מפסק הדין עולה שרואי חשבון ועורכי דין אחראים רק על השירות הישיר הניתן ללקוח ולא על כל נזק שנגרם

בית המשפט המחוזי קבע כי יש לבחון את היקף השירות שניתן על-ידי רואי החשבון ועורכי הדין בהסכם מכר ולחייבם בחובה להזהיר את החברה שמייצגים רק במקום שבו יש קשר בין השירות שניתן והמצג שהציגו – לנזק שנגרם.

הכרעה זו הסירה אחריות מפירמת רואי החשבון סומך-חייקין ומפירמת עורכי הדין ש. הורוביץ לנזקים שנגרמו לחברת שאנקול לשיווק. לפני כ-9 שנים  הוגשה נגד המשרדים  תביעה  אבל בית המשפט קבע כי אינן אחראיות לנזקים שנגרמו לחברה בעקבות הסכם המכר, ובהם חיוב מס בהיקף של 2.7 מיליון שקל שאותו נאלצה החברה לשלם.

עד אוגוסט 2000 היו כל מניותיה של התובעת (100%) מוחזקות בידי חברה אנגלית, ושאנקול הייתה בגדר חברה-בת של החברה האנגלית. .

אז נחתם הסכם המכר בין המוכרת, החברה האנגלית, לבין החברה הרוכשת, חברת שאנקול למסחר, הנמצאת בבעלותו המלאה של אנקול, ולבין המנכ"ל. בהתאם להסכם המכר, נמכרו כל מניותיה של שאנקול לשיווק שנמצאו בבעלותה של החברה האנגלית, לחברה הרוכשת – בסכום 973 אלף שקל.

בהסכם המכר נקבע  כי המועד להשלמת ביצוע ההסכם (Closing Date) יהיה באוגוסט 2000, ועד למועד ההשלמה תפרע החברה האנגלית הלוואה שקיבלה שאנקול לשיווק מחברה שנמצאה בבעלותה המלאה של החברה האנגלית (חברה-אחות), כך שההלוואה תוחזר ותיפרע במלואה, וכן במועד ההשלמה תשלם שאנקול לשיווק פיצויי פיטורים לעובדיה בשל הפסקת העסקתם.

לאחר מכן הקצתה שאנקול לחברה האנגלית 200,000 מניות נוספות בפרמיה, עבור  כ-4 מיליון שקל נוספים.  סכום זה יועד לפיצויי הפיטורים לעובדי שאנקול ולהוצאות נוספות.

תביעה על רשלנות

רשות המסים קבעה כי הסכומים ששולמו על-ידי החברה האנגלית בהקצאה הראשונה ובהקצאה השנייה בתמורה להון המניות שהונפק לה – ואשר הסתכמו בסך כולל של כ-6.16 מיליון – הם הכנסה של שאנקול החייבת בתשלום מס הכנסה.

גם לבעלי החברה שלמה אנקול  נקבע כי נוצרה לו הכנסה חייבת נוספת בסך כ-6 מיליון שקל מפיצויי פיטורים.

עוד טען, פיצויי פיטורים אלה היו אמורים להסתכם בשיעור מוגדל שלא יפחת מ-280%, בהתחשב בתפקידו הבכיר של המייסד בחברה התובעת ומשך העסקתו וכן בהתחשב בשיעור פיצויי הפיטורים שניתנו ליתר עובדיה בעת סיום העסקתם על-ידי התובעת.

לאחר הערעורים הוסכם הסדר פשרה – ולפיו  שאנקול תשלם כ-3 מיליון שקל מס סופי.

בעקבות חיוב המס הגישה החברה תביעה בסך 3.6 מיליון שקל נגד משרד רואי החשבון סומך-חייקין ונגד משרד עורכי הדין ש. הורוביץ – סכום שכלל גם את סכום המס הנוסף שלטענתה שאנקול תידרש לשלם לרשויות המס אם תביעתה תתקבל במלואה.

שאנקול טענה כי  העניקו לה שירותים מקצועיים שוטפים במהלך כל התקופה הרלוונטית, תכננו, עיצבו וניסחו את הסכם המכר, לרבות תכנון המס ותשלום המס הנובע מכך. לפיהם, הפעולות הקשורות בהקצאה הראשונה ובהקצאה השנייה הוכתבו לה על-ידי פירמות ראיית החשבון ועורכי הדין, והחברה נהגה לפי הוראותיהן.

תגובת הנתבעות: לא התבקשנו

פירמת רואי החשבון טענה כי היא סיפקה לחברה האנגלית שירותי ביקורת, ובין היתר שירותי ביקורת גם לחברות-הבנות שלה, לרבות לתובעת. אך הפירמה לא ביקרה את הדוחות הכספיים של התובעת, לא ערכה את הסכם המכר, לא הייתה שותפה להכנת ההסכם ולא נתנה ייעוץ מיסויי לאף גורם הקשור בהסכם המכר.

עוד קבלה כי  החברה לא פנתה אליה כדי שתפעל לשם תכנון המס הנוגע להסכם המכר, או כדי שתייעץ לה בענייני מיסוי באופן כללי.

פירמת עורכי הדין טענה מצידה כי היא פעלה להכנת טיוטה להסכם המכר לאחר שנתבקשה לפעול בעניין זה על-ידי החברה האנגלית, כאשר עיקר השירות המשפטי שניתן על-ידה בקשר להסכם המכר התמקד בהכללתן בהסכם המכר של תניות שהתבקשו על-ידי החברה האנגלית ועריכת תיקונים שונים בנוסח טיוטת הסכם המכר. וכי לא התבקשה, ולא ייעצה בפועל, לחברה האנגלית בעניינים מיסויים.

לא הוצג מצג כלשהו בפן המיסויי

בפסק דין נקבע "לא עלה בידי התובעת להוכיח כי הנתבעות הציגו מצג כלשהו בפן המיסויי של העסקה נושא הסכם המכר". "התובעת גם כשלה מלהוכיח שאם אכן הוצג מצג כלשהו על-ידי הנתבעות, היה זה מצג רשלני". עוד נקבע כי מייסד שאנקול התייעץ עם עורך דין אחר.

אני קובע בזאת כי התובעת כשלה מלהוכיח טענתה שלפיה הנתבעות הציגו בפניה מצג רשלני".

עוד כתב:

"לא מצאתי לקבל טענת התובעת שלפיה הנתבעות התרשלו בכך שלא הזהירו אותה מפני האפשרות כי תחויב במס", כי "ראשית, לא מצאתי כי התובעת הוכיחה שהנתבעות ייצגו אותה בהליכים הקשורים בעסקה בנושא הסכם המכר. יתרה מזו: התובעת אף לא הוכיחה כי הסתמכה על השירות שניתן לחברה האנגלית על-ידי הנתבעות באופן שהיה יכול ליצור חובת זהירות של הנתבעות כלפיה".

מכאן עולה כי לא ניתן לתבוע את עורכי הדין או רואי החשבון על כל נזק שנגרם ללקוח. פסק הדין מבהיר כי עורכי דין ורואי חשבון אינם אחראים לכל נזק שנגרם לחברה שאותה ליוו, כי אם לנזקים ישירים בלבד שנגרמו בעקבות מעשיהם או מחדליהם, בנוגע לשירות ספציפי שניתן על-ידם ואינם צריכים להזהיר לקוח על טעות מיסויית אם הלקוח לא התייעץ איתםמראש בנושא.

בסוף פסק דינו חייב השופט  את התובעת לשלם לכל אחת מהנתבעות, סומך-חייקין וש. הורוביץ, שכר-טרחת עורכי דין והוצאות משפט בסך של 110,000 שקל.

מתנה לחתונה תחויב במס?

מהן הטבות המס על אביזרי בטיחות ולמה רשות המסים רוצה לבטל אותן