יש לכם תואר בפילוסופיה והזהירו אתכם שלעולם לא תוכלו למצוא בעזרתו עבודה? ייתכן שהכתבה הזו תעודד אתכם ■ על פי התחזיות היום, התפתחות הבינה המלאכותית תדחק לפינה את מקצועות הטכנולוגיה, וחברות יחפשו דווקא את בוגרי מדעי הרוח בעלי החשיבה הביקורתית והראייה היצירתית

על רקע הטענה שתואר טכנולוגי הוא הכרח המציאות בשוק העבודה, נשמעת היום תחזית שעשויה לעודד את בעלי הנפש ההומאנית שבכם: לדעת מומחים, תחום מדעי הרוח עומד לעשות קאמבק של ממש באקדמיה כבר בשנים הקרובות, ובוגרים איכותיים במקצועות אלה יהפכו למבוקשים ביותר במקומות העבודה.

בעידן הטכנולוגי שבו התוכנה כבשה את העולם, מומחים רבים והורים מודאגים טוענים שתואר טכנולוגי הוא הדרך הטובה ביותר להבטיח רווחה כלכלית. במילים אחרות, אם אתם רוצים להצליח להתפרנס בכבוד – לכו להשיג תואר במקצועות הטכנולוגיים.

על פי הנתונים כיום, בישראל חלה בשנים האחרונות ירידה ניכרת במספר הסטודנטים הנרשמים ללימודים במדעי הרוח, לצד עלייה במספר הסטודנטים הנרשמים ללימודי הנדסה ומדעי המחשב. לפי נתוני המל"ג, שיעור הסטודנטים להנדסה בישראל הוא 18% כאשר בשנים 2017-2013 נרשמה עלייה של 8% במספר הלומדים את התחום.

הנדסה ומקצועות ההייטק הם התחומים עם מספר הסטודנטים הרב ביותר בישראל, כחלק ממאמץ לחיזוק מקצועות אלה. נכון להיום, אחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל לומד הנדסה, מדעי המחשב, מתמטיקה או סטטיסטיקה, כך מתגאים במל"ג. לעומת זאת, מספר הסטודנטים למדעי הרוח ירד בשנים האחרונות בהתמדה מ-14,248 ב-2013 ל-10,698 ב-2019.

הקצב של השינויים הטכנולוגיים צפוי רק להתגבר עם הזמן, אך בשנים האחרונות מתחילים להישמע קולות שטוענים שהקדמה הטכנולוגית לא בהכרח אומרת שכולם צריכים להפוך למהנדסים או מתכנתים. להפך, לדעת חלק מהמומחים, שנת 2020 תהיה זו שבה תעלה הדרישה ללימודי תואר במדעי הרוח. המקצועות האלה, כך הם טוענים, עושים קאמבק היסטורי באקדמיה.

בכל שנה מפורסמת ברשת החברתית לינקדין רשימה של טרנדים במקומות העבודה להם כדאי לצפות. השנה נכללה בה התובנה הזאת, לגבי תארים במקצועות כמו ספרות, פילוסופיה והיסטוריה: "בינה מלאכותית תהפוך את הקישורים הטכנולוגיים לאוטומטיים ותדחוף את הדרישה לכישורים כמו יצירתיות, תקשורת ואמפתיה. בשנים האחרונות התרכזו בגיוס אנשי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, מקצועות שימשיכו לאבד מהרלוונטיות שלהם, בזמן שתארים במדעי הרוח יהפכו לרווחיים יותר עבור החברות המעוניינות להתקדם קדימה".

יוצר הרשימה הסופר ומוביל הדעה דן שוואבל, ממשיך ומצטט מחקר אשר מראה ש"בזמן שתארים במדעי הרוח מייצרים הכנסה ראשונית נמוכה יותר, המשכורות בתחומים אלה עולות מהר יותר במרוצת השנים מאשר אלה של בוגרי תארים בהנדסה, מתמטיקה וכדומה.

מחקר גדול שערכה גוגל במטרה למצוא את המיומנויות החשובות ביותר להצלחה הפתיע את כולם כאשר בין הממצאים התגלה שמיומנויות טכנולוגיות חשובות פחות ממיומנויות 'רכות'". כל זה בצירוף שיאים שליליים באבטלה וחוסר יציבות בנוף הפוליטי בו פועלות חברות טכנולוגיה מעיד על כך שהעסקת אנשים מתחום מדעי הרוח עתידה להתרחב ב-2020.

שוואבל לא לבד. מנכ"לים רבים בחברות הטכנולוגיה, המגיעים מרקע הומאני בעצמם, שמחים להעיד על השימושיות שבמקצועות האלו. עם המנהלים האלה נמנה גם ג'ורג אריסון, המייסד השותף ומנכ"ל שותף של פלטפורמת מכירת הרכבים Shift ובעל תואר במדעי המדינה. לטענתו, הרקע האקדמי שלו העניק לו מיומנות שנחוצה לחברות טכנולוגיה.

"הנדסה וטכנולוגיה לבדן לא יספיקו לעזור לרווחיותן של חברות בעתיד", הוא אומר. "כשחברות טכנולוגיה עתידיות יצטרכו, באופן בלתי נמנע, לסמוך יותר על בינה מלאכותית ולמידת מכונה, הן יתמודדו עם הרבה קשיים שאין להם פתרון ישיר או תשובות חד-ערכיות. לצורך לעשות בהפעלת שיקול דעת ערכי בנושאים אלו תהיה חשיבות גדולה".

הפתרון: מסלולי לימוד משולבים

אריסון מדגים מציין את השאלות המורכבות שעמן מתמודדות רשתות המדיה החברתית סביב שמירה על חופש הדיבור ומלחמה בדיס-אינפורמציה למשל. "הרבה מהביקורת המופנית כלפי פייסבוק לגבי טיפולה בהתערבות הרוסית בבחירות האמריקאיות ב-2016 ובחשבונות מזויפים זוהי עדות לכך", הוא אומר. "סביר להניח שאם בפייסבוק היו יותר מנהלים עם רקע נרחב יותר, אשר מתאימים יותר לכפות התחשבות בבעיות אתיות כמו זאת, החברה הייתה מתמודדת עם הנושאים האלו בצורה אחרת".

המנכ"ל שלצדו, טובי ראסל, בעל תואר ביחסים בינלאומיים מאוקספורד, מסכים עם החשיבות המיוחדת של בוגרי מדעי הרוח להתמודדות עם היכולות של הטכנולוגיה מול מציאות אנושית (כמו חשבונות מזויפים או הבטחה כי כלי בינה מלאכותית לא ישכפלו דעות קודמות, ואפילו יחזקו את אלו הקיימות).

"הדור הבא של חברות טכנולוגיה גדולות יצטרך למצוא את הדרך שבה תוכנות ישולבו באינטראקציה טובה יותר ובהרמוניה עם אנשים בעולם האמיתי". הוא מאמין. "לשם כך נזדקק למנהלים שיכולים לשלב אנשים, תהליכים וטכנולוגיה – לתרגול מעשי של דיפלומטיה טכנולוגית".

התוכנית של המל"ג בישראל למשל, להתמודדות עם מגמת הירידה בלימודי מדעי הרוח והשינויים הטכנולוגיים היא יצירת מסלולי לימוד אינטרדיסציפלינריים. המטרה היא שסטודנטים להייטק, מדעים מדויקים, כלכלה ומנהל עסקים יוכלו לשלב בלימודי התואר גם פילוסופיה, ספרות ואמנות, היסטוריה, לימודי תרבות ועוד. אבל הטענה של המומחים היא שהשינויים הטכנולוגיים יחייבו דווקא את ההפך – שההתמחות תהיה במדעי הרוח ואילו ההעשרה או השילוב יהיה דווקא של התכנות או המדעים המדויקים.

מסתבר שכבר היום אפשר בהחלט להגיע רחוק עם תארים במדעי החברה והרוח. כך לדוגמה, למייסד לינקדאין ריד הופמן יש תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת אוקספורד והוא מייחס לכך חלק גדול מהצלחתו; מייסדי Flickr ו-Hunch קתרינה פייק לה תואר בספרות אנגלית ושותפה סטיוארט בטרפילד אשר המשיך ופיתח גם את Slack מחזיק בתואר ראשון ושני בפילוסופיה; מנכ"לית יוטיוב, סוזן ווצ'סקי למדה היסטוריה וספרות. אפילו ג'ק מא, מייסד עליבאבא, השלים תואר באנגלית.

האם שנת 2020 אכן תהיה השנה שבה תתהפך הקערה על פיה והפקולטות למדעי הרוח יתחילו לסלול את דרכן בחזרה אל הפסגה כפי שטוענות התחזיות? ימים יגידו.

חמש המלגות המשתלמות ביותר – אפשר לקבל מימון שלם של התואר ללא תמורה

התארים שאחריהם הכי קל למצוא עבודה – ארצות הברית

איך תמצאו עבודה בסיום התואר