מוכר התחרט ברגע האחרון על מכירת דירה ויפצה את הקונה. בית המשפט קבע כי  אף שחוזה בינו לבין בעלי הדירה לא נחתם בסופו של דבר, הרי שהוא כן תקף ומחייב. בית המשפט חייב את המוכר לשלם לקונה פיצוי בגין הפרה יסודית של החוזה. הסיפור מתחיל בפגישה בין אחד מהבעלים שהוסמך על ידי היתר לטפל במכירה, לבין התובע שהתעניין ברכישת הדירה.

לפי הקונה באותה פגישה השניים סיכמו שהדירה תימכר לו תמורת 1,315,000 שקל לאחר הנחה, כיוון שהסכים לשלם את הסכום בתשלום אחד במעמד חתימת ההסכם.

לפיו הצדדים הגיעו להסכם סופי לאחר שמונה טיוטות, ואף תיאמו ארבע פעמים מועד לחתימה. את המועד הראשון הוא ביטל לדבריו מאחר שהנתבעים לא המציאו הסכם שכירות עדכני עם מי שבאותה עת שכרה את הדירה, ושלושת המועדים הבאים בוטלו על ידי הנתבעים. רק במועד החמישי נודע לו כי המוכרים החליטו להשכיר את הדירה ולא למכור.

הנתבעים טענו בתגובה  כי ההסכם לא נחתם, כך שאינו מחייב. כך גם לפי טיוטות ההסכם נכתב "לצורכי מו"מ בלבד", ומאחר שלא הושגה הסכמה על נוסח סופי, לשיטת הנתבעים יש לדחות את התביעה.

השופט הבהיר כי ניתן להתגבר על "דרישת החתימה", אם קיימות ראיות חזקות לכך שהצדדים השלימו את המו"מ, גיבשו כוונה רצינית לביצוע העסקה, וסיכמו על הפרטים העיקריים לביצועה –  "גמירות דעת" ו"מסוימות". בין היתר, השופט הבהיר כי כל פרטי העסקה החיוניים סוכמו ונותר רק לחתום. לכך נוספו הטענות  כי כל הדחיות עד האחרונה היו מעניינים טכניים

השופט קבע כי ההסכם תקף למרות היעדר חתימה. מאחר שהנתבעים הפרו את ההסכם וסירבו למכור את הדירה, התובע זכאי לפיצוי המוסכם בסך 135,050 שקל.

בנוסף, הנתבעים ישלמו לתובע שכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל והוצאות משפט

מתן בלעדיות למתווך בעת מכירת דירה – מה זה אומר? האם כדאי? ולמה לא צריך לפחד?

מס שבח – הגבלת תקופת הפטור במכירת דירה בירושה