רילוקיישן הוא מעבר למדינה אחרת לצורכי עבודה, נקרא בעברית עיתוק. להבדיל מירידה לתקופות ארכות רילוקיישן מתמקד בעזיבה לצורי עבודה או לימודים. עם המיומנויות הטכנולוגיות המתפתחות נוצר צורך בהגירה לצורך עבודה במדינות שחסרות בהן מיומנויות אלו. כמו כן במדינות שבהן חסרים עובדים צעירים מגייסים אותם, לרוב לצורך עבודות פשוטות.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
רילוקיישן במספרים
נכון לנתוני 2018 אלפי ישראלים יוצאים בכל שנה לשליחות ממושכת בחו"ל מטעם עבודתם. כמו כן חלק נוסעים ללמוד תארים מתקדמים, כשהם כבר בעלי משפחות בעצמם וחלק עבור פיתוח עצמאי של הקריירה. בסך הכל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בקרוב ל־20 אלף ישראלים שעוזבים בכל שנה; ב־2015 עמד המספר על כ־17 אלף, כולל בני הזוג והילדים שמצטרפים למי שנוסע לרילוקיישן או לימודים. זהו מספר חלקי, משום שהוא מתייחס רק למי שלא ביקרו בישראל במשך שנה לאחר עזיבתם, בניגוד ללא מעט אנשים שיוצאים לרילוקיישן.
לאן ישראלים עוברים עבור רילוקיישן ולאילו מטרות
ארצות הברית היא היעד הנבחר של ישראלים עבור עבודה, כי באמת יש אפשרויות תעסוקה רבות, גם בשל השפה האנגלית, שכר גבוה בהרבה מהאפשרויות האחרות וברית משותפת בין המדינות שמקלה על הישראלים.
המדינות האהובות עליהם הן ניו יורק וקליפורניה, בזכות סיליקון ואלי וסן פרנסיסקו. עיקר העובדים שכמובן קל להם להשיג את הויזה הם עובדי הייטק: מפתחי התוכנה והאפליקציות, מהנדסי התוכנה, מעצבי ווב, מנהלי מוצר ועוד. ולמרות הקשחת תנאי ההגירה בעידן טראמפ דווקא עאצל עובדי הייטק התרחשה הקלה.
במקום השני לונדון, משום שהיא עיר גלובלית מאוד המשלבת בין עסקים לבידור ופנאי. החיסרון הוא יוקר המחיה שאומנם התמתן בשנים האחרונות אבל קרוב למצב בתל אביב. גם כאן הביקוש הוא בעיקר למקצועות הטכנולוגיה והפרסום: באינטרנט ומובייל אך גם פיננסים.
במקום השלישי ברלין. זהו בשנים האחרונות הופך יעד מועדף על ישראלים בגלל יוקר המחיה הנמוך לצד היחס שבו ישראלים מתקבלים בקלות. בברלין הסיבה העיקרית למעבר היא לימודים. הרבה עוברים גם בשל השכר הגבוה והתנאים הסוציאליים. תחומי העבודה העיקריים הם: תוכנה, פיננסיים, ראיית חשבון, תעשיית הרכב וכן אמנים.
במקום הרביעי הולנד, בעיקר אמסטרדם. בניגוד למדינות הקודמות הולנד היא לא מדינה לירידה ממושכת אבל כן מושכת אליה את עובדי ההייטק בעיקר וגם תעשייה וניהול, הנדסה, אמנות ועוד. הסיבות הן הקלות שבה אפשר להשתלב עם דרכון אירופאי, תנאים סוציאליים ומשכורות גבוהות.
במקום חמישי קנדה בשל רמת החיים הגבוהה, תנאים סוציאליים, משכורות מהגבוהות בעולם ובתחומים דומים.
משכורות
בהייטק בארצות הברית המשכורות הגבוהות יכולות להגיע לסכומים של 10,000-15,000 דולר בחודש' בבריטניה השכר הממוצע הוא כ-45 אלף דולר בשנה, בגרמניה, כ-44,500 דולר בשנה, בהולנד 52,700 דולר בשנה, ובקנדה כ-50 אלף דולר בשנה.
שכר מינימום: שכר המינימום הפדרלי בארצות הברית הוא 7.25 דולר לשעה. בקליפורניה 10 דולר לשעה, בסן פרנסיסקו 13 דולר לשעה. שכר המינימום בבריטניה הוא 1,540 יורו לחודש, שכר המינימום בגרמניה הוא 8.84 דולר לשעה או 1500 שקל בחודש, שכר המינימום בהולנד הוא 1,635 יורו בחודש. שכר המינימום בקנדה הוא 11 דולר קנדי לשעה.
השכר החציוני בארצות הברית 40 אלף דולר בשנה, השכר החציוני בלונדון 34 אלף ליש"ט בשנה – בדומה לניו יורק ולברוקלין, המשכורת החציונית בהולנד היא 37 אלף יורו בשנה.
רילוקיישן ללימודים
18 אלף סטודנטים לומדים בחו"ל, פחות מ- 7%מהסטודנטים בארץ. מי שבוחר ללמוד בחו"ל הוא בעיקר במקצועות שהקבלה אליהם בארץ נוקשה כמו רפואה ווטרינריה או מסלולים שאינם נלמדים בארץ.
שכר הלימו דנע בטווח רחב למדיי ותלוי במדינה, במסלול ובשיקולים נוספים. הוא נע בין תשלום סמלי של כמה אלפי יורו או דולר לשנה במדינות מסוימות ויכול להגיע אף למעל 70,000 דולרים בשנה באוניברסיטאות יוקרתיות, למשל בארה"ב. זאת לעומת שכר הלימוד האוניברסיטאי בארץ שנכון להיום עומד על כ-10,200 שקלים לשנה. כגון בגרמניה, בדנמרק או בנורבגיה הלימודים הם חינם גם לסטודנטים זרים, ובמקרים אחרים, כגון בצ'כיה הלימודים בשפה המקומית הם בחינם, אך באנגלית עלותם גבוהה למדי.
רילוקיישן, רילוקיישן, רילוקיישן: הערים הכי טובות לעבוד בהן 2020
מי עשר המדינות הטובות לרילוקיישן ומה ישראל עושה שם?
איך לבחור את מסלול הלימודים הנכון?
רילוקיישן לקנדה: האם כדאי ואיך מוציאים ויזה?