לפני שלוש שנים הודו עורכי הדין ענת ושרון ויצמן  בגניבת כספים מלקוחות. אבל הפרקליטות שכחה. נציב תלונות הציבור על הפרקליטות והמשטרה: "לא ניתן להסכין עם העלמות ונאלמות קולה של הפרקליטות נוכח התמהמהות ו/או התאחרות שכזו"

שלוש שנים עברו מאז שזוג עורכי דין  הודו בגניבה של כ-7 מיליון שקל מלקוחות, ובכל זאת עדיין לא הוגש כתב אישום. הסיבה היא שהפרקליטות החזירה את התיק להשלמות חקירה, ופשוט שכחה ממנו. כך עולה מהחלטה שפרסם נציב תלונות הציבור על הפרקליטות והמשטרה, השופט בדימ' דוד רוזן, ובה הוא מבקר את הפרקליטות שלא פיקחה מספיק על תיקים ששלחה להשלמת חקירה במשטרה, ולמעשה בינתיים החשדים סובלים מסחבת ועיוות דין.

החלטת הנציב עוסקת בתלונתה של עורכת דינם של שני החשודים-עורכי הדין נגד שיהוי ועיכוב בלתי סביר באופן התנהלותה של הפרקליטות בתיק, לאחר שבחלוף יותר משלושים חודשים מאז החלה חקירת המשטרה בתיק, וכשמונה עשר חודשים מאז הועברו חומרי החקירה לפרקליטות, ועל אף הודאת החשודים הקיימת בתיק, טרם הוגש כתב אישום בתיק.

פרקליטת המחוז ציינה בהתייחסותה הגיבה לתלונה, כי החשדות שבהם עוסק התיק הן בגין עבירות מסוג פשע שדינן עד עשר שנות מאסר ומשכך, משך הטיפול שנקבע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה עד להגשת כתב אישום, הנו שמונה עשר חודשים, כאשר משך התקופה ממועד הגשת בקשה להשלמת חקירה על ידי המשטרה ועד להחזרת התיק לפרקליטות לאחר ביצוע השלמת החקירה, לא נמנה במסגרת התקופה הקצובה לטיפול בתיק.

עוד טענה פרקליטת המחוז כי במסגרת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, לא נקבע פרק זמן מקסימלי להימשכות השלמות חקירה, ואף לא הוטלה חובה כלשהי על הפרקליט המטפל לפנות למשטרה לצורך מעקב וקידום פעולות השלמת חקירה.

עוד הוסיפו "במצב העניינים הנהוג כיום, תיק הנשלח למשטרה על ידי הפרקליטות לצורך השלמת חקירה, מצוי ב'הדממה' לאורך חודשים ארוכים בה מתייצג התיק בפועל כ'מנותק קשר' עם הפרקליטות ללא פיקוח ומעקב אחר קצב התקדמות, של השלמת החקירה".

כך קבעו: "מצווה היה על מי מהפרקליטים הבכירים בפרקליטות המחוז הנוגעים לתיק, לפנות בכתב לגורם פיקודי בכיר, כמו ראש מחלקת חקירות מחוזי או אף לראש אגף חקירות במשטרת ישראל- לא יאוחר משישה חודשים ממועד העברת התיק – ולבקש התערבותו, להחשת הטיפול בהשלמת החקירה שנתבקשה. זמן סביר אחר כך, היה על הגורם הבכיר בפרקליטות המחוז, לשוב ולפנות במכתב רשמי לגורם פיקודי בכיר במשטרה ולדרוש בנושא.  פנייה במכתב רשמי אינה דומה לשיחה טלפונית. לכתב תוקף ומעמד משל עצמו. הפונה נדרש ליתן דעתו לנסיבות פנייתו בצורה דווקנית, וכך מקבל הפנייה נדרש להקפיד במתן התייחסותו".

עוד המליץ הנציב בפני פרקליטת המחוז לפעול לקידום התיק נשוא תלונה זו ככל הניתן, וזאת לנוכח חלוף הזמן המשמעותי ממועד הגשת התלונה – יולי 2016, חומרתו, האינטרס הציבורי והנזק העלול להיגרם לניהול המשפט בשל הימשכות הטיפול בתיק.

עורכי הדין הגנבים – מה סיפור?

ביולי 2016 הודו עורכי הדין בגניבת כ-7 מיליון שקל מלקוחותיהם במשך שנים. השניים נעצרו ונחקרו במשך 5 ימים על-ידי חוקרי מפלג ההונאה במשטרת תל-אביב ושוחררו למעצר-בית בבית הוריו של הבעל בהרצליה פיתוח.

מדובר בבני זוג, בעלי של משרד עורכי דין בתל-אביב, המתמחים בייצוג לקוחות בתחומי ההוצאה לפועל והגבייה. לפי החשד ביצעו עבירות הלבנת הון, גניבה בידי מנהל, זיוף בכוונה לקבל דבר במירמה ושימוש במסמך מזויף כדי לקבל דבר במירמה.

שיטת הפעולה עבדה כך:  בני הזוג ויצמן התמחו בגביית חובות בהוצאה לפועל, בעיקר עבור חברות המעניקות אשראי חוץ-בנקאי ללקוחות. השניים ניהלו בשם מספר חברות כאלה מאות תיקי גבייה כנגד לקוחות שלא עמדו בתשלומי החזר האשראי. את הכספים שגבו הפקידו בחשבונות נאמנות ברשותם.

בהמשך הם העבירו ללקוחותיהם חלק מן הכספים שגבו, וחלק מן הכספים שלשלו לכיסם. לקוחותיהם של עורכי הדין כלל לא ידעו על המעילה, והחקירה כאמור נפתחה רק לאחר שעורכי הדין פנו בעצמם למשטרה.

אלגוטריידינג – מהם הסיכונים והאם היתה הונאה ביוטרייד?

הונאת זכאות להלוואה או לכרטיס אשראי – איך זה עובד ואיך להתגונן

חברת טלמרקטינג חשודה שהונתה קשישים – בעליה הובאו להארכת מעצר