כלכלת שוק חופשי או כללכת שוק מוגדרת כמצב שבו המדינה אינה מתערבת בפעילות הכלכלית. הגדרה אחרת היא שהמדינה לא מתערבת ומשפיעה על

כוחות השוק. אין אף מדינה שבה יש שוק חופשי לחוטין.

המצדדים במצב זה טוענים שכוחות השוק מנתבים את השוק למצב האופטימלי, וכל התערבות ממשלתית רק גורעת. המתנגדים מראים שהמדינה עוזרת למצבים של כשלי שוק וכן לעניים ולחסרי היכולת המתקשים לשרוד בכלכלת שוק.

על פי המודל הכללי הקלאסי,  שוק חופשי הוא שוק שהייצור בו נשלט על ידי היצע וביקוש, והשוק נמצא בחתירה מתמדת  למצב של "שיווי משקל". השוק החופשי משתמש במנגנון המחירים כדי להגיע לשיווי משקל בשוק.

בפועל משמשה מונח "כלכלת שוק חופשי"לתאר כלכלה שבה הפעולה בשוק חופשית באופן יחסי מהגבלות והתערבות ממשלתית ומיושמת בו גישת "לסה פר", שבו ההתערבות הממשלתית מינימלית,  בניגוד לשוק שבו שוררת כלכלה מעורבת – עירוב של סחר חופשי ומדינת רווחה, כלכלה ריכוזית – שמרבית החברות והנכסים נמצאים אצל גורם אחד – לרוב המדינה, או כלכלה אטטיסטית – התערבות ממשלתית רבה מאוד. ביקורת תאורטית ופוליטית על הנחות היסוד של הכלכלה תטען כי מונח זה מוצג כתיאור מצב, בשעה שהוא כלי ליצירת הבניה חברתית להצדקת משטר כלכלי חברתי מסוים.

כיום, כלכלנים רבים מסתייגים ממונח זה  ומשתמשים במונח מדויק יותר כמו שוק משוכלל כדי להדגיש היבטים אחרים שמפריעים לתפקוד השוק ולא דווקא מעורבות ממשלתית – לדוגמה כדי לתקן כשל שוק מסוג מונופול טבעי וכדי להתקרב יותר למצב של שוק משוכלל, כלכלנים נאו-קלאסיים יעדיפו התערבות ממשלתית, בעוד שתומכי "שוק חופשי" אחדים יטענו שאין צורך בהתערבות כזו. אסכולת שיקאגו בכלכלה היא אסכולה בתוך הזרם הנאו-קלאסי שנוטה יותר לפתרונות של שוק חופשי והסתמכות על פתרונות וולונטריים ורגולציה על ידי בתי משפט. כך גם האסכולה האוסטרית.