לפי מחקר של מכון טאוב, העשירון התחתון לוקח יותר הלוואות מגופים חוץ בנקאיים, בגילים מתקדמים יותר ובהיקף גדול יותר לעומת ההכנסות
על פי מחקר של מכון טאוב, עליית שיעור החובות תפגע בעיקר בעשירונים התחתונים והפגיעוּת הפיננסית שלהם עלולה להביא לקריסתה הכלכלית במקרה של האטה כלכלית במשק. הסיבה היא שבשנים האחרונות נעשו לא מעט פעולות רגולטוריות לקידום התחרות בענף הבנקאות בכלל, ובשוק האשראי הצרכני בפרט, ואלו הגדילו את היצע האשראי עבור משקי הבית.
ב-2017-2013 חל גידול של 148% בסך האשראי שמעניקות חברות כרטיסי האשראי לאנשים פרטיים, ושל 140% בסך ההלוואות שהעניקו הגופים המוסדיים. אבל, הואט שיעור הגידול של סך האשראי שהעניקו הבנקים למשקי הבית, בעיקר בשנת 2017 .
מה הסיבה לגידול בהלוואות? ראשית, עליית מחירי הדירות, המאלצת לקחת משכנתה גבוהה יותר; שנית, סביבת הריבית הנמוכה, המעודדת לקיחת הלוואות; ושלישית, העלייה בהיצע האשראי ובצריכה הפרטית.
דוקטור לביב שאמי ממרכז טאוב אומר: "בהתרחבות זו טמונים סיכונים העשויים לנבוע ממינוף יתר של משקי בית, כלומר שקיעה בחובות עמוקים ביחס להכנסתם. הדבר עלול לסכן את יציבותם הפיננסית במקרה של עליית שער הריבית במשק או של ירידת מחירי הנדל"ן".
יחס הכנסות -חוב אצל העניים גבוה יותר
לפי ניתוח חוב של משקי הבית בחלוקה לפי עשירוני הכנסה, מ-2016 ואילך שיעור החייבים בעשירון התחתון נמוך יחסית, 18% בלבד, אבל היחס הממוצע בין גובה החוב של משקי בית בעשירון זה להכנסה השנתית שלהם מתקרב ל-8. כלומר, סך החוב של משקי בעשירון התחתון שווה בממוצע להכנסתם הכוללת במשך 8 שנים.
כך שרמת החוב של משקי בית רבים בקרב עשירונים אלו עולה במידה בלתי סבירה על הכנסתם השנתית, וספק אם יוכלו לעמוד בהחזר החוב.
לפי גיל בעשירון התחתון 59% מאוכלוסיית החייבים הם בגילאי העבודה העיקריים (54-25) ו-35% הם מעל גיל 54, ואילו חייבים בעשירון העליון, רק 75% הם בגילאי העבודה העיקריים לעומת 22% בגילי 54 ומעלה.
מכאן שבעשירון העליון נוטלים הלוואות בגיל צעיר ומצליחם להפחיתו, וכך קל להם יותר לעבורמשברים כלכליים לעומתמשקי בית בעשירון התחתון.
לפי אוכלוסייה כרבע מהערבים בעשירון התחתון חייבים כסף, והיחס החציוני בין החוב להכנסה השנתית שלהם קרוב ל-2. בקרב יהודים לא חרדים בעשירון זה, שיעור החייבים נמוך יותר (15%), אבל יחס החוב-הכנסה החציוני גבוה בהרבה (קרוב ל-3), ואצל חרדים בעשירון התחתון הן שיעור החייבים הן היחס בין החוב להכנסה השנתית גבוהים יותר (30% חייבים ויחס חציוני של 13.5).
במרכז טאוב מסבירים שההבדלים נובעים מייעוד ההלוואה: 64% מהחייבים בקרב יהודים לא חרדים ו-43% מהחרדים החייבים בעשירון התחתון לקחו הלוואה צרכנית, לעומת 89% מהערבים החייבים בעשירון זה – ולעומת זאת 52% מהיהודים הלא חרדים ו-72% מהחרדים לקחו הלוואה לדיור, לעומת 15% בלבד מהחייבים הערבים בעשירון זה.
גוף הללואה גם מהווה פקטור המבדיל בין עשירונים. עבור קבלת הלוואות שלא לדיור שני העשירונים התחתונים משתמשים במקורות חוץ-בנקאיים בשיעור כמעט כפול משני העשירונים העליונים (כ-22% לעומת כ-12%, בהתאמה).
לעומת זאת, שיעורי הפנייה לבנקים לשם הלוואות שלא לדיור גבוהים יותר ברמות ההכנסה הגבוהות: 88% בחמישון התחתון לעומת 92% בחמישון העליון.
כך למעשה כניסתם של הגופים החוץ בנקאיים לשוק ההלוואות מגדילה את הסיכון הן עבור לווים, שרובם בעלי הכנסות נמוכות וספק אם יוכלו להחזיר את הללואה, והן לגופים המלווים, שכלל לא בטוח שיראו את הכסף חזרה.
אין הלוואות חינם: הלוואות אקספרס מציעות הלוואה לכל מטרה, אבל מה הריבית?
הגופים הפיננסיים משקיעים יותר מ-200 מיליון שקל לפרסם הלוואות שאתם לא צריכים