אם הורישה את כל רכושה לאחד משלושת בניה. האח התאום טען להשפעה לא הוגנת. בית המשפט קבע שלא הוכיח השפעה כזו או מחלות דמנציה ודחת את התנגדותו
בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה התנגדות לקיום צוואה שהגיש בנה של אישה שהלכה לעולמה משופ שהורישה את כל רכושה רק לאחיו התאום: השופטת קבעה שלא הוכחו הטענות להשפעה בלתי הוגנת ומעורבות בעריכת הצוואה.
האם הלכה לעולמה כשהייתה בת 80. כמה שנים לפני כן היא ערכה צוואה שעליה חתמה בבית הדין הרבני ובה הורישה את כל רכושה לאחד משלושת ילדיה שגר עמה כל חייו. אחיו התאום הגיש התנגדות לקיום הצוואה, למרות שהאחות הנוספת לא הייתה צד בהליך. האח טען להשפעה בלתי הוגנת שהפעיל אחיו על האם לאורך כל השנים שהתגורוו יחד. לדבריו, לאם הייתה תלות רבה באחיו על בסיס יומיומי. לדבריו, אמו הייתה חולנית וסבלה מבעיות רפואיות רבות ומגוונות, ואחיו גרר אותה לבית הדין הרבני כדי לחתום על הצוואה.
בתביעה נטען שהקשר בין האם לבין אחיו, שמעולם לא התחתן, היה חולני ותלותי. הוא הוסיף שאחיו חזר בתשובה, וגרם לסכסוך ביניהם שהידרדר לעתים קרובות לאלימות פיזית ומילולית. ולכן הוא עצמו לא הגיע לבית האם.
תגובת האח הייתה שהוא לא היה שותף לעריכת הצוואה. הוא צירף מסמכים רפואיים שמעידים כי אמו סבלה מבעיות רפואיות רגילות, בעיקר אורתופדיות, ואין בהם זכר לקיומה של דמנציה או בעיה קוגניטיבית אחרת.
לטענתו, הצוואה שיקפה את רצון האם שלא להותיר דבר לאחיו ואחותו, משום שלא היו עמה בקשר שנים רבות. לדבריו, מערכת היחסים בין האח לבין אמם הייתה עכורה והיא ביקשה ממנו להפסיק להגיע לביתה על רקע חובותיו הכספיים שגררו מעקלים שהגיעו לביתה תכופות. הוא הבהיר שכלל לא ידע על כוונת האם לערוך צוואה והדבר נודע לו רק כמה שנים לאחר מכן מפיה.
השופטת קיבלה את טענת האח הנהנה מהצוואה. היא הבהירה שהעיקרון המנחה הוא כיבוד רצון המת וההנחה היא שהצוואה מבטאת את רצונה הכן והאמיתי של האם באשר לאופן שבו יחולק עזבונה. היא ציינה כי על אף היחסים הקרובים בין הבן הזוכה לבין אמו, אין ראיות להשפעה בלתי הוגנת מצדו.
כמו כן, עיון במסמכים הרפואיים מעלה שלאורך השנים סבלה המנוחה מבעיות ברגליה וכאבים בגב התחתון, אך לא נמצא ולו מסמך אחד שהטיל דופי במצבה הקוגניטיבי או העדר יכולתה לערוך צוואה.
השופטת גם דחתה את טענת המתנגד שלפיה אחיו בודד את אמו מהעולם החיצון. לפי פסק הדין, מחומר הראיות עולה שבין הבן הזוכה לבין האם לא היו יחסי שליטה אלא מערכת יחסים שהתאפיינה במתן סיוע ודאגה. לעומת זאת, מגיש ההתנגדות לא היה בקשר רציף עם אמו ונהג לפנות אליה רק כשנקלע למצוקה, בין אם כלכלית או אישית.
עוד ציינה שהמתנגד לא הוכיח שאחיו נטל חלק בעריכת הצוואה. האח שהפסיד חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.
צוואה לשכנה ולא למשפחה – מה הפסיקה?
מהו עיזבון, מה עושים אם אין צוואה או אם המוטבים בקופת הגמל אינם היורשים
התבטלה צוואה שחתמה אם במצב סופני