על השכונה

שכונת שפּירא היא שכונה בדרום תל אביב, הקרויה על שמו של מאיר גצל שפירא, סוחר קרקעות ונדבן יהודי מדטרויט.

גבולות השכונה

גבולות השכונה הם שדרות הר ציון ממערב, דרך סלמה מצפון, איילון ממזרח וקיבוץ גלויות מדרום

נדל"ן

מחיר דירה ממוצעת 1,400,000 שקל, מתחילת השנה יש בה ירידת מחירים מתונה, מחיר למ"ר 29,200 שקל, 60% מהדירות שכורות בתשואה של 3%.

סוג בנייה

לצד רבי קומות אפשר למצוא בה גם וילות ובתים דו משפחתיים

היסטוריה

שפירא, איש העלייה הרביעית, רכש בשנת 1924 חלקה בפרדסי אבו כביר, בין יפו לתל אביב, ותכנן לקרוא לשכונה על שמה של בתו, נעמי-מרים שפירא. שפירא הסתכסך באותה תקופה עם ראש העיר תל אביב מאיר דיזנגוף, על רקע קריאת רחוב על שמו ועל שם אשתו, סכסוך אשר הוביל לשמות יוצאי הדופן של סמטה פלונית וסמטה אלמונית. בימיה הראשונים השכונה גבלה ביישובים ערביים (הכפר אבו כביר, סכנאת חמאד וסכנאת אל אריינה) ובפרדסים. מדרום לשכונה שכן בית הקברות המוסלמי שייח' מוראד, הנמצא כיום בתחומה של השכונה. מול בית הקברות ניצב בעבר בית יצקר, בו התגורר הסופר יוסף חיים ברנר, וכיום ניצב במקום בית הנוער העובד והלומד. באזור היו אחוזות ובייארות, כגון "הבית האדום" שניצב כיום ברחוב ישראל מסלנט.

השכונה יושבה על ידי עולים ממקומות שונים בעולם. תחילה הגיעו אליה פליטים יהודים שעזבו או גורשו מיפו לאחר מאורעות 1921. קבוצת העולים הראשונה שהשאירה את חותמה בשכונה הייתה של עולים מבוכרה. עם מייסדי השכונה נמנה גם רבי רפאל פוזיילוב שעל שמו קרוי רחוב בשכונה, שעלה לארץ מסמרקנד שבאוזבקיסטן עם בני משפחתו עוד בשנת 1924. באותם הימים, כמעט מחצית מתושבי השכונה נמנו עם משפחת פוזיילוב. בניו, בנותיו ונכדיו שנישאו רכשו אדמות והרחיבו את שטח השכונה. בשנות השלושים הגיעה לשכונה קבוצה גדולה של יהודים מסלוניקי שביוון. יהודים אלו הקימו בשכונה את בית הכנסת בית תפילה ברח' מקור חיים בשכונה, שזכה לשם "בית הכנסת של הקומוניסטים" משום שבו לא נגבו כספים ולא חולקו משכורות לנושאי תפקידים.

בשנות ה-50 התיישבו בשכונה קבוצה של עולים מהעיר בלך שבאפגניסטן, שאף הקימו בית כנסת ליוצאי עירם ברחוב מאור הגולה.

ב-1934 סופחה אבו כביר ליפו, והשכונה הייתה תחת שיפוטה עד 1948. בשנים שקדמו להקמת מדינת ישראל רבו החיכוכים והתקריות בין הערים והגבול הפך לחזית. מהפרדסים שסביב השכונה נורו יריות על בתיה, ועיריית יפו לא סיפקה שירותים מוניציפליים נחוצים לתושבים. ועד השכונות העבריות שבשטח יפו, ובהן שכונת שפירא, פעל לסיפוח השכונות הדרומיות לתל אביב, אך יפו לא הסכימה להפריד שכונות אלו משטח שיפוטה.

עם החרפת העימות בין היהודים והערבים בארץ החלה לפעול בשכונה ההגנה, שהקימה בה תנועת נוער, ואנשי מחתרת מהאצ"ל והלח"י זכו בה למסתור ולמקום התארגנות.

במלחמת העולם השנייה הקימו הבריטים בסיס צבאי בשכונה ובימי תקופת המאבק שלאחר המלחמה היו הבריטים מכריזים על עוצר חדשות לבקרים.

אוכלוסייה וקהילה

האוכלוסייה  השתנתה מאוד בעקבות   הקמת התחנה המרכזית החדשה בנווה שאנן בגבולה הצפוני. עובדים זרים, פליטים ומהגרי עבודה רבים עבור להתגורר בה. לעתים החיכוך בין התושבים החדשים לוותיקים גרר עימותים. לצדם עוברים לשכונה בשנים האחרונות ויותר ויותר סטודנטים ומשפחות צעירות.

בשכונה קבוצת בינה בשכונה, המפיקה אירועים ומפגשים לתושבי השכונה. כמו כן נמצאת בה עמותת הפרדס, שהקימה מרכז מידע לתושבי השכונה ועוסקת בין היתר בגינה קהיליתית. כמו כן פועלים בשכונה גרעין שירות לאומי וגרעין תורני.

כמו כן בשכונה מודל מגורים משותפים המנסה ליצור קיבוץ בתוך בניין: מגורים משותפים – מה זה? והאם זה כדאי?

חינוך

בשכונה פועל "שבט איתן" של תנועת הצופיהשבט הנוכחי,הוא רב תרבותי, ופועלים בו ילדי מהגרי עבודה מכל העולם וילדי משפחות ערביות.

עוד בשכונה: שיבת אורות אביב, ישיבת ההסד וכן  בית ספר ממ"ד בשם "שורשים", בית ספר אליו מגיעים ילדי הגרעין התורני, וילדים נוספים מהשכונה.

בשכונה גן תל אביב בפיקוח חרדי.

דירוג בתי הספר נמוך מאוד ביחס לעיר 25 לעומת 61

מוסדות ציבור ומסחר

בשכונה כמה בתי עסק קטנים ובתי קפה והמרכז הקהילתי שפירא וכן הבית האדום  – מרכז תרבות ואמנות

גנים ופארקים

בשכונה שני גנים ציבוריים: במזרח השכונה הוקם "פארק סוניה" על שם אשתו של שפירא, ובמרכזה "גינת דה מודינה".

תחבורה

השכונה קרובה לתחנה המרכזית ומשם קווי אוטובוס רבים , הנגישות לרכב פרטי גבוהה מבתל אביב

שכנים מספרים

השכנים מרוצים בעיקר מהשקט ומהתחבורה ברכב פרטי וחניה. הם פחות מרוצים מרמת החינוך, הביטחון האישי ומאפשרויות הבילוי

תוכניות בנייה

על הפרק תוכנית אב והתחדשות עירונית העתידה לשנות את האוכלוסייה באזור לאוכלוסייה אמידה יותר.

דיור בר השגה בתל אביב – מידטאון, פרויקט WE, פרויקט גני שפירא, יד אליהו ויסוד המעלה

מגורים משותפים – מה זה? והאם זה כדאי?

בתא בנו 77 דירות לדיור בר השגה; הביקוש – אלפים!