שער המרה זה השער שאתם משלמים על המרת מט"ח, אבל השער הזה רחוק מהשער הרציף והשער היציג – הבנקים פשוט לוקחים לכם עמלה שמנה, אז איך ניתן להשיג שער טוב ולחסוך בעמלת ההמרה?

אולי זה מפתיע, אבל שער המרה של מטבע שונה משער יציג. שער יציג של מט"ח מבטא את השער שלו ביחס לשקל כפי שנקבע בשוק, על פי ביקוש והיצע. אבל כשאתם צריכים לקנות מט"ח, אתם לא משלמים את שערו היציג, שנקבע בכל סוף יום על ידי בנק ישראל, אלא אתם משלמים לפי שער המרה שהוא גבוה משמעותית משער יציג, וגם גבוה מהשער הרציף של המטבע, שער שמשתנה באופן שוטף על פי המסחר.

אז מה השער הרלבנטי לרכישה ומכירה של מט"ח? בכמה הוא שונה מהשער היציג והרציף? ומהם בכלל השערים השונים – שער יציג, שער רציף ושער המרה?

שער יציג – האם הוא באמת מייצג?

זה עובד כך: השער הרשמי של הדולר הוא השער היציג שנקבע על ידי בנק ישראל. הבנק קובע את השערים היציגים של מטבעות זרים רבים – אירו, ליש"ט, ין יפני ועוד, על פי דגימות שוטפות של שערי חליפין שמפרסמים בנקים ברחבי העולם, לרוב על פי היחס שבין המטבע הזר לדולר אמריקאי.

השער אינו שער מחייב. הוא אמנם משמש כאינדיקציה להערכת מטבעות זרים ביחס לשקל, אבל בנקודת זמן מסוימת הוא לא בהכרח השער הנכון והטוב ביותר שלקוח יכול להשיג.

השער היציג מתפרסם באתר בנק ישראל בכל יום שבו יש מסחר במטבע חוץ עד השעה 15:30, וביום ו' עד לשעה 12:30. שער זה גם נקרא שער המסחר, מכיוון שהוא מבטא את נקודת האמצע במהלך יום המסחר, וזו בדיוק הסיבה שהוא לא בהכרח משמש לעסקאות שוטפות. אם השער היציג מבטא סוג של אמצע במהלך היום, ואתם רוצים לקנות או למכור דולרים בסוף יום המסחר, או לאחר יום המסחר, אין משמעות לשער היציג.

העולם הפיננסי נתון לתנודות חדות בטווחים קצרים, של שעות ולפעמים של דקות, ולכן מה שהיה לפני דקות, שעות, במהלך המסחר, לא בהכרח רלבנטי לנקודת הזמן שבה אתם רוצים לקנות או למכור את המט"ח.

השער הרלבנטי מבחינתכם הוא השער הרציף. השער הרציף הוא השער כפי שחושב בדקת המסחר האחרונה. השער הזה אמנם אינו מחייב את הקונים והמוכרים, אבל רובם מבצעים את העסקאות בהתבסס עליו. כאשר אין מסחר, אזי השער היציג עשוי להיות הרלבנטי מבחינתכם, אבל חשוב להבהיר – כיום, עם זירות הפורקס הרבות, ואפשרויות המסחר הרבות על שערי חליפין, אין כמעט מצב שאין מסחר בשערי חליפין ואין להם שערים שוטפים. כלומר, אם אחרי קביעת השער היציג, אתם מעוניינים לקנות או למכור דולרים, זה לא יהיה נכון לעשות זאת לפי שער יציג (שאולי שערו פחות טוב לכם), מכיוון שיש מסחר רציף בשער הדולר, ויש סיכוי טוב שהשער השתנה מאז קביעת היציג

לשער הדולר ומחשבון הצמדה לדולר 

שער המרה – עוד דרך לקחת מכם עמלה שמנה

ואחרי כל זה, שער רציף עדיין אינו השער שבו תעשו את העסקה מכיוון שיש עמלות קנייה ומכירה שמשפיעות על השער. אם אתם רוצים לקנות, הבנק יציג לכם את שער הקנייה שהוא גבוה מהשער הרציף. אם אתם רוצים למכור, הבנק יציג לכם את שער המכירה שהוא נמוך יותר מהשער הרציף והוא הרלבנטי למוכרים. כלומר, יש בעצם שער קנייה ושער מכירה; שער קנייה הוא המחיר שהבנק מוכן לשלם עבור קניית מט"ח מלקוחותיו – שער גבוה מהשער הרציף; שער מכירה הוא המחיר שהבנק מוכן לשלם עבור המט"ח  – שער נמוך מהשער הרציף. שימו לב – גם לשער היציג יש כמובן שערי קנייה ומכירה, אך כאמור בפועל, העסקאות מתבצעות לפי השער הרציף שמבטא את מה קורה באותו רגע בשוק המט"ח.

שערי הקנייה והמכירה הם שערי ההמרה של מט"ח למזומן או של מזומן למט"ח, כשלכל עסקה ספציפית יש שער המרה אחר. וזה עוד לא הכל, בנוסף לשער ההמרה שהוא יקר יותר מהשער הרציף והיציג, אנחנו משלמים עמלת המרה נפרדת, שלא קשורה לשער ההמרה, והיא לרוב בשיעור של עד 0.2% מהיקף העסקה.

בנוסף לשער היציג והשער הרציף, הגדירו במערכת הבנקאית גם את שער העברות והמחאות ושער מזומן. שער העברות והמחאות הוא שער חליפין לעסקאות שאינן מבוססות על העברת כסף מזומן, אלא נעשות באמצעות העברת צ'קים או העברות בנקאיות. שער זה מתפרסם באתרי הבנקים והגופים הפיננסיים.

שער מזומן הוא  שער לעסקאות שבהן מבצעים פעולות בכסף מזומן במט"ח כמו משיכת מט"ח מהבנק או הפקדת מט"ח בחשבון. לרוב שער המזומן גבוה משער העברות והמחאות, כשבנוסף בעסקאות מזומן יש גם עמלות המרה ועמלת הפרשי שער, בגובה הפרש השער בין שער העברות והמחאות לשער מזומן. לכל סוגי השערים האלו, בדומה לשער היציג ולשער הרציף, יש שער קנייה ומכירה.

איך לחסוך בעמלות? איך לקבל שער המרה טוב?

ובכן, אחרי שהבנו ששער ההמרה הוא שער גבוה יותר מהשער הרציף או היציג, השאלה היא האם אפשר להשיג שער טוב יותר. ובכן, אם אתם עושים את העסקאות דרך הבנקים, והרוב עושים זאת דרך הבנקים, אז זה תלוי בכוח המיקוח שלכם, בעד כמה הבנק מעוניין להיות "בסדר" איתכם, ובלשון פשוטה – עד כמה החשבון שלכם גדול ועד כמה אתם פעילים בו, וכמובן שככל שאתם גדולים יותר ופעילים יותר, יכולת המיקוח שלכם טובה יותר.

בפועל, יש בנקים שמפחיתים את עמלות הקנייה והמכירה בכמה עשרות אחוזים בודדים, אז שווה מאוד להתמקח, כי העמלה הבסיסית – שמבטאת את הפער בין שער ההמרה לשער רציף או שער יציג, היא מעל 1%! – המון כסף.  ואל תשכחו גם את עמלת ההמרה הסטנדרטית. כאמור, שער ההמרה מבטא עמלה ענקית, אבל זה עדיין לא כל הסיפור. בנוסף הבנק גובה עמלת המרה שלרוב מסתכמת בקרוב ל-0.2% מהיקף העסקה.

דרך אחרת להוזיל עלויות, אבל זה כבר תלוי בשימושים של העסקה המסוימת, היא לעשות את העסקה בזירות הפורקס. פורקס (Foreign Exchange) הוא מסחר במטבעות ברמה העולמית. המשמעות היא שניתן לסחור בכל מטבע מול כל מטבע אחר ברחבי העולם באמצעות זירות שמאפשרות מסחר בפורקס. למשל, נניח שאתם חושבים שהכלכלה הברזילאית תתחזק ואתם רוצים להשקיע במטבע הברזילאי? אפשר ברגע. לעומת זאת, אם אתם חושבים שגילויי השחיתות בממשלה הברזילאית יגרמו לקריסת הכלכלה המקומית, אתם יכולים להשקיע "הפוך", כלומר למכור מול הדולר את המטבע הברזילאי. אתם סבורים שהדולר יתחזק על חשבון מטבעות כמו האירו? תוכלו להמר על צמד המטבעות דולר/אירו. כמעט כל חשיפה גלובלית שאתם יכולים לחשוב עליה ניתנת לתרגום למסחר בפורקס.

אבל שימו לב, זירות הפורקס עלולות להיות מסוכנות – רבים שפועלים דרך הזירות הופכים לספקולנטים ומאבדים את ההשקעה שלהם או חלק גדול ממנה. מנגד, יש גם כאלו שמרוויחים הרבה על מגמות וכיוונים של שוק המט"ח, אבל כאן אנחנו מתייחסים לחלק אחר של פעילות בזירות האלו – לא פעילות השקעה, ספקולציה או הימור, אלא פעילות עסקית – גידור, המרת מטבעות וכו'. העמלות בפעילויות האלו דרך הזירות, זניחות לגמרי; שער ההמרה בעסקאות דרך הזירות קרוב מאוד לשער הרציף. אז אם אתם חזקים מספיק ולא תפזלו לעסקאות מט"ח ספקולטיביות, אולי זה יכול להיות פתרון. צריך לבדוק את העלויות הכוללות – עמלות על העברת כספים לזירה ומהזירה בחזרה, צריך לבדוק את מיקום החשבון של לקוחות הזירה והאם זה חשבון בנאמנות, ואחרי הבדיקות האלו ובדיקות נוספות כמו אם הזירה מפוקחת או לא, אתם יכולים לבחור את הזירה המתאימה לכם. כאן, תוכלו להרחיב על עסקאות דרך זירות הפורקס.

פתרון נוסף הוא הצ'יינג'ים – סניפי המרות מט"ח שפזורים בערים הגדולות. גם שם יש עמלת קנייה ומכירה, אבל היא לרוב נמוכה מהעמלה בבנקים. תעשו בדיקה, זה יכול להיות משתלם למי שצריך מט"ח במזומן או להמיר בחזרה ממזומן למט"ח.

דרך אחרת שמתחברת גם להעברת מט"ח היא העברה דרך חברה בשם קוברסי (covercy). כאן מדובר על מנגנון המרת מט"ח והעברת מט"ח בזול בין חשבונות במקומות שונים בעולם. העלות של השירותים האלו נמוכה מאשר בבנקים, אך מדובר בשירות יחסית חדש, בן כמה שנים בודדות, כך שאולי אנחנו עדיין לא חשופים לכל הסיכונים שבשירות. בינתיים, הגוף הזה, שיש לו סניפים ברחבי העולם, נראה כאיום על ההעברות הבינבנקאיות – שער ההמרה שהוא נותן נמוך במיוחד, והעמלה על ההעברה בין החשבונות נמוכה לרוב מאשר העמלה של הבנקים. עם זאת, למי שרק רוצה לעשות עסקת מט"ח בלי העברה, זה לא מתאים.

דרך נוספת לקבל שער המרה טוב היא להפעיל חשבון וכרטיס של חברת פיוניר. מדובר על חשבון וירטואלי שאליו צמוד כרטיס דביט. אתם יכולים להטעין את הכרטיס ולשלם דרכו וכן לקבל כסף לחשבון. מדובר בעלויות נמוכות באופן יחסי – ראו כאן הרחבה על כרטיס פיוניר

מדריכים ומחשבונים רלבנטיים:

לשער הדולר ומחשבון הצמדה לדולר 

לשער האירו ומחשבון הצמדה לאירו

איך משקיעים בדולר

פורקס – כל מה שצריך לדעת

חשבון פיוניר – כל מה שצריך לדעת