שוק המט"ח הוא שוק ענק, שהמסחר בו עולה פי כמה וכמה על המסחר במניות ובאיגרות חוב. המסחר במט"ח הוא שם כולל למסחר במטבעות חוץ מכל הסוגים – דולר, אירו, ליש"ט, רובל רוסי, ין יפני – הכל. השם העולמי הגנרי למט"ח הוא פורקס , קיצור של Foreign Exchange. כל המושגים האלו הם אותו הדבר, כך שכשמדברים אתכם על מסחר בפורקס הכוונה היא למסחר במט"ח.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מה זה פורקס?
מסחר בפורקס/מסחר במט"ח עלול להישמע תחום מסוכן ומפחיד, וזה נכון חלקית – הוא מסוכן למי שנכנס בלי להכיר ובלי ללמוד. רבים נמצאים "ליד" ולא באמת מבינים ויודעים מה המשמעות של מסחר בפורקס. ובכלל – כמה פעמים שמעתם את הביטוי פורקס? כמה פעמים חשבתם להבין מה זה בעצם פורקס ואיך סוחרים בפורקס? כמה פעמים חששתם להיכנס לתחום הזה כי שמעתם שהוא מסוכן, למרות שגם שמעתם על רווחים גדולים בתחום הזה? אפשר להניח שהתשובה לכל השאלות תהיה זהה, או לפחות קרובה – שמעתם על התחום, על הפוטנציאל ועל הסיכונים, ואתם לא ממש מכירים ויודעים אותו לעומק. אם אכן זו התשובה שלכם, אתם בחברה טובה, רוב הציבור מגיב ככה לפורקס, אבל האמת היא שונה. במדריך הזה ננסה לפוגג את הערפל מהמילים המפחידות – מסחר בפורקס, ונסביר מה זה בעצם פורקס, איך סוחרים בפורקס, איפה סוחרים, ומה היתרונות במסחר בפורקס לעומת מסחר בשווקים אחרים.
פורקס (Foreign Exchange) הוא מסחר במטבעות ברמה העולמית. המשמעות היא שניתן לסחור בכל מטבע מול כל מטבע אחר ברחבי העולם באמצעות זירות שמאפשרות מסחר בפורקס. למשל, נניח שאתם חושבים שהכלכלה הברזילאית תתאושש בעקבות האולימפיאדה, ואתם רוצים להשקיע במטבע הברזילאי? אפשר ברגע. לעומת זאת, אם אתם חושבים שגילויי השחיתות בממשלה הברזילאית יגרמו לקריסת הכלכלה המקומית, אתם יכולים להשקיע "הפוך", כלומר למכור מול הדולר את המטבע הברזילאי.
אתם סבורים שהדולר יתחזק במקביל להתחזקות הכלכלה האמריקאית והחולשה של אירופה? תוכלו להמר על צמד המטבעות דולר/אירו. כמעט כל חשיפה גלובלית שאתם יכולים לחשוב עליה ניתנת לתרגום למסחר בפורקס.
שוק הפורקס הוא השוק הגדול ביותר בעולם, הרבה יותר גדול משוקי המניות, האג"ח והאופציות. זהו שוק של 24/7 – 24 שעות במשך 7 ימים בשבוע. תמיד יש מסחר במטבעות – על הדולר לעומת האירו, על הדולר לעומת הליש"ט, ויש כמובן עשרות רבות של אפשרויות מסחר. השוק הזה, שמרכז ביום מעל 3 טריליון דולר (מעל 3,000 מיליארד דולר) , תנודתי מאוד, תזזיתי מאוד ומושפע מכל פיפס ורחש ברחבי העולם. מספיק שיש שוני בסקרי הבחירות בברזיל כדי שתהיה השלכה, ואפילו משמעותית על שוק זה; אירוע טרור מיד משליך על השווקים; שינוי בריבית בגוש האירו מיד משליך על המסחר במטבעות; אמירה של נשיא או ראש ממשלה שעשויה לבטא שינויים ביחסי הכוחות הפוליטיים והכלכליים באזור מיד מתורגמת לשערי החליפין; שינוי במחירי הסחורות, במחיר המניות, בנתוני מאקרו מתורגמים מיד לשערי החליפין.
השוק הזה מושפע מהכל – פוליטיקה, מצב ביטחוני ומדיני, מצב כלכלי, נתוני מאקרו ובראשם הריבית השוררת בכל מקום בעולם. אלפים רבים של פרמטרים, אפילו יותר, משפיעים על המסחר הזה שהולך וכובש גם משקיעים וסוחרים.
פוטנציאל הרווחים בשוק זה יכול להיות עצום, אבל צריך לזכור שגם הסיכוי להפסיד גדול. את הרווח/הפסד עושים או מעלייה או מירידה של מטבעות, בהתאם לפוזיציה שלוקחים. משמע בפורקס ניתן להרוויח גם בשוק יורד וגם בשוק עולה. מעבר לכך – בפורקס נהוג לקחת פוזיציה שהיא מעבר להשקעה הראשונית דרך מינוף, ואז המשמעות היא שכל פיפס של שינוי בשערי החליפין משפיע פי כמה וכמה (תלוי במינוף הפוזיציה) על ההשקעה שלכם – רכשתם פוזיציה על הדולר מול האירו בתקווה שהדולר יעלה, ומינפתם אותה פי 30? המשמעות היא שעלייה של 1% בדולר מול האירו מתבטאת ברווח של 30% בפוזיציה שלכם. נשמע מפתה, אבל המינוף הוא חרב פיפיות. מול הפוטנציאל לרווח, יש פוטנציאל להפסד – אם הדולר נחלש ב-1% מול האירו, אתם כבר בהפסד של 30%, והבעיה הגדולה היא שאנשים פשוט לא מבינים את הסיכונים האלו, וממנפים את עצמם בצורה מאוד משמעותית. ולא מדובר רק במתחילים. יש גם מקצוענים שמתפתים ומגדילים פוזיציה עד למספרים מטורפים, הגדול שבהם בישראל הוא איש העסקים הוא אליעזר פישמן. ב-2006 פישמן הימר על הלירה הטורקית ונכשל, ובכך נגרם לו הפסד של מעל 2 מיליארד דולר ביום אחד – משם ועד להתמוטטות הדרך הייתה קצרה (אם כי הוא הצליח למשוך אותה כ-8 שנים).
מהי עסקת פורקס?
עסקת פורקס היא עסקה שבה קונים מטבע כלשהו ביחס למטבע אחר. למשל דולר מול אירו, ליש"ט מול אירו, שקל מול דולר, ין יפני מול לירה טורקית וכדומה. עסקת פורקס יכולה להתבצע או בשורט (מכירה בחסר) או בלונג – רכישת מטבע, מול מטבע אחר עם צפי של ירידה או עלייה, בהתאמה, של המטבע המיועד. למשל, אם אתם צופים שהדולר יתחזק מול האירו, סביר להניח שתקנו דולר מול אירו. אם הדולר אכן יתחזק, הפער שבין מחיר הקנייה למחיר השוק הוא הרווח על העסקה. אם המצב הפוך והדולר נחלש, אז הפער מבטא כמובן את ההפסד שלכם מהעסקה.
לפי אותו עיקרון ניתן לבצע שורט (מכירה של הפוזיציה) מתוך תוך חשיבה שהדולר ייחלש, רק שבשורט נעשית מכירת בחסר על המטבע, ואם המטבע יורד נהנים מתשואת הירידה.
כאמור, העסקאות בפורקס נעשות בצמדי מטבעות: ין – דולר, דולר – אירו, שקל – אירו, שקל – דולר, ליש"ט – ין וכדומה. הרווח הוא השינוי בשער אשר בדרך כלל נמדד בפיפסים. מהו פיפס? שערי המטבעות מורכבים ממחיר BID שהוא המחיר בו מוכרים את מטבע הבסיס וממחיר ASK שבו קונים אותו, ממש כמו במניות. השער ברוב המטבעות מורכב ממספר בן 4 ספרות לאחר הנקודה העשרונית – למשל: 1.1111, כאשר היחידה הקטנה ביותר בפורקס היא הספרה הרביעית אחרי הנקודה. יחידה זו נקראת "פיפס". נהוג למדוד שינויים בשערי המטבעות לפי כמות הפיפסים שהמטבע עלה או ירד בהן.
לדוגמה, אם סוחר צופה שערכו של האירו יתחזק מול הדולר, עליו לבצע עסקת קנייה כך שבצד ה-ASK (הביקוש) יהיה אירו וממול יש עסקת מכירה BID (היצע) של דולר. בפשטות הוא יכול למכור פוזיציית דולר/אירו, שזה מקביל לקניית פוזיציית אירו/דולר. אם האירו יתחזק, המשקיע ירוויח, והוא יוכל לסגור את הפוזיציה – לתת לימיט (הגבלה) לסגירת הפוזיציה/סגירת העסקה.
מינוף בפורקס – סיכוי וסיכון גבוהים
אצל רוב הסוחרים והמשקיעים העניין המרכזי בפורקס נובע מהמינוף. נכון, אפשר בלי מינוף, ולא בטוח שזה פחות נכון או פחות טוב, אבל פרקטית, הסוחרים בזירות הפורקס מתלהבים מהיכולת למנף את הפוזיציה. במילים פשוטות פירוש הדבר הוא להשקיע סכום קטן יחסית ולהרוויח או להפסיד כאילו השקעתם סכום גדול. הבעיה היא שזה ממכר, אתם יכולים אולי להרוויח, אבל מי שפועל כמהמר, יש לו סיכוי טוב לסיים את משחקי הפורקס בהפסדים גדולים – ראו הוזהרתם.
אבל מה זה בעצם המינוף, הלכה למעשה? המינוף הוא בעצם הכפלת הסיכוי והסיכון בהתאם לערבויות/ביטחונות שלכם. המינוף לא נולד בזירות המסחר. הבנקים נותנים מאז ומתמיד מינוף בצורת אשראי לפעילות, לרבות אשראי לפעילות מט"ח, אבל בזירות הפורקס, במיוחד בגלל הקלות שבמסחר והעמלות הנמוכות יחסית, זה הפך למאוד פופולרי. הסוחרים והמשקיעים עשויים לקבל מחברות הפורקס למיניהן וכאמור גם מבנקים מינוף גבוה על פעילות המט"ח. המינוף נותן לסוחרים אפשרות לפעול בשוק הפורקס בסכומים גבוהים מאשר יש להם בפועל כמשקיעים. מאחר שמדובר בפיפסים בודדים של רווח בכל עסקת פורקס יש לכך משקל ומשמעות – כך למשל במינוף של 1:100, על כל 1000 דולר שתפקידו ותסכנו, תוכלו לקבל מהזירה סכום למסחר של 100,000 דולר. הסיכון שתיקחו הוא על הכסף שתפקידו, אתם לא יכולים להפסיד יותר. יחד עם זאת, תוכלו להרוויח את סכום המינוף, אם אכן ההימור שלכם יצליח. המינוף שתקבלו על כל עסקה הוא בהתאם לכסף שתהיו מוכנים לסכן.
בפועל, אם הזירה רואה (בצורה אוטומטית כמובן) שהפוזיציה קרובה להפסד, יש לה אפשרות לסגור את הפוזיציה. כלומר, הזירה עצמה לא תפסיד כסף, הסיכון הוא עליכם. בהמשך לדוגמה שלעיל, אם מינפתם את ה-1000 דולר ל-100 אלף דולר, והפוזיציה ירדה ב-1%, משמע הפסדתם את כל הכסף, והזירה תסגור את הפוזיציה כדי למנוע הפסד גדול יותר שהיא לא מבוטחת עליו, אלא אם יש לה ביטחונות /ערבויות ואז תלוי בהסכם מולה, היא יכולה להמשיך את הפוזיציה. אם לדוגמה כל מה שיש לכם מבחינת השקעה ומבחינת מסגרת ביטחונות זה 1000 דולר, אז הפוזיציה תיסגר לחלוטין, כשבפועל, בהתאם להסכם ההתקשרות שלכם עם הזירה, הפוזיציה אף עשויה להיסגר לפני שהיא מתאפסת לחלוטין – זהו מרווח ביטחון שלוקחת הזירה. אבל, אם נניח שבפוזיציה הזו יש לכם 1000 דולר, ויש לכם ביטחונות נוספים, כמו פוזיציות אחרות, מזומנים בחשבון ועוד, בסכום של 2000 דולר, אז ייתכן שההפסד המקסימלי האפשרי שלכם הוא 3000 דולר (הפסד הפוזיציה – 1000 דולר בתוספת הפסד הביטחונות – 2000 דולר, ורק לקראת ההפסד הזה, הזירה תסגור לכם את הפוזיציה. חשוב לדעת בדיוק מה ההסכם מול הזירה במקרים כאלו – כלומר, עד כמה אתם חשופים בכל פוזיציה ופוזיציה, וכן להבין את ההשפעות הצולבות של הפוזיציות שלכם – האם פוזיציה אחת עשויה לממן פוזיציה אחרת.
עסקאות הפורקס בבנקים נעשות דרך יועץ ההשקעות, אחראי המט"ח בבנק, אבל חלק הולך וגדל של פעילות הפורקס נעשה כאמור לצורכי מסחר והשקעה, בזירות המסחר האינטרנטיות. כאן תוכלו לקבל מידע על הזירות המפוקחות על ידי רשות ניירות ערך. וכאן תוכלו להתחיל לסחור בזירה מפוקחת
זירות המסחר
זירות המסחר המוצגות כאן מפוקחות על ידי רשות ניירות ערך. עם זאת, אין באישור הרשות לניהול זירה אישור לטיב הזירה והמכשירים הנסחרים בה ואישור לכך שמדובר באפיק השקעה בטוח או מומלץ. מעבר לכך, הפעילות בזירה דורשת מיומנות, ידע והבנת הסיכונים ואינה מתאימה לכל אדם; פעילות ממונפת, כפי שהסברנו, כרוכה בסיכון ממשי של אבדן מלוא כספי ההשקעה בתוך זמן קצר. הנה הזירות שפעילותן אושרה ומפוקחת על ידי רשות ניירות ערך –
משקיעים וסוחרים רבים פותחים חשבון אינטרנטי באחת הזירות האלו, וזה גם סוג של סיכון. זה אולי נראה לכם כמו משחק אינטרנטי, אבל יש לו משמעות מוחשית לכיס שלכם, לכן, שוב, זהירות והכרת השטח – תכירו את הכללים של הזירה, לרבות מתי הזירה מממשת את ההשקעה/פוזיציה, האם יש ביטחונות צולבים? האם כספים בהשקעות אחרות יכולים להימחק בגלל פוזיציה אחרת? תלמדו את ההסכם שלכם מול הזירה שנוגע גם לעניינים טכניים לכאורה – שיעור המס על הרווחים, תיאום מס, הפקדת הכספים, משיכת הכספים ותוך כמה זמן אתם מקבלים את הכסף. חשוב להבין – הזהירות הזו נחוצה כי מדובר במשחק מסוכן, אבל זה לא אומר שלא צריך לשחק אותו. יש גופים שאפילו כדאי להם לפעול דרך זירה – יצואנים ויבואנים למשל, או גופים שמתעסקים בהמרות מט"ח לשני הכיוונים. דרך הזירה הם יקבלו שערי המרה טובים, ואפילו טובים מאוד ביחס לבנקים, וכמו כן הם יוכלו לגדר את הסיכון שלהם. לדוגמה, אם מגיע להם תשלום דולרי בעוד חודש, והם רוצים לקבע את שער הדולר כי הם סבורים שהדולר יירד, הם יכולים לעשות זאת בקלות דרך הזירה.
הפעולות בחשבון האינטרנטי אמורות להיות פשוטות ומהירות. בכל עסקה דרך חשבון האינטרנט תוכלו לראות אם יש לכם ביצוע ובאיזה שער בדיוק, ותוכלו להחליט לגבי הוראה עתידית – סגירת הפוזיציה בשער מסוים (לטוב – אם זה רווח, או לרע – אם זה הפסד ואתם רוצים לסגור את ההפסד). כאמור, העסקה היא לפי שער של צמד מטבעות, אתם תקבעו את שער הקנייה, וכן לימיט של השער אליו יגיע הצמד ובו תרצו לממש – לסגור את העסקה, הן במצב של רווח והן במצב של הפסד.
סוגי העסקאות בפורקס?
עסקת ספוט (SPOT) זוהי עסקת חליפין בסיסית בין שני מטבעות בשער מוסכם ובסכום מוגדר. ביצוע העסקה נעשה לאחר שני ימי עסקים, כאשר שישי-שבת אינם נחשבים לימי מסחר. למשל, אם עסקה נעשתה ביום ראשון היא תיסגר בשלישי. אם נעשתה ביום שישי, היא תסתיים ביום שלישי שלאחר מכן במידה ואין ימי חג באמצע. עסקאות אלו נעשות במסחר בין-בנקאי, בין מוסדיים, בקרב קרנות וספקולנטים. לדוגמה – משקיע קנה 100,000 דולר בעסקת SPOT כגד שקל, בשער 4.00 ביום שני. כעבור יומיים, ביום רביעי, יזוכה הלקוח ב- 100,000 דולר בעו"ש מט"ח ויחויב ב- 400,000 שקל בעו"ש שקלי. את העסקה יסגור כשיחליט בין אם באמצעות לימיט שיציב ובין אם לאו, והרווח שלו או ההפסד יהיו השינוי בשער המטבע. אם שער הדולר יעלה ל-4.3 כשימכור את הדולרים חזרה לשקל, הוא ירוויח 30,000 שקל. אם השער ירד ל-3.9, המצב יהיה הפוך והוא יפסיד 10,000 שקל.
המחירים בהם נסחרים המטבעות בעולם הם מחירי ספוט המשתנים באופן כמעט רציף במהלך כל שעות היממה. עסקאות ספוט מתאפשרות כמעט בכל סוגי המטבעות במשך 24 שעות ביממה, למעט שעות בהן לא מתקיים מסחר במטבעות מסוימים.
עסקת פורוורד (Forward) היא עסקת חליפין עתידית בין שני מטבעות. בעסקה זו מגדירים סכום ומסכמים על השער הרצוי בלי קשר ובלי תלות בשערי החליפין במועד ביצוע העסקה. זוהי מעין עסקה עתידית שמגלגלים אותה קדימה. עסקאות פורוורד נעשות בדרך כלל על ידי חברות ואנשי עסקים שמתעסקים במטבע זר ורוצים להגן על הכספים שאיתם הם חשופים למט"ח, אם כי גם ספקולנטים נוהגים לבצע עסקאות פורוורד. בעצם מדובר במעין עסקת גידור. בעסקה זו מתקיים חיבור של שער עסקת ספוט עם הפרשי הריביות בין שני המטבעות. כדי לסגור עסקת פורוורד יש לעשות עסקה הופכית בכל עת עד לתאריך הערך. לדוגמה, כמשקיעים קניתם בעסקת פורוורד 100,000 דולר כנגד שקל, בשער 4.00 לתשלום בעוד שלושה חודשים. שער הפורוורד מגלם את הפרשי הריבית של עוד שלושה חודשים. אם הדולר יעלה בעוד שלושה חודשים, תהיו מוגנים ותוכלו לקנות את הדולר לפי השער מלפני שלושה חודשים לפי אותו שער חליפין, אבל זה תקף גם אם השער יירד, ככה שמדובר בהימור על השער.
עסקת הפרשים NDF היא עסקת פורוורד שתיסגר אוטומטית על ידי עסקה הופכית ביום האחרון לפי שער יציג כלשהו. עסקה זו מתאימה לאנשים פרטיים שרוכשים נכסים צמודי מט"ח ורוצים להגן על ההשקעה מפני עליית שערים וקבלת פיצוי במקרה של עליית השער. לדוגמה, קניתם 100,000 דולר בעסקת הפרשים בשער 4.00 לעוד כשנה. לאחר התקופה תזוכו או תחויבו בשקלים לפי השער שייקבע. במידה והשער היציג יהיה 4.30, תזוכו בהפרש, לפי החישוב הבא 100,000*(4.30-4.00) = 30,000 שקל. ואותו הדבר הפוך.
איך מתחילים לסחור בפורקס? מחפשים חברת פורקס מוכרת, ויש הרבה כאלו ברשת. ופותחים חשבון. אבל לפני שמתחילים ממש, חברות פורקס רבות מאפשרות מסחר דמו בפורקס על כסף וירטואלי שמאפשר אימון ולימוד. דרך מסחר הדמו ניתן לצבור ניסיון ולמנוע איבוד כסף רב, ולכן זה משמעותי. חשבון דמו מאפשר אימון בסוגי מסחר שונים והיכרות עם הפלטפורמה כדי למנוע טעויות בעתיד, לרבות טעויות טכניות. באמצעות חשבון הדמו ניתן להתאמן על סטופלוסים (בלימת הפסד), ללמוד מונחים כספיים ולראות אילו צמדי מטבעות פופולריים בלי לקחת סיכון אמיתי. מומלץ מאוד להתאמן כמה שיותר לפני שקופצים למים כי פרקטיקה היא שם המשחק.
וכעת למה כלים לסוחרי מט"ח מקצועיים. כאשר אתם בוחרים זירה, חשוב לדעת כמה פיפסים אתם עומדים לשלם על המסחר, וחשוב להבין שזה לא דווקא היקף הכסף שאתם משקיעים בזירה אלא היקף המסחר – ייתכן שסוחר עם 3000 דולר יעשה מחזורים גדולים יותר מאשר סוחר עם 100 אלף דולר. כבר היו מקרים שסוחר עם כמה אלפים עשה מחזור של כמה מיליונים בחודש, ואפילו מעבר לכך (אגב, המונח המקובל למסחר בפורקס הוא לוטים, כאשר לוט = 100 אלף דולר).
בנוסף, גם אם אתם מגיעים עם סכום קטן, אך יודעים שאתם הולכים לסחור בהיקפים גדולים, תתמקחו על העמלות. לרוב מדובר בכמה פיפסים טובים – 3 עד 7 פיפסים לסוחרים מתחילים וקטנים, אבל אם אתם פעילים, זה יכול לרדת מתחת לעמלה הזו, ובמקרים מסוימים גם להתקרב ל-1 פיפס.
דבר נוסף שחשוב לבדוק הוא מתי הזירה בעצם מחסלת לכם את הפוזיציה – מתי המרג'ין קול? ובכן, במקרים רבים זה לא שאתם מאוזנים מבחינת ביטחונות – כלומר זה לא שההפסד הגיע לסכום הביטחונות, אלא (וזה לא טריוויאלי) כאשר ההפסד עולה על היקף הביטחונות. יש זירות שמספקות לכם אפשרות להפסיד עד 70% מהביטחונות, ויש זירות שמאפשרות הפסד של 10% מהביטחונות.
עניין חשוב נוסף הוא שערי הציטוט בפתיחה, בעיקר במדדים על מניות (ה-DAX הגרמני הוא הפופולארי מכולם). יש מצבים ששער הפתיחה נקבע על מחיר גבוה ממה שרציתם למכור – אז האם תקבלו את שער הפתיחה או את המחיר שאותו הצעתם? זה לא טריוויאלי וזה עובד לשני הכיוונים – אם מקבלים את שער הפתיחה שהוא גבוה יותר, זכרו שזה יכול להיות הפוך בפעולה הפוכה, כלומר בכל מצב אתם תקבלו את שער הפתיחה ולא את השער שביקשתם למכור או לקנות. אם למשל רציתם לקנות במחיר גבוה משער הפתיחה, אז תקבלו מחיר גבוה יותר – כלומר מעין הפסדתם. זו סוגיה שצריכה לעניין יותר את אנשי המקצוע, כי מסתבר שבפתיחת המסחר בבורסות ניתן לעשות סוג של ארביטראז'ים ביחס למסחר בניו יורק ובעולם בכלל.
מה חשוב לדעת כדי לסחור במט"ח? (בחמש נקודות)
1. ללמוד את המונחים המקצועיים ולקרוא אקטואליה כדי לדעת מה מתרחש בעולם ולהבין או לפחות להעריך אילו מטבעות בעמדת התחזקות ואילו לא. חשוב להבין מונחים כלכליים ואת ההשלכות על הריביות בעולם כי אלו משפיעים על שערי המטבעות.
2. לעבוד מסודר ולקבוע יעדים של רווח ובלימת הפסדים (stop loss), כדי למנוע הפסדים כבדים יותר.
3. להתאמן בחשבון דמו. לא להתחיל ישר לתת הוראות בעסקאות אמת. העסק הזה מסוכן ויכול לגרום לכם הפסדים כבדים.
4. להגדיר גבולות ולבחור שיטת פעולה. חשוב מאוד להגדיר גבולות גזרה – האם אתם משקיעים ספקולטיבים? עד כמה אתם מסוגלים לעמוד בהפסדים? וחשוב לעמוד בגבולות האלו – להשקיע עד גובה מסוים, לחתוך הפסדים, להבין את הסיכונים המאוד גדולים. כמו כן צריך לבחור דפוס פעולה – להחליט איך סוחרים במט"ח – אופציות חוזה הפרשים, במטבעות באופן ישיר, ולבנות אסטרטגיה. זה יכול להיות בניתוח טכני (חלק ניכר מהמסר בפורקס מתבסס על ניתוח טכני), או באמצעות נתונים פונדמנטליים. אנחנו לא מתיימרים להמליץ על השיטות – אם כי ניתוח טכני זה במקרים רבים סוג של עבודת אלילים, בעוד הגישה הפונדמנטלית עמוקה ואמיתית יותר – הבנת התהליכים האמיתיים, הבנת הכלכלה האמיתית היא זו שמספקת ידע והבנה על שוק המטבעות.
5. התמודדות עם הפסדים. זיכרו שכולם מפסידים בעסקאות פורקס, ושם המשחק הוא בעצם אחוזי הצלחה – בכמה עסקאות אתם מרוויחים ובכמה מפסידים, והמטרה היא פשוט להרוויח ביותר עסקאות ביחס לעסקאות ההפסדיות. חשוב להבין שהפסדים זה חלק מהעניין, וחשוב להפנים שמדובר במשחק מסוכן ולכן חלק גדול (אופילו הכל) יכול פשוט להיעלם.
הפעילות בזירת מסחר דורשת מיומנות, ידע והבנת הסיכונים ואינה מתאימה לכל אדם; פעילות ממונפת כרוכה בסיכון ממשי של אובדן מלוא כספי ההשקעה בתוך זמן קצר; החברה המפעילה זירה זו פועלת כצד נגדי לעסקאות איתך, ולכן היא המוכרת כשאתה קונה והיא הקונה כשאתה מוכר.
מדריכים קשורים באתר :
מלחמת מטבעות גלובלית ואיך היא תשפיע על השקל?
אלגו-טריידינג מה זה? ולמה חשוב להכיר את השיטה הזו?
אופציות בינאריות – האם אפשר להיות בצד המנצח?
כתבות ועדכונים:
6 זירות קיבלו אישור לזירה על ידי רשות ניירות ערך – REAL FOREX ,PLUS500, ATRADE, FXCM, FIRST INDEX, COLMEX
הנה מידע נוסף על זירות המסחר המאושרות
התחום הזה הפך משנת 2016 להיות מסודר יותר ומפוקח יותר בזכות רשות ניירות ערך, בעוד שבעבר התחום היה יחסית פרוץ – הנה כתבה שממחישה את מה שהיה (לעומת מה שקיים היום) – 30-40 חברות ישראליות מבצעות עושק בינלאומי בתחום הפורקס – מבט מעובד שהיה ב-4 חברות פורקס. הוא מתאר מצב בעייתי במיוחד – החברות האלו נועדו למשוך את כספי המשקיעים כמעט בכל דרך – מפתים אנשים להזרים כספים ולא מסבירים להם את הסיכונים הגדולים. בשלב הבא ממנפים את ההשקעה שלהם והמשמעות – כל שינוי קטן משפיע על היקף התיק פי כמה וכמה – לרוב הלקוח נשאר עם הפסד גדול. הרחבה בגלובס
– רשות ניירות ערך בודקת 21 זירות מסחר כדי לתת או לא לתת להם אישור לפעול בפורקס. "מתרחשת פה מהפכהוזה דבר חיובי לכל השוק", אומר לדה-מרקר, דוד מסיקה ממט"ח24, אחת החברות הוותיקות בארץ -"אנחנו לא מספקים מינוף גבוה. אין לנו לקוחות עם מינוף של פי 100 מההשקעה המקורית שלהם, הממוצע הוא פי 20, והחשבון הממוצע הוא 100 אלף שקל. כ–55% מהם הפסידו בחודש שעבר, אבל זה אומר ש–45% הרוויחו. זה לא 95% לקוחות מפסידים כפי שכולם אוהבים להגיד. הסוד הוא מינוף נמוך וביטחונות גבוהים" – לראיון המלא בדה-מרקר
– רשות ניירות ערך מעדכנת: מתוך 21 חברות שהגישו בקשה לזירת מסחר בפורקס, 6 חברות נפסלו או פרשו – נותרו 15 חברות. כמו כן, מסבירה רשות ניירות ערך שעדיין אין לאף חברה רישיון מרשות ניירות ערך. יש להן אפשרות לפעול בתקופת הבדיקה, אך הן עדיין לא מפוקחות על ידי הרשות. בסופו של דבר כאמור נותרו 6 חברות
– תביעות של סוחרים בזירה מט"ח 24 – "מט"ח 24 עומדת מאחורי העסקות עצמן והיא מכוונת את העסקה והמחירים המצוטטים כך שהחברה תרוויח והלקוח יפסיד" – להרחבה בדה-מרקר