Robin, קבוצת חברות פינטק המפעילה את רובין, אפליקצית תכנון פנסיה, ביטוח ופיננסים, ערכה מחקר המתבסס על נתוני אמת של 10,000 ישראלים בגיל העבודה שלגביהם התקבלו נתונים מלאים ושלמים מהמסלקה הפנסיונית של משרד האוצר. מהמחקר, שהצליב נתוני חסכון פנסיוני, גיל, מקום מגורים, הרגלי עישון, ומצב משפחתי, עלו מספר ממצאים מעניינים.
אחד הממצאים המעניינים ביותר שעלו מהמחקר הוא כי גובה הפנסיה הממוצעת של גבר גבוהה ב-75% מגובה הפנסיה הממוצעת של אישה. פער השכר בין גברים לנשים נמוך בהרבה ועומד על 35%.
מהמחקר עולה כי סך צבירת הפנסיה הממוצעת של אשה בישראל עומד על 302 אלף שקל, לעומת 536 אלף שקל של גבר. בתוספת הצבירות בקרנות ההשתלמות עומדת הצבירה הממוצעת של אשה על 376 אלף שקל, לעומת 655 אלף שקל של גבר. השכר הממוצע של גבר עמד על 12,660 שקלים ואלו המשכורת הממוצעת של אישה עמדה על 9,395 שקלים בחודש.
עוד עולה מהמחקר כי החיסכון הפנסיוני המצטבר של ישראלי המצוי נכון להיום בגיל פרישה (67 לגברים ו-62 לנשים) עומד על כ-1.17 מיליון. הקצבה הפנסיונית בלבד, ללא צבירות נוספות בקופות גמל, עומדת בממוצע על כ-4,489 שקלים, פחות מ-50% מגובה השכר הממוצע כיום במשק שעומד על 10,400 שקל בחודש.
המחקר בדק גם את ההפרשים בין חוסכים מאותה שכבת גיל אשר חיים על פי מקום מגוריהם. מהנתונים עולה כי גובה החיסכון הממוצע לאדם בגילי 25-67 של תושבי תל אביב גבוה ב-26% מזה של תושבי הדרום והצפון. תושב תל אביב ממוצע מחזיק בחיסכון בגובה של 640 אלף שקל, לעומת 470 אלף שקל בצפון הארץ ו-460 אלף שקל בדרום הארץ. תושבי ירושלים מחזיקים בחיסכון פנסיוני ממוצע של 434 אלף שקל. כמו כן, אם מבודדים את העיר חיפה משאר אזור הצפון עולה כי הם מחזיקים בחיסכון ממוצע לפרישה של 524 אלף שקל, מה שמעיד כי תושבי חיפה נמצאים במצב כלכלי טוב יותר מאלה של אזור הצפון.
עוד עולה מהנתונים שבעוד שגובה השכר הממוצע של תושב תל אביב גבוה ב-26% לעומת תושב באר שבע, בעוד שגובה הפנסיה הממוצעת של תושב תל אביב גבוהה ב-145% מזו של תושב באר שבע.
בנוגע למצב המשפחתי עולה , כי השכר הממוצע של עובדים נשואים היה כ-13,123 שקל בממוצע לחודש, לעומת שכר של 11,333 שקל בחודש של אלמנים ולאמנות ושכר ממוצע של 10,763 שקל של גרושים וגרושות.
נראה כי הטבות המס לחיסכון פרישה מוגבלות ברמות שכר גבוהות גורמות לירידה בהיקף הפנסיה הצבורה החל מרמת שכר של 30 אלף שקל ומעלה. מהמחקר עולה כי ככל שהשכר ברוטו גבוה יותר גם גדלה הצבירה הפנסיונית הכוללת, אך החל משכר של 20 אלף שקל ברוטו בחודש נרשמה נסיגה בהיקף הפנסיה הממוצעת. בין רמות שכר של 20 עד 26 אלף שקל נרשמה ירידה עקבית. מרמת שכר של 26 אלף שקל נצפתה עלייה עקבית בהיקף החיסכון הצבור הממוצע עד לצבירת פנסיה ממוצעת של 3.7 מיליון שקל שהגיעה לשיא בשכר של 30 אלף שקל.
השכר של מי שאינם מעשנים היה גבוה ב-16%. עובד שאינו מעשן השתכר בממוצע 12,838 שקל בחודש עובדים מעשנים השתכרו 11,027 שקל בממוצע. אצל נשים הפער בין המעשנות לאלה שאינן מעשנות כמעט זניח ועומד על פחות מ-6%. עובדה מעניינת נוספת היא שכאשר נבחן הקשר בין עישון וחיסכון לאזור המגורים, נמצא כי אין קשר בין מקום המגורים לשכר ולעישון. מבין אוכלוסיית המעשנים נמצא כי 22.5% מהנשואים הם גם מעשנים, לעומת 30% מהגרושים ו-21.4% מהאלמנים והאלמנות.
הנתונים מלמדים עוד שהשכר הממוצע בגיל 55 היה הגבוה ביותר מבין כל טווחי הגילאים, ואחרי גיל 55 נוטה השכר הממוצע לרדת בהדרגה עד ההגעה לגיל הפרישה. הירידה בשכר הממוצע עם ההזדקנות נובעת מהעובדה שאנשים מבוגרים נוטים לעבוד פחות מאשר אנשים צעירים והם נמצאים כבר אחרי שיא הקריירה שלהם. סיבה נוספת להפחתת היקף העבודה נובעת מהיכולת של בני 60 ומעלה לפדות תכניות פנסיונית ולזכות בהטבות מס מהמדינה, בין אם במשיכה הונית או על ידי קצבאות.