אחרי עיכובים רבים אושרו באחרונה תקנות CRS, המאפשרות לישראל להצטרף למערכת הבינלאומית של העברת מידע אוטומטית בין מדינות על חשבונות פיננסיים של תושבי חוץ. בשבוע שעבר התקנות פורסמו רשמית – ועתה מתחיל יישומן.

מהו CRS?

CRS, או "תקן הדיווח האחיד", פותח על ידי OECD וממסד את נוהל חילופי המידע האוטומטיים, ומטרות אכיפת מס ופעולות נגד הסתרת נכסים בחו"ל. לחילופי המידע שותפות יותר מ-100 מדינות, ובהן ישראל.

מי מושפע מהתקנות?

כל התושבים במדינות זרות, על פי דיני המס שלהן, ומחזיקים חשבונות בישראל; אך גם  תושבי ישראל המחזיקים חשבונות בחו"ל.המשמעות שאם אדם  פותח חשבון באנגליה, למשל, אנגליה תוכל לדוח אוטומטית בלי בקשה מצד ישראל ואם יהיה חשד להפרות, תיפתח חקירה.

התקן החדש נוגע לכל המדינות בעולם?

לא לכל המדינות, אבל עדיין הרבה מדינות. אפשר למצוא אותן באתר האינטרנט של רשות המסים, הרשימה כוללת כמעט את כל מדינות OECD (למעט ארה"ב) גם ממקלטי מס ידועים כבר אי אפשר לברוח, וכלולות בה  שווייץ, ליכנטנשטיין, גרנזי והאי מאן. יותר מ-100 מדינות מחויבות ל-CRS, אבל כל אחת התחייבה להעברת מידע במועדים שונים. ישראלים שיש להם זיקת מס כלשהי לארה"ב, אבל לא למדינות אחרות, אינם צפויים לחוש השפעה נוספת של התקנות החדשות – משום שהם כבר מכוסים ב-FATCA.

לגבי אילו שנים המידע מתייחס?

תחילה המידע לגבי חשבונות ב-2017 יימסר ויתקבל ברשות המסים לגבי 53 מדינות, ובהן צרפת, גרמניה ובריטניה. לאחר מכן, העברת המידע על 2018 תיעשה לגבי 70 מדינות, ובהן שווייץ ופנמה. ובהמשך צפויות להצטרף מדינות נוספות..

מתי תתחיל העברת המידע?

המוסדות הפיננסיים בישראל (בנקים וגופים אחרים)מחויבים לדווח לרשות המסים עד 23 ביוני 2019 על מצב החשבונות ב-31 בדצמבר 2017. דיווחים אלה יועברו למדינות הרלוונטיות ביולי. ישראל כבר קיבלה בפועל מידע ממדינות ספורות, והשאר יצטרפו בהמשך השנה. הדיווח לרשות המסים על 2018 ייעשה עד ספטמבר הקרוב, ולאחר מכן, מ-2020, תקבל רשות המסים דיווח מהמוסדות הפיננסיים מדי שנה עד 8 בספטמבר, לגבי השנה הקודמת.

איזה מידע יועבר?

המידע יכלול את השם של בעל החשבון, כתובתו, תאריך ומקום הלידה שלו, ומספר תעודת הזהות שלו (או מספר מזהה אחר של רשויות מס זרות). עוד יועבר מידע על מספר החשבון, פרטי הבעלים שלו, היתרות בו בסוף שנה והכנסות פיננסיות שהתקבלו בחשבון – כמו ריבית, דיווידנדים, מכירה או פדיון של נכסים פיננסיים או הכנסות אחרות שנוצרו ביחס לנכסים המוחזקים בחשבון, בכל מקרה שהן שולמו לחשבון. גם על פיקדונות יועבר דיווח, לרבות על הריבית ששולמה.

מה עושים במקרה שאני כבר תושב מדינה זרה אך הבנק לא יודע?

לפי התקנות החדשות הבדיקות המחמירות יחסית ייערכו בנוגע לחשבונות שבהם מיליון דולר (כ-3.6 מיליון שקל) או יותר. התקנות מעניקות משקל מסוים לדיווח עצמי או תעודות שיגישו בעלי החשבונות, אבל לא מתירות להסתמך עליהםץ

זה המצב בארה"ב?

התקן של ארצות הברית דומה אך לא זהה ופועל עם כמה מדינות, ובהן ישראל, ומכונה FATCA. ישראל מקבלת מידע מארצות הברית על עשרות אלפי חשבונות של תושבי ישראל המנוהלים בשטחה, וכן להפך. לאור זאת, מצפים ברשות המסים ש- CRS ,תביא למספר גדול יותר של דיווחים – עד  למאות אלפים.

אדם המחזיק  בדרכון זר אך אין לו חשבונות או נכסים בחו"ל  וגר בישראל גם יהיה חשוף לדיווח?

להבדיל מארצות הברית, שבה לא חייבים להיות תושבי המדינה אלא מספיק החזקה בגרין קארד למשל, נראה שכאן לא.

סגירת החשבון תמנע דיווח?

סגירת החשבון לא תעזור, משום שהדיווחים מחו"ל צפויים לכלול מידע על המצב ב-2017 או 2018 (תלוי במדינה), גם אם החשבון נסגר מאז. מי שדיווח על ההכנסות בחו"ל כנדרש לא אמור לדאוג. אם לא, ייתכן שיצטרך לבקש עד סוף 2019 לבצע גילוי מרצון, לפי נוהל שמפעילה רשות המסים..

מקבלים אזהרה?

כל מוסד פיננסי נדרש להעביר הודעה ללקוחות לפני שיעביר מידע עליהם לרשות המסים. ההודעה תישלח בדואר או באי־מייל עד 15 בפברואר בשנה שבה צפוי לעבור לראשונה מידע (או עד 15 באפריל, במקרה של חשבון שנפתח באמצעות סוכן ביטוח). הלקוח יוכל להגיש השגה בכתב, וגם לדרוש מהמוסד הפיננסי להסביר מדוע סיווג אותו כתושב מדינה זרה.

אם הסכום בחשבון קטן, יש דיווח?

כן. הדיווח על החשבונות ייעשה ללא קשר לגודלם – בניגוד לכללי ה-FATCA, שלפיהם מדווחים לארה"ב רק על חשבונות מעל סכום מסוים.

הדיווחים נוגעים רק לבנקים??

לא, גם שאר מוסדות פיננסיים נדרשים לדווח לרשות המסים כמו חברות ביטוח ומוסדות השקעה.  פטורים רק  קרנות השתלמות לשכירים, חסכונות פנסיוניים ומוסדות מסוימים, כמו בנק ישראל. מנהלי תיקים יידרשו לדווח רק על כספים המוחזקים בידיהם – ולא, למשל, על כספי השקעה המוחזקים בניהולם באחד הבנקים. כ–100 מוסדות פיננסיים נרשמו ברשות המסים לקראת העברת המידע, וברשות מעריכים כי בחודשים הקרובים המספר יגדל ל-1,000, בדומה למספר המוסדות שנרשמו בעקבות FATCA.

גם חברות וגופים קיבוציים חשופים לדיווח?

לא. גם חשבונות של חברות וישויות אחרות חייבים בדיווח – אם הישות היא תושבת מדינה זרה (כגון חברה זרה), או ש"הניהול הממשי שלה" נעשה במדינה זרה, או שהיא "ישות פסיבית שבעל שליטה אחד או יותר בה הוא תושב מדינה זרה לצורכי מס". ההבדל הוא במקרה של חשבונות שאינם של יחידים, הרף שמעליו חשבון חייב בבדיקה מחמירה מצד הגוף הפיננסי הוא קשוח יותר – 250 אלף דולר (במקום מיליון דולר במקרה של יחידים).

מסים על מתנות – כל השאלות והתשובות

האם צפוים מסים חדשים?