הסכום הנמוך מעיד על כך שרוב מובטלי הקורונה מגיעים מהשכבות החלשות והשתכרו שכר נמוך עוד לפני המשבר ■ אלפי זכאים לא מקבלים דמי אבטלה כלל ונקלעו לחובות ולמצוקה – בשל הכלל האוסר על "כפל קצבאות"
המוסד לביטוח לאומי שילם בחודש אפריל 3.1 מיליארד שקל ל־890 אלף מובטלים – שהם 3,500 שקל בממוצע לכל אדם שזכאי יצא לחל"ת או פוטר.
התשלום הנמוך הוא הוכחה נוספת לכך שמובטלי הקורונה נמנים בחלקם הגדול עם השכבות החלשות בחברה ועוד לפני המשבר הייתה הכנסתם נמוכה. השכר הממוצע של מובטלי הקורנה עומד על 7,000 שקל בלבד, בעוד השכר הממוצע למשלם דמי ביטוח לאומי עומד על 10,350 שקל – כלומר מובטלי הקורונה משתכרים בממוצע שני שליש מהשכר הממוצע.
לפי נתונים שמסר ביטוח לאומי, היקף התשלומים לדמי אבטלה באפריל האחרון עמד על 3.1 מיליארד שקל – סכום כפול לעומת 1.6 מיליארד שקל במרץ, שהיה החודש הראשון של משבר הקורונה.
התשלום בחודש אפריל היה נמוך במיוחד בשל חג הפסח. זאת משום שדמי האבטלה מחושבים לפי ימי עבודה ולא חודשים. באפריל, בגלל החג, היו 24 ימי עבודה לעומת 26 בחודש רגיל. כלומר תשלום ממוצע של 3,500 שקל בחודש שכלל 24 ימי עבודה, הם שווי ערך ל־3,800 שקל בממוצע בחודש בן 26 ימי עבודה, ללא ימי שבתון כלל.
כמו כן, יצוין כי 100 אלף איש הצטרפו למעגל מקבלי הקצבה רק במהלך החודש, ולפיכך קיבלו דמי אבטלה עבור חלק מהחודש בלבד (כ-40% ממנו בממוצע). התשלום הריאלי – שהוא התשלום אילו כולם היו מקבלים דמי אבטלה על חודש מלא – עומד על 3,700 שקל.
למרות זאת, הסכום הנמוך באפריל עדיין מפתיע לרעה. במרץ רוב המבוטחים קיבלו דמי אבטלה עבור שליש חודש. זאת משום שההוצאה ההמונית של עובדים לחל"ת התחילה באמצע החודש, ומובטלים אינם מקבלים תשלום עבור חמשת הימים הראשונים. כיוון שכך, ניתן יהיה לצפות שבאפריל התשלומים יותר מאשר יוכפלו. מה שהשפיע והוביל להקטנת דמי האבטלה הוא מספר ימי העבודה הנמוך באפריל ובנוסף לכך, הפחתת חלק מסכום המקדמות שניתנו במרץ.
השכבות החלשות מתרסקות
הוכחה נוספת לכך שמובטלי הקורונה מגיעים מתחתית פירמידת השכר היא שהתשלום היומי הממוצע למובטל ירד מ־205 שקל בינואר לפני המשבר ל־173 שקלים בלבד ליום באפריל – כלומר 16% פחות.
תשלום אבטלה אמור לספק ביטחון סוציאלי. אולם התשלומים הנמוכים מראים שבשטח לא כך הוא. דמי האבטלה בישראל נמוכים מראש ונעים בין 30% ל־80% מהשכר. אמנם ככל שההכנסה נמוכה יותר דמי האבטלה קרובים יותר לשכר. אולם כשההכנסה נמוכה יותר בדרך כלל גם החסכונות נמוכים יותר, ההכנסה הפנויה קטנה יותר ולכן כמעט בלתי אפשרי לקצץ בהוצאות.
סיבות אחרות שמסבירות את דמי האבטלה הנמוכים במשבר הקורונה הן ש56% מהמובטלים החדשים הן נשים, שמרוויחות מלכתחילה פחות מעמיתיהן הגברים. לפי נתוני הלמ"ס שכרן של נשים הוא כ־66% מזה של גברים; בנוסף, 48% מהמובטלים הם בני עד 34. לפי כללי הביטוח הלאומי, צעירים עד גיל 28 מקבלים חלק יחסי נמוך יותר משכרם. לדוגמה, צעיר שמשתכר 5,000 שקל בחודש יקבל דמי אבטלה בסך 2,900 שקל בלבד.
זאת ועוד: רבים ממובטלי הקורונה התפרנסו קודם למשבר ממשרות חלקיות. משרות מסוג זה אופייניות יותר לנשים מאשר לגברים וכן אופייניות לסטודנטים. לפי הלמ"ס 69% מהמועסקים במשרה חלקית הן נשים – 33% מהנשים עובדות במשרה חלקית לעומת 16% בלבד מהגברים. לפי התאחדות הסטודנטים 140 אלף סטודנטים זכאים לדמי אבטלה, מתוך 200 אלף שפוטרו או הוצאו לחל"ת, סביר שרובם הועסקו במשרה חלקית.
שערוריית "כפל הקצבאות"
בימים האחרונים עלה לכותרות הנושא של קיזוז "כפל קצבאות", שדרדר בעת משבר הקורונה משפחות רבות אל מתחת לקו העוני, לעבר מצב של מצוקה קשה ורעב.
מנכ״ל המוסד לביטוח לאומי מאיר שפיגלר טען: "האנשים החלשים ביותר בחברה הם שנפגעו באופן המשמעותי ביותר ממשבר הקורונה. גובה דמי האבטלה על פי החוק הקיים רחוק ממתן מענה. מדובר בהפחתה של עשרות אחוזים מהשכר". שפיגלר ציין כי "על פי דוח העוני האחרון, התשלומים הללו לא מספיקים לקיום בימי שגרה, וודאי שלא בשעת חירום, כשמיליון מובטלים נאבקים ׳להשאיר את הראש מעל המים". עוד הוא מעיר ש"יש עשרות אלפי אנשים מהחלשים ביותר בחברה שכלל לא מקבלים דמי אבטלה בשל חובת הקיזוז של כפל קצבאות".
משבר הקורונה: שיא במספר דורשי העבודה במארס; שיעור האבטלה – 23.3%
תוכנית הסיוע למשבר הקורונה: דמי אבטלה לעובדים מעל גיל 67 וסיוע ישיר לעצמאים