בעקבות בהלת וירוס הקורונה, קרנות הנאמנות המסורתיות (אקטיביות ופסיביות) עברו לפדיונות גדולים של כ-2.545 מיליארד שקלים בחצי הראשון של פברואר. כל לפי הכלכלן אופיר צביק ממיטב דש.

מתוכם ביום יחיד (3.2.2020) נפדו 1 מיליארד שקלים מהקרנות האקטיביות המסורתיות. התעשייה האקטיבית המסורתית (ללא כספיות) רושמת פדיונות מתחילת חודש פברואר בסכום של כ-1.18 מיליארד שקלים.

התעשייה הפסיבית (קרנות מחקות + קרנות סל) רשמה פדיונות של כ-1.365 מיליארד שקלים, כאשר הקרנות המחקות רשמו גיוס של כ-55 מיליון שקלים ואילו קרנות הסל רשמו פדיון גדול מאוד החודש, של כ-1.42 מיליארד שקלים.

הקרנות הכספיות גייסו סכום של כ-795 מיליון שקלים.

 התעשייה האקטיבית בחתך של מדיניות

קרנות מנוהלות אג"ח כללי: הקטגוריה שהציגה את הפדיון הגדול ביותר מתחילת חודש פברואר הייתה אותה קטגוריה שהובילה את הגיוסים בינואר 2020 וגם בשנת 2019 כולה, והיא הקטגוריה של אג"ח כללי, שהיא גם הגדולה בתעשייה. יציאת הכספים ממנה הסתכמה החודש בכ-605 מיליון שקלים.

קרנות מנוהלות מנייתיות (כולל הגמישות): אחרי שעלו בקצב הגיוסים בתחילת השנה, הן עוברות לפדיונות, על אף ששוקי המניות רשמו תשואות חיוביות נאות בסיכום חצי חודשי, וזאת, בסכום של כ-385 מיליון שקלים.

קרנות אג"ח חברות: לאחר שרשמו גיוס חיובי שלושה חודשים ברציפות, גם הן עברו לפדיונות  הנאמדים בכ-155 מיליון שקלים.

קרנות אג"ח מדינה גם הן פותחות את חודש פברואר בפדיונות קטנים של כ-70 מיליון שקלים.

חציו הראשון של חודש פברואר הסתיים במגמה חיובית באפיקי ההשקעה המרכזיים. בעולם: מדד S&P500 עלה ב-75%, מדד הנאסד"ק רשם עלייה של כ-4.45%, ה-DAX הגרמני עלה גם הוא ב-4.45%, והניקיי היפני רשם עלייה בכ-2.55%. מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו בסיכום חצי חודשי תשואה חיובית של עד כ-2.3%. בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו החודש תשואה חיובית של עד 0.6%, ובשוק האג"ח הממשלתי המקומי, מדד ממשלתי כללי רשם החודש עלייה של 0.7%.

 במונחים של תעשיית קרנות הנאמנות כולה, דהיינו: קרנות מסורתיות אקטיביות, קרנות נאמנות פסיביות: מחקות וקרנות סל, וכן הקטגוריה של קרנות כספיות, הרי שנכון לאמצע פברואר, יציאת הכספים מהתעשייה הסתכמה בכ-1.75 מיליארד שקלים.
אבל, נתון כולל זה משקף מגמות חזקות, שונות, ולעיתים אף סותרות, בתוך התעשייה. הוא משקף כניסה של כ-795 מיליון שקלים לקרנות הכספיות, ומנגד – יציאת כספים בסך של כ-2.545 מיליארד שקלים מהקרנות המסורתיות. סכום זה נחלק בין הקרנות האקטיביות-המנוהלות שפדו כ-18 מיליארד שקלים, והקרנות הפסיביות שפדו יחד סכום של כ-1.365 מיליארד שקלים, תוך הבדל ניכר בין הקרנות המחקות שרשמו גיוס של כ-55 מיליון שקלים לבין קרנות הסל שפדו סכום גדול של כ-1.42 מיליארד שקלים.
ההסבר לפדיון הגדול מאוד בקרנות הסל לא נעוץ בהכרח בהשלכות וירוס הקורונה, וחלקו לפחות נובע, ככל הנראה, מאילוץ רגולטורי.

ברמת התעשייה האקטיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, שתי הקטגוריות היחידות שגייסו היו השקליות  20 מיליון שקלים וקרנות אג"ח חו"ל: 15 מיליון שקלים. לעומת זאת, פדיונות כבדים נרשמו בקרנות אג"ח כללי: 605 מיליון שקלים, מניות: 385 מיליון שקלים ואג"ח חברות: 155 מיליון שקלים.

ברמת התעשייה הפסיבית ובחתך של קטגוריות השקעה – כאן התמונה אגרסיבית יותר. הקרנות המתמחות במניות, שזו גם הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו עם 80.6 מיליארד שקלים והיא מהווה כ- 59% מהתעשייה הפסיבית כולה, פתחו את החודש בפדיונות חדים, הנאמדים בסכום של כ-49 מיליארד שקלים. בתוך הקטגוריה הזו היה הבדל גדול מאוד בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שפדו כ- 45 מיליון שקלים לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שפדו כ- 1.445 מיליארד שקלים. כמו כן, היה גם הבדל גדול נוסף בתוך הקטגוריה המנייתית בין הקרנות המחקות שרשמו גיוס של כ-25 מיליון שקלים לבין קרנות הסל שפדו סכום גבוה מאוד של כ- 1.515 מיליארד שקלים.

ועוד ברמת התעשייה הפסיבית, קרנות אג"ח מדינה הצליחו לגייס כ-75 מיליון שקלים. קבוצת קרנות אג"ח כללי, שהיא מאוד קטנה בתעשייה הפסיבית, (בתעשייה האקטיבית היא הקטגוריה הגדולה ביותר) פדו סכום קטן של כ-5 מיליון שקלים.
קרנות אג"ח חברות שהיו המגייסות הגדולות בשנת 2019, רושמות החודש גיוס קטן של כ-30 מיליון שקלים  (מחקות + קרנות סל)

ולבסוף – תעשיית הקרנות הכספיות נהנתה מכניסת כספים, פרי החששות שעדיין קיימים בקרב ציבור המשקיעים והרצון להמתין עם החלטות גדולות יותר.

קרנות נאמנות צפויות להתייקר

רשות ניירות ערך מציעה: ניהול תיקים דיגיטלי דרך קרנות נאמנות