מעודכן ל-08/2021

הריביות הנמוכות דורשות מהחוסכים להגדיל את הסיכון כדי להגיע לתשואות סבירות – אך כשמטפסים גבוה גם הנפילות עלולות להיות כואבות ■ כיצד ניתן למנף את ההון האישי ומה חשוב שתדעו לפני שאתם מסכנים את הכסף שלכם

תחום ההשקעות נתפס בעיני רבים ככזה שנוגע בעיקר להשקעות גדולות ו"רציניות", שדורשות סכומים של מאות אלפי ואפילו מיליוני שקלים.

זהו אחד המיתוסים הנפוצים ביותר והוא גורם למשקיעים פוטנציאליים להדיר את רגליהם מתחום זה. קחו לדוגמה השקעה בנדל"ן, שהיא אחת מסוגי ההשקעות הטובות שאנשים יכולים לעשות. כאשר אדם ממוצע שומע על זה, הוא אומר לעצמו "מאיפה אני אביא עכשיו כסף בשביל להשקיע בדירה? אין לי סכומים כאלה". כתוצאה מכך, הרבה מאוד אנשים מפחדים או נמנעים לחלוטין מתחום הנדל"ן ומהשקעות דומות, בגלל שהם מחזיקים בהנחת יסוד שללא מאות אלפי או אפילו מיליוני שקלים מוכנים להשקעה – אין להם מה לחפש בתחום.

מדובר בהנחת יסוד שגויה. ישנן כמה דרכים להתחיל להשקיע בחוכמה ואפילו לעשות השקעות "גדולות" בדירה או בבית להשקעה, בלי להביא הון עצמי משמעותי מהבית. יתרה מכך, למעשה אפשר אפילו להתחיל להשקיע ללא שום הון ראשוני, כי הכסף לא חייב להיות שייך לכם על מנת שתוכלו להשקיע אותו וליהנות מהרווחים.

יש לכם אפשרות פשוטה להשקיע באמצעות כסף של אנשים אחרים, וליהנות מהרווחים ומהתשואות שהכסף הזה יביא לכם. בעולם הכלכלה וההשקעות ישנו מושג מקובל ורווח שנקרא OPM – Other People’s Money ("כסף של אנשים אחרים"). משמעות הביטוי הזה היא, שאנחנו ממנפים את כוחו של הכסף של אחרים לטובתנו ומשתמשים בו כדי לבצע השקעות רווחיות משלנו.

איך הדבר נעשה? אנחנו לוקחים כסף של מישהו אחר, שמוכן להלוות לנו את הכסף שלו (בעלות מסוימת כמובן); משקיעים את הכסף בצורה מושכלת, בטוחה וחכמה, באופן שייצר רווח גבוה ומשמעותי; מחזירים את הכסף למלווה/הבנק כולל ריבית (בדרך כלל בסביבות ה-3%), שמופרשת מהרווחים של העסקה. כל שאר הכסף (מה שהרווחנו מההשקעה) – נכנס כרווח נקי לכיס!

ובקצרה – השקעתם כסף של מישהו אחר? את רוב הרווח שהכסף הזה עשה אתם לוקחים לעצמכם, ואת הכסף הראשוני אתם מחזירים למי שלוויתם אותו ממנו. למהלך הזה קוראים "מינוף" – שימוש בכסף של אחרים על מנת לייצר עוד יותר כסף לעצמכם.

בימינו, סביבת הריבית הנמוכה, שמובילה לתשואות נמוכות על הפיקדונות בבנקים, שולחת חוסכים רבים לחפש אלטרנטיבות להשקעת הכסף שלהם. בעולם של ריביות ותשואות נמוכות, נדרשת הגדלת סיכון על מנת להגיע לתשואות סבירות – שיאפשרו השגת יעדים פיננסיים שהחוסך הציב לעצמו. לעתים, לא די אפילו בכך.

על כן, בשנים האחרונות עלתה בעוצמה מילת הקסם מינוף ככלי להשגת יעדים אלו, כלומר השגת תשואה והגדלת הנכסים על ידי מינוף. התנהלות חכמה ונכונה אכן יכולה להוביל להגדלת ההון האישי באמצעות המינוף. נשמע גאוני, לא?! אולם חשוב לזכור שמדובר בפרקטיקה שיש סיכון בצידה, וחשוב מאוד להכיר ולהבין אותו לפני שמקבלים החלטות השקעה.

אז איך תמנפו את הכסף שלכם?

מינוף הוא למעשה לקיחת הלוואה על מנת להשקיע אותה. לדוגמה, נניח שאדם מעוניין לחסוך כדי לסייע לילדיו לקנות דירה בעוד עשר שנים. ברשותו קרן השתלמות ובה 200 אלף שקל, שמניבה תשואה של 5% בשנה. תשואה כזו לא תספיק כמובן לצבור את ההון הנדרש לסיוע לילדים בזמן.

במקום זאת, הוא יכול לקחת הלוואה על חשבון קרן ההשתלמות, נניח בגובה 50% מהקרן. הריבית על ההלוואה תעמוד על פריים + 1%, ואת הכסף הזה הוא יכול להשקיע בהשקעה מסוכנת יותר, שתניב תשואה של 12% בשנה. בתום תקופת ההלוואה הוא יחזיר אותה, והתשואה שהשיג תהיה הרווח שלו על הסיכון שנטל בהשקעה. במקביל, הכספים הצבורים בקרן ההשתלמות שלו ימשיכו לצבור תשואה כרגיל.

נטילת הלוואות על חשבון הכספים הפנסיוניים וקרנות ההשתלמות על מנת למנף אותם, הפכה בחודשים האחרונים ליותר ויותר נפוצה. אולם ישנם כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון לפני החלטה שכזו.

בדרך כלל, ההלוואה שנלקחת לצורכי מינוף היא הלוואת "בלון". כלומר, הלוואה שבה הלווה לא מתחייב להחזר חודשי, אלא משלם ריבית לאורך התקופה – ובסוף תקופת ההלוואה משלם את הקרן. במצב כזה, אם תקופת ההשקעה תואמת את תקופת ההלוואה, הוא יקבל חזרה את הכסף שהשקיע, יפרע איתו את ההלוואה, וייהנה מפער הריביות בין התשואה מההשקעה לריבית על ההלוואה.

לקיחת ההלוואה נעשית כיום בעיקר מול שני נכסים עיקריים – נדל"ן וחסכונות פנסיוניים (קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות). במצב הראשון, בדרך כלל נוטלים או מגדילים משכנתא מול נכס קיים למקסימום האפשרי.

במצב השני לוקחים הלוואה מהחברה שמנהלת את קרן הפנסיה, קופת הגמל או קרן ההשתלמות. יש לקחת בחשבון שההלוואה יוצרת הגבלות שונות. למשל, הלוואה על חשבון קרן השתלמות לא תאפשר לנייד אותה לחברה מנהלת אחרת עד לפירעון ההלוואה, גם אם התשואות שישיג הגוף המנהל יהיו גרועות.

הסיכון הראשון והבסיסי הוא הפסד כספי ההשקעה. לא כל השקעה מצליחה, ואם לקחתם 100 אלף שקל הלוואה מקרן ההשתלמות לצורכי מינוף, והתברר שהשקעתם בהשקעה מפוקפקת או סתם לא מוצלחת – במקרה הקל, לא תקבלו את התשואה לה ציפיתם. בתרחיש הקיצוני יותר, תוכלו אף להפסיד את כספי ההלוואה. במקרה כזה תצטרכו להחזיר אותה בכל מקרה. ההתמודדות עם הסיכון, שלצדו גם סיכוי להפסד, לא מתאימה לכל אחד – לכן חשוב להעריך נכון את הסיכון שלכם לפני שאתם נכנסים להרפתקאות.

כדאיות המינוף לשם השקעה היא הפער בין הריבית שמשיגים מהתשואה על ההשקעה, לבין הריבית שמשלמים על ההלוואה, והכול ביחס לסיכון. למעשה, אם אתם משלמים 2% ריבית על ההלוואה, ומקבלים 12% ריבית על ההשקעה, הרווח שלכם הוא 10%. על מנת להחליט האם מדובר בהשקעה כדאית, צריך להבין מהו שיעור הרווח שאיתו נשארים ביד בסופו של יום.

עלות ההלוואה – כמה באמת משלמים?

ככל שההלוואה יקרה יותר, הרווח שיישאר לכם נמוך יותר. בדקו והבינו את תנאי ההלוואה עד הסוף: האם יש עמלות נוספות לריבית, כיצד הריבית משתנה לאורך חיי הלוואה ולמה היא צמודה. בהלוואות ככלל, הריבית משולמת על כל יתרת ההלוואה שלא שולמה.

שימו לב שבהלוואות בלון, תשלמו תמיד לאורך הדרך ריבית על מלוא הקרן, כיוון שהיא איננה נפרעת. ישנו סוג נוסף של הלוואות בלון, שבהן לא משלמים ריבית לאורך התקופה וגם היא נצברת. שימו לב שהלוואות אלו יקרות במיוחד, שכן על הריבית שנצברת, משלמים גם כן ריבית.

רווח – כמה באמת מרוויחים מההשקעה?

תשאלו את עצמכם את השאלות הבאות: האם יש עמלות שמפחיתות את התשואה? דמי ניהול? איך משולמת התשואה? האם באופן שוטף? בסוף תקופה? תוך כמה זמן ההשקעה נזילה? האם ההשקעה תהיה נזילה במועד שבו יש להחזיר את ההלוואה?  אם לא, האם יש מנגנוני קנסות שמפחיתים את התשואה?

על מנת להשיג תשואה גבוהה שתצדיק את כל מהלך המינוף, בעולם של ריביות אפסיות המשמעות היא ברורה: יש לפנות להשקעות מסוכנות, שתשואה לצדן. מרבית ההשקעות האלו הן השקעות אלטרנטיביות שלא מפוקחות על ידי רשות ניירות ערך – מהשקעות בבתי אבות בבריטניה ועד רכישת דירה בפולין. עולם ההשקעות האלטרנטיביות פורח, ככל שההשקעות המסורתיות לא מניבות תשואה גבוהה.

כניסה להשקעות אלו צריכה להיות מלווה בזהירות רבה מאוד, תוך לימוד והבנה של השוק שבו מתבצעת ההשקעה, הבנה של הסיכונים שאליהם ההשקעה חשופה ובדיקת עומק של הגוף שמבצע עבורכם את ההשקעה. אין השקעה שמניבה תשואה דו ספרתית ללא סיכון. אם מישהו מתפאר בכך שההשקעה לא מסוכנת, זוהי הנורה האדומה הראשונה שצריכה להידלק בדרך לביצוע ההשקעה.

סיכון – היו זהירים

זכרו: ההשקעות נעשות אל מול נכסים שנצברו: דירה או חיסכון. נכסים אלו הם כרית הביטחון של המשפחה, ויש להקפיד לקחת בחשבון גם תרחישים של הפסד, ואת המשמעות של הפגיעה ביציבות הכלכלית של התא המשפחתי בתרחישים אלו.

כדאי לשים לב מתי הסיכון הוא גבוה מדי, ואפילו חורג מגבולות המינוף הקלאסי. למשל, פדיון פיצויים על מנת להשקיע אותם בהשקעות אלטרנטיביות יכול להתברר כצעד קשה לעתיד, שכן הפיצויים הם חלק מהפנסיה העתידית.

אז מהם השיקולים שכדאי להביא בחשבון כדי להקטין את הסיכון ולצמצם אפשרות לפגיעה?

× האם תצטרכו את הכסף עבור תוכניות משמעותיות בעתיד היחסית?

• אם התשובה חיובית, מינוף שלא צלח יכול להרוס לכם את התוכניות העתידיות הללו.
• אם התשובה שלילית, זהו אור ירוק להמשך.

× מה רמת הסיכון בעסקה שאתם עומדים לעשות?

אם הסיכון הוא גבוה (וגם התשואה בהתאם), יש להבין כי לא בלתי סביר שתצאו בהפסד ניכר אם העסקה תיכשל. עכשיו שאלו את עצמכם – האם יש לכם החוסן להתמודד עם הפסד שכזה, או במילים אחרות: האם זהו סכום שתוכלו להסתדר גם בלעדיו?

× כמה רחוק אופק ההשקעה שלכם?

ככל שאופק ההשקעה שלכם יותר ארוך, עסקה ממונפת תשפיע עליכם פחות בטווח הקצר. אולם ככל שמתקרב היעד שבו תצטרכו את הכספים, צריך להוריד את רמת הסיכון, על מנת להבטיח את העסקה ככל האפשר.

× האם העסקה תשפיע על דירוג האשראי שלכם?

נטילת הלוואות רבות ואי יכולת פירעון של הלוואה במועד, יכול לפגוע מאוד בדירוג האשראי שלכם, ובכך למנוע מכם לקבל הלוואות עתידיות.

שיא של מינופי משכנתאות ועלייה של 10% בהיקף המשכנתאות ברבעון

רשות ניירות ערך: זירות הסוחר יפחיתו את המינוף לסוחרים; כך הזירה תהיה פחות מסוכנת