רפורמת תקנות סדר הדין האזרחי היא מהפכה שיישמה שרת המשפטים, איילת שק. מדובר בעצם בתקנות שקובעות כיצד יתנהלו המשפטים האזרחיים בבתי המשפט בישראל, ומדובר בשוני גדול לעומת ההתנהלות הקודמת. הרפורמה נכנסהלתוקף ב-5 בספטמבר 2018.

התקנות החדשות במסגרת הרפורמה מגבילה את אורכם של כתבי הטענות – עורכי הדין יצטרכו לכתוב פחות, והרבה יותר מתומצת. כמו כן, מחזקת הרפורמה את השופטים. השופטים יוכלו להטיל סנקציות רחבות יותר;  מנגד, בעלי הדין מאבדים מיכולת השפעתם על ההליך המשפטי. כמו כן, השופטים מחוייבים למתן הכרעה בתוך זמן סביר.

כתבי טענות – קצר וקולע

כתבי הטענות, בהתאם  לרפורמה, יוגבלו באורכם. כתבי הטענות יחולקו לשלושה חלקים. בחלק הראשון יופיעו פרטים כלליים, כולל  שמות הצדדים בדיון המשפטי, פרטים מזהים וכתובת וכן  בית המשפט שאליו מוגשת התביעה. החלק השני של כתבי הטענות יכלול את עובדות המקרה בתמצית; והחלק השלישי שהוא לב הטענות יכלול פירוט והרחבה של העובדות. לכתבי הטענות יצורפו מסמכים מהותים וכל מסמך שבעל הדין מתכוון להסתמך עליו.

כתב הגנה יורכב גם הוא משלושה חלקים. החלק הראשון יכלול את הפרטים הכלליים. החלק השני יכלול טענות נגד שנועדו להביא לדחיית התביעה ללא דיוןעמוק במהות התביעה (דחייה על הסף).  בחלק זה יסופקו בתמצית העובדות של ההגנה.

החלק השלישי יתאר ויפרט את העובדות ובכלל יהיה הלב של טענות ההגנה. לחלק זה יש לצרף את כל המסמכים התומכים. על מנת לסייע לנתבעים, בתי המשפט יוכלו לספק ארכה להגשת החלק השלישי של כתב הגנה, במידה ויהיה רושם שקיים סיכוי לדחיית התיק מנימוקי סף (לרבות התיישנות). המשמעות הפרקטית היא היא שיוגשו חלק ראשון ושני, במטרה לבטל ולדחות את התביעה משיקולים שלא קשורים למהותה, וזאת כדי לחסוך לנתבע את ההשקעה הכספית בכל הדוח (כולל חלק שלישי). הצליח? מנהדר, לא הצליח, חוזרים ומכינים את הפרק השלישי.

כתבי הטענות (כתב תביעה, כתב הגנה, כתב תשובה) יוגבלו באורכם. חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על חמישה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על שישה עמודים אם הוגש לבית משפט שלום, ועל תשעה עמודים אם הוגש לבית משפט מחוזי.

עם זאת, יש הסתייגות –  בתביעה בבית משפט מחוזי בסכום העולה על 2.5 מיליון שקל, חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על עשרה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על עשרים עמודים. כתב תשובה לכתב הגנה יוגבל לאורך של שלושה עמודים.

התקנות מגבילות גם את אורכם של ערעורים. גוף הערעור לא יעלה על שישה עמודים, אם הוגש לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי, ועל עשרה עמודים, אם הוגש לבית המשפט העליון.

משך הזמן להגשת כתב הגנה נקבע על 60 יום (בעבר היה 45 יום).

דיון מקדמי – חובה

על פי התקנות החדשות קיימת חובה של בעלי הדין (למעט אלו שלא מיוצגים על ידי עו"ד)  לקיים דיון מוקדם  מחוץ לכותלי בית המשפט. הדיון נועד להגדיר את המחלוקות בין הצדדים וכן לנסות ולקדם פתרון של המחלוקות ללא צורך במשפט. הצדדים יגישו לבית המשפט טופס שבו יתארו את מה שנעשה במסגרת הדיון המקדמי.

חוץ מהדיון המקדמי קיים גם מנגנון הגישור.  בכל תביעה מעל סכום של 40 אלף שקל יישלחו הצדדים לנסיון גישור ללא תשלום.

פחות בחירה היכן יתקיים המשפט

התקנות החדשות עשויות לווסת את העומס בין בתי המשפט. התובע לא יוכל לקבוע באופן מוחלט היכן יתקיים הדיון המשפטי.  התובע יציין באיזה בית משפט הוא מעדיף לנהל את התביעה, אבל אין הכרח לקבל את בקשתו. הדבר תלוי בעומס הקיים בבתי המשפט.

הוצאות משפט – מי משלם?

התקנות החדשות מעודדות את השופטים להטיל הוצאות שמבטאות את העלות האמיתית של ניהול המשפט –  "סכום הוצאות משפט יהיה צירופם של כל ההוצאות שהוצאו בעין ושנדרשו להליך כפי שיורה בית המשפט". זה יכול להגדיל כמובן את העלויות של הצדדים.