את השנים שבהן הילד נחשב קטין ונמצא באחריות הוריו. אבל מה קורה אחרי שהנער או הנערה מגיעים לגיל 18? האם ההוצאות נגמרות? בישראל אמנם מדובר בגיל הגיוס לצבא, אבל עדיין כשהחייל או החיילת חוזרים הביתה, בין שמדובר ב"יומיות" ובין שהשירות רחוק מהבית והביקורים מעטים יותר, הם ישנים בבית ההורים, אוכלים על חשבונם, מקבלים מהם כסף לבילויים, דלק, לוקחים את הרכב שלהם ועוד.

גם בתקופה הסטודנטיאלית שמגיעה בדרך כלל לאחר השחרור מהצבא, צעירים שגרים אצל ההורים (אף אם הם עובדים במקביל ומכלכלים חלק מההוצאות שלהם בעצמם) עדיין גובים משאבים כלכליים רבים, גם אם פחותים במידה ניכרת מהעלויות שהושקעו בהם בתקופת הילדות.

ביטוח בריאות לילדים – מה הסוגים, כמה עולה והאם כדאי