רבות מדברים על החולשה בהייטק הישראלי, שנובעת הן מגורמים חיצוניים-גלובליים כמו חולשה שחווה הענף בעולם והם מגורמים פנימיים-מקומיים, כמו הרפורמה המשפטית והמחאה נגדה. ומה מספרים הנתונים? עד כמה קשה החולשה בהייטק הישראלי? נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על אקזיטים שנעשו בחברות הייטק ישראליות ב-2022 מציירים תמונה מעורבת. מחד הם מראים ירידה חדה במספר האקזיטים, אבל מחד נראה כי התמורה הכוללת בעד עסקאות המכירה/הנפקה ירדה אך במעט. בכל מקרה, ברור כי לרפורמה/מהפכה המשפטית, שתפסה תאוצה רק מתחילת 2023, אין כמעט קשר למצב.

53%  – זה שיעור הירידה בהיקף עסקאות האקזיט שבוצעו בישראל בשנת 2022 לעומת השנה הקודמת. מדובר על 133 עסקאות שבוצעו בסך הכל לעומת 281 עסקאות שבוצעו ב-2021. אלה הנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על בסיס מאגר נתונים שהיא בנתה במימון ובשיתוף המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי במשרד המדע.

סכום האקזיטים בשנת 2022 הסתכם ב-24.4 מיליארד דולר, ירידה של 3% לעומת 2021, בה עמד סכום האקזיטים על 25.1 מיליארד דולר.

עוד על פי הנתונים, מספר ההנפקות הראשונות לציבור ב-2022 היה 15% מסך האקזיטים, וסכומם עמד על 16% מהסכום הכולל של האקזיטים ב-2022, לעומת 41% בשנת 2021.

מספר האקזיטים בהיקף של 0-50 מיליון דולר היה 65% ממספר האקזיטים הכולל ב-2022.

20% מהחברות שביצעו אקזיט ב-2022 עשו זאת עד תום חמש שנים להקמתן.

מבחינת פילוח גאוגרפי, בשנת 2022, במחוז תל אביב חלה ירידה של 55% במספר החברות שביצעו אקזיט, לעומת עלייה של 81% בשנת 2021. בשנת 2022, 87% מהאקזיטים בוצעו בחברות הרשומות במחוזות תל אביב והמרכז.

השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בחברות שביצעו אקזיט בשנת 2022 עמד על 26.2 אלף שקל. בחברות המעסיקות 50-21 משרות שכיר, היו 1.2 אלף משרות שכיר והשכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בהן עמד על 28.7 אלף שקל.

32% ממספר האקזיטים נרכשו על ידי גורמים ישראלים ו/או הונפקו בבורסה בישראל. 76% מסכום עסקאות האקזיט, מקורו בגורמים מארצות הברית.

במספר ובסכום של האקזיטים שנרכשו על ידי גורמים ישראלים ו/או הונפקו בבורסה בישראל בשנת 2022 חלה ירידה של 64% ושל 18% לעומת שנת 2021, בהתאמה