ההורות לתינוק שנולד לפני המועד כרוכה בקשיים, טרדות ודאגה אינסופית וגם גובה מחיר כלכלי ■ אם אתם הורים לפג, יש כמה זכויות שממש כדאי שתתעדכנו בהן

כעשירית מהתינוקות הנולדים בכל שנה בישראל מוגדרים כפגים – כלומר תינוקות שנולדו טרם זמנם. במונחים מספריים מדובר ב-16,000 תינוקות בשנה לערך. בעקבות התקדמות הרפואה, יותר ויותר תינוקות שנולדים בטרם עת מצליחים לשרוד ולהישאר בחיים, מה שמוביל גם לעומס רב בפגיות.

מדי שנה בשנה במהלך חודש נובמבר מציינים ברחבי העולם את “יום המודעות הבינלאומי לפגים”, במטרה להעלות את רמת המודעות בקרב הציבור הרחב אודות צרכיהם המיוחדים של תינוקות שנולדו טרם זמנם, לקדם את הנושאים הדורשים טיפול ממלכתי וכן לאסוף תרומות ולרכז פעילויות נוספות למטרת שיפור בריאותם ואיכות חייהם של הפגים ובני משפחותיהם. יום זה הנו הזדמנות עולמית חשובה לדון בקשיים ובסיכונים הרבים הכרוכים בפגות, וכן לקדם את צרכי משפחות הפגים והצוות הרפואי המטפל בהם.

עמותות, ארגוני רופאים וגופים נוספים ברחבי העולם פועלים למען מטרות אלו, שהוגדרו על ידי EFCNI , ארגון הגג האירופי לקידום נושא הפגות.

בעשור האחרון מצוין יום הפג גם במדינת ישראל: לצורך יום זה הכנסת מקדישה דיון מיוחד במליאה ונושאים רלוונטיים מועלים לדיון בוועדות השונות. יום הפג מהווה גם במה לחקיקה תומכת ומעקב אחר התחומים הסובבים את הנושא.

מיהו פג?

פג הוא תינוק שנולד לפני השבוע ה-37 להריון. בשל לידתו המוקדמת חלק ממערכות הגוף שלו אינן מפותחות מספיק, ולפיכך הוא חשוף יותר למחלות בהשוואה לתינוקות אחרים, וקיימות מגבלות על מתן טיפולים בסיסיים חיוניים, הניתנים לתינוקות כדבר שבשגרה. לאחר לידתו מטופל הפג בפגייה בבית החולים, ובמהלך השהות הוא זכאי לטיפולים ייחודיים לפגים. פגים והוריהם זכאים לזכויות רפואיות והטבות מיוחדות בזמן השהות בבית החולים ובמקרים מסוימים גם אחרי עזיבתו.

מהן הזכויות שמיועדות להורי פגים?

זכויות בביטוח לאומי

זכויות היולדת:

מענק אשפוז – משולם מ-1954 בעבור כל יולדת במישרין לבית החולים, כהשתתפות בהוצאות הלידה והאשפוז של היולדת ושל היילוד. המוסד לביטוח לאומי מעביר במישרין את המענק לבתי החולים בהתאם למספר הלידות. מ-1994 משולמת בעבור לידת פג תוספת לפג, בגין ההוצאות הגדולות הכרוכות בטיפול בפגים.

מענק לידה – משולם משנת 1954 לכל יולדת בעבור כל ילד שנולד ולהורים מאמצים. המענק מיועד לרכישת ציוד ראשוני לתינוק.

הסעת יולדת – המוסד לביטוח לאומי משתתף בהוצאות הסעת היולדת לבית החולים.

גמלה לשמירת הריון – משולמת למבוטחת שהיא עובדת שכירה או עצמאית שהפסיקה את עבודתה בשל שמירת הריון במשך 30 יום לפחות ואינה מקבלת על כך תשלום ממעסיקה או מכל גורם אחר. עד סוף 1994 התשלום היה בסכום השווה ל-25% מהשכר הממוצע לפי חוק או משכר האישה, הנמוך מבין השניים. מינואר 1995 הגמלה משולמת לפי שכר האישה בשלושת החודשים שקדמו להפסקת עבודתה ולא יותר מ-70% מהשכר הממוצע לפי חוק. באפריל 2000 שונה הסכום המרבי לתשלום והיה 100% השכר הממוצע. מינואר 2006 התשלום המרבי הוא 100% מהסכום הבסיסי.

דמי לידה – משולמים למבוטחת שהיא עובדת שכירה או עצמאית, שצברה תקופת אכשרה הנדרשת בחוק, פיצוי על אובדן השכר במשך חופשת הלידה (שהיא חובה לפי חוק עבודת נשים). מנובמבר 1994 שיעור דמי הלידה הוא כגובה שכרה הממוצע של היולדת בשלושת החודשים שקדמו להפסקת העבודה ובניכוי מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. החל ממרץ 2017 הבסיס לחישוב דמי לידה ליולדת שהיא עובדת שכירה הוא ההכנסה היומית הממוצעת הגבוהה מבין שתי תקופות – 3 חודשים או 6 חודשים קודם ליום הלידה.

תשלום בגין יולדת שנפטרה בתוך שנה מיום הלידה – משולם למי שהילד עימו, למשך שנתיים, וגובהו 30% מהשכר הממוצע לפי חוק. אם משולמת קצבת שאירים בעבור הילד, התשלום הוא לשנה בלבד.בנוסף משולם תגמול מיוחד לבן זוגה של יולדת שנפטרה אם הוא לוקח חופשה לצורך טיפול ביילוד, לתקופה של עד 84 יום. התשלום הוא בגובה דמי פגיעה ליום לפי שכרו.

טיפולים רפואיים בפגייה

חיסונים – על פי הנחיות משרד הבריאות, יש לחסן פג בהתאם לגילו הכרונולוגי, לאחר שחרורו ממחלקת יילודים ולאחר בדיקת רופא.

אין צורך להתחשב במשקל הפג, מתוך הנחה שאין הפג משתחרר ממחלקת יילודים לפני שמגיע למשקל סביר. החיסונים לפגים ויילודים שנולדו במשקל נמוך, ניתנים לפי הלוח והמינון הרגיל לתינוקות. למידע נוסף ראו חיסונים לתינוקות וילדים. במקרה של אשפוז ממושך, על המחלקה שבה הפג מאושפז, להתחיל במתן החיסונים השגרתיים לפג.

חיסון הפטיטיס B: חיסון נגד דלקת כבד B לפגים, ניתן בהתאם למשקל הפג בעת הלידה ולנשאות הנגיף אצל האם. החיסון ניתן בשלוש מנות.

פג שנולד במשקל של לפחות 2 ק"ג יקבל את המנה הראשונה של החיסון בסמוך לאחר הלידה, כשמצבו הקליני מאפשר זאת.

פג שנולד במשקל הנמוך מ-2 ק"ג, ושאמו אינה נשאית פעילה של הנגיף, יתחיל לקבל את החיסון, כאשר משקלו יגיע ל-2 ק"ג או בעת שחרורו מבית החולים.

פג שנולד במשקל הנמוך מ-2 ק"ג ושאמו אובחנה כנשאית פעילה של הנגיף, יקבל מוקדם לאחר הלידה מנת נוגדנים. כמו כן יקבל בהקדם ובהתאם למצבו הקליני מנה אחת של חיסון. כאשר יגיע הפג למשקל 2 ק"ג או בעת שחרורו מבית החולים יתחיל לקבל את החיסון באופן מלא (3 מנות).

טיפול מונע ל-RSV – R.S.V הוא נגיף המהווה גורם ראשי לגרימת דלקות בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים ופגים. בפגים הנגיף גורם לעתים קרובות לזיהום חמור יותר, הפוגע בדרכי הנשימה, עלול לגרום לאשפוז ממושך, לשהות בטיפול נמרץ ואף לתמותה. הנגיף מופיע בצורה עונתית מהסתיו ועד לאביב.

טיפול מניעתי לנגיף ה-R.S.V כלול בסל הבריאות וניתן חינם לפגים ולילודים הזכאים לכך. למידע נוסף ראו באתר משרד הבריאות

* שימו לב, על פי סל הבריאות לשנת 2011, הורחבה אוכלוסיית הזכאים לתרופה, גם לפגים ומי שנולדו פגים ושלא מלאה להם שנה, אם נולדו בטרם מלאו 32 שבועות היריון + 6 ימים.

בעונת החורף מנת החיסון הראשונה ניתנת לפג עם שחרורו מבית החולים ושאר הזריקות ניתנות במסגרת קופ"ח ( בכפוף לזכאות היילוד לטיפול זה). אם הפג משתחרר מחוץ לעונת ה-RSV, הוא יקבל את הזריקות במלואן במסגרת קופ"ח לה הוא משתייך, על פי הנחיות משרד הבריאות ובהתאם לזכאותו לחיסון.

עמותת לה"ב מאפשרת להורים, שאינם זכאים לקבלת התרופה במסגרת סל הבריאות, לרכוש אותה בעלות מופחתת. למידע על המרפאות המחסנות במסגרת כל אחת מקופות החולים ראו באתר עמותת לה"ב.

פיזיותרפיה לפגים – טיפולי פיזיותרפיה ניתנים לפגים עוד בזמן שהייתם בפגייה. הטיפולים ניתנים על ידי פיזיותרפיסט בעל הכשרה ייחודית בטיפול בתינוקות פגים ובהתפתחות הילד. טיפול הפיזיותרפיה הפרטני ניתן בהתאם למצבו הבריאותי של התינוק הפג, וכולל את התחומים הבאים:

תפקוד נוירו-מוטורי: עידוד תפקוד מוטורי בהתאם למטרה שהוצבה;

תפקודי אכילה: הכנה לאכילה לרבות גריית הפה, עידוד בליעה ומציצה;

תפקודי נשימה: שמירה על דרכי נשימה פתוחות ומאווררות;

תפקוד חושי: שילוב גרייה חושית (מגע, ריח, שמע וגירוי חזותי).

הדרכה להורים: כחלק מהטיפול, על הפיזיותרפיסט להעביר הדרכה קבועה ומובנית להורים, לגבי הידע והמיומנות שבתחום הפיזיותרפיה, במהלך האשפוז ולקראת עזיבת המחלקה.

כמו כן, על הפיזיותרפיסט לבצע הערכה התפתחותית לפני שחרור הפג מהיחידה; לתת הנחיות מקצועיות להורים בעת הכנת התינוק הפג לשחרור; לכתוב סיכום טיפול והמלצות המשך לגורמים המקצועיים ביחידות בקהילה; להשתתף במרפאת מעקב פגים בביה"ח וליצור קשר עם היחידה המטפלת בקהילה, במידת הצורך.

זכויות בני משפחה במהלך האשפוז

ביקור בפגייה – משפחתו של הפג רשאית לבקר ולשהות בפגייה בתנאים ובמגבלות מסוימים, בהתאם למידת קרבתם המשפחתית:

הורי הפג רשאים בדרך כלל לשהות בפגייה במשך כל שעות היממה.

בני משפחה אחרים אינם מורשים לשהות בפגייה באופן קבוע, אולם במקרים רבים הם זכאים לביקורים קצרים בהתאם למדיניות הפגייה.

ליווי בעת טיפול בפג – ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. זכותם של ההורים להיות נוכחים בבדיקה גופנית של ילדם הקטין, לפיכך זכותם של הורי הפג, להיות נוכחים בעת ביצוע הבדיקות השונות הנערכות לו. במקרה שהצוות הרפואי סבור כי נוכחות ההורים עלולה להפריע לפעולה התקינה של הבדיקה, או עלולה לפגוע בצנעת הפרט של פג אחר, יתבקשו ההורים לעזוב את חדר הבדיקה.

חנייה בבתי חולים – על פי חוזר משרד הבריאות, החל מ-01.05.2017, המחיר המקסימלי שניתן לגבות בחניונים של בתי חולים ממשלתיים כלליים הוא 20 שקל למשך עד 24 שעות משעת הכניסה לחניון. כמו כן, ישנן אוכלוסיות הפטורות מכל תשלום עבור החניה – ובהן נכללים גם הורים לפגים, וכן: בעלי תג חנייה לנכה, מטופלי דיאליזה, כימותרפיה או הקרנות ועוד.

טיפולים רפואיים לאחר השחרור מהפגייה

הפניה מוקדמת למכון להתפתחות הילד – על פי חוזר משרד הבריאות, על היחידות לטיפול מיוחד ביילוד להפנות כל תינוק שנולד במשקל נמוך מ-1,500 גרם לבדיקה ולהערכה התפתחותית במכון מוכר להתפתחות הילד ושיקומו. על המכונים להתפתחות הילד לתת קדימות לתינוקות אלה בקבלה לאבחון ולטיפול.

תינוקות עם הפרעה התפתחותית הדורשת התערבות טיפולית מיידית, יטופלו בהקדם האפשרי:

עבור פגים שנולדו במשקל נמוך מ- 1,500 גרם ולפני השבוע ה-32 להריון, זמן ההמתנה לאבחון ולהתחלת טיפול לא יעלה על שבועיים ממועד הפנייה.

עבור פגים שנולדו במשקל שמעל 1,500 גרם או אחרי השבוע ה-32 להריון, זמן ההמתנה לאבחון ולהתחלת טיפול לא יעלה על חודש ממועד הפנייה.

במקרה של עיכוב באבחון וטיפול מעבר למועדים שנקבעו, ניתן לפנות ישירות לאחת מהיחידות להתפתחות הילד המוכרות על ידי משרד הבריאות (גם אם היחידה אינה קשורה בהסדר עם הקופה המבטחת וזו לא הפנתה את הילד לאותה יחידה). במקרים חריגים, ובהיעדר פתרון אחר בזמנים שנקבעו, ניתן לפנות לקבלת הטיפול גם למטפל פרטי.

במקרים אלה המשפחה זכאית להחזר של התשלומים בגין הטיפול או האבחון, וזאת עד לגובה תעריפי משרד הבריאות, בתנאי שמספר הטיפולים לא חרג ממספר הטיפולים לו הם זכאים. ההחזר (למעט ההשתתפות העצמית) יינתן מקופת החולים.

זכויות תעסוקתיות

הארכת חופשת הלידה של הורים לפג

יולדת של פג המאושפז בבית החולים זכאית להארכת חופשת הלידה ולקבלת דמי לידה.

תביעה להארכה או פיצול דמי לידה – יולדת שתינוקה מאושפז בבית החולים או צריך להתאשפז שוב, לתקופה של 15 ימים לפחות במהלך חופשת הלידה, זכאית להאריך את חופשת הלידה במספר ימים השווה למספר ימי האשפוז ולכל היותר עד לתקופה של 20 שבועות.

בתקופת ההארכה ניתן לקבל דמי לידה עד למספר הימים המקסימלי המפורט להלן:

20 שבועות נוספים, אם היולדת זכאית לתשלום דמי לידה עבור 15 שבועות.

12 שבועות נוספים, אם היולדת זכאית לדמי לידה עבור 8 שבועות.

במקרה זה ניתן גם לפצל את חופשת הלידה (להפסיק אותה זמנית למשך האשפוז, ולחדשה עם סיומו), כך שתקופת האשפוז לא תחושב כתקופה שבה נוצלה הזכאות לחופשת לידה.

גברים רשאים לחלוק עם בנות זוגם את חופשת הלידה החל מהשבוע השביעי ללידה, בתנאי שבת הזוג זכאית לחופשת לידה, אך בחרה לקצר את חופשת הלידה ולחזור לעבודתה.

מסירת הודעה למעסיק – על העובדת למסור הודעה בכתב למעסיק 4 ימים לפחות לפני המועד שבו היתה אמורה לשוב לעבודה. אם, בנסיבות העניין, נבצר ממנה למסור הודעה במועד זה, עליה למסור אותה במועד המוקדם ביותר האפשרי. יש לצרף להודעה אישור מבית החולים או מרופא מטעמו, לגבי תקופת האשפוז של הפג.

בקשה להארכה של דמי לידה – על היולדת למלא טופס תביעה להארכה או פיצול דמי לידה. ניתן להגיש את הטופס בתוך שנה מיום הזכאות הראשון לדמי לידה, ורק לאחר שהוגשה התביעה לדמי לידה.

לטופס התביעה יש לצרף אישור מבית החולים, שיירשמו בו הפרטים של היולדת ושל התינוק וזמן האשפוז. את הטופס והאישור מגישים לסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום המגורים. אפשר להגיש את התביעה גם בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף.

ישנה גם אפשרות לסרוק או לצלם את הטופס והאישור ולשלוח אותם באופן מקוון באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי.

חשוב לדעת:

אם גם התינוק וגם היולדת היו מאושפזים בזמן זכאותה לחופשת לידה, ותקופות האשפוז שלהם היו קצרות מ-15 יום ולא חופפות, ניתן לצרף את תקופות האשפוז של שניהם, כך שתתאפשר זכאות להאריך את חופשת הלידה (אם שתי התקופות משלימות 15 יום).

* למידע נוסף, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי

הטבות נוספות:

השאלת ציוד לפגים – פגים רבים נזקקים לציוד מיוחד לאחר השחרור מהפגייה. קיימים מספר ארגונים המשאילים ציוד רפואי לפגים. חלק מהציוד ניתן להשכרה בתשלום מסובסד לתקופות שונות, וכן לרכישה.

נותני השירות:

– עזרה למרפא

– יד שרה

הציוד ניתן על סמך הצגת תעודת זהות והשארת פיקדון.

תקרת תשלום ברכישת מזון תרופתי/ייעודי – מבוטחי קופות החולים זכאים לפטור מתשלום עבור מזון תרופתי/ייעודי שבסל הבריאות, מעבר לתקרה חודשית שנקבעה להם.

חלק קטן מסוגי המזון התרופתי נחשבים כתרופות ולא כמזון ולכן התשלום עבורם אינו נכלל בתקרת התשלום למזון תרופתי אלא בתקרת התשלום לתרופות לחולים כרוניים. הסיוע הניתן הוא עד 1,090 שקל בחודש (נכון לשנת 2019) ומותנה בתשלום השתתפות עצמית.

ארגוני סיוע

לה"ב – למען הפגים בישראל

לפו"ם – למען פגים והוריהם

חניה בבית חולים – כמה עולה? והאם אפשר להוזיל?

איך להיערך כלכלית ללידת תאומים והאם באמת צריך להוציא כפליים?