מעודכן ל-04/2023
תכנון פרישה – מה זה? מה החלק החייב במס ומה החלק הפטור? איך מקצים בין משיכה חד פעמית של הפיצויים לקצבה עתידית, ואיך מנצלים נכון את הטבות המס המגיעות לכם (ולא עושים טעות פטאלית – בטעות)? כל התשובות במדריך הפרישה המקיף (כאשר ממנו "יוצאים" לינקים לתתי מדריכים – מה זה פיצויים, וכמה מקבלים? באיזה טפסים משתמשים? ועוד)
כמה כסף יהיה לכם כשתפרשו מהעבודה? רובנו עובדים באופן שוטף במשך שנים רבות, מגיעים לפנסיה, ומתברר שלא נשאר הרבה. וזה עוד כלום – אלו שחוסכים עכשיו עשויים להיות במצב גרוע עוד יותר, בעיקר בגלל שתי סיבות – תוחלת החיים עולה, כך שהכסף אמור להספיק ליותר זמן, והמשמעות הפשוטה היא תשלום חודשי/ קצבה נמוכה יותר. והסיבה השנייה – התשואה שמפיקים מנהלי ההשקעות נמוכה מאוד, על רקע הריבית האפסית ששוררת במשק ובעולם בכלל, וגם בגלל – דמי הניהול ש"אוכלים" למעשה את התשואה השוטפת.
על הרקע הזה, צריך לעשות כמה פעולות קריטיות לעתיד שלכם – לחסוך מגיל צעיר; להתמקח על דמי הניהול; ללמוד על גופי הפנסיה השונים ולבחור מתוכם את המתאים לכם; להבין את רמת הסיכון שאתם לוקחים בחיסכון הפנסיוני – מצד אחד מרכיב מנייתי מסוכן יותר אך מצד שני הוא מניב (לאורך זמן) תשואה גבוהה יותר ולרוב הוא מומלץ יותר לצעירים, בעוד שמבוגרים אמורים להשקיע בפנסיה סולידית יותר.
מעבר לכך, יש חשיבות מכרעת לשיקולי מיסוי ובעיקר כשפורשים ממקום עבודה – משיכות כספים בדרכים מסוימות עדיפות על אחרות, מבחינה מיסויית. כדאי מאוד ללמוד ולהבין ואפילו להתייעץ עם גורמים מוסמכים, זה יכול לחסוך הרבה כסף. אחרי קריאת המדריך אתם אמורים להבין את הטכניקה של תכנון פרישה. תכנון פרישה זה לא עניין של מה בכך, זה קריטי לרובכם, זה עשוי לחסוך לכם הרבה כסף וזה יעזור לכם לחיות בכבוד בתקופת הפנסיה. אז אם אתם פורשים – פרישה מוקדמת, פרישה לגמלאות, חשוב שתבינו את האפשרויות שעומדות לפניכם.
פרישה אמנם לא תמיד מתוכננת, אבל תכנון כספי הפרישה (מענק, קצבה) אפשרי מאוד, כדי שנדע שעשינו את המקסימום על מנת לקבל כמה שיותר כסף בהתאם לצרכינו. כשמדברים על תכנון פרישה, מתכוונים בין היתר לשאלות קריטיות כמו – מתי בעצם פורשים, מה חובת המעסיק בפרישה, איזה מס משלמים בפרישה, ואיך בעצם מקבלים את כספי הפרישה – בצורה חד פעמית או בקצבה עתידית, או שילוב של השניים? תכנון פרישה הוא נושא קשה, בעיקר בגלל שהרגולציה משתנה חדשות לבקרים, ובגלל שהמס מאוד לא ברור, אבל דווקא בגלל שמדובר בנושא לא ברור, ובשל חשיבותו הרבה לכיס שלכם, חשוב שתיכנסו לעובי הקורה.
אם כך, פרישה היא מצב של ניתוק מלא של יחסי עובד-מעביד כתוצאה מפיטורים על ידי מעביד; התפטרות על ידי העובד; פרישה לגמלאות בגיל פרישה – גבר בגיל 67, אישה בגיל 65 (זאת בעקבות עדכון החוק מ-2021. יעלה בהדרגה עד 2032), וגם פרישה מוקדמת לגמלאות, לדוגמה – מסיבות רפואיות (כאן, תוכלו לבדוק את גיל הפרישה שלכם).
מה זאת פרישה?
על פי חוק פיצויי פיטורים, ניתוק יחסי עובד-מעביד לתקופה של 6 חודשים ומעלה מזכה בפיצויים (במקרה של פיטורים על ידי המעביד). במילים פשוטות, פיטרו אתכם? אל תחזרו לעבודה תוך חצי שנה אם אתם רוצים לקבל את הפיצויים. מענק הפרישה הוא הסכום שמשלם המעביד לעובד, כשסכום זה כולל את פיצויי הפיטורים וסכומים נוספים מהמעביד. על העובד לעבוד תקופת עבודה של לפחות שנה, אחרת הוא אינו זכאי לפיצוי פיטורים.
אבל, ישנם מצבים בהם התפטרות העובד שקולה לפיטורים. דוגמה חשובה ונפוצה – אישה יכולה להתפטר עד 9 חודשים לאחר הלידה ויראו זאת כפיטורים שחייבים בתשלום מענק פרישה.
בפרישה המעסיק צריך לשלם משכורת של חודש על כל שנת עבודה, כאשר אם משך העבודה הוא חלק משנה (וגדול משנה אחת) אזי הסכום ייקבע לפי מספר החודשים שהעובד עבד מתוך אותה שנה. מענקי הפרישה מחושבים על בסיס השכר האחרון שמקבל העובד לפני הפרישה. אבל, העובד לא מקבל פיצויים על כל השכר שלו. החוק קובע מהם הרכיבים שעבורם יש לשלם פיצויים, כאשר הבסיס לפיצויים הוא השכר הבסיסי/ שכר היסוד, בעוד שרכיבי שכר לרבות נסיעות, בונוסים ועוד, שאינם מרכיב קבוע, אינם נחשבים כשכר לשם פיצויים. עם זאת, זה תלוי במקום העבודה ובהסכמים בין וועדי העובדים לחברות.
המעסיקים מתכננים מראש את תשלומי הפיצויים לעובדים ומפרישים בכל חודש וחודש בגין הפיצויים (בעידוד מס הכנסה – יש להם הטבות על הפרשות שוטפות). התשלום לקופה הוא בשיעור של 8.33% (1/12 מהשכר, וכך מגיעים למשכורת אחת בכל שנה). כאשר העובד פורש, הכסף "מחכה" לו בקופה. אבל, זה לא בהכרח כל הכסף. השכר של העובדים מתעדכן על פני השנים, אך ההפקדות בעבר נעשו כמובן לפי השכר בעבר. בד בבד, הקופה יוצרת תשואה (לפעמים, מה לעשות, תשואה שלילית), כך למעשה, נוצרים הפרשים בין הסכום שאמור העובד לקבל לבין הסכום בקופה עצמה.
בארגונים היום מקובל להפעיל את סעיף 14 לחוק הפיצויים. על פי סעיף זה, במידה והמעסיק והעובד הסכימו וחתמו על סעיף 14, אזי כל הכסף שנצבר בקופה שייך לעובד גם אם התפטר וגם אם פוטר וכן – המעסיק לא חייב להשלים לעובד בעת תשלום הפיצויים את הפרשים בגין הגידול בשכרו במהלך השנים. סעיף זה משרת את שני הצדדים ולכן הוא הפך לנפוץ בזמן האחרון.
המס על מענק הפרישה
המס שיש לשלם על הפיצויים הוא בדומה למס על השכר/ משכורת. אלא שיש הקלות. נקבעה תקרה של מענק שעד אליה יהיה פטור ממס. הפטור מחושב לפי גובה השכר האחרון כפול מספר שנות העבודה ומתעדכן מדי שנה. נכון ל-2023, תקרת השכר לפטור ממס עומדת על 13,310 שקל. המשמעות הפרקטית היא שמעל שכר זה יש לשלם מס (מסכום התקרה ועד לשכר).
חשוב להדגיש כי בנוסף לפיצויים שמשולמים לעובד, וכאן תוכלו לקרוא על הפיצויים – למי מגיע? וכמה מגיע? יש מקרים שמשולם לעובד מענק פרישה. המענק הזה ניתן במקרים רבים במקביל לתוכניות פרישה שהפירמה מיישמת. אז, היא מציעה מענקים לפורשים מרצון. כמו כן, כולל מענק הפרישה כספים שמגיעים כתוצאה מצבירת ימי מחלה שלא נוצלו, תשלום עבור העדר הודעה מוקדמת, מענק הסתגלות, פיצוי עקב הפרת חוזה עבודה (אבל, זה בתנאי שהתשלומים ניתנים בגין תקופה שלאחר ניתוק יחסי עובד-מעביד). פדיון של ימי חופשה, אגב, אינו חלק ממענק הפרישה. מענק הפרישה הוא חלק מסכום הפיצויים לחישוב חבות המס. כאן תוכלו לקרוא על מענק הפרישה – מי מקבל? מתי מקבלים וכמה מקבלים?
וכדי להמחיש הנה מספר דוגמאות חשובות – נניח שהשכר לפני הפרישה הוא 9 אלף שקל והעובד עבד 20 שנה. נניח שסכום הפיצויים ומענק פרישה (לרבות מענקים, כמו מענק הסתגלות) עומד על 240 אלף שקל.
במצב כזה תקרת הפטור תהיה 180 אלף שקל (9 אלף שקל כפול 20 שנה), והמשמעות היא שהמס שישולם יהיה על הכנסות/ השתכרות בסך 60 אלף שקל.
דוגמה נוספת – עובד שעבר 20 והרוויח 20 אלף שקל, קיבל מענק פרישה של 400 אלף שקל. לעובד זה יש תקרה על הפטור (התקרה מופעלת) בסך של 266,200 שקל (20 שנה כפול תקרת פטור של 12.4 אלף שקל).
העובד קיבל מענק פרישה של 400 אלף שקל ומכאן שעל ההפרש – כ-147 אלף שקל, עליו לשלם מס.
זאת ועוד – מס הכנסה נותן פטור מוגדל של פי 1.5 למי ששכרו מתחת לתקרה של 13,310 שקל. הפטור מוגבל בגובה התקרה. המשמעות הפרקטית היא שכל עוד השכר כפול 1.5 נמוך מהתקרה נהנים מההטבה הזו, וזה אפקטיבי אצל עובדים שמקבלים מענק פרישה גבוה יותר ממה שנדרש בחוק.
והנה הדגמה – עובד שעבד 10 שנים והשתכר 7 אלף שקל בחודש מקבל מענק פרישה של 90 אלף שקל. הפיצויים/ המענק שמגיע לו מסתכם ב-70 אלף שקל, אך הוא כאמור קיבל 90 אלף שקל. במצב כזה, תופעל ההטבה ותקרת הפטור שלו תהיה 1.5 כפול המשכורת – 10.5 אלף שקל, כפול מספר השנים – 10, כלומר 105 אלף שקל. מכיוון שהוא קיבל פחות מ-105 אלף שקל, הוא יהיה פטור על הכל!
כעיקרון תשלום המס על מענק פרישה הוא לפי מדרגות השכר, אבל יש הטבות שונות, באם העובד ממשיך לחסוך לפנסיה. המדינה מעודדת חיסכון ומוכנה לשם כך, להקל במיסוי. 
ואחרי שאנחנו יודעים כמה פיצויים וכמה מענק פרישה (מעבר לפיצויים) נקבל, ואחרי שחישבנו את הפיצויים והמענק הפטור, והחלק החייב, מגיעים לשלב קריטי – תכנון פרישה (תכנון כספי הפרישה) – מה עושים בכסף – האם משאירים אותו בקופת הפנסיה/ קופת הגמל? האם מושכים אותו? האם מושכים חלק ממנו? מסתבר שהאפשרויות רבות, ומסתבר שבתכנון נכון ניתן להפחית משמעותית את המס על החלק החייב.
בשלב הזה צריך לשים דגש על הצרכים הכספיים שלכם (היום ובעתיד) ועל עניין המיסוי שמשפיע מאוד על הכסף שיישאר לנו.
בגדול – הכסף שמגיע לכם בחלקו כאמור פטור ממס ובחלקו חייב (דוגמאות למעלה). זה עדיין לא אומר שאת החלק הפטור כדאי לכם למשוך (קראו למה לא מומלץ למשוך את כספי הפיצויים), אבל זה אומר שיש לכם אפשרות למשיכה גדולה (חד פעמית) ללא מס.
ומה עם החלק החייב? כאן יש כמה אפשרויות – למשוך את הכסף, לפרוס את הפיצויים והמענק על פני כמה שנים, ייעוד הכספים לקצבת פנסיה, ורצף זכויות לפיצויים.
אפשרות ברירת המחדל – תשלום מס בשנה בה נתקבלו הפיצויים והמענק
האפשרות הראשונה היא תשלום מס בשנה בה נתקבל מענק הפרישה. מדובר בעצם באפשרות ברירת המחדל, והיא נעשית באופן אוטומטי. זה עובד כך – על החלק הפטור אין מס, והחלק החייב מתווסף למשכורת האחרונה במקום העבודה ועליו משלמים מס. כלומר, אם לא חשבתם, לא אמרתם כלום למעסיק, אז תקבלו את כל הכסף עם סיום העבודה, אבל זה לא בהכרח נכון – ממש לא. זה מצב של חוסר תכנון פרישה וחבל – במקרים רבים המס כאן יהיה מאוד משמעותי וניתן לחסוך בו.
כאשר מתקבל סכום גדול, המס עליו עשוי להיות גבוה, והנה ההסבר – שיטת המס על השכר היא שיטת המדרגות, וכאשר חוצים רף של מדרגה, שיעור המס עולה. זה נעשה בכל חודש וחודש, והמס משולם כמובן בכל חודש. אלא שהחישוב הקובע לצורך מס הוא החישוב השנתי, שבו בעצם מדובר במדרגות שנתיות (המדרגה החודשית כפול 12 חודשים), ואז סביר מאוד שהמדרגת מס הרלבנטית נמוכה יותר.
מעבר לכך, כאשר הפרישה מתרחשת בשלושת החודשים האחרונים של השנה, מס הכנסה מאפשר לדחות את ההכרה בהכנסה מפיצויים ומענק פרישה, לשנה שלאחר מכן. לדוגמה, אם פרשתם באוקטובר 2015, אתם יכולים לבקש לדחות את ההכרה בפיצויים ובמענק הפרישה לשנת 2016. זה יכול לחסוך לכם הרבה כסף, כי בשנת 2015 עבדתם רוב השנה ואתם נמצאים במדרגת מס מסוימת, ואילו בשנת 2016 אם אתם לא מתכננים לחזור מהר לשוק העבודה או לא בהיקף המשרה ובשכר שקיבלתם, מדרגת המס שלכם נמוכה יותר, ואז תשלום המס על הסכום החד פעמי (פיצויים ומענק פרישה) יהיה נמוך יותר.
חשוב לבדוק אם כדאי לדחות את ההכרה בפיצויים ובכלל חשוב לבדוק אם מגיע לכם החזר מס – כאן, תוכלו לקרוא את המדריך המלא להחזרי מס
פריסת מענק הפרישה
האפשרות השנייה העומדת בפני הפורשים בקשר לכסף החייב במס היא לפרוס אותו על פני מספר שנים. הרי הכסף שמגיע לנו בפרישה נובע משנים של עבודה, ולכן זה לא יהיה נכון רעיונית להגדיר את הכסף הזה כתקבול בשנה אחת. תכנון פרישה דרך פריסת המס מתברר ככדאי במקרים רבות.
מס הכנסה מקבל את הטיעון שההכנסות מקורן בעצם במספר שנים (ולא שנה אחת) ומוכן לפרוס, תחת תנאים והנחיות מסוימים, את הפיצויים ומענק הפרישה. ברגע שפורסים את הסכום וניתן לפרוס עד 6 שנים קדימה או אחורה, אזי חבות המס תקטן, מכיוון שהמדרגה (מדרגת המס) על הסכום החד פעמי בשנה אחת תהיה לרוב גבוה מהמדרגה על חלק מהסכום, וככל שנפרוס את הסכום ליותר שנים, כך המס צפוי להיות נמוך יותר, ונדגים – אם מגיע לכם פיצויים ומענק פרישה של 600 אלף שקל, והשכר הבסיסי שלכם הוא 10 אלף שקל, אזי, אם הסכום החד פעמי יוכר בשנה אחת, אתם תשלמו במדרגה גבוה של קרוב ל-50%, בעוד שבפועל שילמתם במדרגה הגבוה של 20%. אם תעשו פריסה ל-6 שנים, כלומר 100 אלף שקל בשנה, תגיעו במדרגה הגבוה לשיעור מס של כ-30%. כל מקרה והחישוב הספציפי שלו, אבל פריסה יכולה לחסוך הרבה כסף.
התנאים לפריסה – ניתן לפרוס קדימה ואחורה כאשר כל 4 שנות ותק שוות לשנה אחת של פריסה, ואפשר לפרוס מקסימום של 6 שנים (השנה הנוכחית ועוד 5 שנים, אם הפרישה היתה בשלושת החודשים האחרונים של השנה, אז הפריסה תהיה החל מהשנה הבאה ועוד 5 שנים).
בתקופת הפריסה צריך להגיש דוחות למס הכנסה, כאשר בתחילת הדרך, עם הבקשה הראשונה, נקבעו מקדמות לשלם למס הכנסה (על מלוא הסכום), ובהמשך בהתאם להכנסות של הפורש, יהיה עליו לשלם מס או לקבל החזר בגין המקדמה הגבוה (בפועל, לא היתה מתבקשת פריסה, אם לא היה חיסכון במס, כך שצפוי החזר מס). החזר מס, אגב, הוא השקעה נהדרת – צמוד למדד בריבית של 4%.
לרוב הבחירה היא לפרוס קדימה, במיוחד מכיוון שהפורש מתכוון להוריד הילוך, להתפרנס פחות, או לפרוש לגמרי, ואז כאמור מדרגת המס שלו תהיה נמוכה ועל החלק שיתווסף כהכנסה בכל שנות הפריסה הוא ישלם מס נמוך יחסית למס שהיה עליו לשלם באם הוא היה עובד. עם זאת, במקרים מסוימים כמו עבודה חלקית, חופשה שהיתה בשנות העבודה האחרונות, כדאי לעובד, לפרוס את הסכום לאחור.
כשאתם חושבים על פריסה, חשוב גם לנסות ולהעריך את שיעורי המס בעתיד – אם אתם פורסים קדימה, ושיעור מס הכנסה עולה משמעותית, אתם משלמים לפי שיעור המס הגבוה. כלומר, מעבר לעניין האישי (לפרוס לשנים בהן ההכנסות החייבות במס נמוכות), צריך גם להתייחס לשינויים שעומדים להיערך בשיעורי המס. לא תמיד זה ידוע (לרוב זה מגיע בהפתעה).
פריסה יכולה להיות רעיון לא רע בכלל ולבטא חיסכון משמעותי במס, אבל רבים נמנעים ממנה כי צריך להגיש דוחות שוטפים למס הכנסה בתקופת הפריסה, וגם כי משולמת מקדמה (על מלוא הסכום). אז נכון שסביר מאוד (אחרת העובד לא היה מבקש פריסה) שיהיה החזר מס, וההחזר הזה כאמור הוא השקעה טובה (צמוד למדד בתוספת 4%), ועדיין – אנשים מעדיפים את הכסף בכיס ולא אצל מס הכנסה, ובטח שלא לדווח כל שנה למס הכנסה.
מי שמעוניין בפריסה, צריך למלא טפסים (כאן, מידע רחב על הטפסים החשובים בפרישה – טופס 161, טופס 161 א), לבקש פריסה ממס הכנסה, ואז הוא יקבל מפקיד השומה אישור (אישורים למעביד ולעובד) והנחיות למילוי הדוחות בשנים הבאות.
ייעוד כספים לקצבת פנסיה
אפשרות שלישית לשימוש בכספי הפיצויים – חיסכון כקצבת פנסיה, כלומר הכספים ישמשו אתכם בעת הפנסיה כקצבה חודשית. ההתייחסות כאן היא לכספים החייבים, אבל כמובן שגם את הכספים הפטורים ניתן להשאיר ככספים שיהפכו לקצבה בפנסיה.
הכספים האלו, שנמצאים באפיקי החיסכון הפנסיוני (הופקדו לשם במשך שנים על ידי המעסיק והעובד) הם בעצם כספי הפיצויים שנצברו במהלך השנים (מענק פרישה במזומן אינו חלק מהכספים האלו) ואותם ניתן בעצם מעין להמשיך לחסוך אבל עם מטרה מוצהרת – קצבה בפנסיה. המדינה מעודדת חיסכון לפנסיה, ולכן מקנה הטבות מס מאוד משמעותיות. אתם פטורים משתלום מס על הכספים האלו.
דוגמה – יש לכם פיצויים חייבים בסך 600 אלף שקל, אתם יכולים לייעד אותם כקצבה לפנסיה, ולא לשלם מס על הסכום בעת הפרישה. אבל, חשוב להבהיר – כל אדם מגיע לגיל פרישה עם פטור (כ-740 אלף שקל נכון ל-2016), ואם אתם מקבלים פטור על הפיצויים ומענק הפרישה, הוא יתקזז מאוחר יותר מהפטור הכללי, כלומר השאלה מתי לנצל את הפטור – עכשיו או בעתיד. לרוב – דחיית מס היא הדרך המומלצת כי בינתיים אתם מרוויחים (בתשואה על תשואה/ ריבית דריבית) על החיסכון במס.
על כל פנים, בהעברה של הסכום לקופה ויעודו כקצבה בפנסיה, אתם בעצם מגדירים לכם קצבה חודשית, כאשר הקופה מתרגמת את הסכום (בהתאם למקדם הקצבה שמתרגם את שווי הקופה לסכום חודשי שמתקבל בפנסיה) ובעתיד, על הסכום הזה ייתכן שתשלמו מס. אבל, וזה יתרון מיסוי גדול – הקצבה ממוסה בהתאם למדרגות המס הרגילות והיא אמורה להיות משולמת על פני שנים רבות, כך שהמס האפקטיבי צפוי להיות נמוך. זאת ועוד – במקרים רבים, חלק מהקצבה הוא פטור (כחלק מהפטור הכללי של אדם שלא נוצל בשנים קודמות).
האפשרות הזו, כמו גם האפשרויות האחרות, תלויה גם במצבו הכספי הנוכחי של האדם – הוא יכול לדחות חלק גדול מהמס ובעתיד גם לשלם פחות מס, אבל אם הוא צרי את הכסף עכשיו או בשנים הבאות, ולא בפנסיה, אז מה תעזור לו הדחייה? נכון, כלכלית, ברוב המקרים, יהיה עדיף לדחות את החבות במס עד כמה שאפשר (ומעבר לעניין הכלכלי, מי יודע מה יקרה עוד 10 או 20 שנה?), אבל זה בתנאי שהפורש לא צריך את הכסף במיידי. אם כן, אז ניתן גם לשלב בין המסלולים/ האפשרויות השונות, כך שחלק מהכסף יתקבל במזומן וחלק יידחה וישמש כקצבה בפנסיה (או באפשרות הרביעית – רצף פיצויים)
רצף פיצויים
האפשרות האחרונה שיש לעשות בכספים המתקבלים היא פשוט להשאיר אותם כפיצויים, כלומר מעין המשך טבעי של קופת הפיצויים. העובד לא מושך פיצויים, אלא משאיר את הכסף בקופה וזו תשמש את המעביד הבא שיפריש באופן חודשי אליה.
זה מתאים לפורשים שמתכוונים להמשיך לעבוד, ואז פשוט הם מעין ממשיכים את קופת הפיצויים שלהם – בלי לנצל את הפטור, בלי לחלק לקצבה ולהיום. בעתיד, הסכום הזה יעמוד לרשותם (כסכום הוני עם הפרישה בעתיד – חלקו ואפילו כולו פטור ממס).
בשיטה הזו, לא מקבלים כסף היום ומנגד לא משלמים מס, ומעבר לכך, במידה והשכר במקומות אחרים יעלה, אז מגדילים את סכום הפיצויים העתידי הפטור ממס, אם כי כאמור הפיצויים הפטורים מוגבלים ב-12,640 שקל נכון ל-2022.
כל התהליכים האלו מול מס הכנסה, מול הגופים המוסדיים המנהלים את קופות הפנסיה וקופות הגמל ומול המעסיק, מחייבים היכרות עם טופס 161 וטופס 161 א (וטפסים נוספים). הנה מידע על הטופס הכי חשוב בעת פרישה – טופס 161 וטופס 161 א.
וזה עוד לא הכל – בשלב הבא, אחרי הפרישה עולה שאלה חשובה – איך ובמה להשקיע את הכסף? באתר יש מדריכי השקעה רחבים ועמוקים, לצד הסבר על מכשירי ההשקעה. לפורשים (בעיקר בגיל 60 ומעלה או בגיל המתקרב ל-60), יש מכשיר השקעה – קופת גמל, שבעקבות תיקון 190, הפך למאוד אטרקטיבי – חשוב ללמוד אותו, הנה מדריך – קופות הגמל הפכו שוב לאטרקטיביות.
מקווים שהמדריך הזה אכן ידריך אתכם – תכנון פרישה נכונה, חשוב מאוד ועשוי לחסוך לכם הרבה מאוד כסף – בהצלחה!
בהמשך, איך לנצל את הפטור המגיע לכם בצורה אופטימאלית!
מדריכים קשורים:
מענק פרישה – כל מה שצריך לדעת
פיצויים – מי מקבל? כמה מקבלים? ואיך חוסכים במס?
היכנסו למדריכי החיסכון הפנסיוני
מחשבונים קשורים: