תושבים חוזרים ועולים חדשים – זכויות, מיסוי ומה שביניהם

מדי שנה, מגיעים לישראל רבים העונים להגדרה של תושבים חוזרים או עולים חדשים. הגורמים הרשמיים של מדינת ישראל, לרבות משרד העלייה והקליטה, מנסים להקל על ההתמודדות שלהם במדינה החדשה/חדשה-ישנה, בעיקר מבחינה כלכלית. אנשים הנמנים על האוכלוסיות האלה זכאים להטבות בתחומים שונים, לרבות הטבות מיסוי, בפרק זמן של מספר שנים לאחר ההגעה לישראל.

אנחנו נתייחס במדריך המפורט לזכויות העיקריות שכל אחת מהאוכלוסיות החשובות האלה עשויה לקבל.

תושבים חוזרים

נתחיל במי מוגדר כתושב חוזר – מיהו "תושב חוזר"? על פי ההגדרה של משרד העלייה והקליטה צריכים לקיים שמונה תנאים כדי שיוגדר תושב חוזר:

1. אזרח ישראלי.
2. גילו בעת החזרה לישראל הוא 17 ומעלה.
3. היה בעברו תושב ישראל.
4. שהה בחו"ל בפרק זמן של שנתיים לפחות (מקרים נקודתיים הם "מדען חוזר" או "יזם עסקי", בהם פרק הזמן הדרוש הוא חמש שנים או שלוש שנים בהתאמה).
5. האדם ביקר בישראל, בין אם ברציפות ובין אם לסירוגין, עד ארבעה חודשים בכל אחת מהשנים בהן חי במדינה הזרה. ביקור שהתחיל סוף השנה הקלנדרית ונכנס לשדה החדשה ייחשב כביקור אחד. אם מישהו שוהה בישראל מחודש נובמבר 2015 עד חודש פברואר 2016, זה יוגדר ביקור אחד ולא שניים.
6. השהות בחו"ל לא הייתה למטרה שליחות של התושב החוזר, בן/בת הזוג שלו או אחד ההורים שלו. מי שהיה מועסק דרך מדינת ישראל, אחת הרשויות במדינה, ההסתדרות הציונית העולמית או אחת הרשויות שלה, קרן קיימת לישראל, הסוכנות היהודית, קרן היסוד, המגבית המאוחדת או הבונדס לא יוגדר כשישוב ארצה כתושב חוזר. יוצאים מכלל זה מקרים בהם חלפו מתום השליחות חמש שנים.
7. האדם לא קיבל בעברו סיוע כתושב חוזר. אם האדם שהה בחו"ל שש שנים לפחות, הוא יוכל לקבל את הסיוע אם חלפו עשר שנים מאז המועד בו קיבל סיוע.
8. האדם לא קיבל בפרק הזמן של השנתיים אחרונות עזרה כעולה מצד משרד העלייה והקליטה.

כדי ללמוד על מידת הזכאות להגדרה מתבוננים בשנים שקדמו לחזרה ארצה (כאמור, שנתיים, שלוש או חמש). על התושב החוזר להגיע למרחבי משרד העלייה והקליטה באזור המגורים שלו יחד עם הדרכון. אנשי המשרד יבחנו את חותמות הכניסה והיציאה בדרכון, לצד הרישומים המופיעים במחשבים שלהם.

התושב החוזר צריך למלא שאלות לקביעת התושבות לתושב חוזר ולהוסיף מסמכים שיוכיחו את תום מרכז החיים שלו בחו"ל (לדוגמא מסמכים על סיום עבודה או מכירת הדירה בה התגורר) וגם את העובדה שמרכז החיים שלו עובר לישראל (חוזה העסקה, הסכם שכירות דירה וכן הלאה).

הזכויות המגיעות לתושבים חוזרים

תושבים חוזרים מקבלים שורה ארוכה של זכויות, לכל זכות יש "אורך חיים" אפשרי אחר. ברמה הכללית הסיוע שהוא מקבל ממשרד העלייה והקליטה אמור להינתן למשך תקופה של שנתיים (24 חודשים), אם כי זכויות אחרות הן לפרק זמן. כך למשל הבטחת הכנסה שהתושב עשוי לקבל רק בשנה הראשונה שלאחר שובו ארצה.

לעניין אגף המכס, תושב חוזר יוגדר כך אם שהה בחו"ל לפחות שנתיים וחזר בישראל, אם הוגדר על ידי משרד הפנים כעולה בשנית לישראל ואם המדובר באזרח ארץ אויבת שמחזיר אשרה ורישיון לישיבת קבע בארץ. עם זאת ההטבות המשמעותיות מצריכות שהות מס ארוכה יותר בחו"ל. הטבות המס תלויות בפרק הזמן שהאדם חי בחו"ל, כאשר פרק זמן ארוך יגדיל את ההטבה.

תושבים חוזרים שהיו במדינה זרה עשר שנים לפחות יקבלו במשך עשר שנים פטור ממס על הכנסות שהמקור שלהן הוא מחוץ לישראל (הן אקטיביות והן פסיביות). פנסיות מחוץ לישראל יחושבו מבחינת המס בהתאם למדינת המוצא, כשבכל מקרה התושב לא ישלם יותר מס ממה שהיה אמור לשלם אם היה נשאר באותה מדינה. פטור אחר, הניתן לתקופה של עשרים שנה, הוא מהכנסות ריבית של פקדונות מט"ח. תושבים אלה מקבלים תקופת הסתגלות בת שנה לפני שנקבעה להם התושבות לצרכי מס. אם התושב הוא בעל של חברה הנמצאת מעבר לים, לא יחול על ההכנסות שלה מיסוי באופן אוטומטי. שימו לב שהזכויות האלה יכולות להינתן גם לתושבים חוזרים שהיו בחו"ל "רק" חמש שנים ברצף, בתנאי שהם חזרו לישראל בין 2007 ל-2009.

תושבים חוזרים ששבו לישראל לאחר ששהו בחו"ל בין שש לעשר שנים (או שלוש שנים ברצף עם עזבו את ישראל לפני תחילת 2019) יקבלו הטבות נאות, גם אם פחותות יותר. עיקר ההקלות כאן נוגעות לנכסים שהם רכשו במהלך השהות שלהם מעבר לים, כשההטבות כוללות: פטור ממס על הכנסות פסיביות מהנכסים האלה לתקופה של חמש שנים. למה הכוונה?

פטור על הכנסות פאסיביות ל-5 שנים! 

תושב חוזר פטור ממס, במשך 5 שנים מהמועד שהפך לתושב, על הכנסותיו הפאסיביות אשר הופקו או נצמחו מחוץ לישראל או אשר מקורן בנכסים מחוץ לישראל, שאינן הכנסות מעסק. הכנסה פאסיבית, נזכיר היא הכנסה שלא מעסק – על פי רשות המיסים ההכנסות מתחלקות בגדול לשני סוגים – הכנסות אקטיביות שהן הכנסות מעסק או עיסוק, צריך להתעסק כדי להפיק אותן; והכנסות פאסיביות שהן אינן הכנסות שנחשבות לעסק – הכנסות משכר דירה, הכנסות מריבית ועוד. במקרה הזה, ההכנסות הפאסיביות הפטורות למשך 5 שנים הן – הכנסות מקצבה, מתמלוגים, מדמי שכירות, מריבית ומדיבידנד שמקורן בנכסים אשר מחוץ לישראל שרכש, התושב החוזר, בתקופת שהותו בחו"ל לאחר שחדל להיות תושב ישראל.

הכנסות מריבית ומדיבידנד שמקורן בנכסים אשר הינם ניירות ערך מוטבים (הוראה זו חלה על תושב חוזר, בהתאם להגדרה לאחא הרפורמה – החל מ-2007). ניירות ערך מוטבים הם ניירות ערך הנסחרים בבורסה, אשר רכש התושב החוזר בתקופת שהותו בחו"ל לאחר שחדל להיות תושב ישראל. הניירות האלו מנוהלים בחשבון במוסד בנקאי, וכן ההגדרה כוללת גם ניירות ערך הנסחרים בבורסה, שרכש התושב החוזר מתוך הכנסה שהיא ריבית או דיבידנד אשר מקורם בניירות ערך האלו  (וגם מרווחי הון מתיק ההשקעות הזה). כלומר  הפטור ממס חל גם אם ניירות הערך נרכשו לאחר שהפך לתושב חוזר, בתנאי שנרכשו מכספים אשר נצמחו מניירות ערך מוטבים, ומדובר בהטבה שעשויה להיות מאוד משמעותית.

, תושב חוזר זכאי לפטור ממס עבור רווחי ההון של מכירת הנכסים למשך עשר שנים. יוצא מכלל זה מצב בו הנכס מקנה לבעלים שלו זכות לנכס בישראל. הכנסות מהריבית ומהדיבידנד מ"ניירות ערך מוטבים" יהיו בעלי פטור של חמש שנים.

תושב חוזר ותיק – מה זה? 

מקרה פרטי נוסף הוא אדם ששהה בחו"ל לפחות שש שנים ברצף, וחזר לישראל בין ה-16.5.2010 לבין ה-30.9.2012. הוא יוגדר כ"תושב חוזר ותיק" ויקבל נקודות זיכוי ממס הכנסה לתקופה של 42 חודשים. ב-18 החודשים הראשונים לעלייה הוא יקבל שלוש נקודות זיכוי שנתיות לחודש (645 שקלים לפי הסכומים הנוכחיים), שתי נקודות זיכוי שנתיות לחודש ב-12 החודשים הבאים (430 שקלים) ונקודת זיכוי שנתית אחת לכל חודש ב-12 החודשים הנוספים (215 ש"ח) – הנקודות האלה הן בנוסף לנקודות שאמורים לקבל תושבי ישראל. מצב זה למעשה מקביל לעולה חדש, אליו נתייחס באופן מקיף בהמשך המדריך. מידע נוסף על ההטבה הזו תוכלו לקרוא באתר רשות המיסים.

פטור ממס לתושב חוזר על הכנסות מריבית

הטבה חשובה נוספת לתושב חוזר היא פטור ממס על ריבית –  הכנסות מריבית על פיקדון במט"ח בבנק בישראל תהא פטורה ממס למשך 5 שנים מיום שחזר (התושב החוזר) לישראל, ובתנאי שמקור הכספים אשר הופקדו בפיקדון הוא מסכומי כסף אשר נוצרו בתקופת שהותו מחוץ לישראל.

תנאים נוספים לקבלת הפטור מריבית – הסכומים הופקדו בפיקדון בתוך 90 יום ממועד העברתם לישראל, לאחר שהיה תושב חוזר או בעת שהיה תושב חוץ. התושב החוזר מסר לבנק בתוך 14 יום ממועד הפקדת סכומים בפיקדון, הצהרה על היותו תושב חוזר ועל זכאותו לפטור ממס (טופס 2409). כמו כן, צריך שיתקיים שההכנסה מריבית אינה הכנסה עסקית בידיו של התושב החוזר, וכן שהפיקדון אינו משמש כבטוחה למתן הלוואה לקרובו של התושב החוזר.

זכויות חשובות נוספות

לא רק רשות המיסים מעניקה הטבות לתושבים חוזרים. בתחומי החינוך וההשכלה הם עשויים להיות זכאים להטבות דוגמת סיוע לאמהות ולאבות שהוגדרו כתושבים חוזרים במימון מעונות היום והמשפחותנים, הקלה בבחינות הבגרות עבור צעירים ועוד. התושבים החוזרים מקבלים שירותי ליווי וייעוץ עסקי המקבילים לאלה שניתנים לעולים חדשים. לצד זה יש הקלות עבור חיילים בודדים או תושבים חוזרים שמשרתים במילואים.

לעומת זאת יש להדגיש שמבחינת הביטוח הלאומי, אין הנחות. תושב חוזר שגילו 18 ומעלה ושהוכר כתושב ישראל – למעט אישה נשואה המוגדרת כ"עקרת בית" – חייב להצטרף למניין המבוטחים של הביטוח הלאומי בישראל ולשלם את דמי הביטוח החודשיים. תשלום זה תלוי במאפיינים הספציפיים שלו, במעמד הביטוחי ובהכנסות שיש לו, בין אם מעבודה ובין אם לא מעבודה.

בעבר אוכלוסיה זו התקשתה מאד לקבל שירותים רפואיים בישראל, אבל יש שינוי לטובה מהבחינה הזו. כיום התושבים יוכלו לקבל שירותים רפואיים ולהצטרף לביטוח בריאות משלים לאחר שישלמו תשלום עבור פדיון לתקופת ההמתנה, בגובה של 8,800 שקלים נכון לנקודת הזמן הנוכחית. זאת בתנאי שהם יוגדרו כתושבי ישראל. תקופת ההמתנה נעה כיום בין ארבעה לשישה חודשים.

עולים חדשים

ההגדרה של עולה חדש היא מעט פשוטה יותר: יחיד שהוא תושב ישראל ולא היה כך בעבר. רשימת הזכויות המגיעות לעולים חדשים היא רחבה אפילו יותר מאשר תושבים חוזרים. בגזרת המיסוי מדובר על אותן הטבות של תושבים חוזרים ותיקים: קבלת נקודות זיכוי ממס ההכנסה בתקופה של 42 חודשים ממועד העלייה לישראל, על פי הפירוט הבא:

• 18 החודשים הראשונים לאחר עלייה – שלוש נקודות זיכוי חודשיות (645 שקלים).
• 12 החודשים שלאחר מכן – שתי נקודות זיכוי חודשיות (430 שקלים).
• 12 החודשי הנותרים – נקודת זיכוי אחת (215 שקלים).

את הספירה מתחילים מהרגע בו העולה מקבל תעודת עולה, כשהרצף נמשך בלי קשר להכנסה – גם חודשים בהם העולה החדש אינו עובד נכנסים לספירה, כשנקודות הזיכוי הקשורות בהם יורדות למעשה לטמיון. לעומת זאת, אם העולה החדש התגייס לצה"ל או למד במוסד על תיכוני, תקופה זו לא תיכלל בחישוב.

מעבר למס עולים חדשים מקבלים סיוע כלכלי בכל התחומים. סל הקליטה ניתן לעולים חדשים מכל מדינות העולם (בניגוד לעבר בו קבלת הסל הייתה כן תלויית מדינה), בתנאי שהם נכנסים לראשונה לישראל וקיבלו עשרת עולה, ובתנאי שלא שהו בה יותר מ-24 חודשים ברצף או במצטבר בשלוש השנים לפני המעמד הזה. במסגרת סל הקליטה מקבלים העולים החדשים דמי מחייה לתקופה של חצי שנה, וגם סיוע בתשלום שכר הדירה בשנה הראשונה שלהם בישראל. התשלום הראשון במסגרת הסל ניתן עוד בשדה התעופה, חלק בתשלום במזומן וחלק בהקפדה לחשבון הבנק, כאשר המשך המענק הוא בשישה תשלומים חודשיים שווים. לצורך זה על העולה החודש לפתוח חשבון בנק, שיהיה משותף במקרה של בני זוג.

עולים חדשים שהגיעו לישראל לאחר 1990 מאחת המדינות שהוגדרו לצורך זה. העולים כיום יכולים להגיע עם רהיטים וחפצי בית מהמדינות, אבל לא עם מכשירי חשמל – במקום זה הם מקבלים מענק שמחליף למעשה את הפטור ממיסים על מוצרי החשמל. בתחום הדיור יש כיום מסגרות של דיור ציבורי לעולים וכן סיוע בתשלום שכר הדירה: בשנה הראשון מטעמו של משרד העלייה והקליטה ובשנה השנייה ואילך ממשרד בינוי והשיכון. עם ההגעה שלהם לישראל יכולים העולים החדשים להצטרף מיידית לביטוח בריאות דרך אחת מארבע קופות החולים ללא תקופת המתנה, ואף זכאים להפחתה של 50% בתקרת התשלומים הרבעונית שלהם לקופת החולים בשנה הראשונה שלהם בארץ.

העולים זכאים לסיוע בקבלת משכנתא ב-15 השנים שלאחר העלייה שלהם לישראל. בדומה לתושבים חוזרים גם הורים שהם עולים חדשים זכאים לסיוע במימון מעונות יום ומשפחתונים, גמלות משופרות לעולים חדשים בעלי אחוזי נכות, מענקי לימודים להורים יחידים, הקלות בבחינות הבגרות ובבחינות אחרות, תכניות שילוב בתעסוקה (למשל תכנית "אשת חיל" שמסייעת במציאת עבודה לנשים שעלו מאתיופיה, מבוכרה או מקווקז), הכשרות מקצועיות, תכניות סיוע לבני נוער (למשל תכנית סל"ע או פרויקט ח"ן), מענקים לחיילים או למתנדבים בודדים בצה"ל – והרשימה עוד ארוכה.

הטבות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים וותיקים

ההטבות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים וותיקים (הגדרה למעלה) די דומות, ובמקרים רבים זהות.

עולה חדש ותושב חוזר ותיק – פטור ממס על הכנסות שוטפות – קיים פטור ממס לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק למשך עשר שנים מהיום שבו הפך העולה החדש/ התושב החוזר הוותיק להיות תושב ישראל. הפטור הוא על כלל ההכנסות השוטפות אשר הופקו מחוץ למדינת ישראל, לרבות: הכנסות מדיבידנד, מריבית, מעבודה, מעסק, מפרסים והגרלות ועוד..

הפטור להכנסות ממשלח יד ועבודה תקפות לגבי יחיד שעלה לישראל או הפך לתושב חוזר ותיק,  החל מיום 1 בינואר 2007.

פטור ממס על רווח הון – קיים  פטור ממס רווחי הון לתושב חוזר ותיק/ עולה חדש שמכר נכס מחוץ לישראל לאחר שהפך להיות תושב ישראל, בתנאי  שהנכס נמכר בתוך תקופה של עשר שנים מיום שהפך להיות תושבי ישראל. במידה והנכס נמכר לאחר עשר שנים, יחול פטור על הרווח שצמח עד לתום תקופת עשר השנים. חבות המס תהיה על הרווח שנוצר לאחר עשר שנים ועד למכירה – השיטה תהיה חלוקה ליניארית של הרווח – לדוגמה עם הרווח הוא 2 מיליון שקל והתקופה 20 שנה, אזי הרווח לאחר 10 שנים הוא 1 מיליון שקל (מחצית מהרווח הכולל).

חשוב להדגיש כי הפטור ממס מוענק גם לגבי נכסים אשר נרכשו בתקופה בה היה היחיד תושב ישראל.

הקלה במס על קצבה שמקורה מחוץ לישראל – עולה חדש ותושב חוזר ותיק  שמקבלים קצבה יקבלו הטבת מס. סכום המס על קצבה שמקורה מחוץ לישראל (עבודה במדינת חוץ), לא יעלה על סכום המס אשר היה משלם התושב על אותה קצבה במדינה שבה משולמת הקצבה, אילו היה נשאר תושב של אותה המדינה. זו הטבה שאינה מוגבלת בזמן ובשל הפטור ממס על כלל ההכנסות מחו"ל במשך 10 השנים הראשונות היא אפקטיבית רק לאחר תקופה זאת.

נקודות זיכוי לעולה חדש – בעקבות רפורמה בתחום המס לעולים חדשים נקבע כי לעולה חדש יוענקו נקודות זיכוי נוספות למשך תקופה של 3.5 שנים מיום עלייתו לארץ – 1/4 נקודת זיכוי לכל חודש משמונה עשר החודשים הראשונים לעלייתו למדינת ישראל. 1/6 נקודת זיכוי לכל חודש משנים עשר החודשים אשר לאחריהם. 1/12 נקודת זיכוי לכל חודש משנים עשר החודשים שלאחריהם.

לעניין זה נקבע  כי יוענקו נקודות זיכוי אלו גם לתושב חוזר אשר שב לישראל בין 16 במאי 2010 ל- 30 בספטמבר 2012.

פטור ממס לעולה חדש על הכנסות מריבית מפיקדונות במטבע חוץ בבנק בישראל – הכנסות מריבית על פיקדון במט"ח בבנק בישראל תהא פטורה ממס בידי עולה חדש למשך 20 שנה מיום העלייה. התנאים – מקור הכספים הינו מכספים שהיו לעולה החדש בטרם שהפך לתושב ישראל; הסכומים הופקדו בפיקדון בתוך 90 יום ממועד העברת הכסף לישראל. העולה החדש מסר לבנק בתוך 14 יום ממועד הפקדת סכומים בפיקדון, הצהרה על היותו עולה חדש (בטופס 2402). ההכנסה מריבית כאמור אינה הכנסה עסקית בידו של העולה החדש. כמו כן צריך שהפיקדון אינו משמש כבטוחה למתן הלוואה לקרוב של העולה החדש אשר הינו תושב ישראל.פטור זה אינו חל על תושב חוזר ותיק.

שנת הסתגלות – מתנה נוספת לעולים חדשים ולתושבים חוזרים וותיקים

לתושב חוזר ותיק ולעולה חדש (ולא לתושב חוזר רגיל) יש אפשרות לבקש שנת הסתגלות, שמשמעותה שבשנה הראשונה המבקש לא יחשב כתושב ישראל לצורכי מס, למרות שמגוריו הועתקו לישראל ושמרכז חייו הועתקו למדינת ישראל. בחירה זאת מעניקה לתושב חוזר ותיק ולעולה החדש אפשרות לבחון את המשך דרכו בישראל לאחר שהות של שנה ולקבל החלטה סופית בתום אותה שנה.

במשך שנת הסתגלות יחשב העולה החדש או התושב החוזר ותיק, כתושב חוץ. עם זאת, במקרה שבו החליט היחיד להמשיך ולגור בישראל, תובא בחשבון שנת ההסתגלות לצורך ספירת תקופות הפטור אשר תוארו לעיל. את הבקשה לשנת הסתגלות יש להגיש תוך 90 יום ממועד החזרה לישראל (טופס 1130 הודעה על בחירה בשנת הסתגלות)

  חברות זרות בבעלות/ניהול עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים

עולים חדשים או תושבים חוזרים ותיקים שמחזיקים מניות של חברות זרות או שהם מנהלים חברות זרות, או שהם מקימים חברות זרות, חוששים שהחברות האלו ייחשבו כישראליות, ומעמדם לצורך מס יהיה הדין הישראלי. ולכן, המחוקק הדגיש בצורה ברורה – לא יראו בחברה זרה  כחברה תושבת ישראל רק מפאת העובדה כי הניהול והשליטה מתבצעים בישראל על ידי עולה חדש או תושב חוזר ותיק, וזאת במשך 10 שנים מיום שאותו תושב הפך לתושב ישראל.

הקלה זזו לא תחול, אם הניהול והשליטה בחברה  היו נחשבים כמתקיימים במדינת ישראל גם בהתעלם מן הנוכחות של עולה חדש או תושב חוזר ותיק בישראל.

הקלה הזו באה לשמר את המצב שבו אותה חברה לא משלמת מס בישראל לגבי הכנסותיה מחוץ לישראל. עם זאת, קיימת בעיה מסוימת –  המחוקק לא קבע כי עולה חדש או תושב חוזר ותיק לא יוצרים "מוסד קבע" בישראל. חברות זרות שלהן מוסד קבע בישראל מתחייבות במס בישראל אף אם השליטה והניהול על עסקיהן מתבצע בחו"ל.