בבואנו להשקיע או לחסוך, לרוב אנחנו מוגנים על ידי גופים שונים. רוב אפיקי ההשקעה והחיסכון מפוקחים על-ידי גורמים כמו בנק ישראל, המפקח על הבנקים, רשות שוק ההון המפקחת על חברות ביטוח, קרנות פנסיה וקופות גמל; ורשות ניירות ערך המפקחת על חברות הנסחרות בבורסה ועל קרנות נאמנות.

מטרת הפיקוח היא לצמצם את הסיכונים אך אין באפשרותו למנוע אותם לגמרי. כל השקעה עשויה להוביל לא רק לרווח אלא גם להפסד. אולם, הפיקוח קובע סטנדרטים מינימליים של התנהגות תקינה. לכן ההשקעה בגורמים שאינם מפוקחים יכולה להיות מסוכנת הרבה יותר מהשקעה בגורמים מפוקחים.

השקעות לא מפוקחות אינן בהכרח אסורות בחוק. הסיבה היא שבמשך השנים מתפתחים תחומי השקעה חדשים ולעתים עובר פרק זמן עד הסדרתם בחוק ותחילת הפיקוח עליהם. לדוגמה, תחום זירות המסחר פעל עד לא מזמן ללא פיקוח. כמו-כן, יש אפיקי השקעה הפתוחים לפעילות ללא פיקוח במגבלות מסוימות. לדוגמה, חברה רשאית להציע ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על 35 ללא פיקוח. השקעות שאינן מפוקחות מתאימות למשקיעים מתוחכמים עתירי ניסיון ומקצועיות, ולא לציבור הרחב.

איך מזהים השקעות לא מפוקחות

אף ששיווק השקעה לא מפוקחת נעשה בכל אפיק, מדואר עד טלפונים ומסרונים ואף שיווק ברחוב או בהרצאה, בשנים האחרונות נפוץ השיווק דרך רשת האינטרנט, אם זה באימייל ואם זה ברשתות החברתיות.

דרכי השיווק של השקעות לא מפוקחות כוללות הבטחת רווח מהיר בסיכון נמוך לעומת השקעות מפוקחות. הן כוללות לפעמים הטעיה שמי שמשקיע בהן בהכרח מרוויח ומי שלא בהכרח מפסיד. בחלק מהמקרים השיווק כרוך בהפעלת לחץ: החליטו מהר או שתפסידו.

חלק מהגופים אף עושים שימוש בפרזנטורים ידועים, בליווי של משרדי רואי חשבון ועורכי דין וכן בגרפים שמראים הצלחה. יש אף מקרים שבהם הגופים הצהירו בכתב או בעל פה שהם תחת פיקוח לעומת שהפיקוח לא החל או שהם במגעים עם רשות ניירות ערך. חלק משקרים במפורש וחלק אומרים שהפיקוח נעשה בחו"ל. גם אם קיים פיקוח בחו"ל הוא לא בהכרח רלוונטי, וגם כאשר קיים פיקוח בחו"ל על פעילות דומה, אין להסיק מכך כי למשקיעים בישראל תהיה יכולת היעזר בו כאשר יתעוררו בעיות.

כדי לדעת אם מדבור בהשקעה מפוקחת כל שצריך הוא להיכנס לאתר רשות ניירות ערך, שם מופיעות רשימות הגופים שנמצאים תחת פיקוחה. בנוסף, אפשר להסתייע בגורמי מקצוע מפוקחים, ובעיקר ביועצי השקעות בעלי רישיון, כדי ללמוד אם מדובר בגוף מפוקח. רשות ני"יע מוציאה גם אזהרות לציבור וכן יש לבדוק במאגרים משפטיים אם מתנהלת תביעה נגד החברה.

בכל מקרה, אל תמסרו פרטים או כספים לפני שביררתם הכול על ההשקעה, על גורמי הפיקוח ועל אמינותם ואם אכן הגופים מפוקחים. אפילו אם בית ההשקעות מפוקח, היזהרו מהפעילות עצמה.

בתקופה האחרונה בולטת תופעה של גורמים בשוק המבצעים במקביל פעילות מפוקחת ופעילות שאינה מפוקחת. לדוגמה, גורם המבצע הנפקה לציבור של ניירות ערך של חברה על פי תשקיף ובמקביל מבצע הנפקות פרטיות של ניירות ערך של חברות אחרות. או לדוגמה, בית השקעות המחזיק פעילות של ניהול תיקים עבור הציבור הרחב לצד פעילות של קרן גידור למשקיעים מתוחכמים. יש לשים לב כי הפעילות האחת מפוקחת, בעוד שהפעילות האחרת אינה מפוקחת. על המשקיע לוודא שאומנם ההשקעה מתבצעת בגוף המפוקח עצמו, ואין להתרשם מכך שפעילות אחרת של אותו גוף מפוקחת על-ידי רשות ניירות ערך או על-ידי מפקח אחר.

בעיות נפוצות בהשקעות לא מפוקחות

בעיות עיקריות בהשקעות לא מפוקחות הן שאין פיקוח על חובת הגילוי, ולכן פעמים רבות הנתונים לא מדויקים או לא מבוססים, כולל היקף ההשקעות ותשואת העבר. לעיתים יש חוסר דיוק ברמת הסיכון. בעיות אחרות הן חוסר גילוי על משך ההשקעה, אפשרויות המשיכה ועמלות גדולות המקטינות את הרווח. בעיות אחרות נוגעות לרשלנות כמו אי רישום משקיעים או עירוב חשבונות.

בעיות אחרות נוגעות לליקויים בממשל תאגידי ובהתנהלות נושאי משרה ולעתים אף בהונאות פונזי מובהקות (להרחבה). לעתים משתמשים הגופים הלא מפוקחים בטכנולוגיות חדשות כדי לשכנע את המשקיעים, אבל טכנולוגיה לבדה לא הופכת השקעה לפחות מסוכנת.

בכל מקרה תמיד חשוב לבדוק, להתייעץ, להבין את רמת הסיכון, את גובה העמלות ואת דמי הניהול, ולעולם לא לפעול כלאחר יד.

רשות ני"ע: גם רכישת דירה עם רישום בטאבו עשויה להיחשב לנייר ערך 

בנק ישראל: "חלק מהבנקים לא מפקחים מספיק על פעילות הנגזרים של חדרי המסחר שלהם"